לא יאמן: הפספוס של פישר שיצר לרוכשי הדירות הפסד כבד - סביב 10,000 שקל
היה זה במאי שבשנה שעברה (2011) שנגיד בנק ישראל סטנלי פישר הגביל את רכיב הפריים במשכנתאות (משכנתאות משתנות עד 5 שנים) ל-33% מכלל תמהיל המשכנתא.המטרה של פישר הייתה למנוע את תפיחתו של ההחזר החודשי בעת עליית הריבית. בפועל, הריבית שעמדה באותו חודש בשנה שעברה על 3% אומנם עלתה ל-3.25% בחודש שאחרי (יוני) אבל מאז, בעקבות המשבר בשווקים, היא במגמת ירידה. כעת עומדת הריבית על 2.5% ולפי התחזיות הנגזרות משוק האג"ח - הורדות ריבית נוספות יגיעו בקרוב. אז פישר פספס, השאלה היא כמה כסף נוטל המשכנתא הפסיד בגלל זה. הנה התשובה...
Bizportal, בשיתוף
אבל ראשית, הסבר קצר - עד לאותה ההגבלה רוכשי דירות רבים נטלו משכנתאות עם רכיב פריים שהגיע אפילו ל-100%. רוכשים אלה סבלו מעלייה בהחזר החודשי עקב עליית ריבית בנק ישראל שנבעה מחשש להתפרצות אינפלציה גבוהה מ-3%. בשנת 2009 שיעור ריבית הפריים עמד על 2% אולם ערב ההגבלה שיעור ריבית הפריים היה 4.5% וחודש לאחר הוצאת ההגבלה ריבית פריים כבר עלתה ל-4.75%.
זינוק של 809.81 שקל בהחזר החודשי בשנתיים
לדוגמה, משפחה שנטלה משכנתא בסך 650 אלף שקל ב-2009 לתקופה של 25 שנה, בתמהיל של 100% צמוד לריבית הפריים, וקיבלה מרווח של ריבית פריים פחות 0.9%, קרי 1.1% ריבית (באותה התקופה כאמור שיעור ריבית הפריים היה 2%). המשפחה שילמה באותה התקופה החזר חודשי של 2,479 שקל. אולם בחודש יציאת ההגבלה (בעקבות עליית הריבית שכן ב-2009 היא עמדה על 0.75%!) שילמה המשפחה החזר של 3,289 שקל , עלייה של 809.81 שקל בשנתיים.
אולם בעקבות ההתמתנות הכלכלית בארץ ובעולם שב בנק ישראל בחודש אוקטובר 2011 להוריד את הריבית ומפברואר 2012 שיעורה עומד על 2.5%, המגלם ריבית פריים בשיעור של 4%.
וכעת להשוואה: משפחה א' נטלה ב-1 במאי, עם כניסת ההגבלה לתוקף, משכנתא בסך 650 אלף שקל, לתקופה של 25 שנה, במסלול משתנה כל 5 שנים, אשר חושבה לפי ריבית שנתית של 2.9%. באותו היום נטלה משפחה ב' משכנתא באותו ההיקף במסלול פריים לפי ריבית פריים פחות 0.9%, קרי ריבית פריים של 3.60%.
בחודש יוני 2011 משפחה א' (מסלול משתנה כל 5 שנים) שילמה 3,063 שקל כל חודש בעוד משפחה ב' (מסלול פריים) שילמה 3,289 שקל, הפרש של 225 שקל. אולם ביוני 2012 הפער בהחזר החודשי בין המשפחות הצטמצם ל-4.78 שקל בלבד. סך ההפרש בהחזרים החודשים בין המשפחות בין יוני 2011 יוני 2012 הצטבר ל-2,200.63 שקל לרעת משפחה ב'.
החזר חודשי נמוך או קרן קטנה יותר?
מהנתונים ניכר כי המשפחה שנטלה משכנתא בריבית משתנה כל חמש שנים נהנתה מהחזרים פחותים, אולם בחינת לוח הסילוקין (לוח שפיצר) מראה כי יתרת הקרן של משפחה א' הסתכמה מאי 2012 ב-644,474 שקל ושל משפחה ב', שנטלה משכנתא צמודת ריבית פריים, ב-631,977 שקל, הפרש של 12,497. מכאן, שבקיזוז ההפרש בהחזר החודשי המצטבר (2,200.63 שקל) חסכה משפחה ב' 10,296 שקל בשנה.
