אגד קרנות: איך זה פועל והאם זה עדיף על קרנות מעורבות? מיהו האגד הטוב ביותר?

אגדי קרנות הן קרן שמשקיעה בקרנות אחרות מאותו בית השקעות - מה היתרונות והחסרונות בכלי ההשקעה הזה? האם משלמים כפל דמי ניהול? האם הוא עדיף על שיטות השקעה אחרות?

גיא טל | 10/06/2025 05:10 (3)

נושאים בכתבה קרנות נאמנות קרנות מנייתיות אגח

בפני המשקיע שמעוניין בתיק מנוהל מגוון עומדות מספר רב של אפשרויות. הוא יכול להפקיד את כספו בקרן השתלמות או בקופת גמל להשקעה, מה שיכול להעניק לו הטבות מס מסוימות אבל פחות גמישות בהפקדות ומשיכות. למי שמעוניין גם בנזילות, קרנות נאמנות יכולות להיות פתרון יעיל. גם פה ישנן לא מעט אפשרויות. נניח, לצורך העניין שהמשקיע מעוניין בחלוקה סטנדרטית של 70% אג"ח ו-30% מניות, הוא יכול לבחור ממבחר קרנות ה-70-30 שבשוק. הוא גם יכול לבנות לעצמו תיק ממספר קרנות שונות, לבחור קרן אג"ח אחת או יותר ולהשקיע בה 70% מהכסף, וקרן מנייתית אחת או יותר ולהשקיע את שאר ה-30%.

פתרון שלישי הוא אגד קרנות, כלומר, קרן שמורכבת מכמה קרנות. במקרה זה בית ההשקעות בוחר בשבילכם את הקרנות שמרכיבות את התיק ביחס הרצוי. החסרון הוא שהמנהל לא יבחר דווקא את הקרנתו הטובות ביותר, אלא את הקרנות שמנוהלות באותו בית השקעות, שלדעתו הן הטובות ביותר. 100% מהאגדים שנבדקו בכתבה השקיעו רק בקרנות מאותו בית השקעות עם מעט כסף בפקדון בנקאי,כנראה לצורך משיכות יומיומיות. על כל פנים הבחירה באפשרות הזאת לא מוסיפה עלויות, שכן השכבה הנוספת, כלומר הקרן המאגדת, לא גובה דמי ניהול נוספים, מעבר לדמי הניהול שגובות הקרנות שנבחרו לאגד.

יתרון של אגד קרנות על פני בחירת קרנות עצמאית הוא מבחינת מיסוי, במקרה של שינוי המשקלים ורצון לאזן חזרה למשקל הרצוי. נניח, לדוגמה, שהמניות עלו יותר מאגרות החוב והמשקיע רוצה להחזיר את היחס ל-70\30, הוא יצטרך למכור את הקרן המנייתית, לשלם מס על הרווחים, ואז לקנות קרן אגח. במקרה של אגד קרנות (וכן במקרה של קרנות 70\30) האיזון מתבצע על ידי מנהלי הקרן ללא יצירת אירוע מס שכזה. יתרון תיאורטי ביחס לקרנות אחרות של אותו בית השקעות הוא היכולת לבחור את הקרנות ה"מצטיינות" של כל בית השקעות, כשכידוע, כמעט כל בתי ההשקעות מחזיקים יותר מקרן אחת בכל קטגוריה. יחד עם זאת, עלולים להיכנס שיקולים זרים, שכן ייתכן שבאגד יעדיפו לקחת דווקא את הקרנות היקרות יותר של אותו בית השקעות. אולם נראה שהאינטרס להציג את התוצאות הטובות ביותר האפשרויות ינטרלו את ההטיה הזו.

השבוע נבדוק את אפשרות ההשקעה באגדי קרנות. נציין תחילה, שישנם שני סוגים של אגדי קרנות המשקיעים בשוק המקומי, אחד עם 30% מניות ואחד עם 15%. יש גם קרן אחת עם עד 50% מניות וקרן אחת ללא מניות בכלל. נתעלם משתי יוצאי הדופן הללו. בנוסף, יש כמה אגדים המשקיעים בחו"ל נתעלם גם מהם. נתרכז רק באגדים עד 30% מניות המשקיעים בשוק הישראלי, אם כי נציין שגם באגדים הישראלים ישנם בחלק מהמקרים קרנות המשקיעות בשווקים בחו"ל. בנוסף, נתעלם מאגדי קרנות עם פחות מ-30 מיליון שקל. הבדיקה נעשתה ב-4 טווחי זמן - מתחילת השנה, וכל אחת מהשנים 2022 עד 2024. רוב הקרנות הן חדשות יחסית כך שרק 7 קרנות נכנסו לבדיקה, ובשני מקרים אין נתונים על כל 2022.

