הדולר והין ממשיכים להיחלש: תוכנית הסיוע למערכת הבנקאית מגבירה את 'התיאבון לסיכון'
היין היפני נופל היום לשפל של חמישה חודשים מול האירו והדולר על רקע ספקולציות כי צעדים נוספים שנועדו לסיוע למערכת הבנקאית, עליהם הודיע משרד האוצר היום, יניעו את הביקושים עבור מטבעות אטרקטיביים יותר, המשלמים ריביות גבוהות יותר.
הדולר נחלש מול סל המטבעות העיקריים, לאחר שבשבוע שעבר רשם את הצניחה היומית החדה ביותר מאז 1985. הצניחה של הדולר הגיע בעיקר עקב פרסום הקווים הכלליים של תוכניתו של גייטנר, רכישת טריליון דולר של נכסים רעילים. הדולר האוסטרלי והדולר הניו זילנדי רושם יום עשירי ברציפות של התחזקות מול השטר הירוק, זאת בזמן שהשווקים מסביב לעולם ממשיכים במסע העליות.
נדגיש כי הדולר התאפיין בעת האחרונה בקורלציה הפוכה לשוקי המניות. קרי בזמן ששוקי המניות ירדו, המשקיעים מכרו מניות ורכשו דולרים, בין היתר כדי להגדיל אחזקות באיגרות חוב של ממשלת ארה"ב שנחשבו לחוף מבטחים. כעת, כאשר השווקים מתקנים ורושמים עליות שערים נחלש הדולר, היות והמשקיעים חוזרים לרכוש נכסים מסוכנים יותר. בין היתר, רוכשים המשקיעים גם סחורות כגידור מפני אינפלציה.
תוכנית ההשקעות הפרטיות תעשה שימוש ב-75 מיליארד דולר עד ל-100 מיליארד דולר מתוך תוכנית ה-TARP אותה יזם עוד ממשל בוש בסוף השנה שעברה. לפיכך ינתן למשרד האוצר "כוח קנייה" של 500 מיליארד דולר, כך הודיעו היום ממשרד האוצר האמריקני.
ארוחת בוקר (X)גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים
יוקר מחיה, שכר שעומד במקום ושוק שכירות תקוע מביא לישראל תופעה שכבר הייתה רווחת במדינות עם כלכלה הרבה יותר חלשה משלנו, בני 30 שחוזרים לגור עם ההורים
אחרי ספרד, איטליה ויוון, גם בישראל מתחילים לראות תופעה שמתעצמת: בני 30 פלוס שחוזרים לגור עם ההורים. ניתן להסביר זאת על ידי הפער המתרחב בין עלויות דיור להכנסות משכר. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) העדכניים, כ-25% מבני 30-34 מתגוררים עם ההורים, עלייה של כ-2% משנת 2024. בקבוצת הגיל 35-39, השיעור יורד לכ-15% (שגרים עם ההורים), אך זהו עדיין נתון משמעותי בהשוואה למדינות OECD אחרות. משרד האוצר מעריך כי גיל היציאה הממוצע מהבית עלה לכ-29 שנים, כ-2.5 שנים יותר מאשר בתחילת שנות ה-2010. כיום, כאשר אוכלוסיית המדינה עומדת על 10.094 מיליון תושבים, התופעה משפיעה על כ-150 אלף צעירים בגילאי 30+, רובם רווקים או בזוגיות ללא ילדים.
חצי מהמשכורת הולך על דיור
הגורם הדומיננטי הוא הנטל הדיורי, שמתעצם למרות ירידה במחירי רכישה. שכר דירה עולה והממוצע לדירת 3 חדרים עמד ברבעון השלישי של השנה עמד על כ-5,000 שקל, עלייה של 4.4% משנה קודמת, כאשר במרכז הארץ המחירים מגיעים כבר ל-6,000-7,000 ש"ח. בניגוד לשכירות, המחיר הממוצע לרכישת דירה ירד ב-2.5% ל-2,213,900 שקל, אך שכירות ארוכת טווח נותרת מוגבלת עקב מחסור בהיצע: השנה נוספו על פי ההערכות רק 20 אלף דירות חדשות להשכרה.
- המצוקה של הקבלנים - בת"א מלאי הדירות ענק: יספיק ל-5 שנים
- שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השכר החציוני נטו בקרב שכירים בגיל 30-34 מוערך ב-10,000 ש"ח, זה מכסה אולי 60%-70% מהוצאות דיור בסיסיות. נתונים דומים נמצאו גם בדוח OECD Economic Surveys: Israel 2025. על פי הדוח יחס מחיר דיור להכנסה בישראל הוא מהגבוהים בעולם, כאשר צעירים מוציאים 50%-60% מההכנסה שלהם רק על קורת גג, כמעט כפול מהממוצע המערבי של 28%.

עד כמה הריבית משפיעה על מחירי הדירות? הקשר שכולם מאמינים בו ולרוב לא קיים
מחקר רחב של קרן המטבע הבינלאומית מגלה שהעלאת ריבית של אחוז מורידה את מחירי הדירות בפחות מאחוז אחד - אבל כשהריבית יורדת מ-7% ל-2.7% נוצר בום, כשהיא משתנה מ-4.5% ל-3.5% ההשפעה זניחה - מה זה אומר על שוק הנדל"ן הישראלי?
התנאי השני: עקום תשואות שטוח. כאשר הפער בין ריביות לטווח קצר וארוך קטן, ההשפעה על מחירי הדירות חזקה יותר. החוקרים מצאו ש"עם עקומי תשואות שטוחים יותר, הסמי-אלסטיות המדווחות גדולות יותר בערך מוחלט". הם מסבירים שזה קשור לנטייה לנטילת סיכונים מוגברת כאשר עקום התשואות שטוח, מצב המאפיין לרוב את השלבים המאוחרים של המחזור הכלכלי.
הראיות לכך ברורות מהניסיון האמריקאי. בשנים 2020-2021, כאשר הפדרל ריזרב הוריד את הריבית לאפס ורכש אגרות חוב של משכנתאות בהיקפים עצומים, ריבית המשכנתאות צנחה לשפל היסטורי של 2.7%. התוצאה הייתה בום חסר תקדים בשוק הנדל"ן. כפי שציינו חוקרים מהפדרל ריזרב של ניו יורק: "מאז פברואר 2020, מחירי הבתים עלו ביותר מ-15% על פני מספר מדדים. במקביל, מכירות בתים קיימים והיתרי בנייה זינקו לרמות שלא נראו מאז 2007".
התנאי השלישי: עלייה מתמשכת במחירי הדירות. אולי הממצא המעניין ביותר הוא ש"כאשר מחירי הדירות עלו במשך מספר שנים ברציפות, המדיניות המוניטרית הופכת ליעילה יותר בריסונם". זהו ממצא פרדוקסלי במידת מה: דווקא כאשר בועת נדל"ן כבר התנפחה, הכלי המוניטרי יעיל יותר, אבל אז כבר עשוי להיות מאוחר מדי, וההשפעות על שאר הכלכלה עלולות להיות הרסניות.
אז מה קורה כאן? כיצד ריבית יכולה להשפיע דרמטית מצד אחד ולהשפיע וכמעט ולא להשפיע מצד שני?
- לא כל הורדת ריבית מחזקת את שוק הדיור - תסתכלו על מה שקורה בעולם
- לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ריבית בנק ישראל ירדה לאחרונה. סיכוי טוב שבמהלך השנה הקרובה היא תרד עוד פעמיים בכ-0.5% ל-3.75%. האם ההורדה הזו תוביל לעלייה במחירי הדירות? הורדת ריבית הופכת את החזרי המשכנתא לנמוכים יותר ומאפשרת בעצם לרוכשי דירות להגדיל את המרכיב במשכנתא ולקנות דירה עם פחות הון עצמי. יש לכאורה יותר אפשרויות לרוכשי דירות, אבל לא צריך לעשות מחקר כדי להבין שהפחתה של רבע אחוז היא כמעט כלום, סדר גודל של 70-100 שקל בהחזרי המשכנתא הממוצעת. לא זה מה שיקבע אם תקנו דירה או לא. אבל אם זה יימשך?
