ממתינים לאסון הבא? "הממשלה עדיין לא קבעה מי הגוף המפקח על תמ"א 38"
בראשית החודש, אמר אריאל אטיאס, שר הבינוי והשיכון, כי התכנית הנוכחית לחיזוק מבנים כנגד רעידות אדמה, התמ"א 38, נכשלה וכי יש לנקוט באמצעים חלופיים לחיזוק מבנים כנגד רעידות אדמה. בראיון שקיימנו עימו בשבוע שעבר, הטיל אטיאס את האחריות על הממשלה שלא קבעה עד היום מי אחראי על דירות הפרטיות של אנשים. "נושא המיגון כנגד רעידות אדמה מצוי בידיו של משרד התשתיות, אנחנו עושים מחווה של רצון טוב ומציעים הצעות לטיפול".
אסון השריפה בכרמל וחוסר הערכות המדינה בטיפול במשברים קשים מסוג זה, היווה תזכורת לנושא רעידות האדמה והיכנות העורף במה שקרוי תוכנית מתאר ארצית מספר 38 (תמ"א 38). למרות שהכותרות כבר ביום למחרת האסון דיברו על החובה להיערך באופן מיידי לביצוע התמ"א, כמעט שלושה שבועות אחרי ובדיקת Bizportal מגלה שבמשרדי הממשלה שום דבר לא השתנה ואין מי שפועל למנוע את האסון הבא.
שוחחנו עם ד"ר אבי שפירא, ראש הועדה הבינמשרדית להערכות בפני רעידות אדמה מטעם משרד התשתיות, שאמר כי לא לכל דבר ניתן לקבוע אחריות לביצוע, לכל משרד אחריות בתחומו. "נושא התמ"א 38, כמו כל תכנית מתאר אחרת, נקבעת על ידי מנהל התכנון במשרד הפנים. מי שאמר שהתכנית אינה עובדת צודק, אבל המדינה אינה יכולה לשעבד את תקציב המדינה לחיזוק כלל בנייני המגורים במדינה. מדינת ישראל החליטה להקציב 140 מיליון שקל לצורך חיזוק מבני ציבור, אני מאוד מוטרד מכך שבתי חולים ובתי ספר רבים אינם ממוגנים, לצערי משרד האוצר מצפה שעל כל שקל שישים כל משרד ממשלתי ישים שקל לצורך מיגון המבנים הנמצאים תחת אחריותו, כמו כן שר האוצר הגיש ערר כנגד ההחלטה להקציב 40 מיליון שקל לתקצוב הוועדה, יש לנו 0 תקציב".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "תקציב ועדת ההיגוי להיערכות כנגד רעידות אדמה עמד בחמש השנים האחרונות על 4 מליון שקל בשנה. בשנת 2010 אישרה ועדת השרים להיערכות נגד רעידות אדמה, בהתאם להצעת ועדת ההיגוי, כי תקציב הועדה יעמוד על 20 מיליון שקל בכל אחת מן השנים 2011-2015. כמו כן, תחלק הועדה כ-20 מליון שקל נוספים לגופי החירום השונים. עיון בתכנית העבודה של ועדת ההיגוי מצביע על כך שהכפלת תקציב הועדה פי 5 לעומת התקציב שעמד לרשותה בין השנים 2006-2010, אינו מוצדק, ועל כך הגיש שר האוצר ערר לממשלה".
ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "במטרה לעודד חיזוק מבנים בפני רעידות אדמה יזם משרד הפנים תוכנית מתאר ארצית, תמ"א 38 ,המעודדת בעלי דירות ויזמים קבלניים לחזק מבנים שלא עומדים בפני רעידות אדמה בתמורה לזכויות בנייה. במסגרת התוכנית אושר לחזק מבנים בעשרות רשויות מקומיות. אולם תוכנית זו איננה מתיימרת לפתור את נושא חיזוק כל המבנים בארץ בפני רעידות אדמה. לתגובה בנושא יש לפנות למשרד התשתיות הלאומיות אשר מונה לרכז את נושא היערכות המדינה בפני רעידות אדמה". ממשרד ראש הממשלה טרם נמסרה תגובה.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
