ההסתברות לפשיטת רגל בחברת מעו"ף - תרגיל פשוט בחשבון

קובי שגב, מנכ"ל יובנק קרנות נאמנות, מציג את ההסתברויות לנפילת החברות הגדולות במשק
קובי שגב | (15)

לשוק האג"ח והמניות מאפיינים דומים רבים. אך הבדל אחד הוא המהותי ביותר, בשוק המניות הרווח וההפסד אינם מוגבלים. אילו בשוק האג"ח הרווח מוגבל (בגובה תשלומי הריבית וההצמדה) וההפסד בלתי מוגבל. העובדה שהרווח מוגבל מאפשרת לנו להתייחס לאגרות החוב כאפיקי השקעה בהם ישנן שתי אפשרויות עתידית. הראשונה, האג"ח ישולם במלואו והשנייה היא שתתבצע "תספורת" ומחזיקי האג"ח יקבלו רק חלק מכספם. בסטטיסטיקה קוראים לזה התפלגות בינומית, אנו נשתמש בנתוני האג"ח והתשואות שלהן על מנת לבדוק, מה ההסתברות ל"תספורת" בחברה המשתייכת למדד ת"א 25?

איך מחשבים את ההסתברות?

נתחיל בדוגמה פשוטה (נחזור כמה שנים אחורה לשיעור חשבון ברמה של חטיבת ביניים). נניח שמק"מ לשנה נסחר בתשואה לפדיון של 3% ואג"ח קונצרני שקלי של חברה X נסחר בתשואה לפדיון של 7% גם הוא לפדיון בעוד שנה. אם כך, אם נשקיע 100 ש' במק"מ לשנה, נקבל בעוד שנה 103 ש'. במידה ונשקיע 100 ש' באג"ח הקונצרני של חברת X, אזי יכולות להתקיים שתי אפשרויות. האחת, האג"ח תפרע בתום השנה ונקבל 107 ש'. השנייה, החברה תקלע לקשיים ותבצע תספורת (נניח תספורת של 60%, בעלי האג"ח יקבלו 40 אג' על כל 1 ש' ע.נ.).

לסיכום, בעלי האג"ח יכולים לקבל 103 ש' בוודאות בהשקעה במק"מ, או בהסתברות (נקרא לה P) לקבל תשואה גבוהה יותר (107 ש') באג"ח של חברת X, תוך שהם לוקחים את הסיכון לקבל תספורת (40 אג' בלבד) בהסתברות מסוימת (נקרא לה K). אפשר לבצע את החישובים בשל העובדה הפשוטה ש-P+K משלימים ל-100%. הרי אמרנו שישנן שתי אפשרויות, שהאג"ח יפרע או שתתבצע תספורת. ההסתברות P שווה ל-94%, לפיכך הסיכוי שבחברה X תתבצע תספורת בשנה הקרובה הוא 6%.

מה קורה בעולם האמיתי?

בדקנו את החברות הגדולות במשק, אלה המשתייכות למדד ת"א 25. הנחנו באופן גורף שתספורות ממוצעות הינן בהיקף של 60% (מקבלים 40 אג' על כל 1 ש' ע.נ.) אי לזאת, מה ההסברות המגולמת בשוק האג"ח ל"תספורת" באחת מ-25 החברות הגדולות במשק?

להלן החברות שבהן מגולם הסיכוי הנמוך ביותר להסדר חוב:

החברות בהן מגולם הסיכוי הגבוה ביותר להסדר חוב:

חשוב לציין, אלו ההסתברויות המגולמות בשוק במחירים הנוכחיים. שוק ההון לרוב טועה והמחירים בו מושפעים מה"עדר" שמוכר וקונה על סמך מצבי רוח.

ההזדמנויות האמיתיות טמונות בחברות להן השוק מגלם סיכוי גבוה להסדר חוב. המשקיע צריך לשאול את עצמו, האם הוא מעריך שההסתברויות אמיתיות? אם המשקיע מעריך שההסתברות לתספורת בקבוצת דלק, למשל ב-5 שנים הקרובות קטנה מ-27.8%, הרי זוהי הזדמנות קניה. כנ"ל לגבי שאר החברות.