בבדיקה נבדוק שני דברים. ראשית האם היה עדיף להשקיע באגד קרנות או בקרנות המקבילות של 70\30. בנוסף, כרגיל, נשווה בין האגדים השונים הפועלים באותה קטגוריה כדי לבחון איזה בית השקעות הציג ביצועים טובים יותר. לצורך כך הוספנו ליד כל קרן את הקרן המקבילה הגדולה ביותר של אותו בית השקעות בקטגוריית המעורבות 70\30. בנוסף, הוספנו את המיקום של כל אגד ביחס לאגדים האחרים באותה תקופת זמן. כך התקבלה השוואה גם לקרנות המקבילות של אותו בית השקעות וגם לאגדים אחרים. הנה התוצאות:

הצבעים האדום והירוק מתייחסים להשוואה בין האגד לבין הקרן של אותו בית השקעות. ב-16 מהמקרים הקרן המעורבת הייתה טובה יותר מהאגד, וב-10 מקרים האגד היה טוב יותר. יוצאת דופן היא שנת הירידות - 2022, אז כל האגדים למעט אחד היו טובים יותר מהקרנות המעורבות. באופן כללי ההבדלים לטובת הקרנות המעורבות נראים יותר משמעותיים. נראה, אם כן, שההשקעה בקרנות המעורבות הניבה תוצאות טובות יותר מאשר אגד הקרנות. נראה שגם המשקיע הישראלי לא מתרשם מהכלי הזה, וכמעט לא מפנה אליו כספים. יש הרבה פחות אגדים מקרנות מעורבות, ואלו קטנים משמעותיים מהמקבילות מבחינת היקף הנכסים.

בהשוואה בין האגדים עצמם נראה שהאגד של אילים בולט לטובה מעל שאר האגדים. הוא החל לפעול מאוחר יותר מאחרים, אך הצליח לצבור הכי הרבה נכסים. הוא מוביל בשתי השנים שפעל באופן מלא (23 ו-24) וגם בתשואה מתחילת השנה הוא במרחק של 4 עשיריות אחוז בלבד מהמוביל. ממוצע המיקומים שלו טוב בהרבה מכל השאר. מצד שני האגד של ילין לפידות בולט לרעה, ונמצא מדי שנה בין האחרונים. האגד של איילון הוא כנראה השני הכי טוב. הוא גם חדש יחסית, ויוצא דופן בכך שבאופן עקבי הוא מציג תוצאות טובות יותר מהקרן המעורבת של אותו בית השקעות.

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

לסיכום, אגדי קרנות מציבים אלטרנטיבה נוספת להשקעה מעורבת של אג"ח עם מניות, אך כנראה שלא מדובר בפתרון הטוב ביותר האפשרי.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

3.
לרון 06/07/2025 16:49
הגב לתגובה זו
מעורבותהן כולן מ ש ו ל ב ו ת.יש קרן אחת בלבד מעורבת שנוסדה בשנת 1941!!
2.
אנונימי 14/06/2025 15:14
הגב לתגובה זו
איזו קרן זאת מספרה כי כתבת יש גם קרן אחת עם עד 50% [email protected]
1.
רני 10/06/2025 08:45
הגב לתגובה זו
באגד קרנות אין שקיפות חייבים לפרסם את העלות האמיתית של הקרן מוצר לא שיווקי ולא מתרומם.

צילום: Jingming Pan

קרנות נאמנות

הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?

המתכת הצהובה שוברת שיאים כמעט מדי חודש, אבל משקיעי הקרנות בארץ נוטים להתעלם - האם הגיע הזמן לשנות גישה? מהן האפשרויות העומדות בפני המשקיע הישראלי, והאם ישנה אחת טובה מהאחרות?

