שופרסל ב-2015: תשקיע 400 מיליון ש' לפתיחת כ-150 סניפים חדשים

שופרסל תרחיב את שטחי המסחר בכ-20%. מותג 'שופרסל ביג' יעלם בהדרגה. אפי רוזנהויז: "השוק עובר לדיסקאונט ואנחנו משתנים עם השוק"

חברת שופרסל רוצה להתרחב. היום פרסמה רשת הקמעונאות הגדולה בישראל את תוכניתה האסטרטגית לארבע השנים הקרובות ובמסגרתה היא מתכננת להשקיע סכום של 400 מיליון שקל אשר ישמשו להרחבת שטחי המסחר. במספרים, מדובר בפתיחה של כ-150 סניפים נוספים עד 2015.

רשת שופרסל הנמנית על קבוצת אי.די.בי שבשליטת נוחי דנקנר מתכננת לרכז מאמץ בשנים הקרובות כדי לבסס את מעמדה כרשת הקמעונאות המובילה בישראל באמצעות שישה מנועי צמיחה מרכזיים. במקביל, סניפי שופרסל ביג יסגרו בהדרגה לאחר שהמודל הספציפי לא עלה בקנה אחד עם צרכי השוק.

במסגרת מסיבת העיתונאים שנערכה הבוקר, אמר רפי ביסקר, יו"ר משותף בשופרסל, כי "החל מ-2007 עשינו מספר מהלכים אסטרטגיים כגון, העצמת מנהלי הסניפים ברשת. העברנו את המשקל הכובד מהמטה לשטח."

"היום כשהספקים רואים את השינוי, הם אומרים לנו תודה", אמר ביסקר כשהוא שולח מסר עוקצני לטענות שצצו לאחרונה בשוק, לפיהם הרשת מנצלת את גודלה עלמנת ללחוץ את הספקים.

"השוק עובר לדיסקאונט"

אפי רוזנהויז, נשיא ומנכ"ל שופרסל, הוסיף כי "מדובר בחזון חדש. שופרסל לוקחת עצמה כמה צעדים קדימה. כבר ב-2011 אנו צופים צמיחה במכירות, צמיחה ברווח ושיפור בחנויות זהות." נזכיר כי ברבעון השלישי של 2010 מכירות החנויות הזהות של שופרסל נותרו ברמה יציבה, ביחס לרבעון השלישי של 2009.

באשר לשטחי המחסר, "מדובר בהרחבת שטחי המסחר ב-100 אלף מ"ר נוספים", משמע הרחבה של כ-20% על שטחי המסחר הקיימים. "חתמנו כבר על כ-80% משטחי המסחר, כך שהדברים סגורים בפועל. בנוסף, נרכוש כמות ניכרת מהסניפים", אמר רוזנהויז.

רוזנהויז עוד נשאל לגבי מהות השדרוג של סניפי שופרסל ביג לסניפי שופרסל דיל. לדבריו, "מדובר במודל רווחי, אך השוק משתנה לאורך השנים ועובר לדיסקאונט ואנחנו משתנים עם השוק."

בשופרסל טוענים כי הרשת שמה את העובד במרכז. לדברי ריצ'ארד האנטר, מנהל עסקים ראשי ברשת, "אנו משמרים את עובדינו לאוך זמן וכן דואגים לאזן בין גברים ונשים - כעת היחס עומד על 50%-50%". כנשאל האנטר מה פער השכר הממוצע בין גברים ונשים, הוא סירב לענות.

עיקרי התכנית - שופרסל 2015

התוכנית של שופרסל כוללת גידול של 20% בשטחי המסחר של החברה, שהם כ-100,000 מ"ר, זאת לעומת 520,000 מ"ר שהפעילה הרשת בתחילת 2010. חלק מן הגידול צפוי להתבצע עד הרבעון הראשון של 2011 (כ-20,000 מ"ר לעומת ראשית 2010).

מנוע צמיחה שני צפוי להתבצע בראשית 2011 וכולל שדרוג של כל סניפי

החברה הפועלים תחת הפורמט "שופרסל ביג" (כ-30 סניפים) לפורמט של "שופרסל דיל", שבו רמת המחירים נמוכה יותר לצרכן הסופי. לאחר המהלך כמות הסניפים של "שופרסל דיל" בישראל תעמוד עלכ- 70. שופרסל מציינת כי ניסיון העבר מלמד כי שדרוג שכזה מעלה את המכירות בסניפים באופן מהותי.

מהלך נוסף אותו מתכננת שופרסל בשנים הקרובות הוא הרחבת פורמט "שופרסל אקספרס" המונה כיום 13 סניפים. שופרסל מתכננת להגדיל את מספר הסניפים של תת הרשת ל-100 סניפים.

מנוע הצמיחה הרביעי כולל הקמה של 20 מתחמי בריאות בישראל עד סוף שנת 2011. המתחמים יוקמו בתוך סניפי שופרסל ויהיו תחת המותג 'גרין'.

שינוי נוסף מתכננת שופרסל בפעילותה הלוגיסטית. החברה מתכננת לבנות מרכז לוגיסטי ויאפשר שינוי ושיפור של שרשרת האספקה של החברה. המרכז יפעל בנוסף למרכז הלוגיסטי הקיים בראשון לציון.

מנוע הצמיחה השישי והאחרון של החברה לשנים הקרובות קשור דווקא לזירה הטכנולוגית. החברה מתכוונת לשדרג את אתר המכירות שלה "שופרסל ישיר" במטרה להכפיל את מכירותיו בתוך חמש שנים.

נזכיר כי גם רשת רמי שיווק השקמה עושה את צעדיה הראשוניים בשוק המקוון, מה שעשוי להכביד על נתח השוק האינטרנטי של שופרסל. זאת מכיוון שרמי לוי הצהיר כי ימכור במחירים אחידים על גבי האינטרנט, בעוד שופרסל דוגלת בדיפרנסיאציה על בסיס גיאוגרפי - כפי שהיא נוהגת בסניפיה.

בחברה תולים תקוות רבות בכך שהמהלכים יובילו לצמיחה הן בחנויות הקיימות והן בחנויות החדשות שיוקמו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי