חלופת השקעה סולידית: 4 אג"ח לא מדורגות מומלצות בתשואה מעניינת
למרות שמדד המעו"ף נסחר בשבועות האחרונים ברמות השיא, אחד מאפיקי ההשקעה הבולטים ביותר בתקופה זו הוא דווקא שוק האג"ח, כאשר הקרנות מדווחות בשבועות ובחודשים האחרונים על גיוסים גבוהים במיוחד בתחום.
העליות בשוק האג"ח הקונצרני בדירוגים גבוהים הביאו לכך שהתשואות כיום באפיק זה הן כמעט אפסיות, ועל כן כדאיות ההשקעה הינה נמוכה. עם זאת, אגרות חוב לא מדורגות, הנחשבות כמסוכנות יותר, נסחרות בתשואה יותר אטרקטיבית.
אורי גלאי, מנכ"ל סיגמא בית השקעות מעריך ש"פרמיית הסיכון באגרות שאינן מדורגות גבוה ובמקרים מסויימים גבוה מדי ביחס לסיכון האמיתי הגלום בהן". הוא הוסיף כי על מגמת העלאת ריבית בנק ישראל צפויה לפגוע בעיקר באגרות הממשלתיות והקונצרניות בדירוג הגבוה, כאשר השיפור הכלכלי אחרי המשבר מעלה את כדאיות ההשקעה באגרות בדירוגים הנמוכים. עם זאת, גלאי מדגיש כי השקעה זו חייבת להעשות בצורה סלקטיבית, לאחר ניתוח החברה והתאמת ההשקעה לפרופיל הסיכון שהמשקיע מעוניין לקחת.
על כן, גלאי בחר עבור Bizportal ארבע אגרות חוב לא מדורגות שיכולות להוות חלופת השקעה מעניינת אך עם זאת סולידית במהלך התקופה הקרובה.
נייר: חנן מור אגח ג. מח"מ: 3.00, תשואה ברוטו: 6.56%
קבוצת חנן מור נוסדה בשנת 2004 ופועלת בתחום הנדל"ן למגורים בישראל. החברה פורסת את הפרויקטים באזורי ביקוש מרכזיים ומצליחה לזהות ולהוביל מגמות בשוק הנדל"ן כדוגמת הבנייה הירוקה ובכך יוצרת יתרון על מתחרותיה. החברה נמצאת בצמיחה מתמדת ושומרת על נזילות כספית גבוהה ואף ביצעה מספר פעמים פדיון מוקדם של אג"ח (סדרה א), החברה החלה מהלך זה בתקופת המשבר עת חברות רבות דווקא דחו תשלומים, דבר המעיד על איתנותה הפיננסית ויכולתה לעמוד בהתחייבויותיה. האגרת גם נהנית משעבוד קבוע, שוטף וראשון בדרגה לכספים בחשבון הבנק של החברה.
נייר: ב.יאיר אגח 4. מח"מ: 2.99, תשואה ברוטו: 5.61%
ב.יאיר של יאיר ביטון הנה חברת קבלנות ירושלמית ותיקה. בשנת 2008 נקלעה החברה לקשיים בעקבות המשבר וכתוצאה מקושי במכירת דירות במתחם משרד החוץ במחירים להן ציפתה החברה ושלפיהם ניגשה למכרז. מכירת שטחים לקבוצות רכישה סייעה לחברה להיחלץ מהמשבר וכעת החברה אף חוזרת לגייס חוב בשוק ההון. הרווח הגולמי של החברה הסתכם במחצית הראשונה של שנת 2010 בכ- 62.5 מיליון המהווה שיעור של כ- 13% מסך ההכנסות. לחברה 5 סדרות הנסחרות בשוק, והן הניבו מתחילת השנה תשואה הנעה בין 15% (סדרה 4) ועד ל-40% (סדרה 3). האיגרת נהנית משעבוד קבוע שני בדרגה וללא הגבלה של קניון הפסגה.
נייר: אאורה אגח ה. מח"מ: 2.40, תשואה ברוטו: 5.69%
חברת אאורה הנה חברת נדל"ן בשליטת בועז משעולי ויוסף צליח הפעילה בעיקר בנדל"ן למגורים באזורי הביקוש בישראל ובתחום ההשכרות לטווחים קצרים של יחידות דיור בארה"ב, פעילויות אלה מהוות את מנוע הצמיחה העיקרי של החברה. יש לציין כי לחברה חשיפה נמוכה לנדל"ן ברומניה, המהווה גורם סיכון לחברה, אולם חשיפה זו קטנה ביחס לכלל נכסי החברה. אגרות החוב של החברה נסחרות בשוק במרווחים של בין 5% ל-7% מאג"ח ממשלתי במח"מ דומה בעוד שפער מדד התל בונד 40 מעל ממשלתי עומד על כ- 1.8%. איגרת חוב אאורה ה' נהנית ממנגנון של שיעבוד כספי העודפים של החברה.
נייר: חלל תקש אגח ה. מח"מ: 3.73, תשואה ברוטו: 3.8%
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
