מניות דיבידנד - החזר השקעה במהירות הבזק
בתקופה האחרונה, בעקבות התשואות הנמוכות בשוק האג"ח, מחפשים המשקיעים אלטרנטיבות השקעה שיניבו תשואה גבוהה יותר. בסביבת הריבית הנמוכה ורמת הסיכון העולה בשוק האג"ח, ממשיכה זרימה של כספים משוק האג"ח לשוק המניות.
אלטרנטיבה טובה לשוק האג"ח, בעיקר בתקופות כאלה, הן מניות דפנסיביות להשקעה, מניות ערך המאופיינות בתשואת דיבידנד גבוהה ומייצרות תזרים מזומנים גבוה למשקיע. חשוב לזכור כי למרות תשואת הדיבידנד הגבוהה, הסיכון בהשקעה במניות גבוה יותר מהשקעה בשוק האג"ח.
ישנם מספר יתרונות משמעותיים להשקעה במניות דיבידנד. היתרון הראשון הינו החזר השקעה מהיר, רציף ועקבי. חלוקת הדיבידנד מצביעה על חוסן החברה והיכולת לייצר רווחים קבועים לאורך זמן. נוסף על כך, חברות אלה עדיפות מבחינתם של המשקיעים המוסדיים (ברוטואיסטים) מכיוון שהם אינם משלמים מס על הדיבידנדים. מחקרים רבים שנערכו הצביעו על כך שחברות המחלקות דיבידנד השיגו לאורך זמן תשואה עודפת על פני יתר חברות ההשקעה.
חלוקת דיבידנד מתבצעת בד"כ מרווחי החברה. לעיתים רחוקות, חברות מחלקות דיבידנד ע"י הפחתת הון , חלוקה שלא מן הרווחים. חלוקה מסוג זה יכולה, במקרים מסוימים, להיות גם מסוכנת לחברה . לבעלי שליטה שרכשו חברות במינוף גבוה יש אינטרס מובהק להגביר את חלוקת הדיבידנדים, על מנת להקטין את החוב שלקחו לצורך הרכישה. לעתים פעולה זו כרוחה בפגיעה משמעותית בחוסן ובפעילות החברה . הקטנת ההון העצמי יכולה להגדיל את עלות גיוס הכספים של החברה ולפגוע בפעילות השוטפת שלה.
בתחילת שבוע שעבר הודיעה בזק כי בכוונתה לבצע חלוקת דיבידנד גבוהה מאוד של כ-3 מיליארד שקל. ההודעה הפתיעה פעילים רבים בשוק ההון. אמנם, הציפיות היו לדיבידנד גבוה בעקבות העברת השליטה לשאול אלוביץ, שירצה להחזיר חלק מההשקעה, אולם לא ציפו לחלוקת דיבידנד עוצמתית שכזו.
החלוקה לא תתבצע בדרך רגילה של חלוקת רווחים, אלא תתבצע ע"י הפחתת הון. ההחלטה על חלוקת הדיבידנד עדיין כפופה להסכמה של בית המשפט, אולם נראה שבזק כבר הגיעה להסכמה עם ועד העובדים לגבי ההפחתה (מכשול עיקרי) ולכן הבקשה ככל הנראה תאושר. משמעות ההפחתה בהון היא שבזק תצטרך לממן את הדיבידנד ע"י הגדלת החוב של החברה, ובתנאי השוק הנוכחיים זה לא אמור להשפיע על העמידה ביחסים הפיננסיים שלה.
יתרה מכך, בעתיד תוכל בזק להציג תשואה גבוהה יותר על ההון העצמי, ופעולה זו נתפסת כצעד חיובי ע"י המשקיעים. מאז פרסום ההודעה עלתה מניית בזק ביותר מ-5%.
לפני מספר חודשים עשתה חברת פרטנר מהלך דומה. החברה ביצעה הפחתת הון וחילקה דיבידנד נאה של 1.4 מיליארד שקל לבעלי המניות. המטרה העיקרית הייתה זהה - החזר מהיר של ההשקעה, לכיסוי הלוואות שלקח בעל השליטה, אילן בן דב, לצורך רכישת החברה. לאחר ביצוע הפחתת ההון, גייסה פרטנר כספים והנפיקה אגרות חוב לציבור. במקרה של פרטנר לא חל שינוי בדירוג האשראי של החברה, וכך צפוי גם בבזק.
במבט על שוק ההון הישראלי, בנוסף לבזק ופרטנר, שמחלקות דיבידנדים גבוהים באופן קבוע - ניתן לכלול ברשימה היוקרתית גם את סלקום, כיל, דלק רכב וקבוצת אי.די.בי הכוללת את דיסקונט השקעות, כור וכלל תעשיות. בחברות אלה אנחנו מדברים על תשואת דיבידנד שוטפת של למעלה מ-4%, כאשר בחברות ההשקעה זה כפוף למימושים באחזקות החברה או לקבלת דיבידנדים מחברות הבנות.
בשנה האחרונה, השוק נוטה לתמחור יתר של דיבידנדים וזה משתקף בעוצמת העלייה במניות. מגמה זו צפויה להימשך בתקופה הקרובה ולכן צריך לאתר את המניות שמחלקות דיבידנד גבוה ולהשקיע בהן. חשוב לבדוק שהחברות הנבחרות אכן ממשיכות להרוויח וימשיכו לחלק דיבידנדים בעתיד. אפשרות נוספת היא להשקיע בתעודות סל או קרנות המתחקות אחר מדד התל דיב, המכיל את 20 המניות בעלי תשואת הדיבידנד הגבוהה ביותר.
הכותב הוא אושר טובול משנה למנכ"ל גאון טרייד
- 1.פסח 02/01/2011 18:07הגב לתגובה זומכפיל הון מעל 6,5 לפני חלוקה עתידית,

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
