מסורבי משכנתאות מייצרים תשואות גבוהות לקרנות האשראי
בחודש מארס 2020 רגע לפני התפרצות מגפת הקורונה, היקף המשכנתאות המצטבר בישראל עמד על 394 מיליארד שקל, ששולמו באופן שוטף. במארס הוקפאו כ-30% מהמשכנתאות בהיקף של כ-93 מיליארד שקל. כל הבנקים למשכנתאות ורבים מהבנקים המסחריים אפשרו ללווים הקפאה של תשלומי המשכנתא לשלושה חודשים בלי שאלות ובלי קנסות. זהו צעד תקדימי בהיסטוריה של מערכת הבנקאות הישראלית שנבע מהחשש שלווים רבים לא יעמדו בתשלומי המשכנתא כתוצאה מאובדן מקום עבודה או הכנסה מעסק שנסגר או נפגע קשות מהשלכות המגיפה.
הבנקים לא יכלו לקחת את הסיכון שחלק גדול מהלווים שלהם יפר את תשלומי המשכנתא, מה שיוביל להליכי כינוס נכסים נגד עשרות אלפי נוטלי משכנתאות. הליכים אלו אינם אפשריים גם ברמת האכיפה (בתי המשפט לא ערוכים להפרות המוניות של המשכנתאות) וגם מוסרית הלווים הנורמטיביים נפגעו למעשה ממגיפה שהינה כוח עליון ולא היה בכך אלמנט של "אשם" מוסרי.
אם לא די בכך, העמדה למכירה של עשרות אלפי דירות בתהליך של כינוס נכסים הייתה מפילה את שוק הנדל"ן ואת שווי הבטוחות של הבנקים, שהייתה גורמת מיידית להפרשות בהיקף משמעותי ביותר, להפסדי אשראי עצומים ולמחיקות ענק במאזני הבנקים. בתרחיש קיצון התהליך עלול היה להביא להלאמת הבנקים ע"י המדינה, בדומה למצב שהיה בשנות השמונים בישראל.
הבנקים למעשה היו בכך פוגעים בעצמם אם לא היו מאפשרים את הקפאת המשכנתאות ולכן פעלו בצורה מתאימה. זה מצב די נדיר שבו פעולה שנקטו הבנקים שירתה גם את הבנקים וגם את הלווים אשר לא יכלו לשלם באופן שוטף את תשלומי המשכנתא. הפסקת התשלומים השוטפים לא פגעה בנזילות הבנקים אשר להם מקורות מגוונים הכוללים את שוק ההון ובמידת הצורך גם את בנק ישראל.
- הודעות פרטיות מסלבס ומבצעי חיסול מעכשיו לעכשיו: חודש הקניות מביא איתו גם הונאות מבוססות AI.
- שיא כל הזמנים: מעל 51 מיליארד שקל בהוצאות כרטיסי האשראי ביולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשכנתאות הבנקאיות נחסמו ללווים בקשיים וללוים חדשים
נכון להיום כ-60% מנוטלי המשכנתאות חזרו לשלם באופן שוטף את תשלומים המשכנתא. שתי אוכלוסיות אשר נפלטו לחלוטין משוק האשראי הבנקאי: הקבוצה הראשונה היא לקוחות שנקלעו לקשיים כלכליים והבנק לא מעוניין להגיע איתם להסדר. ללווים אלו אין מקורות מימון עצמאיים והם צפויים למכור את הנכס שברשותם או לפנות לשוק החוץ בנקאי.
הקבוצה השנייה היא של לווים חדשים שהיו אמורים לקבל משכנתא בימים כתיקונם: בעלי הכנסה קבועה, עם היסטוריית אשראי תקינה ועם בטוחות איכותיות. חלקם הגדול אינו עומד כרגע בדרישות בנק ישראל לגבי תשלום שוטף של המשכנתא והם נאלצים לפנות לשוק החוץ בנקאי.
אשראי חוץ בנקאי יקר יותר
לווים אלו שזקוקים להון כדי להשלים עסקת קניית דירה או לצרכים אחרים נאלצים לפנות לשוק החוץ בנקאי היקר משמעותית. בעוד שהריבית על משכנתא בנקאית עומדת על 3%-4% לשנה, ריבית חוץ בנקאית עשויה לנוע בין 8%-12% לשנה ללווה במאפיינים דומים. מרבית ההלוואות החוץ בנקאיות הן הלוואות גישור לתקופה קצרה יחסית.
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
האנומליה בשוק המשכנתאות מייצרת הזדמנות למשקיעים
לקרנות האשראי החוץ בנקאיות ולמשקיעים בקרנות אלו – המצב מהווה הזדמנות השקעה מצוינת מבחינת תשואה מול סיכון. לווים איכותיים שנפגעו מהקורונה וחלקם הגדול יחזרו לאיתנות פיננסית עם סיום המשבר נאלצים לשלם ריביות של כ-10% ויותר עבור הלוואה עם שעבוד על נכס איכותי הניתן למימוש פשוט יחסית. הזדמנות זו מאפשרת למשקיעים בקרנות האשראי ליהנות מתשואה שוטפת של בין 5%-7% בסיכון נמוך יחסית וכנגד בטחונות איכותיים.
הכותב הינו יגאל צמח, מנכ"ל קרן גשרים
- 2.וגם אומר 25/11/2020 07:39הגב לתגובה זואל תשקיעו בבנקים או בדירות, כי זה הולך לרדת.
- 1.טל 24/11/2020 20:38הגב לתגובה זואנשים - יש פגר, בואו לנקר. עם ישראל ערבים זה לזה. קמץ באות ר'.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
חברת ארנק פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
