סקירת הבנקים: "נדמה כי הכלכלה הישראלית מצטננת מעט, אך אנו עדיין חיוביים"
שבוע המסחר בבורסת תל אביב ננעל בעליות שערים למרות תנודתיות גדולה. מדד ת"א 25 הוסיף 1%, מדד ת"א 75 טיפס 0.4% ומדד הבנקים הוביל עם עלייה של 2.5%. עוד סקטורים בולטים לטובה היו הנדל"ן והטכנולוגיה בעוד שמגזר התקשורת בלט בחולשתו.
בסקירה השבועית שלהם מזכירים כלכלני בנק הפועלים כי עונת הדו"חות של החברות הישראליות עומדת בפתח וצופים תוצאות חיוביות ברקע לעונה חיובית גם בארה"ב.
עוד אומרים שם: "במישור המקומי, נדמה כי הכלכלה הישראלית מצטננת מעט בחודשים האחרונים, כפי שניתן לראות בשורת אינדיקטורים. עם זאת, חשוב לזכור כי המשק המקומי עודנו איתן מאוד, ומפגין ביצועי יתר משמעותיים על פני מרבית הכלכלות המפותחות".
בבנק, "ממשיכים להחזיק בדעה חיובית כלפי שוק המניות המקומי, וזאת נוכח רמות המחירים הנוחות להשקעה, גם אם קיים צפי להאטה מסויימת בצמיחה בחודשים הקרובים. למרות גישתנו החיובית, אנו מדגישים כי הטווח הקרוב צפוי להמשיך ולהיות תנודתי. על כן, למשקיעים בעלי פרופיל סיכון סולידי יותר, אנו סבורים כי אין זה הזמן להיות בחשיפה מנייתית מלאה".
גם בבנק לאומי צופים עונת דוחות חיובית ובעיקר בחברות הטכנולוגיה לאור תוצאות טובות במיוחד בחברות הטכנולוגיה בארה"ב. בזירת המאקרו מציינים שם את הנתונים החלשים יחסית הצופים התמתנות בשיעור צמיחת התוצר העסקי. אך עדיין "מוצאים את רמת המחירים הנוכחית, כפי שהיא משתקפת מרמת המכפילים, נוחה להשקעה. זאת, בפרט לנוכח האיתנות של הכלכלה הריאלית המקומית".
שוק האג"ח
השבוע התשואה על המק"מ לשנה נסחרה ברמה של 3.5% המגלמת ריבית של כ- 3.85% בעוד שנה. כלכלני הבנק מאמינים בריבית של 4.25% בעוד שנה ולכן ממליצים שם "להמתין עם ההשקעה במק"מ בתשואתו הנוכחית עד לחזרתו לרמות של כ- 3.75%".
באשר לאגרות החוב השקליות הקצרות מציינים בבנק כי "ביטול הפטור ממס על המק"מים למשקיעים זרים, המשיך לגרום לביקושים גבוהים בשחרים הקצרים (בעיקר בממשלתי שקלי 313 ), אשר תשואתו ירדה ל3.71%, תשואות שאינן אטרקטיביות להשקעה." באשר לבינוניים, תומכים בבנק בהמשל השקעה ברכיב זה.
כלכלני בנק הפועלים מזכירים את החלטת הריבית הצפויה ביום שני הקרוב ומעריכים כי תשאר ללא שינוי על 3.25%. בנוסף הם מזכירים, :בחודש אוגוסט הקרוב מגיע לפדיון גליל 5480 בהיקף של 9.5 מיליארד . פדיון זה, צפוי ליצור ביקושים לאג"ח מדדי לכל אורך העקום, כפי שקרה ביוני אשתקד"
כלכלני הלאומי מזכירים שמחיר הסיכון של אגרות החוב של מדינת ישראל ירד מעט השבוע ואת מדד חודש יוני שפורסם בשבוע שעבר והתאים לציפיות. באשר למחאה הציבורים מאמינים שם כי "על אף ההתגייסות הציבורית לא סביר כי נחזה בירידות מחירים בטווח הקרוב. המחאה עשויה לתרום לריסון עליות המחירים בהמשך השנה".
לסיכום מציינים הכלכלנים בסקירתם "תהליך עליית הריבית צפוי להיות ארוך ומתון מהתחזיות המוקדמות, עובדה שתתמוך ברמת התשואות בשוק המקומי בטווח הקרוב".
- 5.moki 22/07/2011 14:21הגב לתגובה זוהבנקים מרוויחים וזה סימן חיובי ברור .
- 4.זוג צעיר 22/07/2011 11:58הגב לתגובה זוראלי מתחיל באוקטובר ומסתיים במאי 2012.
- 3.הצחקתם אותי בסקירה 22/07/2011 11:34הגב לתגובה זואוסף של אנשי שיווק
- בנקים 22/07/2011 12:56הגב לתגובה זוהמניקאים האלה מדברים על צינון וכל ריבעון מציגים דחות מעולים של רווחים זבלים רמאים מדינה של עשירים ,בנקים רמאים
- 2.מה זה ברקע?ברקע לא קורה כלום ממה שאמרת (ל"ת)עילג 22/07/2011 10:08הגב לתגובה זו
- 1.יואב 22/07/2011 09:55הגב לתגובה זוהכל מבוסס על קרטלים,מיסים, עוד מיסים, ועושק. ברגע שזה נחשף - חברות רבות יפגעוו הממשלה תאבד מיציבותה.
- מי שעדיין לא בשוק שיחשוב פעמיים. (ל"ת)z 22/07/2011 23:43הגב לתגובה זו
ארדואן טורקיה (X)המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
