השחקנים הראשיים בשוק האג"ח מתחלפים
שוק האג"ח הוא שוק דינמי ומורכב, הנמצא בחודשים האחרונים בתהליך של שינוי אמיתי בהרכב השחקנים שבו. לשינוי זה יש השלכות קצרות טווח וארוכות טווח דרמטיות, אשר ישפיעו בצורה ניכרת על שוק זה בשנים הבאות. הבנה של שינוי זה צריכה להיות בראש מעיניו של כל אחד המעוניין להשקיע בשוק האג"ח לטווח ארוך.
שוק האג"ח המקומי התפתח בצורה אדירה מאז אימוץ המלצות וועדת בכר, העברת השליטה באפיקי החיסכון לטווח ארוך מידיהם של הבנקים, שהיו מקור האשראי העיקרי במשק, לידיהם של שחקנים אחרים כגון חברות הביטוח וחברות ההשקעה במשק, הביאה עימה לגידול עצום בכל הקשור לאשראי החוץ בנקאי, כאשר גופי ההשקעה המוסדיים העלו את אחזקתם בשוק האשראי מכ-10% בשנת 2003 לשיעור החזקה של כ-30% בימים אלו.
הגופים המוסדיים שלא היו מנוסים במתן אשראי רב כל כך, ולא התעמקו במקבלי האשראי ויכולת ההחזר שלהם, הפכו לנפגעים המרכזיים במשבר האשראי שפרץ בשנת 2008-2009, שהיכה קשות בחלק לא מבוטל ממקבלי האשראי החוץ בנקאי והבנקאי, ואילץ את הגופים המוסדיים להתמודד עם תשואות שליליות, בעיות אשראי, פירסום שלילי שהוריד את קרנן ומצד שני הקמת מערך בקרה ותפעול מקצועי שיידע בעתיד להגיב למצוקות אשראי.
הרגולטור, דהיינו משרד האוצר בשיתוף הממונה על שוק ההון הקימו ועדה שתעזור בעשיית סדר בפעילות הגופיים המוסדים - ועדת חודק, שבימים אלו סיימה את פעילותה ומסקנותיה הוגשו.
החלטות ועדת חודק ברורות
- על הגופים המוסדיים להקים מערך בדיקת אשראי מסודר ומבוקר.
- על הגופים המוסדים לדרוש אמות מידה פיננסיות מינמליות מהרוצה לקבל אשראי.
- על הגופים המוסדיים לדאוג לתנאים שיאפשרו להם מעקב אחר חוב ומנגנון גביית חובות אפקטיבי שיאפשר לגוף המוסדי למזער נזקים בכל אירוע אשראי.
את תוצאות ההמלצות ניתן לחוש כבר בימים אלו. למרות שהרפורמה עדיין לא עברה בחקיקה, את התנהגות הגופים המוסדיים היא כבר שינתה. גופים אלו אשר למדו על בשרם את הבעיות הכרוכות בבניית ותפעול תיקי אשראי, מנסים עתה להפחית את משקלם בחלקים המסוכנים יותר של שוק האג"ח בו הם שלטו עד לפני כשנה, הפעולות שהם נוקטים בה היא הקטנת השתתפותם בשוק הנפקות האג"ח, ומכירת חלק נכבד מהשקעותיהן באג"ח "המסוכן" בדירוג נמוך. את מקומם בשוק זה תופס הציבור הרחב אשר מזרים ביקושים לאג"ח הן בהנפקות והן בשוק המשני. פעולה זו של הציבור הרחב סיעה לגופים המוסדים להקטין את החזקותיו בשוק האג"ח הקונצרני.
נתון מדהים ניתן לקראות בהנפקות החדשות של אג"ח, בהן רוב השמות של הגופים המוסדיים נעדרים מהתשקיף וזאת כנראה מתוך הערכות להמלצות הועדה ועמידה בהן (הגופים המוסדיים היוו פחות מ-20% משוק הנפקות הראשוניות אג"ח בשנה האחרונה).
התוצאות המעניינות יותר יהיו בטווח הארוך, בהן השוק יזדקק לשחקני הטווח הארוך והם כנראה לא יהיו שם. השוק הנוכחי הינו שוק של שחקני טווח קצר בלבד, שחקנים אשר בעצם מבצעים פעילות מסחר ולא פעילות השקעה אמיתית.
