המנהיגים הפנימו את חומרת המצב, עכשיו חסר רק ה'טריגר'
הכוונות של כולם טובות כמובן, אך שוקי ההון בעולם נמצאים כעת בעיצומה של "משיכת חבל" בין שני כוחות על, הרואים אחרת את הדברים ובוחרים האחד להתמקד בלקחי העבר והאחר להיערך לעתיד לבוא.
מחד, חברות דירוג האשראי. הן "פצחו" לאחרונה בגל הולך ומתרחב של הורדות דירוג ומתן תחזיות דירוג שליליות לשורה של מדינות ובנקים ביבשת אירופה. יריית הפתיחה הייתה הורדת הדירוג חסרת התקדים לארצות הברית ודומה כי כעת נפרץ הסכר. בנקים במדינות רבות נוספות, לרבות בריטניה וצרפת, כבר חשו זאת על בשרם, או שהם על הכוונת (הוכנסו לרשימת מעקב עם השלכות שליליות).
לחברות הדירוג טיעונים מנוסחים ומנומקים היטב להורדות הדירוג. מביניהם, הסבר אחד שלכד את עיניי, בתחילת המשבר, לפני ארבע שנים, הן לא מיהרו להוריד דירוגים (בעיקר לבנקים), למרות מצבם הבעייתי. הן חשבו כי הממשלות תופסות רבים מהם כגדולים מכדי ליפול. מאז, מצב בנקים רבים השתפר, אך הורדות הדירוג נעשו דווקא "קלות" יותר. הממשלות כבר לא חושבות כך, מה גם שמצבן התקציבי של הממשלות עצמן הידרדר בינתיים ומקשה עליהן מאוד לחלץ בנקים. דבריה של קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, לפיהם הבנקים באירופה צריכים קודם כל לגייס הון במגזר הפרטי ורק אחר כך לבוא בבקשות חילוץ לממשלותיהם, מחזקים עמדה זו. מן הסתם, האופטימיים יראו בהסבר זה דווקא סימן מעודד.
מנגד, המדינאים והמוסדות הכלכליים מתעוררים ויוצאים בשורה של הכרזות וצעדים רחבי היקף, הנותנים סוף סוף תחושה כי הפנימו את חומרת המצב. להלן מס' דוגמאות:
- נשיא ארה"ב יצא בתכנית בהיקף של 447 מיליארד דולר לשיפור התעסוקה במדינה. לדעתי, התכנית בנויה נכון והעלייה המפתיעה במספר מקומות העבודה בחודש ספטמבר, כמו גם העלייה בת 8.1% ברווח הכולל של החברות הלא פיננסיות במדינה ברבעון השני של השנה, מוכיחות כי יש לה על מה להתבסס. אני סבור גם כי הסיכוי לכך שתאושר בקרוב בבתי הנבחרים טוב, למרות הקשיים האחרונים.
- הבנק המרכזי של אירופה הודיע על מספר צעדים נמרצים ובראשם מתן שתי הלוואות גדולות בסך 40 מיליארד אירו לבנקים באירופה, שיקבלו גם יותר זמן עד שיצטרכו לפרוע אותן. אמנם הריבית ביבשת לא ירדה בהודעה האחרונה, אך לא אופתע אם זו תהיה המתנה הראשונה של יושב הראש החדש, שייכנס לתפקידו בחודש הבא.
- שרי האוצר האירופים הודו בשבוע שעבר כי לא עשו די לטיפול במשבר החוב ביבשת (הודאה חשובה מאוד, לדעתי) וכי יבחנו צעדים רחבי היקף חדשים, הן בתחום הפיסיקלי והן בהזרמת הון ונזילות למערכת הבנקאית. מנהיגי צרפת וגרמניה אף אישרו תוכנית למימון המערכת הבנקאית ולבלימת משבר החוב ביוון ולמרות שגרמניה הודיעה היום על דחייה, נראה כי היא תוצג בקרוב.
