למרות הספקות, דווקא עכשיו כדאי להשקיע בדולר
בתשעת החודשים האחרונים, מסוף יולי 2012, ירד הדולר מ-4.09 שקלים לאזור ה-3.58 - צניחה של כ-12.5% בסך הכל. מתחילת השנה בלבד, סגר הדולר ירידה של כ-4%. על מנת לבנות תיק השקעות שלא חשוף רק למתרחש בארצנו, אני סבור שדווקא בתקופה כזו ישנו היגיון "לתבל" את התיק בהשקעות באג"ח דולרית.
תחילה, כדאי למנות בקצרה את הסיבות העיקריות לירידה בשער הדולר. בחודשים האחרונים ועד לימים האחרונים בהם דווח על התקפות ישראליות לכאורה בסוריה, חווינו רגיעה יחסית במצב הגיאופוליטי של ישראל. עובדה זו, יחד עם ירידה של ה-CDS של ישראל, הצביעו על הקטנת הסיכון של ישראל בעיני המשקיעים. לצד זאת, הפקה של גז מתמר שינתה את מאזן התשלומים בחשבון השוטף של ישראל. על פי ההערכות, הפקת הגז בתמר תפחית את הייבוא של הפחם, מה שיוביל לעודף של כ-2 מיליארד דולר במאזן התשלומים. זאת בזמן שבשנת 2012 היה גרעון בחשבון השוטף, בהיקף של כ-200 מיליון דולר.
סיבה נוספת, שאינה קשורה לשוק הישראלי, היא היחלשות גלובלית של הדולר מול המטבעות המשניים, עקב הדפסת כסף על ידי הפד. סביר להניח שמדיניות ההקלה הכמותית תימשך כל עוד האינפלציה לא תעלה על 2.2%-2.5%, כל עוד האבטלה בארה"ב תהיה מעל 6.5%. כזכור, האבטלה בארה"ב עומדת כיום על 7.6%, והאינפלציה השנתית על פחות מ-1.5%.
בזמן שהשינוי במאזן התשלומים, עקב הפקה של גז מתמר, לא אמור להשתנות בזמן הקרוב, הרי שהמצב הגיאופוליטי באזורנו נפיץ. בנוסף, ברור לכל שביום בו הפד יחליט להפסיק את הדפסות הכסף תתהפך המגמה של הדולר.
אז איך משקיעים בדולר?
בישראל ישנו מספר מצומצם של חברות שהנפיקו אג"ח שצמודות לדולר. כדאי לשים לב לשתיים מהן במיוחד:
- גזית גלוב אגח א. פדיון הקרן בין השנים 2013-2017 - מה שנותן לאג"ח מח"מ של שנתיים. התשואה של האג"ח ברוטו כיום נעה סביב 2.6%.
- עדן דולר אגח א עדן דולר אגח ב. במקרה זה הנכסים המגבים הן אגרות חוב דולריות שהונפקו ע"י ממשלת ישראל. התשואה בסדרה א' עומדת היום על 2.8% לפידיון סופי ביוני 2014 (מח"מ שנה).
למי שנע בחוסר נוחות עקב התשואה הנמוכה, נזכיר כי התשואה על אג"ח אמריקנית לתקופה של שנתיים עומדת סביב 0%. אג"ח ל-10 שנים נסחרת סביב 1.65% לשנה. פיקדון דולרי בבנק לתקופה של שנה יניב לכם תשואה בטווח של 0.5%-0.1% לאותה התקופה.
האופציות מסביב לעולם כבר מגוונות הרבה יותר, אבל כדאי במיוחד לשים לב לשתי חברות כרייה ברזילאיות:
- לאלו המחזיקים כסף במטבע דולרי, נציע לרכוש אג"ח של ענקית הכרייה הברזילאית וואלה (vale), הנסחרת בשווי של 85 מיליארד דולר. שווי הנכסים במאזן של החברה עומד על 131 מיליארד דולר. ממול יש לחברה הלוואות של 55 מיליארד דולר. הנכסים שוטפים (כסף נזיל וכן כספים נוספים שאמורים להיכנס לקופת החברה בשנה הקרובה) עומדים על 23 מיליארד דולר למול 12.5 מיליארד דולר התחייבויות שוטפות לשנה הקרובה. אג"ח לפדיון סופי בספטמבר 2020 נסחרת בתשואה של 3.5%.