ערן כרמל, מנכ"ל
כרמל מוסיף כי "הסיבה להוצאת ההגבלה מצד בנק ישראל הייתה החשש מפריצתה של אינפלציה שהייתה גורמת לעליית ריבית הפריים אשר הייתה גורמת לעלייה משמעותית בהחזר החודשי, בעוד במקרה של ריבית משתנה כל 5 שנים ההחזר החודשי היה גדל באופן מתון יותר. כדאי שבנק ישראל ייבחן מחדש את ההגבלה ויאפשר ללווים בעלי איתנות כלכלית ליטול משכנתא הצמודה לריבית הפריים, ביחס גבוה יותר מלווים בעלי איתנות נמוכה, כדי שיוכלו ליהנות מהיתרונות של חוסר ההצמדה למדד בתקופות של ירידת ריבית במשק. עם זאת מומלץ לבחון בכל מסלול את השינויים הצפויים על ההחזר החודשי ובהתאם לכך להתאים ככל האפשר את המסלול לפרופיל הפיננסי."
***האפשרויות שהוצגו בכתבה זו אינן מתאימות לכל פרופיל פיננסי. האמור לעיל אינו תחליף לייעוץ המידע מוצג לידיעה בלבד ואין לראות בו המלצה לתמהיל משכנתא מכל סוג שהוא. כל העושה שימוש באמור לעיל עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.
כתבות נוספות שעשויות לעניין:
- 15.לא פספוס - הוא דואג לבנקים אז נתן להם מתנה על חשבוננו. (ל"ת)חבר 18/06/2012 13:39הגב לתגובה זו
- 14.א 17/06/2012 12:17הגב לתגובה זוולכן אי אפשר לדעת בתקופה של 3 שנים, רוב המשכנתא עוד לפניהם והכל יכול להתהפך
- 13.נועם 17/06/2012 07:08הגב לתגובה זולכל הצעירים שלקחו משכנתא קבועה נהגתם בחוכמה מפני שלאורך שנים שהריבית תעלה אתם רכשתם בריבית נמוכה,בעלי הפריים יעברו לקבועה או משתנה בריביות גבוהות אתם תשלמו הרבה פחות מהם
- מסכימה בהחלט (ל"ת)א 17/06/2012 12:24הגב לתגובה זו
- 12.לבדק באמת למה פישר ביטל את הפריים (ל"ת)מיקי 17/06/2012 00:34הגב לתגובה זו
- 11.עובד 16/06/2012 21:56הגב לתגובה זוהלוואת פריים = רווח ללווה (הציבור) הלוואה צמודת מדד = רווח למלווה (הבנק) כואב הלב וכואב הכיס - מי יתן והוא יודה ויחזור בו.
- 10.חכם אחד בדורו 16/06/2012 16:32הגב לתגובה זולכל המגיבים הפספוסים שמופיעים כאן אם הייתם קוראים את המפה כמוני ולוקחים הכל בפריים בסוף-2008.פשוט בגלל ההגיון הפשוט שאומר שהמשבר שנוצר אז לא יפתר תוך שנה שנתיים אלא ימשיך ויתפתח. ושימו לב הרי ניתן לצאת מהפריטים בכל רגע נתון ללא כנסות אז...........מה רע? הגיון פשוט חברים הא....?
- 9.naftalygl 16/06/2012 16:20הגב לתגובה זולא לציבור. נפילה של בנק אחד מטרידה אותו יותר מ-10000 איש שיזרקו לרחוב בגלל שלא עמדו בהחזרים או אחרים ששילמו יותר ריבית. תלמדו לדאוג לעצמכם. אף אחד לא יעשה את זה בשבילכם. וכדאי שתתחילו לדאוג לפנסיה שלכם . כשתגיעו לגיל פרישה יתברר כי יש לכם פנסיה מצחיקה. כל הכוכבים שהוליכו אותכם לתהום כבר יהיו בעולם שכולו טוב . ביבי , בכר, פישר וחבריהם שהפנסיה שלהם מובטחת.
