אורמת טכנולגיות מאכזבת: הכנסות ורווח מתחת לצפי, שיפור במגזר החשמל

חברת הבת של אורמת תעשיות חתמה את הרבעון הרביעי עם הכנסות של 92.8 מיליון דולר ורווח של 4.5 מיליון דולר - מתחת לתחזיות האנליסטים. החברה צופה לצמוח ב-2011 בזכות מגזר החשמל
תומר קורנפלד | (9)

חברת אורמת טכנולוגיות, חברת הבת של אורמת תעשיות פרסמה הבוקר תוצאות כספיות חלשות לרבעון הרביעי של שנת 2010 ולשנה כולה. אורמת טכנולוגיות העוסקת בפיתוח תחנות כוח גיאו-תרמיות ומתקני אנרגיה מתחדשת חתמה את הרבעון הרביעי עם הכנסות של 92.8 מיליון דולר, ירידה קלה לעומת הרבעון המקביל.

הירידה במכירות החברה נבעה משחיקה במכירות המוצרים שהסתכמו ב-19.3 מיליון דולר, לעומת 31.4 מיליון דולר בתקופה המקביל אשתקד. ירידה זו פוצתה באמצעות גידול של 17% בהיקף מכירות החשמל שהסתכמו ב-73.6 מיליון דולר. אנליסטים הסוקרים את החברה ציפו שאורמת תציג הכנסות של 94.3 מיליון דולר.

הרבעון הרביעי של 2010 מציגה אורמת טכנולוגיות שחיקה ברווח תפעולי תזרימי (EBITDA) של 29.4 מיליון דולר, לעומת 41.8 מיליון דולר ברבעון המקביל.

כשמסתכלים על השורה התחתונה של אורמת עולה כי חברת האנרגיה הרוויחה 4.5 מיליון דולר ברבעון הרביעי. מדובר ברווח של 10 סנט למניה הנמוך מתחזיות האנליסטים שציפו שהחברה תציג רווח של 12 סנט למניה.

בחברה מצפים להתקדם בשנים הקרובות בעשרה פרוייקטים הנמצאים בשלבי פיתוח ויסייעו להגדיל את ההכנסות מגמזר החשמל בצורה משמעותית עד שנת 2013.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    דוד (מרכז) 25/02/2011 00:56
    הגב לתגובה זו
    אכן עם הנחת היד בנסיון ההשתלטות נקלע זה למצב לא מתוכנן כמוהו המשול לחיה טורפת המכניסה לגרונה טרף גדול וזה נתקע בגרונה - לא לבלוע ולא להקיא והכל מתאוות הרעב של העיניים חברת אורמת ויכולה להמשיך כך הרבה זמן לאור תזרים המזןמנים הרציץ מיצור החשמל ובפרט עם עליית מחירי הדלק אלא שאני מצפה מהנהלת החברה לפתוח ביוזמה באנרגיות מתחדשות שיאפשרו לה קפיצת מדרגה ברמת רווחים אלא שכרגע אין כל סימן חיים מכוון זה
  • 6.
    אורמת 23/02/2011 12:29
    הגב לתגובה זו
    אנני חושב על עליות מרשימות אבל בטווח בינוני-ארוך-תגיענה העליות
  • 5.
    יוסי-פ" ת 23/02/2011 11:19
    הגב לתגובה זו
    ההודעות המכריזות על הצלחות גדולות אינן מגובות בדיבידנדים גבוהים לבעלי המנויות של החברה
  • 4.
    mike 23/02/2011 10:46
    הגב לתגובה זו
    כל כמה זמן פאשלה--למשפחה הרבה זכיות שהן כבר היסטוריות-המשפחה והדור השני חייבים לוציא מסקנות ןוהעביר את החברה לידיים אחרות
  • 3.
    משקיע באורמת 23/02/2011 09:11
    הגב לתגובה זו
    שלחברות אנרגיה מתחדשת יש מקום סביב השולחן (בדיוק כמו חברות גז ודלק) . גם אני קצת מאוכזב אבל לא בגלל שתחזיות האנליסטים לא התממשו - אני לא סופר את האנליסטים. מה שאני רוצה לשמוע זו תחזית ברורה וארוכת טווח ואמיתית מהנהל החברה. ולגלעד - אין סיכוי שכצמן ישתלט כי פשוט טכנית זה בלתי אפשרי. מה שכצמן עושה לנו זה לטפטף מניות לשוק בכל עלייה קטנה, ולכן המחיר נשאר נמוך.
  • גלעד 23/02/2011 09:33
    הגב לתגובה זו
    אני מכיר את החברה מבחוץ ומבפנים ומכיר את הנפשות הפועלות וביום שנודע על כך שכצמן רוצה אחיזה בחברה הרחתי צרות אבל לא שערתי עד כמה זה יפגע בנו המשקיעים הקטנים.כצמן כרגע מחכה בסבלנות עד שהמייסדים יישברו.להזכירך שהם לקחו לפני 3 שנים מאות מליוני שח מהבנקים לרכישת 15% נוספים בחברה לפי שער 6000 בממוצע והיום המניה עומדת על חצי.הבנקים לוחצים להגדלת בטחונות ! מאיפה יביאו את הכסף לבטחונות? יש כאן ספירלת מוות וכצמן ממתין בפינה.בנתיים אנחנו אוכלים אותה
  • משקיע באורמת 23/02/2011 09:55
    אז אני אשב בשקט ואחכה לראות מה יקרה.
  • 2.
    רק סבלנות (ל"ת)
    ארקדי 23/02/2011 08:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גלעד 23/02/2011 08:19
    הגב לתגובה זו
    אחת החברות הכי מבטיחות בבורסה שלנו שמתעסקת באחד התחומים הכי חמים והכי מקודמים-אנרגיה ירוקה -היתה חלוצה בתחום ולא מצליחה להתרומם.הכנסות של 90 מליון דולר זה לעג לרש שלא נדבר על הרווח הזעום.קשה לי לראות אותה מצליחה למחוק את החובות האדירים שלקחו על עצמם הבונצקים בגלל המלחמה עם כצמן.לדעתי כצמן מחכה להתמוטטות כדי להשלים את ההשתלטות במעט כסף.השאלה מתי זה יקרה שנוכל להגאל מהפסדי המניה הארורה הזו.סוחב על הגב 35% הפסד בהרבה כסף.מיואש מהם !
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?

פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי

מנדי הניג |

הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.

וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.

אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית. 

אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.

"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.