עדכון מדדי התל בונד: איזה נייר יקבל היצע של 400 מיליון ש'?

ה-15 במארס הוא היום הקובע לצורך עדכון מדדי התל בונד. אריק פרץ מכלל פיננסים עושה סדר. איזה אג"ח יקבל היצעים של 400 מיליון ש' ומי יראה ביקושים של 100 מיליון ש'? צפו בטבלה
אריק פרץ | (18)

אחת לחצי שנה, ביום המסחר הראשון בחודשים אפריל ואוקטובר, מתעדכנים הרכבי מדדי התל-בונד השונים. לקראת העדכון הקרוב שיחול ביום המסחר הראשון של אפריל יחולו שינויים מסויימים באופן בו הבורסה קובעת אילו איגרות יכנסו למדדים.

אחד מהתנאים אומר כי במקרה של סדרה האמורה להיכנס למדד, לא מספיק כי שווי השוק שלה גדול מסדרה האמורה לצאת אלא הוא צריך להיות גבוה ב- 20% משווי השוק הממוצע שלה. הסיבה לכך היא ככל הנראה רצונה של הבורסה לצמצם את מספר השינויים בהרכבי המדדים ובכך ליצור יציבות בהרכבו של כל מדד.

תל-בונד 20

האיגרות המרכיבות את המדד הינן 20 האיגרות הקונצרניות הצמודות בריבית קבועה בעלות שווי השוק הגבוה ביותר, אך צריכים להתקיים מספר תנאי סף נוספים:

1. דירוג מינימאלי של A-.

2. שווי שוק ממוצע גבוה מ-250 מליון ש"ח.

3. התקופה לפדיון שלא תפחת משנה וחצי ולא תעלה על 30 שנה.

4. סחירות איגרת החוב כלולה בין 75 איגרות החוב הסחירות ביותר מבין כל איגרות החוב הקונצרניות הצמודות למדד המחירים לצרכן בריבית קבועה הנסחרות בבורסה.

5.באיגרת לא יחול פדיון חלקי עד לעדכון הבא של המדד ולא חל בה פדיון חלקי לפני מועד העדכון הקרוב.

6. האג"ח אינו אג"ח מובנה.

תל-בונד 40

המדד כולל 40 איגרות חוב קונצרניות, צמודות למדד בריבית קבועה, בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מבין כלל איגרות החוב מסוג זה הרשומות למסחר בבורסה ואשר אינן כלולות במדד תל בונד-20.

תנאי הסף לכניסת איגרת לתל-בונד 40 כמעט זהים לתנאי הסף של תל-בונד 20 למעט פרמטר הסחירות. (בתל-בונד 40 האיגרת צריכה להיות בין 120 איגרות החוב הסחירות ביותר מבין כל איגרות החוב הקונצרניות הצמודות למדד המחירים לצרכן בריבית קבועה הנסחרות בבורסה).

תל-בונד 60

תל-בונד 60 הינו מדד המכיל בתוכו את האיגרות המרכיבות את מדדי תל-בונד 20 ותל-בונד 40.

הבורסה תודיע ב-15/3/11 על השינויים הצפויים במדדים. השינויים יכנסו לתוקף ב- 3/4/11.

יום המסחר שבו תתאמנה עצמן תעודות הסל לשינוי במדד יחול בתאריך 31/3/11 במסחר הנעילה.

אז מה הם השינויים הצפויים?

תל-בונד 20

האיגרות שתצאנה מתל-בונד 20 הינן בזק 5 כיוון שבמאי 2011 יחול בה פדיון חלקי, וגזית גלוב ג בה יחול פדיון חלקי ביוני.

האיגרות שתיכנסנה במקומן לתל-בונד 20 הן בריטיש ג וחברה לישראל 7 אשר הן בעלות השווי שוק הגבוה מבין האיגרות בתל-בונד 40. (לפני כשבועיים הרחיב בנק פועלים את סדרה יד שלו, במידה והיה מרחיב בעוד כ-60 מליון היה נכנס לתל-בונד 20 במקום חברה לישראל 7).

יצויין כי ללא התנאי החדש המחייב ששווי השוק של סדרה נכנסת גבוה ב-20% מהסדרה היוצאת, פועלים יד היה נכנס לתל-בונד 20 במקום דסק"ש ו' הנמצאת במדד.

