פרישה פנסיה זקן
צילום: Pixabay

אחד היורשים ניסה לגנוב את הירושה; איך היורשים האחרים מנעו זאת?

המנוח חזה את העתיד? אחד מיורשיו העליל שקרים על היורשים האחרים בכדי להגדיל את הנתח שלו מעיזבון המיליונים - מספר צעדים שנקט המנוח עוד בימי חייו – גרמו ליורש להתקפל

עוזי גרסטמן | (1)
נושאים בכתבה ירושה צוואה

אספן אמנות אמיד שהלך לעולמו החליט לחלק את רכושו שכלל מיליוני שקלים ודירה בפרויקט יוקרה בתל אביב, בין 7 יורשים שונים. אחד מהם, בן דוד – לא הסתפק בחלקו ויצא ל"מלחמה" על שלל העיזבון.

 

בן הדוד טען להשפעה בלתי הוגנת של אחד מן היורשים – בין השאר טען כי המנוח לא היה כשיר מנטלית לחתום על צוואה, וכי  יורש אחר דאג לנתק את המנוח מכל קרוביו. הוא הגדיל לעשות ואף האשים את  שהיורש האחר העלים את כספי חשבונותיו של המנוח ואף רוקן את תכולת דירתו מיצירות האמנות שלו. בנוסף, הפנה אצבע מאשימה גם לעבר עורכת הדין שערכה את הצוואה והאשים אותה כי קשרה קשר בכדי לעשוק את המנוח.


הוא ניסה להסיט את היורשים האחרים נגד היורש נגדו הטיח את ההאשמות. אלא שהמנוח היה כשיר, חד וצלול , על פי עדותה של עורכת הדין שערכה את הצוואה, ואף התקשר כשנתיים לאחר עריכת הצוואה כדי לוודא את תוכנה, ואישר שהיא תואמת לרצונו.


המנוח גם לא נותק מסביבתו. הוא היה בקשר עם בני המשפחה. הוא נסעד על ידי עובד זר ובהמשך עבר לבית אבות לפי בקשתו ורצונו. התברר שגם לא היה שום גזל-גניבה של תמונות מביתו על ידי אחד מהיורשים וגם לא נעשתה שום פעולה בחשבון שמלמדת על קבלה והעברה של כספים לגורם חיצוני.


המנוח, התכונן עוד בחייו לתרחיש  שבו, קרוב חמדן ינסה "לעקוץ" את כל עיזבונו באמצעות טענות שקריות ונקט מספר פעולות שהבטיחו שהדבר לא יתאפשר. ראשית, המנוח יצא מגדרו בכדי שאף אחד מן היורשים העתידיים לא ידע שהוא כלול בצוואה שערך. כאשר ניסח את הצוואה, ונתבקש ע"י עורכת הדין לספק את פרטי תעודת הזהות של היורשים העתידיים, הוא נמנע מלבקש את הפרטים האישיים ישירות מיורשיו העתידיים – כדי שאלו לא ידעו על דבר הצוואה. במקום זאת, פנה לחברה המתמחה באיתור מידע משפטי שתספק עבורו את פרטי תעודות הזהות של יורשיו העתידיים.


משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

הצעד הזה התברר כחכם במיוחד, כיוון שסייע להפריך את הטענות להשפעה בלתי הוגנת. שכן, אם היורש הנחשד בגניבה בכלל לא ידע על דבר קיומה של הצוואה – כיצד היה יכול לעשות שימוש ב"השפעה בלתי הוגנת?"


צעד נוסף של המנוח הוא שיחה שקיים עם עורכת הדין כשנתיים לאחר שערך את הצוואה. במהלך השיחה הטלפונית ביקש המנוח מעורכת הדין שתקריא לו את תוכן הצוואה מתחילתה ועד סופה. כך ווידא שהצוואה עודנה מבטאת את רצונו . העובדה שבחר שלא להכניס שינויים בצוואתו, גם במועד זה  בחלוף יותר משנתיים ממועד חתימתה  – מחזקת את העובדה שהצוואה אכן ביטאה את רצונו באופן מלא.

קיראו עוד ב"משפט"


הצעד השלישי ואולי המשמעותי מכולם היה להכניס לצוואה סעיף של "תניית סילוקין". משמעות הסעיף היא כי אם מי מהיורשים בצוואה יערער על קיומה מכל סיבה שהיא – הוא יפסיד את חלקו בצוואה וחלקו יחולק בין שאר היורשים.


ייתכן כי המנוח חזה שמי מהיורשים ינסה לחמוד חלק גדול יותר מהחלק שהוריש לו ולכן הכניס לצוואתו את תניית הסילוקין – בכדי למנוע מתרחיש כזה לקרות. היורש שהאשים יורש אחר בגניבה לא רצה להתמודד עם אפשרות לביטול חלקו בירושה ונמנע מלנקוט בצעדים משפטיים. 


עורכי הדין בעז קראוס וחמוטל צרי סמינה שייצגו את יגאל (שם בדוי) שירש חלק ארי מן העיזבון מסרו בתגובה למקרה: " העובדה שאדם הותיר עזבון גדול, אינה מהווה סיבה למסע דיג חסר בסיס. כאמור טוב עשה בית המשפט בכך שהביא הליך סרק זה לסיום".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 10/02/2025 08:29
    הגב לתגובה זו
    ככ היה יכול לרשום במפורש ש פלוני אלמוני יקבל 1 שח ותו לא . ככה ידעו שחשב עליו ולא שכח אותו
שדה חיטה
צילום: pixbay

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך

לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי

עוזי גרסטמן |

בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.

מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.

שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.

"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"

המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה  רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".

אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.

פיטורים
צילום: copilot

ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת ב-30 אלף שקל

עובדת בחברה גלובלית שעסקה בבדיקות התאמה למועמדים להגירה לקנדה, טענה כי עם הודעתה על הריונה החל מסע התנכלויות נגדה מצד מנהלי החברה, שכלל הורדת תפקיד, ניתוק ממערכות העבודה ודרישה להתקנת מצלמת מעקב בביתה. בית הדין קבע כי המעסיקה פעלה בחוסר תום לב ובניסיון לעקוף את החלטת הממונה שאסרה לפטרה, אך דחה חלק מהטענות של העובדת

עוזי גרסטמן |

ירדנה רואס עבדה כמנהלת צוות אנגלית בי.א. שירותי אינטרנט - חברה גלובלית הפועלת באונליין ומספקת בדיקות התאמה וייעוץ למועמדים המבקשים להגר לקנדה. במשך כשנה וחצי היא היתה חלק מהחברה, ניהלה צוות מכירות קטן וקיבלה שכר בסיס שעתי בתוספת עמלות על מכירותיה ועל ביצועי הצוות. אלא שבראשית סתיו 2019, לאחר שהודיעה למעסיקתה כי היא בהיריון, לטענתה החלה שרשרת של אירועים ששינו את חייה המקצועיים.

היא טענה כי מיד לאחר הודעתה, היחס אליה השתנה מן הקצה אל הקצה. שיחה שנערכה שבוע בלבד לאחר ההודעה נהפכה לשיחת נזיפה שבה נמסר לה כי תפקודה כמנהלת אינו מספק, והוחלט להעביר את העובדים שהיו תחתיה לאחריות מנהל אחר. בהמשך, תואר בפסק הדין, היא נדרשה לעבור לשולחן משותף בחלל העבודה, תוך כדי צביעת הקירות במקום ישיבתה - מעשה שגרם לה, לדבריה, עוגמת נפש ופגיעה בתחושת הכבוד שלה. היא גם גילתה כי רשימות הלידים - פרטי הלקוחות הפוטנציאליים שהוזנו למערכת המכירות, הועברו מהעמדה שלה לעובדים אחרים, והלידים שנותרו לה היו באיכות נמוכה שלא אפשרה לה להגיע ליעדי מכירות או לקבל עמלות.

בהמשך, כך לטענתה, הוצעה לה העברה לתפקידים אחרים - נציגת שירות לקוחות או גבייה, בתמורה לשכר שעתי קבוע וללא עמלות, הצעה שהיא ראתה כהשפלה מקצועית. ימים ספורים לאחר מכן גילתה רואס כי החברה מפרסמת מודעות דרושים לתפקיד מנהל צוות אנגלית, בדיוק התפקיד שהיא עצמה מילאה. כשסירבה לשינוי בתנאי העסקתה, כך תיארה, היא הוצאה מקבוצת הווטסאפ של המנהלים, נותקה ממערכות המחשוב של החברה, ולבסוף אף נחסמה מגישה למחשב בעמדתה לאחר שסירבה למסור את סיסמאות הגישה, משום שלטענתה שמרה בו גם חומרים אישיים ופרטיים. באותו שלב כבר הבינה כי החברה מבקשת להיפטר ממנה. ואכן, החברה הגישה בקשה לממונה על חוק עבודת נשים להתיר את פיטוריה - בקשה שנדחתה בינואר 2020.

"תוצאה שאליה הובילו שני הצדדים במשותף"

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, בראשות השופט יעקב אזולאי, תיאר את השתלשלות האירועים בפסק הדין וקבע כי, "האיסור להפלות עובדת על רקע הריונה מתחייב מהוראות סעיף 2(א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח–1988". עם זאת, הדגיש השופט כי מלאכת ההכרעה לא היתה פשוטה, שכן "מצאנו דופי בדרך שבה בחר כל אחד מהצדדים להתנהל... כל אחד בחר להתבצר בעמדותיו, כך שסיום יחסי העבודה סימן במידה רבה את התוצאה שאליה הובילו שני הצדדים במשותף".

בית הדין ניתח את נתוני המכירות שהוצגו, שמהם עלה כי הדסק האנגלי בניהולה של רואס לא עמד ביעדים ויחסי ההמרה היו נמוכים במיוחד. הדסק הצרפתי, למשל, הציג יחס המרה של יותר מ-4%, ואילו דסק האנגלית הגיע רק לכ-1.5%. גם מבחינת הכנסות, נרשמו פערים ניכרים: בדוגמה שהובאה בפסק הדין, בספטמבר 2019 הכניס הדסק האנגלי 2,745 יורו בלבד, בעוד שהדסק הצרפתי הכניס יותר מ-100 אלף יורו. על כן קבע השופט אזולאי כי קיימת הצדקה לטענת הנתבעת שלפיה המחלקה שבניהולה של רואס לא היתה רווחית, אך לצד זאת הוא ציין כי התנהלות המעסיקה לאחר הודעת ההיריון עוררה קשיים של ממש. "גם אם נבקש לא לייחס חשיבות לעניין צביעת הקירות או העברת העובדת ממקומה, אין להשלים עם נטילת הלידים האיכותיים מהתובעת", נכתב בפסק הדין, "ובה בעת, הסרתה מקבוצת הווטסאפ של המנהלים וניתוקה ממערכת המכירות מעידים על התנהלות פוגענית".