הבעיה בשוק כזה מתעוררת כאשר כל הסוחרים נוטים לכיוון אחד (קרי מכירות), כאשר מתעורר החשש להפסד/הפסד אלטרנטיווי (הפסד שינבע כתוצאה מרווח שלא הושג) בטוח הקצר. במצב כזה היינו רגילים לראות גופים מוסדיים המספקים את הנזילות בשוק אוספים או משחררים סחורה מתוך ראיה לטווח בינוני ארוך, כפי שנעשה בראלי האחרון בו אנו רואים את המוסדיים מוכרים בצורה איטית ומסודרת את הסחורה שצברו לפני ותוך כדי המשבר.
לפי השקפתי במשבר הבא לכשיתרחש אנו נמצא במחסור גדול של נזילות, העלול להאיץ את הירידות ואת הפאניקה בעקבות הירידות, דבר שיגרום להפסד הון גדול לחלק נכבד מהמשקיעים שאינם מורגלים בהשקעות לטווח ארוך.
לכן בימים אלו, כאשר אני מתקשה למצוא הזדמנויות השקעה לטווח ארוך, אני משתדל להתכונן למהלכים עתידים בשוק אשר יביאו עמם הזדמנויות חדשות.
אני חוזר ומדגיש ירידות ובהלה בשוק האג"ח הינן הזדמנות לבניית תיק השקעות מאוזן ונכון לטווח הבינוני והארוך. שחקנים כמוני רק מחכים למצב כזה.
כאן גם מגיע הדבר החיובי עבור משקיעי האג"ח לטווח ארוך - הקטנת השפעתם של הגופיים המוסדיים על שוק האג"ח, תאפשר למצוא בקלות יתרה הזדמנויות השקעות בימים שיגיעו, וזהו בעצם גם חלון ההזדמנויות העתידי בשוק האג"ח.
בינתיים עד שהזדמנויות בשוק האג"ח יגיעו אני מעדיף לעבור על הדוחות השנתיים המתפרסמים בימים אלו.
סוף שבוע טוב לכולם.
*מיכה צ'רניאק הוא מנהל להבה, ניהול תיקי השקעות.
אייל פוקס הוא מנהל השקעות בכיר בלהבה ניהול תיקי השקעות.
**התשובות למאמר ינתנו השבוע ע"י צוות להבה.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

מדד המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?
הפתעה גדולה - כל הכלכלנים ציפו לירידה, אבל של 0.1% עד 0.3%; מחירי הדירות בנפילה, מדד תשומות הבנייה ללא שינוי; בנק ישראל צריך להוריד את הריבית
מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.6% בחודש ספטמבר 2025, בהשוואה לחודש אוגוסט 2025. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024), מדד המחירים לצרכן עלה ב-2.5%. הירידה במדד המחירים לצרכן היא הרבה יותר גבוהה מתחזית הכלכלנים שדיברו על ירידה של 0.1% עד 0.3%.
ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: הוצאות על נסיעות לחו"ל וחופשות - קרוב ל-9% כשההשפעה של סעיף זה על המדד היא 0.45%.
פירות טריים ירדו ב-3.2%, תרבות ובידור שירד ב-2.4%, תחבורה ותקשורת שירד ב-2.2%, מזון שירד ב-0.5%, הלבשה והנעלה שירד ב-0.3%, שירותי דיור בבעלות הדיירים ותחזוקת הדירה שירדו ב-0.2%, כל אחד. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות טריים שעלו ב-3.5%, שכר דירה ובריאות שעלו ב-0.3%, כל אחד.
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.6% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 5.3%. מדד מחירי תשומות בבנייה למגורים
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים נותר בחודש ספטמבר ללא שינוי ועמד על 100.4 נקודות (הבסיס: יולי 2025 = 100.0 נקודות). מתחילת השנה עלה מדד זה ב-4.2%.
- מדד המחירים בספטמבר - מה הצפי והאם הריבית תרד?
- 97% שהריבית בארה"ב תרד בסוף אוקטובר - אבל הנאום של פאוול היום יכול לשנות את הסיכויים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים יולי - אוגוסט 2025 לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים יוני - יולי 2025, נמצא כי מחירי הדירות ירדו ב-0.6%. בפילוח לפי מחוזות נרשמו שינויי המחירים הבאים: ירושלים (1.0%), צפון (0.2%-), חיפה (0.4%-), מרכז (1.8%-), תל אביב (0.9%-) ודרום (0.8%). מחירי הדירות החדשות ירדו ב-1.2%.