לא מתרגשים: "היו במדד לא מעט גורמים מקריים, יש סעיפים תומכי אינפלציה"
ביום ו' קיבלנו אישור לכך שהמחאה החברתית חיה ובועטת. מדד המחירים לצרכן פורסם והציג ירידה של 0.2% בחודש ספטמבר למרות הצפי לעליות. מנתוני המחירים בלטו הירידות בסעיפי המזון, בעיקר בסעיפי מוצרי החלב והפירות.
בה בעת, הסעיף המטריד ביותר אשר היווה הגורם המרכזי למחאה, סעיף הדיור, המשיך לעלות. למעשה אלמלא ההתייקרות של מחירי שכר הדירה, המדד היה אף נמוך יותר ומציג ירידה של 0.6% (סעיף זה עלה ב-0.6% בספטמבר). בהקשר הנדל"ן נוסיף, כי מדד מחירי הדיור, שאינו נכלל במדד המחירים לצרכן, עלה ב-0.8% בחודשים יולי-אוגוסט לעומת לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים יוני-יולי.
"גם מסיבות מקריות שלא מאותתות על מגמה מסוימת"
הכלכלנים, מצידם מסרבים להתרשם מהירידות במחירים. אורי גרינפלד מפסגות תולה את ההוזלה במחירים גם בגורמים מקריים שלא מאותתים על מגמה מסוימת וכותב: "שהרי לא ניתן לייחס ירידה של 50% במחירי האבוקדו למחאה ולא יהיה סביר להניח שנמשיך לראות ירידות חדות כאלו במחירי הפירות. מחירי המזון ימשיכו לתמוך במדדים נמוכים גם בחודשים הקרובים אך ישנם גם סעיפים התומכים באינפלציה ובעיקר סעיף הדיור שממשיך לעלות בקצב מהיר".
"למרות שבשוק הדירות למכירה מורגשת האטה מסוימת, כיוון שסעיף הדיור נמדד רק ע"י חוזי שכירות אנו מעריכים כי סעיף זה ימשיך לעלות גם בחודשים הקרובים בשל השפעת התחלופה בין דירות לרכישה ודירות להשכרה".
"מעריכים שמחירי הדירות יחלו להתייצב בקרוב וירשמו ירידות כבר בשנת 2012"
כלכלן המאקרו של דש בית השקעות, אלכס זבז'ינסקי, אף הוא לא רואה מגמה מובהקת של ירידות מחירים: "לא נופתע אם בחודש אוקטובר נראה חזרה של מחירי המזון לרמות שהיו לפני ההוזלות של ספטמבר. כך לפחות מראות הבדיקות שאנו עורכים, וזאת למרות ההודעות הרבות של החברות על ההוזלות. העלייה בשכר הדירות צפויה להימשך מאחר ורבים מהקונים 'יושבים על הגדר' בציפייה שמחירי הדירות יוזלו, ובינתיים מעלים את הביקושים בשוק השכירות".
מנגד, יש צפי כי בטווח היותר רחוק יהיה שינוי: "אנו מעריכים שמחירי הדירות יחלו להתייצב בקרוב וירשמו ירידות כבר בשנת 2012. המשך עלייה במחירי הדירות תעכב כנראה את הורדת הריבית ע"י בנק ישראל".
"המחירים באוקטובר יעלו ב-0.1% ומדד נובמבר צפוי להתייקר ב-0.2%"
- 11.ספרטה 16/10/2011 13:47הגב לתגובה זותודה רקפת על הירוק בעיניים.
- 10.נסראללה 16/10/2011 13:47הגב לתגובה זותבינו מהכתבה שעושקים אותנו. בסופר פארם בונים על זה שאנחנו פריירים וניקנה בכל מחיר. אני לא קונה יותר בסופר פארם.
- 9.שרלילה לנד 16/10/2011 12:41הגב לתגובה זוחזיתם ירידת מחירים של 30%, תחזרו ללה לה לנד.
- 8.אוטוטו מיתון ואבטלה - המשבר מאירופה בדרכו (ל"ת)לכאן - זהירות !!! 16/10/2011 12:35הגב לתגובה זו
- 7.להעיף את שטייניץ שכר מינימום 5000 (ל"ת)שכירות בשמים 16/10/2011 12:35הגב לתגובה זו
- 6.חובה להלחם בבעלי הדירות החצופים (ל"ת)המשכורת נמוכה 16/10/2011 12:34הגב לתגובה זו
- 5.רק שהשכירות כבר תרד (ל"ת)משה 16/10/2011 12:30הגב לתגובה זו
- 4.ואיך זה איך שאף אחד מהגאונים לא חזה המדד הזה? (ל"ת)עדי 16/10/2011 12:29הגב לתגובה זו
- 3.יוסי 16/10/2011 12:20הגב לתגובה זומדדי יוקר המחיה אינם משקפים את המחירים האמיתים, יש לבדוק ולעדכן את הסל ואת המשקולות בתוך הסל.
- 2.ירושלמי 16/10/2011 12:20הגב לתגובה זוהמציאות הכלכלית לא יכולה לתמוך עליות בשכר הדירה. ואכן, נתונים שפורסמו היום (עדיין לא הגיעו לכאן...) מראים בבירור על ירידות בשכ" ד. אין מה לעשות, המציאות הכלכלית של רוב משקי הבית במדינה לא יכולה לתמוך יותר בכך. צפויה ירידה גם בשכ" ד וגם במחיר הדירות. וזאת האמת. כל השאר אינטרסים.
- 1.השכירויות גזל מנותק 16/10/2011 12:11הגב לתגובה זוגוזלים 3000 לחדר!!!! מאנשים שמרוויחים 4100 בחסות שטייניץ
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
