השותפות בקידוח 'לוויתן' אישרו אתמול את ההערכות המוקדמות והודיעו כי במאגר נמצא גז בהיקף של 16 TCF, או 453 מיליארד מטר מעוקב, כמות כמעט כפולה מזו שהתגלתה ב'תמר'. כעת, בשוק מפנים את המבט לכיוונה של ועדת ששינסקי, שצפוייה לפרסם את מסקנותיה הסופיות בשבוע הבא. אתמול הודיעה נובל אנרג'י כי קידוח האקספלורציה שערכה מאמת את ההערכות המוקדמות כי קיים מאגר גז בהיקף של 16 TCF במבנה 'לוויתן' הנמצא אל מול חופי חיפה. כעת, תשומת הלב מופנית לכיוונה של ועדת ששינסקי שאמורה לפרסם את הדו"ח הסופי בשבוע הבא. אתמול, האנליסטים המסקרים את השותפויות היו תמימי דעים כשהעריכו שלמסקנות ששינסקי תהיה השפעה גדולה יותר על תמחור השותפויות מאשר לדיווח אתמול. "תמחור מניות שותפויות לוויתן יושפע בעיקר ממידת יישום המלצות ששינסקי ומהבהרות לגבי המודל העסקי", אמר האנליסט ירון זר מכלל פיננסים. זר, בדומה לאנליסטים נוספים, מעריכים שהמסקנות הסופיות של ששינסקי ירוככו בהשוואה להמלצות הראשוניות שפורסמו, בהם קראה הוועדה להעלות את המיסוי בתחום מכ-30% ל-66%. מיד לאחר הדיווח אתמול והברכות על התגלית, מנכ"ל דלק אנרגיה גדעון תדמור כבר קרא להחרגת 'לוויתן' בנוסף ל'תמר' מהמסקנות הסופיות של ועדת ששינסקי. ברקע לעבודת הוועדה עולים קולות כי המאבק בחברות הוא א-סימטרי, זאת משום שישנם בודדים בארץ העוסקים באקדמיה בגיאולוגיה ימית ובתחומים קשורים ועל כן כמעט ואין מי שיעניק למדינה ייעוץ בלתי תלוי בעניין ההשלכות של התגליות בתחומים השונים. "חסרה מומחיות בתחום הגז והנפט הדנה בהשלכות התגליות", אמר ל-Bizportal פרופ' אלן מתיוס מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, "אין בארץ שום יכולת לפקח על מה שקורה בתחום גיאופיסיקה ימית, גיאולוגיה ימית, חקר מאובנים ימי ואפילו בתחומים של ביולוגיה ואקולוגיה ימית". מתיוס מציין כי בעבר היו עשרות חוקרים שפעלו בתחום, בעיקר בשנות ה-60 וה-70 במאה הקודמת. מאז נרשמה ירידה חדה בפעילות לחוקרים בודדים מכיוון שלא נמצאו כמויות נפט משמעותיות. מתיוס מוסיף כי החיפושים היום מבוססים על מחקרים ועבודות שנעשו בעבר במכון הגיאופיסי והגאולוגי, אך מאז החוקרים יצאו לפנסיה. "כל הידע וכל המומחיות נמצא אצל נובל אנרג'י ודלק", מסביר מתיוס, "מעט אנשים יכולים להעניק ייעוץ בלתי תלוי למדינה בעניין". מבלי למתוח ביקורת על החברות הפועלות בתחום בארץ, מתיוס נותן דוגמה מחו"ל לחשיבות הייעוץ הבלתי תלוי למדינה - פיצוץ האסדה של BP במפרץ מקסיקו. "אף אחד בממשל האמריקני לא ידע מה לעשות שם כי לאף היה להם ידע מלבד של חברת BP", אמר אך הוסיף כי פיקוח חשוב גם במקרים פחות קיצוניים. לדבריו, כמו שהמדינה מעניקה רשיונות לבניית בתים לפי תוכניות ואישורים, כך היא צריכה גם מומחיות על מנת לפקח ולדעת ולהבין במה שחברות הגז והנפט עושות. "בעצם מדובר במשאבים של המדינה ויש לה בעיה לפקח עליהם", הוסיף. מתיוס ופרופ' רוני קוזלוב מהמכון לכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים, שלחו באחרונה מכתב לאקדמיה הלאומית למדעים בו התריעו מהמצב והעלו רעיון לפיו חלק מכספי התמלוגים המתקבלים מהתגליות יושקע בחקר הגיאולוגיה והאקולוגיה. מתיוס מציין כי כולם ירוויחו מהעלייה במחקר בתחום: "ככל שיהיה יותר ידע פומבי, כך עולה הסיכוי למצוא תגליות נוספות. זה פשוט - כמה שנדע יותר, נגלה יותר".