- 8.שימו טבלה כדי שיבינו מה שאתם אומרים (ל"ת)שמואל הנביא 16/06/2012 16:01הגב לתגובה זו
- ערן כרמל 16/06/2012 23:33הגב לתגובה זוהניתוח מורכב ממספר סימולציות. 1. ניתוח לוח שפיצר במסלול המשתנה כל 5 שנים, לפי השינויים במדד מחודש מאי 2011 ועד היום. 2. ניתוח לוח שפיצר במסלול הפריים לפי השינויים בריבית בנק ישראל באותם חודשים. במידה ואתה מעונין לקבל את הסימולציות למייל אנא שלח מייל ל: [email protected] שבוע טוב,
- 7.16/06/2012 15:25הגב לתגובה זומי שמסיק מסקנות על חדש אחד מראה עד כמה הוא לא מבין בכלכלה. פישר גידר את הסיכון לטווח ארוך והציל בכך הרבה משקיעים תמימים שמקבלים עצות בגרוש כמו מכתבה זו.
- 6.כלכלן 16/06/2012 15:20הגב לתגובה זוהרבית תתחיל לעלות ואז נראה רביות של 7 8 ו9 אחוז ונראה את החכמים שקנו ברבית נמוכה ובשיא המחירים של הנדלן
- 5.עושים מיליארדים ע"ח העם הפראייר=חרםצרכן=הבועה תתפוצץ!!! (ל"ת)קבלן,בנק,ממשל גנבים 16/06/2012 14:32הגב לתגובה זו
- 4.כותרת הזויה. אין דבר כזה הפסד כבד של 10000 שקל. (ל"ת)יאיר 16/06/2012 13:47הגב לתגובה זו
- 3.נתנאל 16/06/2012 12:55הגב לתגובה זוולקבע את הריבית לתקופה ארוכה, נמאס שהבנקים מתעשרים על גבם של הזוגות הצעירים וגובים ריביות רצחניות, ביזיון!!
- 55 16/06/2012 21:04הגב לתגובה זודיברי הבל-במיקרה כזה הקבלנים יטיסו מחירים ואז מה?
- 2.אריק 16/06/2012 12:54הגב לתגובה זוקל מאוד לבחון את הטווח הקצר, אך בטווח של 25 שנה, הריבית בטוח תעלה מרמות השפל ההיסטוריות שלה ואז כל המקטרגים יאכלו את הכובע מאחר ואם היו לוקחים משכנתא מבוססת ריבית פריים ההחזר החודשי היה גורם להרבה מאוד משפחות לפשוט רגל
- נ 16/06/2012 22:01הגב לתגובה זומסכן
- בר 16/06/2012 22:00הגב לתגובה זונתון לחסלה ללא קנס שבירה. לעומת זאת בהלואה צמודה כדי להשתחרר ממנה אתה משלם קנס כבד
- סיימון-ותיק בארץ 16/06/2012 16:33הגב לתגובה זואינפלציה ובל מקרה של עליית הפריים גם המדד יעלה בזמן כלשהו שניהם שווים ואילו כאן מוכח שחור על גבי לבן הפסד .מצב זה יימשך כנראה שנתיים ואולי יותר ואכן צודק הכתב .קיים הפסד לנוטלי המשכנתאות בעקבות השינויים שנעשו על ידי בנק ישראל. ללא קשר ואולי כן לדעתי כל העלייה במחירי הדיור הייתה באשמת הנגיד שהוריד את הריבית בצורה דרסטית ועורר את בועת הבורסה שנעשתה קזינו וכך לא יהיה פנסיות.כיום הבורסה מוחזקת על ידי חברות הביטוח וזה מתבצע בעקבות החסכונות של העובדים מדי חודש.תאר לך שיום אחד יחליטו שכל אדם יוכל לחסוך היכן שהוא רוצה ואז תראה מה ייקרה...
- 1.בן 16/06/2012 11:59הגב לתגובה זוחרא אמיתי ועשור אבוד

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?
סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?
שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל, עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.
כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות. מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר.
ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות.
הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות
נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.
אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.
- "בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות"
- מצלאוי: ״מחירי הדירות יעלו שוב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.
דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןאבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה
בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.
שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.
בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.
סבסוד המשכנתאות
שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.
- היזם יכול להוריד מחיר - אבל לא יעשה זאת בלי אישור הבנק; למה? בגלל דוח אפס
- "הבנקים עושים ככל יכולתם להכניס אותנו למשבר חריף"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.