גיא טל | 08/12/2025 07:34

נושאים בכתבה קרנות נאמנות תעודות סל זהב

בשנתיים האחרונות הפך הזהב להשקעה הלוהטת ביותר בשווקים: מחיר האונקיה זינק במעל 100% בשנתיים לכ-4,200 דולר לאונקיה, תוך ריסוק שיאים היסטוריים כמעט מדי חודש. תשואה כזו הופכת את רוב המדדים המובילים לחיוורים לידו, כאשר מדד S&P 500, למשל, עלה "רק" בכ-50% באותה תקופה, והאינפלציה הגלובלית נשארה מתונה יחסית. העלייה הדרמטית הזו לא נובעת רק מספקולציות בשוק, אלא משילוב של גורמים מבניים שמעידים על שינוי עמוק יותר בתפיסת הזהב כנכס אסטרטגי.

אחד המנועים החזקים ביותר מאחורי הראלי הוא גל רכישות אדיר של בנקים מרכזיים – שחקנים עם כיסים עמוקים במיוחד ויד יציבה. סין, טורקיה, הודו, פולין ומדינות נוספות קונות מאות טונות מדי רבעון, במטרה להפחית תלות בדולר ולבנות עתודות אסטרטגיות. על פי נתונים מה-World Gold Council, הבנקים המרכזיים רכשו כ-634 טונות זהב עד אוקטובר 2025, והתחזיות מדברות על סך של 750-900 טונות לשנה כולה, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2022. הרכישות הממשלתיות הללו יוצרות ביקוש קשיח וכמעט בלתי תלוי-מחיר, שתומך במחיר הזהב גם בתקופות של תנודתיות בשווקים. למעשה, הבנקים המרכזיים מהווים כיום כ-20% מהביקוש הגלובלי לזהב, לעומת פחות מ-10% לפני עשור. תופעה זו, המכונה "דה-דולריזציה", משקפת חששות גוברים מפני חובות ממשלתיים גבוהים במערב, סנקציות פיננסיות ומשברים גיאופוליטיים כמו המלחמה באוקראינה והמתיחות במזרח התיכון. כתוצאה מכך, הזהב הפך לא רק להגנה מפני אינפלציה, אלא גם לכלי דיפלומטי וכלכלי.

בישראל, משקיעים פרטיים ומנהלי תיקים יכולים לרכוב על הגל הזה בקלות יחסית דרך קרנות נאמנות וקרנות סל מקומיות. הכלים האלה מציעים חשיפה נקייה למתכת הצהובה, בלי צורך בכספת או בדאגות אחסון, והופכים את הזהב למרכיב אטרקטיבי יותר ויותר בתיקי ההשקעות של הישראלים יחד עם זאת מדובר עדיין בנישה קטנה מאד בתיקי ההשקעות המקומיים, כשסך החשיפה של כל הכלים ביחד לא מגיעה אפילו למיליארד שקל. אולי הגיע הזמן להגדיל את החשיפה?

אז מהן האפשרויות שעומדות בפני המשקיעים הישראליים, והאם יש אופציה מעודפת? ניתן לחלק את כלי ההשקעה המקומיים שיוצרים חשיפה למתכת לשלוש: קרנות נאמנות אקטיביות, קרנות סל חשופות מט"ח, וקרנות סל מנוטרלות מט"ח. המגוון לא כל כך גדול – ישנן שתי קרנות אקטיביות בלבד, 3 קרנות חשופות מט"ח וקרן אחת מנוטרלת מט"ח, אך הם מספקים אפשרויות מגוונות להתאמה אישית.

קרנות נאמנות אקטיביות: זהב וכרייה

ישנן כעת שתי קרנות אקטיביות שמציעות חשיפה לזהב, של קסם אקטיב (לשעבר אפסילון) ושל מיטב. לא מדובר בחשיפה בלעדית למחיר הזהב עצמו, אלא גם לחברות הפועלות בתחום כריית הזהב, כמו Newmont או Barrick Gold. מחירי החברות האלו נעים בקורלציה גבוהה עם מחיר הזהב (כ-0.8-0.9), אך לא מוחלטת, מה שמאפשר למנהלי הקרן להוסיף ערך דרך בחירות אקטיביות. הנה השוואה של הביצועים של שתי הקרנות בשנים האחרונות:

להמשך הכתבה לחץ כאן