- ברזילאית נוספת שיש לה אג"ח מעניינת היא ענקית הכרייה - פטרוברס (pbr), הנסחרת בשווי של 120 מיליארד דולר. שווי הנכסים במאזן של פטרוברס שווים מעל 300 מיליארד דולר למול חבויות של 125 מיליארד. בטווח הקצר לחברה יש נכסים שוטפים של 63 מיליארד דולר מול התחייבויות שוטפות של 33 מיליארד דולר. אג"ח של פטרוברס לינואר 2020 נותנת תשואה לא רעה של 3.7%.
לסיכום, דווקא בתקופה בה הדולר מאבד מאונו, שווה לבחון השקעה באג"ח דולרית, בישראל ובעולם. התשואה היא אולי לא עצומה, אבל בוודאי עדיפה על פני שמירת דולרים בבנק, או בארון של סבתא.
- 5.מומחה $ 13/05/2013 14:27הגב לתגובה זוhum hum
- זו הדרך הכי אפקטיבית להנות נטו מהתחזקות הדולר מול השקל (ל"ת)משקיע מתוחכם 15/05/2013 20:00הגב לתגובה זו
- 4.אחד שמבין 12/05/2013 18:23הגב לתגובה זותיקון קטן פטרוברס היא לא חברת כריה אלא חברה לחיפושי נפט וקידוחי נפט מהגדולות בעולם pbr סתם לידיעה
- 3.משה 12/05/2013 17:23הגב לתגובה זואיפה קונים אגח ברזילאית כזו וכיצד? מה מקבל אם הדולר מתחזק מול השקל?
- 2.שאול מגנזי 12/05/2013 12:50הגב לתגובה זולקנות דולרים!
- 1.אגחיסט 12/05/2013 12:13הגב לתגובה זועדיף, פרמיה נמוכה לשער המניה, פוטנציאל רווח משמעותי בעליית המניה ו/או קופון 7.8% שנתי. עדיף על האלטרנטיבות המוצעות וודאי על המניה. דעה אישית. ג.נ. מחזיק.
- אורן 15/05/2013 10:27הגב לתגובה זונא הסבר יותר מפורט תודה
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?
הכנסות ותחזיות ל-2026. האם מניות פנסוניק וסימנס מעניינות? ומה הכיוון של אירופה?
אנחנו מתחילים את ההכנות שלנו להמראת 2026. אפשר להדק חגורות. כמיטב המסורת נקרא ונצליב בין תחזיות הגופים הגדולים שמעסיקים את מיטב המומחים והאסטרטגים ונבדוק אותן על הגרף. הגרף יכריע!
ג׳י פי מורגן מסכמים את התחזית שלהם באמירה ש״הסיכון הגבוה ביותר למשקיעים ב-2026 הוא אי חשיפה לכוחות שמעצבים את הכלכלה בעשור הקרוב.״ מה הם הכוחות?
1. מהפכת ה-AI ושלושת מרכיבי הענף: חברות הטכנולוגיה הגדולות, חברות שרשרת האספקה וחברות שמטמיעות AI.
2. מגלובליזציה לפיצול עולמי ויצירת גושים עולמיים. שיקולי ביטחון, אנרגיה ושרשראות אספקה גוברים על שיקולי יעילות. מודגשות המגמות הבאות: אירופה – השקעה בתחומי הגנה, ארצות הברית – השקעה במפעלים מקומיים (INTC זוכה לציון מיוחד), סין - השקעה ב-AI ודרום אמריקה כמקור למשאבי טבע קריטיים.
- פנסוניק מורידה תחזיות: שוק הסוללות נחלש, ומה הקשר לטסלה?
- טאואר מאריכה את ההסכם עם פנסוניק, ההכנסות ייחתכו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3.אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה. התשובה היא השקעה בנכסים ריאליים וסחורות. ציון מיוחד מקבלות קרנות ה-REIT בתחום מרכזי הנתונים. כמו כן משתמע ביקוש לנדל״ן בארה״ב וממנו נגזר ביקוש לתשתיות נדל״ן.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
