פסגות חותכים את הבנקים: "העלאת הון הליבה בבנקים משנה את כללי המשחק"
בנק ישראל צפוי לאמץ בקרוב את ההמלצות של ועדת באזל 3, הדורשת להעלות את הון הליבה, ויחייב בהן את הבנקים הישראליים. לאור ההשלכות הצפויות של הדרישות האחרונות הוציאו בבית ההשקעות פסגות סקירה על סקטור הבנקים בישראל בהם הם מעדכנים את מחיר היעד ומורידים את ההמלצות. יש לציין כי ההורדה מגיעה לאחר מספר הורדות המלצות לבנקים מצד בתי השקעות המתחרים אשר הזדרזו לעשות זאת קודם.
בפסגות הורידו חתכו היום את מחירי היעד לכל חמשת הבנקים הגדולים במשק. במקביל, הוריד האנליסט אהוד ניר את המלצותיו לבנק לאומי, דיסקונט והבינלאומי לדרגת 'החזק' כאשר בנק הפועלים ומזרחי טפחות ממשיכים לקבל המלצת 'קנייה'.
בפסגות מסבירים כי כל הבנקים ללא יוצא מן הכלל סבלו מירידת שווי. "ההסבר הוא ברור העלאת דרישת הלימות ההון תפגע בקצב צמיחת האשראי- המהווה מקור הכנסה מרכזי. מאידך ההוצאות השוטפות צפויות להמשיך ולגדול בקצב המאפיין מהעבר."
בסיס הערכת השווי נעשה בהתבסס על 2 תרחישים בעלי התסברות זהה, כאשר בתרחיש הראשון יעד הלימות ההון יסתכם ב-9.5% ואילו בתרחיש השני היעד עומד על 11%.
להערכתם דרישת הון ליבה של 9.5% , אינה צפויה לפגוע בקצב צמיחת האשראי. לפיכך על מנת להימנע מדילול, יעדיפו בעלי השליטה בבנקים להוביל מדיניות של השגת היעד על בסיס הרווחיות תוך ויתור על התזרים הנובע מהדיבידנדים.
מאידך העלאת דרישת הון הליבה ל 11% עלולה לפגוע בקצב צמיחת האשראי של הבנקים. בתרחיש זה צויפם בפסגות כי הבנקים ינקטו במדיניות משולבת של השגת היעד על בסיס הרווחיות השוטפת וגיוסי הון. "הנחנו גיוס בהיקף של 20% מתוספת ההון הנדרשת. יצוין כי הגיוס חיזק את פוטנציאל הצמיחה של הבנקים אולם לא תרם לשווי למניה על רקע הדילול הנלווה להנפקה."
לבסוף, אומר אהוד ניר כי הפגיעה צפויה בשווי הבנקים בעקבות דרישת העלאת הון ותחזיתנו לתשואות להון נמוכות בשנת 2012 , תומכים בהורדת מחירי היעד. "עם זאת המלצתנו למניות פועלים ומזרחי טפחות נותרת קניה."
צפו במחירי היעד המעודכנים ובהמלצות החדשות
- 10.רוני 30/10/2011 12:25הגב לתגובה זוהאם ריבית המשכנתאות לא תעלה בצורה חדה יותר בשל הדרישה להלימות הון מצד הבנקים?
- 9.רק כלכלית ירושלים...... (ל"ת)אייל 30/10/2011 12:23הגב לתגובה זו
- 8.המנהל 30/10/2011 12:16הגב לתגובה זוהגדלת הלימות והליבה של הבנק מחזקת את הבנק המניה והאגח" פשוט שמים יותר כסף בצד לבטחון הבנק המניה האגח" והמשקיעים
- 7.זה סימן לקנות 30/10/2011 12:12הגב לתגובה זושהלימות ההון של הבנק תגדל - זה יביא את המניה להיות חזקה יותר כי הבנק יותר חזק ויש לו יותר כסף בהלימות של ההון במקום לבזבז על אשראי לעסקים שיפלו גם ככה בעתיד
- 6.כבר מגולם יטיפשים לכו תלמדו השקעות קצת (ל"ת)מכאן מזנקים 30/10/2011 12:10הגב לתגובה זו
- 5.איזה לוקשים הם מוכרים לנו, מחפשים לקנות בזול (ל"ת)קובי 30/10/2011 11:54הגב לתגובה זו
- 4.שלום 30/10/2011 11:51הגב לתגובה זוהעלאת דרישת הלימות ההון מביאה לכך שהבנקים מתחסנים ויהיו יותר חזקים ,וזעזועים של אי החזרה של אשראי של הלוואות שלקחו חברות לא יפגע בבנקים-כי יש לבנקים יותר כסף ויותר כיסוי והלימות הון לכן למשקיע זה טוב יותר כי הבנקים משקיעים הכסף בעצמו ובאיסוף הלימות הון כספית שתגן על הבנק מזעזועים ושלא יהיה ריק או עם מעט כסף
- 3.כלומר זה הזמן לקנות! (ל"ת)שחר 30/10/2011 11:44הגב לתגובה זו
- 2.פסגות רוצים לקנות ? תשלמו והרבה (ל"ת)אנליסט 30/10/2011 11:37הגב לתגובה זו
- 1.או, הגיע הזמן לקנות (ל"ת)אני 30/10/2011 11:36הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
