דש ברוקראז' חותך את HOT: "הכתובית על הקיר - הסיכון גדל"
"הכתובית היתה על הקיר - הסיכון סביב HOT הולך וגדל", כך כותב היום מנהל מחלקת המחקר של דש ברוקראז', ערן יעקובי שאומר "עקב עליית הסיכון, אנו מעריכים כי תשואת התזרים (ROIC) תהיה נמוכה מהמייצג שלנו ולכן מורידים את ההמלצה על הוט ל'תשואת חסר' עם מחיר יעד של 38 שקל, המשקף גידול בפרמיית הסיכון". המניה נופלת כרגע ב-4% ל-38.6 שקל.
יעקובי מבסס את דבריו על מסמך הסדרת השוק הסיטונאי של משרד התקשורת שדלף כמעט במלואו לתקשורת ביומיים האחרונים. "ברור לנו כי כל עוד הוא לא חתום, הוא נתון לשינויים אם כי משרד האוצר עומד על שלו בסעיפים עליהם הוא השפיע".
לפי הדיווחים, המסמך יקבע כי שירותי טריפל-פליי יהיו חייבים להיות מוצעים באופן פריק לתקופה של חצי שנה לפחות עד להופעת שידורי IPTV של מתחרים. נכון להיום בזק משווקת שירותי טריפל פריקים בגרסה כזו או אחרת והיחידה המורשית כיום לשווק שירותי טריפל מסובסדים המגלמים הנחה כוללת היא HOT.
"אם אכן זו תהיה החלטת משרד התקשורת מדובר בחדשות קשות עבור HOT. לא קשה לראות בסעיפים שדלפו, כי אין שום הקלות על HOT בניגוד לחברות האחרות" אומר יעקובי.
יעקובי מזכיר כי HOT הביכה מאד את משרד התקשרות לפני כחודשיים עם השקת שירותי ה- ISP ב- 20 שקל לכל מהירות מוצעת ועברה על תקנות המשרד בכך שלא אישרה מראש חבילות משותפות, תוך דילוג על נושא ההפרדה המבנית המחוייבת.
"סביר להניח כי הפגנת הכוח של HOT זמן קצר לפני קבלת החלטות בנושא השוק הסיטונאי, הרגיזה מאד את המשרד. אם עד היום HOT היתה הילד המועדף והמוגן יחסית של המשרד, הוא ומשרד האוצר הבינו כי היא עלולה להיות גדולה מידי וחזקה מידי כאשר היא מנצלת את העובדה שיש לה שירותים שאחרים לא יכולים לשווק".
כעת, המשרד חותר להקמת שוק סיטונאי כמה שיותר מאוזן והמרוויחות העיקריות מכך הן חברות הסלולר. לפי הידיעות, כאשר השוק הסיטונאי יהיה פעיל וחברות אחרות יוכלו לספק שירותי IPTV, האיסור על HOT יבוטל.
נכון להיום רק כ- 40% ממנויי הטלוויזיה הם מנויי טריפל-פליי על כך אומר יעקובי "ראשית, די ברור כי האיסור למכור שירותי טריפל בהנחה יחול לא על מנויי טריפל קיימים. שנית, הסיפור המעניין של HOT היה הפוטנציאל העתידי של הפיכת מנויי טלוויזיה בלבד למנויי טריפל בעתיד והגדלת הערך המוסף (ARPU) מהם. כעת, פוטנציאל זה מקבל סטירת לחי זמנית, אבל מצלצלת".
לדבריו, "חובה לזכור את האיומים שבדרך כמו הגדלת שידורי ה DTT, כניסת החברות הסלולריות לשירותי ה- IPTV עם כינון שוק סיטונאי, ביטול הסכם הגיגות ובוודאי שאסור לזלזל ב- yes שהתמודדה עד כה יפה מאד למרות היותה מוגבלת".
מה שונה היום לעומת אתמול?
כאמור, הסיכון - כמו תמיד, ידיעות המופצות תחילה במדיה אינן מכילות את כל הפרטים ואולי עדיין קצת מוקדם לקבוע בפסקנות כי אלה יהיו המסקנות הסופיות והמוחלטות של המשרד. המסמכים היוצאים בד"כ מהמשרד מלאים בנקודות לפרשנות או במילים אחרות, המשרד שומר לעצמו את כל הקלפים פתוחים ואנו גם לא מתעלמים מיכולותיה של החברה עצמה.
"דבר אחד ברור, HOT אינה עוד הילד המוגן של המשרד ואיך שלא מסתכלים על זה הסיכון בהשקעה בחברה גדל אתמול ולזה צריך להוסיף את האיומים שמנינו קודם ואת הסיכון בהקמת החברה הסלולר שלה".
"החברה עסוקה זמן רב במיצוב עצמה כשחקן דיסקאונט ונראה כי עכשיו פגעו לה גם ביכולת הזו".
- 1.כלכלן בכיר תל אביב 20/04/2012 19:02הגב לתגובה זותעשו הפוך ממה שאומרים לכם. קראתי באחד המקומות שהוט הולכת להיות גם חברה סולולרית כך שאני לא יודע למה מנסים להוריד את מחיר המניה לפני הזינוק גיזרו ושימרו!!!!!!!ממליץ בחום
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
