הדינמיקה של הין מול היורו מעידה על פוטנציאל רווח אדיר

אייל גורביץ, המנתח הטכני של Bizportal, כותב על הצמד ין - אירו ועל גילגולו בשלוש השנים האחרונות
אייל גורביץ | (7)

סוחרי מט"ח נוטים לפעילות קצרה. ולא תמיד אפשר להבין זאת. המינופים האדירים הפועלים לעיתים כגיליוטינה מאפשרים פעילות מסוג זה אם כי אינם מונעים את הפעילות הרווחית ביותר הקיימת והיא המסחר לטווחים הבינוניים והארוכים. אחת לתקופה אנו נתקלים בהזדמנות מסוג זה הטומנת בחובה רווחים שכל סוחר מט"ח מייחל להם. במקרה הנוכחי מדובר בצמד יורו - ין ובתהליך הדשדוש אותו הוא חווה כעת.

לקראת תום 2008 קרס היורו מול הין היפני. ההתמוטטות הגיעה לאחר שבירה מטה של רמת 150 ין ליורו ומהלך הירידות דירדר את המטבע האירופי לשפל של 115 ין ליורו. ירידות של 3,500 פיפס בתקופה של חודשים בודדים.

המגמה הראשית

בגרף הנרות החודשי בו כל נר מייצג חודש אפשר לראות את המרכיבים הבאים:

1. הין נוטה בחודשים האחרונים לדשדש מול היורו בטווח של 105-115 ין ליורו. אפשר לראות בבירור שתי נגיעות ברמת ההתנגדות ושתי נגיעות ברמת התמיכה.

2. דשדוש מייצג איזון בין כוחות הביקוש לכוחות ההיצע ועומקו קובע את פוטנציאל המהלך לאחר הפריצה.

3. עומק הדשדוש עומד על 1,500 פיפס כאשר ההנחה היא שלאחר הפריצה יצא לדרכו מהלך שיהיה זהה באורכו לעומק הדשדוש. כלומר, פריצה מעלה תוביל לעלייה של 1,500 פיפס לפחות, בעוד פריצה מטה תוביל למהלך זהה דרומה.

אופן הפעולה וניהול הפוזיציה

1. התזמון יתבצע על גרף יומי רק בהינתן פריצה מובהקת הכוללת שני מרכיבים:

א. רוב הנר מעל 115 ין ליורו

ב. פריצה מעלה מחייבת נר ירוק נטול צללית עליונה ארוכה.

ג. אין לרכוש בשום פנים ואופן בנר אדום או בנר בעל צללית עליונה ארוכה.

ד. יש לבצע את הרכישה לקראת תום הנר כאשר קיימת וודאות לגבי אמיתות הפריצה

2. היות ופוטנציאל הרווח המינימלי הוא 1,500 פיפס, ההוראה לקטיעת הפסד תעמוד על 150 פיפס ממחיר הקנייה כלומר סביב רמת 114 ין לדולר. וזאת משום שרמה זו משקפת תמיכה משמעותית

*הגרפים בסקירה זו הופקו באמצעות תוכנת ואתר בורסהגרף לניתוח טכני www.bursagraph.co.il מבית קו מנחה ואייל גורביץ

**אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

***כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אסי 31/03/2011 07:27
    הגב לתגובה זו
    לא מסוכן בכלל. הפסדתי כסף בהשקעה בפורקס פניתי לעורך דין אסף ברם הוא הבטיח שיחזיר לי את כספי ההפסדים ועוד.... בינתיים לקח שכר יפה ואני ממתין. זה נשמע מסוכן. יש ביטוח של עורכי הדין שאם נפסיד הם ירוויחו שכר טרחה מאיתנו.. בקיצור השוק מסוכן ולא נועד לכל אדם. ובקשר לעורכי הדין מיותר להרחיב בברכה אחד שהפסיד פעמיים
  • 5.
    אחריות להפסד 30/03/2011 08:06
    הגב לתגובה זו
    זה דורש הרבה ניסיון כדי בכלל להתחיל לחשוב על זה
  • 4.
    לא לגעת במטח לפני שלומדים טוב טוב - זהירות ! (ל"ת)
    רון 30/03/2011 07:10
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מסוכן ! זהירות ! זהירות ממטח !!!! (ל"ת)
    שוקו 30/03/2011 07:08
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אבגד 29/03/2011 19:44
    הגב לתגובה זו
    חזק ב10% ויותר מול הדולר בחודש. ניראה שהדברים הגדולים והאמיתיים מתרחשים לא באתר שלכם או אצל גורביץ.
  • 1.
    איך משקיעים ? באיזה מכשירים (ל"ת)
    רמי 29/03/2011 17:59
    הגב לתגובה זו
  • שמוליק 29/03/2011 18:59
    הגב לתגובה זו
    95% מפסידים וזה כולל את הבנקים .... סע לווגאס - תאמין לי תהנה יותר
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי