אגד קרנות: איך זה פועל והאם זה עדיף על קרנות מעורבות? מיהו האגד הטוב ביותר?
אגדי קרנות הן קרן שמשקיעה בקרנות אחרות מאותו בית השקעות - מה היתרונות והחסרונות בכלי ההשקעה הזה? האם משלמים כפל דמי ניהול? האם הוא עדיף על שיטות השקעה אחרות?
בפני המשקיע שמעוניין בתיק מנוהל מגוון עומדות מספר רב של אפשרויות. הוא יכול להפקיד את כספו בקרן השתלמות או בקופת גמל להשקעה, מה שיכול להעניק לו הטבות מס מסוימות אבל פחות גמישות בהפקדות ומשיכות. למי שמעוניין גם בנזילות, קרנות נאמנות יכולות להיות פתרון יעיל. גם פה ישנן לא מעט אפשרויות. נניח, לצורך העניין שהמשקיע מעוניין בחלוקה סטנדרטית של 70% אג"ח ו-30% מניות, הוא יכול לבחור ממבחר קרנות ה-70-30 שבשוק. הוא גם יכול לבנות לעצמו תיק ממספר קרנות שונות, לבחור קרן אג"ח אחת או יותר ולהשקיע בה 70% מהכסף, וקרן מנייתית אחת או יותר ולהשקיע את שאר ה-30%.
פתרון שלישי הוא אגד קרנות, כלומר, קרן שמורכבת מכמה קרנות. במקרה זה בית ההשקעות בוחר בשבילכם את הקרנות שמרכיבות את התיק ביחס הרצוי. החסרון הוא שהמנהל לא יבחר דווקא את הקרנתו הטובות ביותר, אלא את הקרנות שמנוהלות באותו בית השקעות, שלדעתו הן הטובות ביותר. 100% מהאגדים שנבדקו בכתבה השקיעו רק בקרנות מאותו בית השקעות עם מעט כסף בפקדון בנקאי,כנראה לצורך משיכות יומיומיות. על כל פנים הבחירה באפשרות הזאת לא מוסיפה עלויות, שכן השכבה הנוספת, כלומר הקרן המאגדת, לא גובה דמי ניהול נוספים, מעבר לדמי הניהול שגובות הקרנות שנבחרו לאגד.
יתרון של אגד קרנות על פני בחירת קרנות עצמאית הוא מבחינת מיסוי, במקרה של שינוי המשקלים ורצון לאזן חזרה למשקל הרצוי. נניח, לדוגמה, שהמניות עלו יותר מאגרות החוב והמשקיע רוצה להחזיר את היחס ל-70\30, הוא יצטרך למכור את הקרן המנייתית, לשלם מס על הרווחים, ואז לקנות קרן אגח. במקרה של אגד קרנות (וכן במקרה של קרנות 70\30) האיזון מתבצע על ידי מנהלי הקרן ללא יצירת אירוע מס שכזה. יתרון תיאורטי ביחס לקרנות אחרות של אותו בית השקעות הוא היכולת לבחור את הקרנות ה"מצטיינות" של כל בית השקעות, כשכידוע, כמעט כל בתי ההשקעות מחזיקים יותר מקרן אחת בכל קטגוריה. יחד עם זאת, עלולים להיכנס שיקולים זרים, שכן ייתכן שבאגד יעדיפו לקחת דווקא את הקרנות היקרות יותר של אותו בית השקעות. אולם נראה שהאינטרס להציג את התוצאות הטובות ביותר האפשרויות ינטרלו את ההטיה הזו.
השבוע נבדוק את אפשרות ההשקעה באגדי קרנות. נציין תחילה, שישנם שני סוגים של אגדי קרנות המשקיעים בשוק המקומי, אחד עם 30% מניות ואחד עם 15%. יש גם קרן אחת עם עד 50% מניות וקרן אחת ללא מניות בכלל. נתעלם משתי יוצאי הדופן הללו. בנוסף, יש כמה אגדים המשקיעים בחו"ל נתעלם גם מהם. נתרכז רק באגדים עד 30% מניות המשקיעים בשוק הישראלי, אם כי נציין שגם באגדים הישראלים ישנם בחלק מהמקרים קרנות המשקיעות בשווקים בחו"ל. בנוסף, נתעלם מאגדי קרנות עם פחות מ-30 מיליון שקל. הבדיקה נעשתה ב-4 טווחי זמן - מתחילת השנה, וכל אחת מהשנים 2022 עד 2024. רוב הקרנות הן חדשות יחסית כך שרק 7 קרנות נכנסו לבדיקה, ובשני מקרים אין נתונים על כל 2022.
- רבעון שלישי כספיות: הטובות והגרועות ביותר
- קרנות אג"ח רבעון שלישי: איך אפשר להפסיד כשכל אפיקי האג"ח עולים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבדיקה נבדוק שני דברים. ראשית האם היה עדיף להשקיע באגד קרנות או בקרנות המקבילות של 70\30. בנוסף, כרגיל, נשווה בין האגדים השונים הפועלים באותה קטגוריה כדי לבחון איזה בית השקעות הציג ביצועים טובים יותר. לצורך כך הוספנו ליד כל קרן את הקרן המקבילה הגדולה ביותר של אותו בית השקעות בקטגוריית המעורבות 70\30. בנוסף, הוספנו את המיקום של כל אגד ביחס לאגדים האחרים באותה תקופת זמן. כך התקבלה השוואה גם לקרנות המקבילות של אותו בית השקעות וגם לאגדים אחרים. הנה התוצאות:
הצבעים האדום והירוק מתייחסים להשוואה בין האגד לבין הקרן של אותו בית השקעות. ב-16 מהמקרים הקרן המעורבת הייתה טובה יותר מהאגד, וב-10 מקרים האגד היה טוב יותר. יוצאת דופן היא שנת הירידות - 2022, אז כל האגדים למעט אחד היו טובים יותר מהקרנות המעורבות. באופן כללי ההבדלים לטובת הקרנות המעורבות נראים יותר משמעותיים. נראה, אם כן, שההשקעה בקרנות המעורבות הניבה תוצאות טובות יותר מאשר אגד הקרנות. נראה שגם המשקיע הישראלי לא מתרשם מהכלי הזה, וכמעט לא מפנה אליו כספים. יש הרבה פחות אגדים מקרנות מעורבות, ואלו קטנים משמעותיים מהמקבילות מבחינת היקף הנכסים.
בהשוואה בין האגדים עצמם נראה שהאגד של אילים בולט לטובה מעל שאר האגדים. הוא החל לפעול מאוחר יותר מאחרים, אך הצליח לצבור הכי הרבה נכסים. הוא מוביל בשתי השנים שפעל באופן מלא (23 ו-24) וגם בתשואה מתחילת השנה הוא במרחק של 4 עשיריות אחוז בלבד מהמוביל. ממוצע המיקומים שלו טוב בהרבה מכל השאר. מצד שני האגד של ילין לפידות בולט לרעה, ונמצא מדי שנה בין האחרונים. האגד של איילון הוא כנראה השני הכי טוב. הוא גם חדש יחסית, ויוצא דופן בכך שבאופן עקבי הוא מציג תוצאות טובות יותר מהקרן המעורבת של אותו בית השקעות.
- האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
- סיכום תשפ"ה בקרנות הנאמנות: היקף נכסים שובר שיא
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
לסיכום, אגדי קרנות מציבים אלטרנטיבה נוספת להשקעה מעורבת של אג"ח עם מניות, אך כנראה שלא מדובר בפתרון הטוב ביותר האפשרי.
- 3.לרון 06/07/2025 16:49הגב לתגובה זומעורבותהן כולן מ ש ו ל ב ו ת.יש קרן אחת בלבד מעורבת שנוסדה בשנת 1941!!
- 2.אנונימי 14/06/2025 15:14הגב לתגובה זואיזו קרן זאת מספרה כי כתבת יש גם קרן אחת עם עד 50% [email protected]
- 1.רני 10/06/2025 08:45הגב לתגובה זובאגד קרנות אין שקיפות חייבים לפרסם את העלות האמיתית של הקרן מוצר לא שיווקי ולא מתרומם.
האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
כשמדברים על השקעות, השאלה הכי גדולה שמטרידה משקיעים היא פשוטה: האם כדאי לי לנסות לנצח את השוק או פשוט להצטרף אליו? התשובה מתבררת כמורכבת הרבה יותר ממה שחשבנו - תלוי במכשיר (אג"ח או מניות), בתקופה ופרמטרים נוספים, אבל יש מסקנה אחת ברורה לגבי הטווח הארוך
בעשורים האחרונים חוקרים הצביעו על קרנות השקעה פאסיביות שעוקבות באופן אוטומטי אחרי מדדים כעדיפות על פני הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות במטרה לייצר תשואה עודפת. אחד המחקרים החשובים בתחום היה של חתן פרס נובל יוג'ין פאמה וקנת פרנץ' מ-2010, שבחן 23 שנים של תשואות והגיע למסקנה חד-משמעית: רק 2-3% מהמנהלים מצליחים ליצור תשואה עודפת אמיתית לאורך זמן. השאר? בעיקר מזל זמני שאת המחיר שלו משלם המשקיע בעמלות מנופחות.
התיק המצרפי של כל הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות, קרוב לתשואת השוק, אבל העמלות הגבוהות (דמי הניהול הגבוהים) מורידים את התשואה נטו למתחת למדדים ומתחת לקרנות הפאסיביות. זה בדיוק מה שטען ג'ון בוגל, מייסד Vanguard והיוצר של קרן האינדקס הראשונה שהושקה באמצע שנות ה-70.
אך מול שלל הטיעונים לטובת ההשקעה הפאסיבית, נראים יותר ויותר חוקרים שמוצאים הצלחות אצל מי שבחר בניהול אקטיבי חלקי של ההשקעות שלו. השקעות. מחקר SPIVA של S&P Dow Jones Indices , שנחשב למחקר מקיף מאוד מקיף האחרונות, מצא ש-65% מקרנות המניות הגדולות האקטיביות בארה"ב נכשלו מול מדד ה-S&P 500 ב-2024. כשמסתכלים על עשור שלם, התמונה יותר קשה, אבל צפויה : רק 5.7% מהקרנות האקטיביות הצליחו לספק תשואה עודפת על פני עשר שנים.
הבעיה היא לא רק בשיעור ההצלחה הנמוך, אלא גם בחוסר העקביות. מחקר שבדק את המשכיות הביצועים מצא שמתוך כל הקרנות שהיו בחלק העליון של הביצועים בשנת 2020, אף אחת לא נשארה שם ארבע שנים לאחר מכן. זה אומר שגם אם מצאתם מנהל מוצלח, כמעט אין סיכוי שהוא ימשיך להצליח.
הבדל מהותי נוסף הנגזר מסגנון ההשקעה הוא העמלות. קרנות אקטיביות גובות בממוצע 0.66% עמלת ניהול שנתית, לעומת 0.05% בלבד בקרנות אינדקס/ פאסיביות. ההבדל הזה מצטבר לאלפי שקלים רבים ואפילו יותר לאורך שנות השקעה, ומקשה עוד יותר על המנהלים להצדיק את השכר שהם גובים. דמיינו תיק של 100 אלף שקל - ההבדל בעמלות מגיע לכ-600 שקלים, חיסכון של 30 שנה לפנסיה יוצר הפרש של עשרות אלפי שקלים, ובערך נוכחי סדר גודל של 5-7 אלף שקל - כלומר, 5%-7% מערך הקרן כולה זורם כדמי ניהול.
