יגאל צמח
צילום: קרן גשרים

מסורבי משכנתאות מייצרים תשואות גבוהות לקרנות האשראי

עם פרוץ מגיפת הקורונה הוקפאו כ-30% מהמשכנתאות בישראל. הלווים שנפלטו משוק האשראי הבנקאי פונים לקרנות חוץ בנקאיות הגובות ריביות של 8%-12% ומהוות הזדמנות למשקיעים
יגאל צמח | (2)

בחודש מארס 2020 רגע לפני התפרצות מגפת הקורונה, היקף המשכנתאות המצטבר בישראל עמד על 394 מיליארד שקל, ששולמו באופן שוטף. במארס הוקפאו כ-30% מהמשכנתאות בהיקף של כ-93 מיליארד שקל. כל הבנקים למשכנתאות ורבים מהבנקים המסחריים אפשרו ללווים הקפאה של תשלומי המשכנתא לשלושה חודשים בלי שאלות ובלי קנסות. זהו צעד תקדימי בהיסטוריה של מערכת הבנקאות הישראלית שנבע מהחשש שלווים רבים לא יעמדו בתשלומי המשכנתא כתוצאה מאובדן מקום עבודה או הכנסה מעסק שנסגר או נפגע קשות מהשלכות המגיפה. 

הבנקים לא יכלו לקחת את הסיכון שחלק גדול מהלווים שלהם יפר את תשלומי המשכנתא, מה שיוביל להליכי כינוס נכסים נגד עשרות אלפי נוטלי משכנתאות. הליכים אלו אינם אפשריים גם ברמת האכיפה (בתי המשפט לא ערוכים להפרות המוניות של המשכנתאות) וגם מוסרית הלווים הנורמטיביים נפגעו למעשה ממגיפה שהינה כוח עליון ולא היה בכך אלמנט של "אשם" מוסרי. 

אם לא די בכך, העמדה למכירה של עשרות אלפי דירות בתהליך של כינוס נכסים הייתה מפילה את שוק הנדל"ן ואת שווי הבטוחות של הבנקים, שהייתה גורמת מיידית להפרשות בהיקף משמעותי ביותר, להפסדי אשראי עצומים ולמחיקות ענק במאזני הבנקים. בתרחיש קיצון התהליך עלול היה להביא להלאמת הבנקים ע"י המדינה, בדומה למצב שהיה בשנות השמונים בישראל.

הבנקים למעשה היו בכך פוגעים בעצמם אם לא היו מאפשרים את הקפאת המשכנתאות ולכן פעלו בצורה מתאימה. זה מצב די נדיר שבו פעולה שנקטו הבנקים שירתה גם את הבנקים וגם את הלווים אשר לא יכלו לשלם באופן שוטף את תשלומי המשכנתא. הפסקת התשלומים השוטפים לא פגעה בנזילות הבנקים אשר להם מקורות מגוונים הכוללים את שוק ההון ובמידת הצורך גם את בנק ישראל. 

המשכנתאות הבנקאיות נחסמו ללווים בקשיים וללוים חדשים 

נכון להיום כ-60% מנוטלי המשכנתאות חזרו לשלם באופן שוטף את תשלומים המשכנתא. שתי אוכלוסיות אשר נפלטו לחלוטין משוק האשראי הבנקאי: הקבוצה הראשונה היא לקוחות שנקלעו לקשיים כלכליים והבנק לא מעוניין להגיע איתם להסדר. ללווים אלו אין מקורות מימון עצמאיים והם צפויים למכור את הנכס שברשותם או לפנות לשוק החוץ בנקאי.

הקבוצה השנייה היא של לווים חדשים שהיו אמורים לקבל משכנתא בימים כתיקונם: בעלי הכנסה קבועה, עם היסטוריית אשראי תקינה ועם בטוחות איכותיות. חלקם הגדול אינו עומד כרגע בדרישות בנק ישראל לגבי תשלום שוטף של המשכנתא והם נאלצים לפנות לשוק החוץ בנקאי. 

אשראי חוץ בנקאי יקר יותר

לווים אלו שזקוקים להון כדי להשלים עסקת קניית דירה או לצרכים אחרים נאלצים לפנות לשוק החוץ בנקאי היקר משמעותית. בעוד שהריבית על משכנתא בנקאית עומדת על 3%-4% לשנה, ריבית חוץ בנקאית עשויה לנוע בין 8%-12% לשנה ללווה במאפיינים דומים. מרבית ההלוואות החוץ בנקאיות הן הלוואות גישור לתקופה קצרה יחסית.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

האנומליה בשוק המשכנתאות מייצרת הזדמנות למשקיעים

לקרנות האשראי החוץ בנקאיות ולמשקיעים בקרנות אלו – המצב מהווה הזדמנות השקעה מצוינת מבחינת תשואה מול סיכון. לווים איכותיים שנפגעו מהקורונה וחלקם הגדול יחזרו לאיתנות פיננסית עם סיום המשבר נאלצים לשלם ריביות של כ-10% ויותר עבור הלוואה עם שעבוד על נכס איכותי הניתן למימוש פשוט יחסית. הזדמנות זו מאפשרת למשקיעים בקרנות האשראי ליהנות מתשואה שוטפת של בין 5%-7% בסיכון נמוך יחסית וכנגד בטחונות איכותיים.

הכותב הינו יגאל צמח, מנכ"ל קרן גשרים 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    וגם אומר 25/11/2020 07:39
    הגב לתגובה זו
    אל תשקיעו בבנקים או בדירות, כי זה הולך לרדת.
  • 1.
    טל 24/11/2020 20:38
    הגב לתגובה זו
    אנשים - יש פגר, בואו לנקר. עם ישראל ערבים זה לזה. קמץ באות ר'.
צילום: UMA media, Pexelsצילום: UMA media, Pexels

שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה

עופר הבר |

זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.   

ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.

אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.

 פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?

יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:

SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.