חברת דירוג האשראי הבינלאומית Moody's אישררה את דירוג האשראי של ישראל ברמה של A1 עם תחזית יציבה

יאיר לפיד: "הבעת אמון של חברת הדירוג בתוכנית הכלכלית ובתקציב החדש"; מיכל עבאדי-בויאנג'ו: "הירידה ביחס החוב-תוצר הכרחית"
אבי שאולי | (3)

חברת דירוג האשראי הבינלאומית Moody's אישררה היום את דירוג האשראי של ישראל והותירה אותו על כנו ברמה של A1 עם תחזית יציבה. אישרור הדירוג מפורסם בהמשך לביקור השנתי שערכו נציגי החברה בישראל לפני כחודש ובמהלכו נפגשו עם שר האוצר, בנק ישראל ובכירים נוספים במגזר הציבורי והעסקי. מדובר באשרור דירוג ראשון מאז העלתה מודיס את דירוג המדינה ל-A1 באפריל 2008.

לדברי שר האוצר, יאיר לפיד, "מדובר באישור נוסף של חברת דירוג האשראי ליכולת העמידה של המשק הישראלי בפני זעזועים ולדינמיות המאפשרת לו להמשיך ולצמוח הן לנוכח ירידה בביקושים העולמיים ותוך עמידה מול איומים ביטחוניים מחוץ".

בהודעתם מציינים נציגי מודיס כי דירוג האשראי של ישראל, A1 עם תחזית יציבה, נובע מהחוזק הכלכלי והאיתנות הפיננסית שמאפיינת את הכלכלה הישראלית וכן מהחשבונות החיצוניים החזקים של המדינה. בנוסף, אשרור הדירוג נובע מהירידה המתמשכת ביחס החוב הציבורי לתוצר, העומד בניגוד בולט למגמה במדינות מפותחות רבות אחרות.

עם זאת, השיפור הואט במידה ניכרת מאז תחילתו של המשבר הפיננסי העולמי ומודיס מציינים כי היו עדים לתיקונים חוזרים ונשנים כלפי מעלה של יעדי הגרעון הממשלתיים. עוד ציינה החברה לטובה את מקורות המימון העמוקים של הממשלה הן בשוק המקומי והן בשווקים הגלובליים.

האתגרים המרכזיים העומדים בפני המשק הישראלי לפי מודיס הינם סיכונים גיאו-פוליטיים ובראשם האיום האיראני וכן מגמות דמוגרפיות אשר בטווח הבינוני-ארוך מראות גידול של קבוצות באוכלוסייה אשר מתאפיינות בהשתתפות נמוכה בכוח העבודה. בהקשר זה, מציינים האנליסטים של מודיס לטובה את התחדשות המו"מ עם הפלסטינים ואת הרפורמות בנושא הגיוס לצה"ל ומענקי הרווחה אשר מעודדות הצטרפות של אוכלוסיות חלשות לכוח העבודה. בנוסף מציינת חברת הדירוג את סקטור ההיי-טק הישראלי ואת הפקת הגז הטבעי אשר החלה ב-2013 כמנועי צמיחה חזקים, חשובים וברי קיימא במשק הישראלי.

בדו"ח ניתן דגש מיוחד לשמירה על משמעת פיסקלית ולחשיבות העמידה ביעדי הגרעון שהציבה לעצמה הממשלה וכן להמשך המחויבות להמשך הורדת יחס חוב-תוצר.

בהודעתה מציינת מודיס כי שיפור ניכר במצב הגיאופוליטי והמשך הורדה משמעותית ביחס חוב תוצר עשויים להביא להעלאת דירוג בעוד הידרדרות במצב הגיאופוליטי ועצירת המגמה של הורדת יחס חוב תוצר עלולים לפגוע בדירוג המדינה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    צפו לתיקון אלים למעלה בשבוע הבא בנקים יתקנו הכל (ל"ת)
    בורסה 15/08/2013 18:15
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לפיד, תלמד לקרוא 15/08/2013 17:55
    הגב לתגובה זו
    פי שמצוין בדו"ח, מגמת הירידה שחלה בשנים האחרונות ביחס חוב-תוצר ומדיניות ניהול חוב אחראית ומקצועית אשר מתבצעת ע"י יחידת החוב בחטיבת המימון באגף החשב הכללי, הכרחיות לצורך שמירה על דירוג האשראי הגבוה של מדינת ישראל"
  • 1.
    חחחחח לפיד פשוט סתום (ל"ת)
    טומי 15/08/2013 17:33
    הגב לתגובה זו
יאיר אבידן המפקח על הבנקים
צילום: בנק ישראל

