מקרה מעניין של סכסוך משפטי על גובה שכר הטרחה בין עורכת דין ששכרה את שירותיו של עורך דין אחר לבין המשרד המייצג, הגיע להכרעה בבית המשפט המחוזי בתל אביב. השאלה המרכזית היתה לפי מה ניתן לפסוק את שכר הטרחה, מכיוון שהיה הסכם בעל פה אבל לא היה מסמך כתוב וחתום - ושני הצדדים חלוקים ביניהם לגבי גובה הסכום שהוסכם בעל פה.

עורכת הדין איריס שטגמן פנתה למשרד עורכי הדין בויאר, אור ושות' כדי לקבל ייעוץ וייצוג משפטי בסכסוך שהיה לה עם שכניה, שביצעו עבודות בנייה בסמוך לביתה. בתחילה שילמה שטגמן למשרד 5,323 שקל עבור הייעוץ הראשוני, אך המחלוקת היתה סביב שכר הטרחה שנדרש בגין הגשת עתירה מנהלית ובקשה לסעד זמני מבית המשפט. שטגמן טענה כי סוכם בין הצדדים על סכום של 10,000 שקל כולל מע"מ, בעוד שהמשרד טען כי הסכום שסוכם היה בין 45 ל-50 אלף שקל.

בית משפט השלום החליט שיש לקבוע שכר ראוי צילום: FREEPIK

שטגמן שילמה את הסכום שלדבריה סוכם, אך סירבה לשלם את יתרת הסכום שדרש המשרד. בתגובה, הגיש המשרד תביעה על סכום של 40,840 שקל (כולל מע"מ) בבית משפט השלום.

עורכת הדין ערערה על פסיקת בית משפט השלום

• חשבתם להוריש ישר לנכדים? הנה הסיכונים
• גייס 25 מיליון שקל על טיטולים ובמפרים ויסיים בכלא
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בית משפט השלום, בראשות השופט עדי סומך, קבע כי לא ניתן להכריע באופן ברור בין גרסאות הצדדים לגבי גובה שכר הטרחה שהוסכם. השופט הסתמך על סעיף 46 לחוק החוזים, שקובע כי במקרה שבו לא הוסכם על שכר מפורש, ניתן לקבוע שכר ראוי בהתאם לנסיבות. בפסק הדין נפסק כי השכר הראוי במקרה זה הוא 30 אלף שקל, בניכוי הסכום שכבר שולם. לפיכך, חויבה שטגמן לשלם למשרד 25.1 אלף שקל נוספים, לצד הוצאות משפט בסכום כולל של 5,000 שקל.

שטגמן ערערה על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, בטענה שכשיש הסכם שכר טרחה, גם אם הוא בעל-פה, אין מקום לפסוק שכר ראוי. היא טענה שהשופט חרג מסמכותו בכך שפסק שכר ראוי לפי אומדנה ולא הסתמך על ראיות מוצקות.

השופט יונה אטדגי, שדן בערעור, קיבל את טענותיה של שטגמן וקבע כי "משנעשה הסכם שכר טרחה, גם אם לא בכתב, הרי שיש להכריע בתביעה החוזית בהתאם להסכם, ולא ניתן לפנות למסלול של שכר ראוי".

• תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
• האם השכנים יכולים לבלום הריסה של אחד מחלקי הבניין?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הירושה נהפכה למכרז מחייב: 3 אחים ייאלצו למכור בית

בפסק הדין שפרסם בית המשפט המחוזי הדגיש השופט כמה עקרונות חשובים. לגבי היעדר מסמך כתוב, הוא נטען כי, "כאשר הוסכם על גובה השכר, גם אם בעל-פה, ההכרעה חייבת להיעשות על בסיס אותו הסכם ולא על פי אומדנה או שכר ראוי". עוד כתב השופט כי, "כאשר יש מחלוקת בין הצדדים ואין בידי התובע להוכיח את גרסתו לגבי גובה השכר שהוסכם, יש לדחות את התביעה ולא לפנות להכרעת אומדנה".

"החטא הקדמון הוא היעדרו של הסכם כתוב"

בנוגע לחשיבותו של הסכם כתוב, הדגיש השופט אטדגי את חשיבות העלאת הסכמות בין עורך דין ללקוח על הכתב, כדי למנוע סכסוכים מסוג זה בעתיד. הוא ציטט את דברי שופט העליון לשעבר, אליקים רובינשטיין, שלפיהם, "החטא הקדמון הוא היעדרו של הסכם כתוב".

פסק הדין קיבל את הערעור במלואו, ביטל את חיוביה של שטגמן, והורה למשרד להשיב לה את הסכומים ששילמה בצירוף ריבית והצמדה. בנוסף, חויב המשרד לשלם לשטגמן הוצאות משפט בסכום כולל של 15 אלף שקל.

פסק הדין מדגיש את הצורך בשקיפות ובהבהרת תנאי ההתקשרות בין עורך דין ללקוח, תוך הצבת גבול ברור לשימוש באפשרות של שכר ראוי. הוא משמש תזכורת למשרדי עורכי דין להקפיד לערוך הסכמי שכר טרחה בכתב - בייחוד כשמדובר בתיקים מורכבים ועתירי עלויות.