למרות הספקות, דווקא עכשיו כדאי להשקיע בדולר

רן שחר, מנהל השקעות ראשי באלפא פלטינום ניהול השקעות, מתייחס לאופציית ההשקעה בדולר דווקא בימים בהם המטבע האמריקני מאבד מכוחו
רן שחר | (7)

בתשעת החודשים האחרונים, מסוף יולי 2012, ירד הדולר מ-4.09 שקלים לאזור ה-3.58 - צניחה של כ-12.5% בסך הכל. מתחילת השנה בלבד, סגר הדולר ירידה של כ-4%. על מנת לבנות תיק השקעות שלא חשוף רק למתרחש בארצנו, אני סבור שדווקא בתקופה כזו ישנו היגיון "לתבל" את התיק בהשקעות באג"ח דולרית.

תחילה, כדאי למנות בקצרה את הסיבות העיקריות לירידה בשער הדולר. בחודשים האחרונים ועד לימים האחרונים בהם דווח על התקפות ישראליות לכאורה בסוריה, חווינו רגיעה יחסית במצב הגיאופוליטי של ישראל. עובדה זו, יחד עם ירידה של ה-CDS של ישראל, הצביעו על הקטנת הסיכון של ישראל בעיני המשקיעים. לצד זאת, הפקה של גז מתמר שינתה את מאזן התשלומים בחשבון השוטף של ישראל. על פי ההערכות, הפקת הגז בתמר תפחית את הייבוא של הפחם, מה שיוביל לעודף של כ-2 מיליארד דולר במאזן התשלומים. זאת בזמן שבשנת 2012 היה גרעון בחשבון השוטף, בהיקף של כ-200 מיליון דולר.

סיבה נוספת, שאינה קשורה לשוק הישראלי, היא היחלשות גלובלית של הדולר מול המטבעות המשניים, עקב הדפסת כסף על ידי הפד. סביר להניח שמדיניות ההקלה הכמותית תימשך כל עוד האינפלציה לא תעלה על 2.2%-2.5%, כל עוד האבטלה בארה"ב תהיה מעל 6.5%. כזכור, האבטלה בארה"ב עומדת כיום על 7.6%, והאינפלציה השנתית על פחות מ-1.5%.

בזמן שהשינוי במאזן התשלומים, עקב הפקה של גז מתמר, לא אמור להשתנות בזמן הקרוב, הרי שהמצב הגיאופוליטי באזורנו נפיץ. בנוסף, ברור לכל שביום בו הפד יחליט להפסיק את הדפסות הכסף תתהפך המגמה של הדולר.

אז איך משקיעים בדולר?

בישראל ישנו מספר מצומצם של חברות שהנפיקו אג"ח שצמודות לדולר. כדאי לשים לב לשתיים מהן במיוחד:

- גזית גלוב אגח א. פדיון הקרן בין השנים 2013-2017 - מה שנותן לאג"ח מח"מ של שנתיים. התשואה של האג"ח ברוטו כיום נעה סביב 2.6%.

- עדן דולר אגח א עדן דולר אגח ב. במקרה זה הנכסים המגבים הן אגרות חוב דולריות שהונפקו ע"י ממשלת ישראל. התשואה בסדרה א' עומדת היום על 2.8% לפידיון סופי ביוני 2014 (מח"מ שנה).

למי שנע בחוסר נוחות עקב התשואה הנמוכה, נזכיר כי התשואה על אג"ח אמריקנית לתקופה של שנתיים עומדת סביב 0%. אג"ח ל-10 שנים נסחרת סביב 1.65% לשנה. פיקדון דולרי בבנק לתקופה של שנה יניב לכם תשואה בטווח של 0.5%-0.1% לאותה התקופה.

האופציות מסביב לעולם כבר מגוונות הרבה יותר, אבל כדאי במיוחד לשים לב לשתי חברות כרייה ברזילאיות:

- לאלו המחזיקים כסף במטבע דולרי, נציע לרכוש אג"ח של ענקית הכרייה הברזילאית וואלה (vale), הנסחרת בשווי של 85 מיליארד דולר. שווי הנכסים במאזן של החברה עומד על 131 מיליארד דולר. ממול יש לחברה הלוואות של 55 מיליארד דולר. הנכסים שוטפים (כסף נזיל וכן כספים נוספים שאמורים להיכנס לקופת החברה בשנה הקרובה) עומדים על 23 מיליארד דולר למול 12.5 מיליארד דולר התחייבויות שוטפות לשנה הקרובה. אג"ח לפדיון סופי בספטמבר 2020 נסחרת בתשואה של 3.5%.

- ברזילאית נוספת שיש לה אג"ח מעניינת היא ענקית הכרייה - פטרוברס (pbr), הנסחרת בשווי של 120 מיליארד דולר. שווי הנכסים במאזן של פטרוברס שווים מעל 300 מיליארד דולר למול חבויות של 125 מיליארד. בטווח הקצר לחברה יש נכסים שוטפים של 63 מיליארד דולר מול התחייבויות שוטפות של 33 מיליארד דולר. אג"ח של פטרוברס לינואר 2020 נותנת תשואה לא רעה של 3.7%.

לסיכום, דווקא בתקופה בה הדולר מאבד מאונו, שווה לבחון השקעה באג"ח דולרית, בישראל ובעולם. התשואה היא אולי לא עצומה, אבל בוודאי עדיפה על פני שמירת דולרים בבנק, או בארון של סבתא.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מומחה $ 13/05/2013 14:27
    הגב לתגובה זו
    hum hum
  • זו הדרך הכי אפקטיבית להנות נטו מהתחזקות הדולר מול השקל (ל"ת)
    משקיע מתוחכם 15/05/2013 20:00
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אחד שמבין 12/05/2013 18:23
    הגב לתגובה זו
    תיקון קטן פטרוברס היא לא חברת כריה אלא חברה לחיפושי נפט וקידוחי נפט מהגדולות בעולם pbr סתם לידיעה
  • 3.
    משה 12/05/2013 17:23
    הגב לתגובה זו
    איפה קונים אגח ברזילאית כזו וכיצד? מה מקבל אם הדולר מתחזק מול השקל?
  • 2.
    שאול מגנזי 12/05/2013 12:50
    הגב לתגובה זו
    לקנות דולרים!
  • 1.
    אגחיסט 12/05/2013 12:13
    הגב לתגובה זו
    עדיף, פרמיה נמוכה לשער המניה, פוטנציאל רווח משמעותי בעליית המניה ו/או קופון 7.8% שנתי. עדיף על האלטרנטיבות המוצעות וודאי על המניה. דעה אישית. ג.נ. מחזיק.
  • אורן 15/05/2013 10:27
    הגב לתגובה זו
    נא הסבר יותר מפורט תודה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.