בנק ישראל: להעמיד ערבות מדינה למשכנתאות בחברה הערבית היכן שניתן

בחלק גדול מהעסקאות ביישובים הערבים יש בעיית מהעדר רישום מסודר בטאבו, ובצוות בין משרדי בו חבר בנק ישראל הומלץ בין היתר על הצעד האמור איפה שהרישום כן מוסדר. 10% מסניפי הבנקים מצויים בישובים ערבים, ש-27% אינו פועל באמצעות הבנקים
איתי פת-יה |
לאחר גידול במספר סניפי הבנקים בישובי חברה הערבית לאורך שני העשורים האחרונים, כיום אלה מהווים 10% מכלל הסניפים של הבנקים - בעוד ש-15% מכלל אוכלוסיית ישראל מתגוררים בישובים אלה, כך עולה מסקירה שהציגו היום בבנק ישראל בכנסת אודות בנקאות למשקי הבית הערבים בישראל. כ-27% אחוז מהאוכלוסייה ביישובי החברה הערבית אינם פועלים באמצעות הבנקים, חלקם פועלים בבנק הדואר, זאת מול 4% באוכלוסיה היהודית. 63% מהאוכלוסיה הערבית הבוגרת החזיקה בכרטיס אשראי ב-2020 מול 86% אצל יהודים. מתוך מחזיקי כרטיס האשראי הערבים, 15.3% הוגבלו למסגרת של עד 3,000 שקל לעומת 5.1% בקרב היהודים. 86% מהערבים בארץ שמחזיקים במסגרת עו"ש ניצלו אותה, בהשוואה ל-70% מהיהודים.  עוד נכתב כי שיעור הלווים שפיגרו בתשלומי ההלוואה במהלך השנה ביישובי החברה הערבית גבוה משמעותית (11.7% מול 6% בקרב יהודים) ושיעור הריבית ביישובי החברה הערבית גבוה בהשוואה ליתר המגזרים (5.87% מול 4.68%). באשר למשכנתאות הוסבר כי מספר ההלוואות לדיור ביחס לכמות הדירות שנרכשו או נבנו ביישובי החברה הערבית נמוך בהשוואה למגזר היהודי. בחלק גדול מהעסקאות ביישובי החברה הערבית קיימת בעיה במשכון הנכס כתוצאה מהעדר רישום מסודר בטאבו. כמות ההלוואות לדיור בחברה הערבית גדלה ב-42% בשנתיים האחרונות. חלק מהאשראי לדיור בחברה הערבית ניתן כאשראי צרכני בגלל קשיי רישום. לאור אלה, הובאו גם ההמלצות שגיבש צוות בין משרדי המורכב מבנק ישראל (ובתוכו הפיקוח על הבנקים), רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, המשרד לשוויון חברתי, משרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, משרד ראש הממשלה, ורשות המיסים. בין הההמלצות ערבות מדינה למשכנתאות עבור נכסים ברי רישום (ההמלצה נבחנת מחדש על ידי החשכ"ל, כך צוין),  תכנית לחינוך פיננסי בחברה הישראלית בכלל ובחברה הערבית בפרט; הסרת החסמים בפני שימוש באמצעי תשלום מתקדמים; הנגשת חלק מהתכנים הבסיסיים של הגופים הפיננסיים בשפה הערבית; בחינת הצורך והחסמים במתן שירותים תואמי כללי השריעה; הגברת ההגנה הצרכנית ללקוח הפיננסי; אופן הנגשת אשראי ועוד.