ירידות חדות באירופה: מדד הדאקס מאבד 2.8%; חשש ממשבר חובות בצרפת

תשואת האג"ח של ממשלת צרפת טיפסו ל-3.53% וסוכנות מודיס מסבירה כי דירוג המדינה בסכנה. הקאק בצרפת צולל 2.8%

המדדים המובילים בבורסות אירופה פתחו את שבוע המסחר בירידות שערים חדות. ברקע למסחר המשך החששות מהתפשטות משבר החוב ביבשת כאשר הפעם זו סוכנות הדירוג מודיס שמזהירה מפני הסכנה שבתשואות גבוהות בצרפת. כמו כן, ההתבטאויות המטרידות מכיוון סין מעיבה.

בשעה זו, מדד הדאקס הגרמני מאבד 2.8%, הקאק בצרפת צולל 2.8% והפוטסי הבריטי משיל 2.2%.

צרפת - הבאה בתור?

סוכנות מודיס הבהירה כי עליית התשואה על איגרות החוב של צרפת מאיימת על דירוג המדינה שכיום עומד על AAA. במודיס ציינו עוד כי ברמת המרווחים הנוכחית, צרפת משלמת ריבית כמעט כפולה מזו שגרמניה משלמת על אגרות החוב ארוכות הטווח. למעשה כל עלייה של 1% בתשואה משמע שצרפת צריכה לשלם עוד 3 מיליארד אירו בשנה.

תשואות האג"ח

תשואת האג"ח של ממשלת צרפת טיפסה ל-3.53% לאחר שנגעה כבר בשיא של 3.73% שבוע שעבר. באיטליה תשואת האג"ח טיפסה ל-6.7%. מנגד, תשואת האג"ח של גרמניה דווקא ירדה בחדות ל-1.88%. למעשה בשבוע שעבר פער התשואות בין אגרות החוב הארוכות של ממשלות צרפת וגרמניה חצה את 2%, מדובר בשיא חדש שאי פעם נראה.

חילופי שלטון בספרד

מהפך נרשם בספרד: אמש ניצחה מפלגת הימין בבחירות לאחר שמפלגת השמאל החזיקה בשילטון בשמונה השנים האחרונות. ראש הממשלה החדש מריאנו ראחוי יאלץ להתמודד עם משבר החובות במדינה ולהעביר תוכניות קיצוצים נרחבות. נזכיר כי המדינה סובלת מאחוז אבטלה גבוה ומחוסרי התעסוקה מונים כחמישה מיליון אזרחים.

ההתבטאויות הסיניות

ביום שישי ראש הממשלה הסיני וון ג'יאבאו שאמר כי להערכתו חוסר הוודאות וחוסר היציבות בכלכלה העולמית יימשכו זמן רב. היום סגנו, וואנג קישיי, נצהיר כי העולם עלול לחוות מיתון ממושך. "המצב הנוכחי בכלכלה העולמית הוא חמור ביותר ובתוך חוסר הוודאות, לגבי דבר אחד אנחנו יכולים להיות בטוחים בו והוא שמיתון עולמי ישאר שיווצר יהיה ממושך", אמר.

אייל קליין: "השוק יכול לתקן די מהר אם יתקבלו כמה החלטות בגוש האירו"

אייל קליין, אסטרטג ראשי לשווקים הבינלאומיים של בית ההשקעות אי.בי.אי אמר בשיחה עם Bizportal: "השווקים יורדים כי הסוחרים איבדו אימון בקברניטי המדינות, חוץ מפגישות והצהרות לא נראה שדברים זזים, צריך להתחיל לעבור למעשים כדי להביא לשינוי הסנטימנט".

לדבריו: "השוק יכול לתקן די מהר אם יתקבלו כמה החלטות בגוש האירו, גם אם זה אומר שה-ECB ידפיס עוד כסף שבאמצעותו ירכוש בשוק עוד אגרות חוב ממשלתיות. הבעיה היא שיש המון חילוקי דעות במציאת פיתרון. גרמניה דוחפת להפיכת גוש האירו לאיחוד שלו יהיה שר אוצר אחד ובהמשך גם יהיה איחוד פוליטי שישלוט בכל הגוש. ולרעיון הזה יש הרבה מתנגדים".

"היום השווקים יורדים, בין היתר, כי ה-ECB לא קונה אגרות חוב של איטליה וספרד ובינתיים כמו שעשה ביום שישי האחרון. למעשה ה-ECB מוגבל לרכישות של 20 מיליארד אירו בשבוע וזה לא הרבה בכלל", הוסיף.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי