ראיון

רו"ח גיא רשטיק מדגיש: "העלאת מס החברות תבריח משקיעים מישראל"

בימים אלו שכלכלת בחירות מתרחקת והעלאת המסים נראית רלוונטית רו"ח גיא רשטיק, ראש תחום מסים בפירמת רו"ח "בייקר טילי", שוחח עם Bizportal על הסכנות שבהעלאות המסים
רקפת סלע |

נושא העלאת המסים עלה שוב לכותרות בשבועות האחרונים בעקבות דחיית הבחירות והקמת ממשלת האחדות. השערות ופרסומים שונים העלו כי ראש הממשלה מתכוון לנצל את הממשלה הרחבה שברשותו על מנת להעלות בצורה משמעותית את המסים הן הישירים והן העקיפים.

רו"ח גיא רשטיק ראש תחום מסים בפירמת רו"ח "בייקר טילי" טוען כי העלאת המסים המתוכננת או האפשרית היא אולי הפתרון הזמין והקל לצמצם את הגירעון בתקציב המדינה אבל טומנת בחובו סכנה גדולה. נציין כי העלאות המס מתייחסות להעלאת מס החברות, העלאת המס לבעלי הכנסות גבוהות וכן העלאת המס על רווחים משוק ההון.

"העלאת מיסים שכזו, בעיצומה של תקופת משבר כלכלי עמוק באירופה ובתקופה בה הנדל"ן ושוק ההון נמצאים בקיפאון עלולה לגרום לדמורליזציה נוספת לציבור המשקיעים ולהעמקת המשבר שכאמור הולך ומתגבש להיות אחד מהגדולים בעשור האחרון".

"העלאת מס החברות ואף המס האישי, עשויה אף לגרום להגירה המונית של תושבי ישראל, יחידים או חברות יעדיפו לנהל עסקיהם במדינות עם משטרי מס נוחים יותר. יסבלו מכך חברות שמנסות לקום בישראל ויתכן כי העלאת מס החברות תהיה המסמר בארון הקבורה לאותן חברות ישראליות, אשר יאלצו בלית ברירה להעתיק את מקום עסקיהן מחוץ לישראל".

הפוקוס על מס החברות

רשטיק מציין כי רואה התופעה כי יזמים צעירים ששוקדים על פיתוח חברה בוחרים להקים חברה מחוץ לישראל באופן יומיומי. "אין יתרונות בהקמת חברה בישראל, במיוחד לנוכח כך ש-40 דקות מפה, בקפריסין, מס החברות עומד על 10%.

מה לגביי ארה"ב?

"מס החברות בארה"ב עומד על 35% והמסים במדינה הם מהגבוהים בעולם המערבי אך אין מקום להשוואה והאמריקנים 'יכולים להרשות לעצמם'. מלבד המס הפדרלי יש גם את המס העירוני כך ששיעור המס המצטבר יכול להגיע אף עד 40%. עם זאת חשוב להדגיש כי באופן כללי לחברה אמריקנית יתרונות רבים וזו זוכה ליחס שונה מחברות ישראלית. ידוע כי לישראלים קשה לעשות עסקים בעולם".

ומהם היתרונות של הקמת חברה בחו"ל?

"יתרונות כלליים יכולת לעבוד מול מדינות עוינות, יכולת לסלוק כספים בקלות רבה יותר, יכולת להשתמש בבנקים זרים שלעיתים לא מוכנים להעביר כספים לישראל, יתרונות מס ברורים. אציין כי כמעט בכל הענפים לא אמורה להיות כל בעיה להקים חברה זרה. כמובן שאנחנו מדברים על פעילות שתיעשה בחו"ל ולא בישראל".

"בהקשר זה אציין כי צריך לזכור לפי כלל השליטה והניהול, כל עוד החברה הזרה נשלטת ומנוהלת מישראל, היא תיחשב כחברה ישראלית לעניין דיני המס".

ובאילו מקרים דווקא כן כדאי להקים חברה בישראל?

"אם ניתן להיכנס לחוק עידוד השקעות הון לעיתים זה עדיף מבחינה מיסויית, כל עוד אין מניעה לעבוד דרך גוף ישראלי ברמה המסחרית. חוק עידוד השקעות הון תוקן ב-2011 וחברה אשר מייצאת לפחות 25% מתוצרתה תחשב "מפעל מועדף" ותהנה משיעור מס של 15% באיזור המרכז ואף 10% בפריפריה".

מהם דפוסי הפעילות של ישראלים באמצעות חברה זרה, ולגבי כל אחד מהם, מה המדינה הכי עדיפה?

"באופן גס, כשאנו מדברים על נותני שירותים יש עדיפות להשתמש במדינת אמנה שיש בה גם משטר מס נוח (סינגפור, בולגריה, הונגריה). כאשר רוצים מדינה שיש בה משטר נוח למיסוי תמלוגים עדיף לפתוח בהונגריה או גיברלטר. מדינות נוחות כחברות אחזקה יכולות להיות הולנד ולוקסמבורג".

"מעבר לכך יש כמובן את קפריסין שהיא קרובה גיאוגרפית לישראל אשר לה שיעור מס אטרקטיבי (10%) וכמובן מדינות שהן מקלטי מס (סיישל, איי קיימן, איי התעלה, איי הבתולה הבריטיים) אך יש לזכור כי כיום הרבה מדינות מקשות בעבודה מול מדינות אלה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?