דו"חות בוול סטריט: אינטל עוקפת את התחזיות - המניה זינקה במסחר המאוחר
עם סיום המסחר ענקית השבבים אינטל (סימול: INTL) פרסמה את הדוח הפיננסי לרבעון השני של השנה. החברה דיווחה על רווחים של 55 סנט למניה אל מול צפי השוק של 50 סנט. עם פרסום הדוח המנייה זינקה ב-7.8%. הכנסות החברה ברבעון השני הגיעו לכדי 13.2 מיליארד דולר - צפי השוק עמד על 13.04 מיליארד דולר.
אינטל הודיעה מוקדם יותר החודש כי היא מתכננת שינויים מבניים בהנהלת החברה. העיקרי שבינהם היא העזיבה של נשיאת החברה רנה ג'יימס שתתפקד כמנכ"ל חיצוני. גם בישראל אינטל ביצעה שינויים, בחודש מרץ האחרון מולי אדן מנכ"ל אינטל ישראל, הודיע על פרישה לאחר 30 שנים בחברה.
בד בבד עם הפרסום של אינטל, גם חברת הבידור הפופולארית נטפליקס פרסמה את דוחותיה לרבעון השני השנה. החברה דיווחה על רווח של 6 סנט למניה, לעומת הצפי של השוק שעמד על 4 סנט למניה. הכנסות החברה לרבעון השני הסתכמו ב-1.65 מיליארד דולר.
- 2.ירוק עולה 16/07/2015 03:07הגב לתגובה זוכל הכבוד תמשיכו להרויח והרבה.שהמניות יעלו
- 1.שמעון 15/07/2015 23:34הגב לתגובה זוהאם מחר מלנוקס תזנק
- צו'פי 16/07/2015 08:05הגב לתגובה זולאחר ירידה של 15% הגיע הזמן שתתקן ..
הסיבה שהפד' לא יכול להשיק תוכנית QE חדשה
למרות העליות בשוקי המניות בחודש האחרון, פוזיציות הענק של הבנקים הגדולים ממשיכות להצביע כי הכלכלה האמריקנית תגלוש למיתון לקראת סוף 2019. בתוך כך, שוק החוב האמריקני חושף מדוע הפד' לא יכול להשיק תוכנית QE חדשה, למרות ההתבטאויות האחרונות
בחינה עמוקה יותר של הנתונים מצביעה כי הבנקים הגדולים מתרכזים בעיקר באגרות החוב הקצרות. האחזקה הממוצעת באגרות חוב לטווחים של פחות מ-3 שנים זינקה בחודשים האחרונים לרמה של 87.3 מיליארד דולר, קרוב לשיא כל הזמנים שנרשם בדצמבר 2012. מדובר בעלייה חדה לעומת שאר אגרות החוב של ארה"ב, כפי שניתן לראות בגרף הבא.
מה גורם לזינוק?
האפשרות הראשונה שעשויה לגרום להסתערות של הבנקים הגדולים על החוב האמריקני היא שארה"ב מתקשה לבצע הנפקות חוב בחודשים האחרונים ברקע לירידה החדה ברכישות שמספקות סין ויפן בחודשים האחרונים (לכתבה המלאה), ואותם בנקים גדולים נכנסים בצורה אגרסיבית לחוב האמריקני במטרה למנוע נפילה של אותן הנפקות חוב. חשוב לציין כי הסבירות לאפשרות זו נמוכה יחסית, בעיקר לנוכח הריצה של המשקיעים בחודשים האחרונים לאג"ח ממשלתי בכל העולם (לראייה, תשואות אג"ח גרמניה בשפל של 0.1% בלבד), אך לא ניתן בשלב זה לשלול אפשרות זו.
האפשרות הסבירה יותר היא שאותם בנקים גדולים הגדילו משמעותית את אחזקותיהם באגרות החוב הקצרות מחשש להאטה כלכלית חריפה יותר בשנתיים הקרובות, שתגרום לירידה בתשואות, ואז יוכלו הבנקים לגרוף קופון נאה. בנוסף, צריך לזכור כי מדובר בנכס נזיל במיוחד, ולכן מדובר מבחינת הגופים הגדולים בגידור המשתלם ביותר בשוק. מי שחיפש אינדיקטור טוב "לציפיות של הכסף החכם בשווקים", הפוזיציות של ה- Primary Dealer עשויות לספק תובנות מעניינות.
מה יקרה במידה והפד' ישיק QE חדשה?
אחד המיתוסים הגדולים סביב ה-QE בעשור האחרון הוא שברגע שהפד' מבצע רכישות בשוקי האג"ח, התשואות יורדות. מבט זריז על תשואות החוב של ארה"ב בעשור האחרון מגלה שהמציאות הפוכה לגמרי. תשואות האג"חים הממשלתיות עלו בזמן שהפד' ביצע QE, והן ירדו כאשר הפד' הפסיק לתמוך בשווקים.
תיאורטית, אם הפד' יבצע כעת תוכנית רכישות חדשה ויצליח לשכנע את הגופים הגדולים כי הכלכלה האמריקנית תצא מהאטה המסתמנת בשנתיים הקרובות, ההתהפכות בפוזיציות של ה- Primary Dealers צפויה להזניק את תשואות האג"חים של ארה"ב לשיאים חדשים. נזכיר כי התהליך מתרחש במקביל לכך שהממשל האמריקני צפוי להתקרב לגירעון של טריליון דולר ב-2019, והוא צפוי להמשיך לעלות בשנים הקרובות. הדבר האחרון שהממשל האמריקני צריך כעת הוא שהריביות יחזרו לטפס.
בנוסף, נזכיר כי עליית תשואות תתורגם גם לשאר השווקים. במילים פשוטות: QE (שהיא לא במתכונת של הלאמת שוק האג"ח כמו ביפן) עשויה ליצור יותר נזק מתועלת בשלב הנוכחי.
נזכיר כי הריביות הגבוהות ב-2018 כבר גרמו לזינוק חד בהחזרי ההלוואות של הממשל האמריקני, כפי שניתן לראות בגרף הבא
