עדי סקופ: "לבנקים חסר 20 מיליארד ש' כדי לעמוד ביעדי באזל 3; בעלי המניות יפגעו"
המפקח על הבנקים צפוי לפרסם הוראה חדשה בקשר ליעד הלימות הון ליבה לבנקים בישראל בקרוב. היעד החדש בהתאם להוראות באזל 3 יהווה יישור קו עם המקובל באירופה וצפוי להיות גבוה משמעותית מהלימות הון של 7.5% שנדרשת היום במערכת הבנקאית.
בנסיון להבין את השלכות הצעד ביצע עדי סקופ, אנליסט הבנקים של IBI, ניתוח תרחישים כאשר הוא מתבסס על ההנחה כי יעד הלימות הון ליבה יעלה לאזור ה-10% ויתפרש על פני 5-7 שנים. להערכתו, בנק ישראל ינסה לאזן את ה"מכה" דרך הורדת ריבית והרחבה מוניטרית.
בבית ההשקעות מעריכים כי להוראה צפויות להיות מספר השלכות על הפעילות הכלכלית במשק ועל תמחור מניות הבנקים בפרט:
1. בטווח הארוך הבנקים ייהנו מרמת יציבות ואיתנות גבוהה יותר, כך שסיכון המאקרו יציבותי במערכת הפיננסית יקטן. אמנם מחזיקי האג"ח של הבנקים ייהנו משיפור זה, אך את החשבון ישלמו בעלי המניות, שיאלצו להסתפק בתשואה להון נמוכה יותר מבעבר.
2. הגדלת הלימות הון מגדילה את כמות ההון העצמי של הבנקים ומפחיתה באופן פרופורציונאלי את רמת התשואה להון שהבנקים יכולים להשיג. "להערכתנו, לאחר שלקחנו בחשבון את השיפור ביציבות הבנקים כתוצאה מהגידול בהון, הגדלת יחס הלימות ליבה ב-3 נקודות תפחית את רמת התשואה להון ב-2% בממוצע. לכן, ברמת הלימות הון דו ספרתית, מכפילי ההון שהורגלנו בעבר רלבנטיים פחות לעתיד".
3. הסתברות גבוהה יותר למחסור אשראי. מספר גורמים רגולטורים חוברים יחד כיום ומגדילים את ההסתברות למחסור אשראי בשנה הקרובה:
א.הנחיה של בנק ישראל שנכנסה לתוקף בתחילת ינואר השנה מקטינה את רמת החשיפה ללווה בודד וקבוצת לווים. מגבלת קבוצת לווים ירדה מ-30% ל-25% ובנוסף התווספה דרישה שכל הלווים המהווים מעל 10% מהון הבנק, יחדיו לא יעלו על 120% מהון הבנק.
ב. הנחיה דומה נכנסה לתוקף מצד המפקח על הביטוח והחסכון ארוך טווח המגבילות את רמת החשיפה לחברה אחת.
ג. רשות ני"ע ומגבלת וועדת חודק על קופות הגמל.
פגיעה בכמות האשראי במשק
בהמשך לצעד, מעריך סקופ, כי הבנקים יצטרכו להגדיל את הונם העצמי במיליארדי שקלים על מנת לעמוד ביעד הלימות הון ליבה חדש. לדבריו הם יעשו זאת ע"י הקפאת חלוקת דיבידנדים ב-2012, וכנראה גם מעבר לכך; הנפקת הון מניות וזכויות והפחתת נכסי סיכון, דבר שיפגע בכמות האשראי במשק ויקשה על לווים רבים למחזר חובות. בהמשך לכך, סקופ מציין את הפגיעה בענף הנדל"ן הבאה לידי ביטוי כבר היום.
"זרז להתפתחות שוק הסינדיקציה בישראל"
סקופ טוען כי אם יחס הלימות הון ליבה יעלה ל-10% בסוף 2016, במונחים של היום חסרים לבנקים כ-20 מיליארד שקל בכדי לעמוד ביעד החדש, שהם שווה ערך ל 165 מיליארד שקל הלוואות. "בהנחה שהבנקים ישיגו תשואה להון של 5.9% בשנה, כל שנה עד סוף 2016 הם יעמדו ביעד החדש ללא צורך בגיוס הון אך גם ללא חלוקת דיבידנדים."
- 2.משה 21/02/2012 08:57הגב לתגובה זולעצמם {משכורת}. ולא היו מושכים עוד מיליארדים דבידנדים ,לא היו מגיעים למצב הזה. עכשיו יכניסו יד וישדדו את האזרח{והנגיד יאשר להם}.
- 1.איציק 20/02/2012 13:52הגב לתגובה זופתאום היום נזכרים הכלכלנים של בתי ההשקעות בכל הצרות. מבנה ההון בבנקים, מצבה של יוון, הבעיות בפרטנר, פסק הזמן של עופרה וכולי. למה דווקא עכשו. כדי שנמכור? או שלא ניקנה? או שלא נפריע להם לשמור על מדד נמוך?
טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה
הדוחות של טאואר טאואר 4.53% טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה.
היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.
מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים.
תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים.
- טאואר מכה את הצפי בשורה העליונה ובשורה התחתונה
- "אפסייד של 48% במניית טאוואר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר.
קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דסרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות
הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד
ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48% , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.
עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.
החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.
בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.
- "פריסת הסיבים כמעט הושלמה - עכשיו מתחילים לקצור את הפירות"
- בזק: עלייה של 4% ב-EBITDA, מאשררת את התחזית השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד
עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.