חג שמח,

קובי שגב, מנכ"ל יובנק קרנות נאמנות

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    רמה נמוכה, הסבר רדוד ולא מדוייק, נו באמת ???! (ל"ת)
    LLL 19/10/2011 18:32
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    מנהל השקעות 17/10/2011 11:08
    הגב לתגובה זו
    מזל שיש לנו בשוק ההון אנשי אקדמיה מומחים שנותנים לנו עזרים איך לבחון חברות. אם הם הולכים לאבדון אן לשיגשוג לקריסה או נסיקה...פשוט ניתוח מעלף חבל שלא הוספת על הדרך את מדד אלטמן לחיזוי פשיטות רגל....חבר יק הגיע הזמן שתסכל קצת על המסכים ותבין באמת איך השוק עובד...........
  • 9.
    פרידה קאלו 17/10/2011 08:30
    הגב לתגובה זו
    מעורר מחשבה!
  • 8.
    בחור מבריק כהרגלו !! (ל"ת)
    אריק 16/10/2011 23:04
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    מוטי 16/10/2011 21:10
    הגב לתגובה זו
    100% הסתברות לזרוק 60 ש" ח.
  • 6.
    לפי הניתוח נראה שאגח קב דלק אטרקטיבי (ל"ת)
    דלק לא תפשוט רגל 16/10/2011 20:33
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    היחצ" ן 16/10/2011 16:55
    הגב לתגובה זו
    איך בחור בגיל 36 שאולי יש לו ותק של 8 שנים בשוק, יכול לנתח בכלל הסתברויות של נפילות בחברות מעו" ף. אני עוד זוכר אותו כיחצ" ן מועדונים בירושלים, איך הבן אדם הגיע להיות מנכ" ל של יובנק קרנות נאמנות??? גם אם הוא תותח עדיין חסר לו ניסיון. אני בתור לקוח יובנק הייתי מאוד מפחד מקרנות הנאמנות שלהם, אם זה המנכ" ל שלהם, חסר ניסיון וחסר רמה מספקת לנהל כספים בכמות כזאת. איך נותנים לזה לקרות ועוד בבנק כזה גדול????
  • הגיע לאן שהגיע באדיבות וועדת בכר (ל"ת)
    בכייה לדורות 16/10/2011 22:30
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    רונית 16/10/2011 14:54
    הגב לתגובה זו
    לכך ש p=94% ו- k=6%? זה חישוב רציני או מה?
  • zik 16/10/2011 15:35
    הגב לתגובה זו
    אני כותב במילים כדי שהנוסחא לא תתחרבש- משוואה בנעלם אחד- פלוס 107X (1-X)*40 שווה ל-103
  • ישראל 17/10/2011 11:06
    כתבה ,שתהיה ברורה עד הסוף ובלי רמזים. רונית צודקת בהחלט הכתבה סתומה ולא ברורה .
  • 3.
    כן חברים, זו הרמה של שוק ההון בארץ.. (ל"ת)
    ארילך 16/10/2011 14:31
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אלון 16/10/2011 14:05
    הגב לתגובה זו
    1. ההתפלגות היא לא בינומית אלא משמעותית מסובכת מזה (אין דין תספורת של 10% ל - 85%) 2. ההפסדים גם במניות וגם באג" ח מוגבלים לגודל הקרן (אלא אם אתה ממנף את זה בהלוואות).
  • 1.
    אלעד 16/10/2011 12:24
    הגב לתגובה זו
    כמו שאמרת הניתוח בהחלט מתאים לחטיבת הביניים כי הוא לא מכניס לתוכו ערכי " תועלות" של הצרכן... אולי התוחלת לפי דעתך צריכה להיות זהה, אך שיש מרכיב סיכון, כל בר דעת שלמד שיעור או שניים במימון יודע שנדרשת תוחלת גבוהה יותר לשם הנשיאה בסיכון
  • יהויכין 16/10/2011 13:58
    הגב לתגובה זו
    הניתוח הנתון הוא נחמד, אך אינו מבוסס על עלויות רכישה של האג" ח אלא על בסיס רכישתו בהנפקה או בשער המתואם לאחר מכן. מכיוון שבד" כ שער הרכישה של אג" ח מסוכנות נמוך בהרבה משחר ההנפקה, הרי שכל החישוב משתנה לחלוטין לטובת הכדאיות של רכישת אג" חים ויש לחשב את התשוה שבין מחיר הרכישה לשער התשלום הממוצע בפועל (כולל רבית והצמדה). חג שמח
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.