בתאריך 31/3/11 במסחר הנעילה, עת ההתכסות של תעודות הסל, יוזרמו היצעים של כ-400 מליון ש"ח (כולל היצעים מתעודות תל-בונד 60) באיגרת של בזק 5 והיצעים של כ-200 מליון לאיגרת גזית גלוב ג. לאיגרות הנכנסות יוזרמו ביקושים של כ-120 מליון שקלים לבריטיש ג (כולל ההיצע שיבוא מתעודות סל תל-בונד 40) וכ-100 מליון לחברה לישראל 7.

תל-בונד 40

האיגרות שתצאנה מהמדד :

- בריטיש ג וחברה לישראל 7 - יוצאות מתל-בונד 40 ונכנסות לתל-בונד 20.

- סקיילקס ג, אידיבי אחזקות ג, פלאזה סנטרס ב, מבני תעשיה ח', - יחול בהן פדיון חלקי לפני העדכון הבא של המדד.

- בריטיש ישראל א - שווי שוק ממוצע נמוך.

האיגרות שנכנסות למדד:

- מבני תעשיה יא , מזרחי 29, אמפל ב, כלכלית ו, שיכון 4.

כיום יש בתל-בונד 40 ארבעים ושתיים איגרות ולכן בעדכון הקרוב יוצאות שבע איגרות ונכנסות רק חמש.

להלן טבלה המסכמת את השינויים:

מאת: אריק פרץ, מנהל תחום אג"ח בכלל פיננסים אגף נכסים ומחקר. ותודה רבה לאנשי מבט תעודות סל על העזרה בהכנת הכתבה.

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 18.
    משקיע 22/02/2011 14:28
    הגב לתגובה זו
    איך כניסה או יציאה של נייר מסויים ממדד אחד לאחר משפיעה על המרווח של הנייר לעומת הממשלתי? האם בהכרח תלבונד 20, לדוגמא, יסחר במרווח נמוך יותר מתלבונד 40? ואם כן, למה? תודה.
  • 17.
    יגאל 21/02/2011 16:44
    הגב לתגובה זו
    תודה!
  • 16.
    כרגיל,אריק ממשיך בכתבות מעניינות ורלוונטיות (ל"ת)
    אחת שיודעת 21/02/2011 13:49
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    תודה שהסברת ככ יפה (ל"ת)
    מכלוף 21/02/2011 11:40
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    חן 21/02/2011 11:38
    הגב לתגובה זו
    שווה לזכור שמסחר שמבוסס על שינויים הצפויים בעדכונים יכול לייצר רווחי הון יפים וארביטרז' בין אגרות חוב שנסחרות במדד לבין אלו שלא. זאת בהנחה שלא יהיו שינויים של הרגע האחרון.
  • 13.
    ארז 21/02/2011 11:29
    הגב לתגובה זו
    לא כמו גלובס שכותבים לך 5 עמודים על השינוי ואתה יוצא ולא מבין כלום
  • 12.
    טל 21/02/2011 11:25
    הגב לתגובה זו
    תודה אריק!
  • 11.
    א 21/02/2011 10:37
    הגב לתגובה זו
    להבנתי היו אמורות לרדת
  • 10.
    חיים ח 21/02/2011 10:26
    הגב לתגובה זו
    ?
  • 9.
    דויד חלוצי 21/02/2011 09:55
    הגב לתגובה זו
    לאחר דירוג אגח כ" ו של אפריקה ישראל היא תהיה המועמדת הבאה להיכנס למדד תל בונד 40.
  • 8.
    כלכלן 21/02/2011 09:39
    הגב לתגובה זו
    מהכתבה אפשר להבין איזו אסטרטגיה אפשר לבצע כדי להרוויח מעדכון המדדים. סוף סוף מישהו רציני...
  • 7.
    למה לא רואים את הטבלה? (ל"ת)
    איש 21/02/2011 09:37
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    השתלטות חברת סאנופי אוונטס על החברה. (ל"ת)
    כן פייט השבוע. 21/02/2011 09:36
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    באמת עשה סדר, מדובר במקצוען (ל"ת)
    ענת 21/02/2011 09:32
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אני עוקב אחריו הוא פשוט תמיד צודק!! (ל"ת)
    האריק הזה 21/02/2011 09:18
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כתבה מעניינת ומסקרנת (ל"ת)
    לינור 21/02/2011 08:58
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אמיר 21/02/2011 08:40
    הגב לתגובה זו
    אני כבר מחכה לראות מה יהיו ההמלצות של אריק בעקבות העדכונים!
  • 1.
    טבלה מאוד ברורה (ל"ת)
    דני 21/02/2011 07:33
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי