האם הסכם בעל פה על שכר טרחה יכול להחליף הסכם כתוב?
מקרה מעניין של סכסוך משפטי על גובה שכר הטרחה בין עורכת דין ששכרה את שירותיו של עורך דין אחר לבין המשרד המייצג, הגיע להכרעה בבית המשפט המחוזי בתל אביב. השאלה המרכזית היתה לפי מה ניתן לפסוק את שכר הטרחה, מכיוון שהיה הסכם בעל פה אבל לא היה מסמך כתוב וחתום - ושני הצדדים חלוקים ביניהם לגבי גובה הסכום שהוסכם בעל פה.
עורכת הדין איריס שטגמן פנתה למשרד עורכי הדין בויאר, אור ושות' כדי לקבל ייעוץ וייצוג משפטי בסכסוך שהיה לה עם שכניה, שביצעו עבודות בנייה בסמוך לביתה. בתחילה שילמה שטגמן למשרד 5,323 שקל עבור הייעוץ הראשוני, אך המחלוקת היתה סביב שכר הטרחה שנדרש בגין הגשת עתירה מנהלית ובקשה לסעד זמני מבית המשפט. שטגמן טענה כי סוכם בין הצדדים על סכום של 10,000 שקל כולל מע"מ, בעוד שהמשרד טען כי הסכום שסוכם היה בין 45 ל-50 אלף שקל.
בית משפט השלום החליט שיש לקבוע שכר ראוי צילום: FREEPIK
שטגמן שילמה את הסכום שלדבריה סוכם, אך סירבה לשלם את יתרת הסכום שדרש המשרד. בתגובה, הגיש המשרד תביעה על סכום של 40,840 שקל (כולל מע"מ) בבית משפט השלום.
עורכת הדין ערערה על פסיקת בית משפט השלום
- גייס 25 מיליון שקל על טיטולים ובמפרים ויסיים בכלא
- האיש שישפיע על עתיד ה-AI, והמשמעות של משפט גוגל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית משפט השלום, בראשות השופט עדי סומך, קבע כי לא ניתן להכריע באופן ברור בין גרסאות הצדדים לגבי גובה שכר הטרחה שהוסכם. השופט הסתמך על סעיף 46 לחוק החוזים, שקובע כי במקרה שבו לא הוסכם על שכר מפורש, ניתן לקבוע שכר ראוי בהתאם לנסיבות. בפסק הדין נפסק כי השכר הראוי במקרה זה הוא 30 אלף שקל, בניכוי הסכום שכבר שולם. לפיכך, חויבה שטגמן לשלם למשרד 25.1 אלף שקל נוספים, לצד הוצאות משפט בסכום כולל של 5,000 שקל.
שטגמן ערערה על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, בטענה שכשיש הסכם שכר טרחה, גם אם הוא בעל-פה, אין מקום לפסוק שכר ראוי. היא טענה שהשופט חרג מסמכותו בכך שפסק שכר ראוי לפי אומדנה ולא הסתמך על ראיות מוצקות.
השופט יונה אטדגי, שדן בערעור, קיבל את טענותיה של שטגמן וקבע כי "משנעשה הסכם שכר טרחה, גם אם לא בכתב, הרי שיש להכריע בתביעה החוזית בהתאם להסכם, ולא ניתן לפנות למסלול של שכר ראוי".
- תיק ההונאה של 44 מיליון שקל - כך הונו יזמים 250 משקיעים במיזמי נדל"ן פיקטיביים
- החוב נפרע, אבל הליכי הכינוס יימשכו - למה?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- החוב נפרע, אבל הליכי הכינוס יימשכו - למה?
בפסק הדין שפרסם בית המשפט המחוזי הדגיש השופט כמה עקרונות חשובים. לגבי היעדר מסמך כתוב, הוא נטען כי, "כאשר הוסכם על גובה השכר, גם אם בעל-פה, ההכרעה חייבת להיעשות על בסיס אותו הסכם ולא על פי אומדנה או שכר ראוי". עוד כתב השופט כי, "כאשר יש מחלוקת בין הצדדים ואין בידי התובע להוכיח את גרסתו לגבי גובה השכר שהוסכם, יש לדחות את התביעה ולא לפנות להכרעת אומדנה".
"החטא הקדמון הוא היעדרו של הסכם כתוב"
בנוגע לחשיבותו של הסכם כתוב, הדגיש השופט אטדגי את חשיבות העלאת הסכמות בין עורך דין ללקוח על הכתב, כדי למנוע סכסוכים מסוג זה בעתיד. הוא ציטט את דברי שופט העליון לשעבר, אליקים רובינשטיין, שלפיהם, "החטא הקדמון הוא היעדרו של הסכם כתוב".
פסק הדין קיבל את הערעור במלואו, ביטל את חיוביה של שטגמן, והורה למשרד להשיב לה את הסכומים ששילמה בצירוף ריבית והצמדה. בנוסף, חויב המשרד לשלם לשטגמן הוצאות משפט בסכום כולל של 15 אלף שקל.
פסק הדין מדגיש את הצורך בשקיפות ובהבהרת תנאי ההתקשרות בין עורך דין ללקוח, תוך הצבת גבול ברור לשימוש באפשרות של שכר ראוי. הוא משמש תזכורת למשרדי עורכי דין להקפיד לערוך הסכמי שכר טרחה בכתב - בייחוד כשמדובר בתיקים מורכבים ועתירי עלויות.
- 1.נועם 22/11/2024 07:42הגב לתגובה זומתנהגים כמו חזירים שוחםים את החוטים כל היום באדמה בחיפוש אחר מזון. משכך,מנסחים הסכם שכר טרחה עם סעיפים שתולים שלא ברורים להדיוט ממוצע גוזרים אקסטרה רווח חזירי בנוסף לשכר טרחה הוגן. ראו הוזהרתם
החוב נפרע, אבל הליכי הכינוס יימשכו - למה?
הרשמת פני יעקובוביץ מההוצאה לפועל בתל אביב קבעה כי עצם סילוק החוב בתיק הפרטני אינו מביא בהכרח לסיום הליכי הכינוס, ושניתן להמשיך במימוש נכסיו של חייב לצורך פירעון של חובות נוספים של האיש. החייב טען כי פרע כ-220 אלף שקל ולכן יש לסגור את התיק, אך הרשמת
דחתה את בקשתו והדגישה כי, "הצדקה מהותית להמשך הכינוס נוכח חובותיו הניכרים לנושים אחרים"
אחרי חודשים ארוכים של תשלומים, הגיע חייב לאולם הדיונים בהוצאה לפועל בתל אביב כשהוא משוכנע שהפעם סוף סוף יוכל להיפרד מהתיק הכבד שפתח נגדו נושה בגין שטר חוב. "שילמתי את כל הכסף, אין יותר חוב, התיק צריך להיסגר", טען האיש בפני הרשמת פני יעקובוביץ. אלא שההכרעה שניתנה כמה ימים אחר כך טרפה את הקלפים: בהוצאה לפועל נקבע כי הליכי הכינוס שנפתחו על זכויותיו בנכס מקרקעין לא יבוטלו, וכי ניתן להמשיך בהם גם לטובת פירעון חובותיו הרבים לנושים אחרים.
הסיפור החל במאי 2023, אז נפתח נגד החייב תיק הוצאה לפועל לביצוע שטר חוב בסכום של 166,881 שקל. בתוך כשנה וחצי פרע החייב את מלוא החוב ואף שילם מעבר לכך - סכום כולל של 223,700 שקל. מבחינתו, עם האיפוס הזה היה צריך התיק להיסגר. אלא שברקע עמדו חובות אחרים: לא פחות מ-30 תיקים פתוחים נגדו בלשכות שונות, בסכום כולל של קרוב ל-2.85 מיליון שקל. בין התיקים הארלה בלטו במיוחד שניים שנפתחו על ידי גרושתו - תיק מזונות בסכום כולל של כ-14.5 אלף שקל, ותיק נוסף לביצוע פסק דין כספי בסכום כולל של 139 אלף שקל, שניתן עוד ב-2021 בבית המשפט לענייני משפחה.
מכיוון שהחייב לא הסדיר את חובו בדרכים אחרות, מונה בינואר 2024 עורך דין מטעם הזוכה לשמש כונס נכסים על מחצית מזכויותיו של החייב בבית פרטי ובמגרש צמוד בעיר שנמצאת במרכז הארץ. באפריל של אותה שנה צורף כונס נוסף - בא כוחה של הגרושה, שגם לה זכויות בנכס. החייב לא השלים עם מינוי הכונסים והגיש בקשות רשות ערעור. ואולם גם בית המשפט השלום וגם בית המשפט המחוזי דחו את ניסיונותיו. נקבע כי לנוכח חובותיו הרבים ולנוכח העובדה שאין בידיו מקורות אחרים לפירעון, יש הכרח בהמשך הליכי הכינוס.
הגרושה טענה כי החייב לא משלם את המשכנתא בסכום של כ-13 אלף שקל בחודש, וכי ההלוואה כולה - בסכום כולל של יותר מ-1.8 מיליון שקל - עומדת לפירעון בקרוב. "ביטול הכינוס יוביל לפגיעה קשה בי ובילדות", ציינה. לדבריה, כינוס הנכס יאפשר לפרוע את ההלוואה לבנק ולכסות חלק מחובותיו האחרים. גם הכונסים הצביעו על התועלת שבהמשך ההליך: שווי הנכס נאמד בכ-5 מיליון שקל, ומימושו יוכל להניב סכום ניכר שיפחית משמעותית את מצבת החובות. הם הזהירו כי ביטול ההליך יביא "לבזבוז משאבים, תפיחת ריביות ולעוול לנושים".
- חייבת בסכנת חיים קיבלה הפטר מיידי
- חוב של 30 אלף שקל תפח ל-300 אלף שקל - בית המשפט ביטל את ריבית הפיגורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, החייב טען כי מרגע ששילם את החוב הספציפי, לא ניתן להמשיך את ההליך. הוא הסתמך על לשון תקנות ההוצאה לפועל ועל פסיקה קודמת ("פסק דין עמרן"), וטען כי הכונסים נהגו בחוסר תום לב כשלא הגישו דו"חות סופיים. "אין מדובר בתיק איחוד, אלא בתיק פרטני. אין כל הצדקה לפגוע בזכויות הקנייניות שלי לשם חובות אחרים", אמר האיש.
הונאה פונזי (דאליאי)תיק ההונאה של 44 מיליון שקל - כך הונו יזמים 250 משקיעים במיזמי נדל"ן פיקטיביים
כתב האישום: זיוף מסמכים, חברות קש בחו"ל ושימוש בכספי המשקיעים לרכישת רכבי יוקרה ונכסים פרטיים
הונאה פרקליטות מחוז תל אביב הגישה היום כתב אישום חמור נגד דוד כץ, עו"ד גיא אבני, דקל סלע וארבע חברות שבשליטתם, החושף פרשת הונאה מסועפת בהיקף של כ-44 מיליון שקל. על פי כתב האישום, בין השנים 2018-2021 שיווקו הנאשמים ארבעה מיזמי נדל"ן פיקטיביים תוך הטעיית כ-250 משקיעים באמצעות מצגי שווא מתוחכמים.
מיזם ספיר - הבטחות למעונות סטודנטים שלא היו ולא נבראו
המיזם הראשון, ממנו גויסו 7.7 מיליון שקל מ-27 משקיעים, הוצג כפרויקט להקמת מעונות סטודנטים במושב שובה הסמוך לנתיבות. על פי כתב האישום: "נאשמים 1-2, בצוותא עם מיימון, הציגו למשקיעים מצג שווא לפיו הזכויות במקרקעין שעליהם היה אמור לקום המיזם נרכשו על ידי סיגניצ'ר ספיר. בפועל, הזכויות במקרקעין לא נרכשו על ידי סיגנצ'ר ספיר או על ידי מי מהנאשמים או מיימון, או אחר מטעמם".
התרמית לא נעצרה בכך. הנאשמים הבטיחו למשקיעים "תשואה גבוהה ומובטחת של 8-11 אחוזים מיום חתימת המשקיעים על ההסכם" והציגו את המיזם כ"מפעל מאושר במסגרת החוק לעידוד השקעות הון", אך כפי שמציינת הפרקליטות: "נאשמים 1-3 ידעו שהמיזם לא הוכר כ'מפעל מאושר' וכי הם לא פנו כלל לרשויות הרלוונטיות בעניין זה".
עו"ד אבני, שהוצג כנאמן על כספי המשקיעים, "היה שותף בניהול המיזם, והפקיד את כספי המשקיעים בחשבון פקדונות על שמו... ולא בחשבון נאמנות כפי שהובטח למשקיעים". מתוך כספים אלה, "העביר נאשם 2 סך של 4 מיליון שקל לחשבונות בנק בשליטת מיימון, לטובת שימושים אישיים של מיימון ובני משפחתו".
- רשות המסים: נעצרו 5 אנשי ביטוח ופיננסים בחשד להונאת מס במיליוני שקלים
- שיקר לביטוח לאומי והעלים מסים במיליונים - סוף גנב לתליה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מיזם WildWood לונדון - 1,100 דונם של אשליות
המיזם השני, ששווק על ידי כץ ומיימון תחת קבוצת בראשית, גייס 7.9 מיליון שקל מ-54 משקיעים. הוא תואר כ"מיזם המצוי בבעלות תאגידי תיירות ופיננסים הצפוי להשתרע על פני למעלה מ-1,100 דונמים, ואמור לכלול, בין היתר, שלושה מתחמי מגורים, ספורט ותרבות הכוללים מאות יחידות דיור".