- המדינות המתפתחות הוליכו את ההתאוששות מהמשבר הקודם, אך חלקן נקלעו לאחרונה למצב לא נוח של פגיעה בסחר החוץ. כתוצאה מכך, למרות עלייה ברמת האינפלציה, כמה מהן לא מהססות להוריד שוב ריביות, או לאותת כי יהיו נכונות לעשות זאת בכל רגע.
הצעדים שהזכרתי לא רק מבטיחים, אלא נראים מתואמים יותר מבעבר ורואים בהאטה הכלכלית ובמשברי החוב בעיה כלל עולמית. עדיין יש חריקות ושיתוף הפעולה צריך עוד להתחזק ולהיות מתואם יותר ברמה ההצהרתית (שוב, ראו דברי מרקל שהזכרתי קודם) והאופרטיבית, אך הכיוון נראה לי חיובי.
לא פלא שהשווקים הפיננסים היו כל כך עצבניים ותנודתיים בשבועות האחרונים וכעת הם נוטים לצד האופטימי יותר. ה"תחרות" בין שני הכוחות על קביעת הסנטימנט בקרב המשקיעים עזה, כותרתית ומתמשכת. אני חושב כי היא לא תסתיים בקרוב. אך אם המדינאים יוציאו לפועל הלכה למעשה את התכניות שכבר הוכרזו והצעדים הקריטיים הנשקלים כעת, ידם של האחרונים "תהייה על העליונה" ושוקי ההון יסיימו את השנה בטון חיובי.
למרות אי הוודאות העצומה, זה התרחיש הבסיסי שלי. הריביות נמוכות ולא צפויות לעלות בקרוב, אין סימנים מיוחדים להתפרצות אינפלציונית בארה"ב וברוב המדינות המתקדמות (עלייה כן, אך הדרגתית ולהערכתי נקודתית). מה שצריך זה טריגר שיחזיר את האמון לצרכנים, לפירמות ולמשקיעים. התכניות והצעדים שעל הפרק, אם אכן יהיו חכמים, יצירתיים ורחבים מספיק, כפי שאני חושב, יוכלו לעשות את העבודה, לפחות בשלב ההתנעה.
- 2.ארון 21/10/2011 11:48הגב לתגובה זואני קורא אותם כמה שנים ותמיד אתה אומר שיהיו עליות! אולי תחליף את הדיסקט לשם שינוי?
- רונן מנחם 21/10/2011 13:39הגב לתגובה זוצהריים טובים. תודה על תשומת הלב וההתמדה. בברכה, רונן.
- 1.אפי 19/10/2011 18:39הגב לתגובה זומדברים באירופה על מאות מיליארדי אירו שיועברו לכלכלות החלשות.מנין הכסף?האם זה הדפסת כסף כמו באמריקה?האם אנו עדים לכלכלה שבה למעשה אף מדינה לא משלמת על מחדליה הפיננסיים?
- רונן מנחם 20/10/2011 08:42הגב לתגובה זוחג שמח. המדינות משלמות עבור מחדליהן - ירידה בפעילות הכלכלית, בתעסוקה ורמת החיים. יהיה להן קשה לגייס הון ולהשקיע בעתיד והן נאלצות לנקוט מדיניות צנע בהווה. לראיה המחאות והתסיסה החברתית שהחלה בהן. הכסף מגיע בצורות שונות, הן משכנוע הבנקים להלוות למגזר הפרטי, הן ישירות כתמיכה ממשלתית, הן דרך רכישות אג" ח ע" י ממשלות ובנקים מרכזיים באירופה ומחוץ לה, הן דרך הפיחות שהיה האירו - שהוסיף מעט לתחרות הייצוא ובדרכים רבות נוספות. הנקודה החשובה כאמור היא - ייצוב המערכת והחזרת האמון בה. בברכה, רונן.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
