גם הפעם לא צלצלו הפעמונים
לפני כחודשיים בעודי מחכה לאחד מלקוחותיי בסניף הבנק, יצא לי להאזין לשיחה בין יועץ ההשקעות באותו סניף לאחד מהלקוחות. השיחה נשמעה בערך כך:
יועץ : תראה, המצב בארץ לא כל כך יציב כרגע, יש הרבה בעיות. ישנה אי וודאות ביטחונית וגם יש הרבה בעיות עם חברות שלא משלמות ועושות תספורות... באופן כללי המצב לא ברור. לכן אני חושב שנכון להעביר חלק מההשקעות לחו"ל, בכלל תמיד טוב להיות מפוזר...
לקוח : על מה חשבת?
יועץ : הייתי מוכר קצת מתעודת הסל על המניות בארץ וקונה במקומה תעודה עוקבת מניות בחו"ל, למשל בארה"ב. בכל זאת, ארה"ב זו המדינה המובילה בעולם, באירופה לא הייתי נוגע כרגע.
לקוח : אתה חושב שזה עדיף?
יועץ : בסה"כ אני חושב שחשוב לפזר, מה גם שמניות בחו"ל נתנו תשואה הרבה יותר טובה בשנה האחרונה.
לקוח : טוב, ומה עוד?
יועץ : אנחנו מחזיקים קרן נאמנות שמשקיעה באג"ח קונצרנית בארץ. עכשיו, יש לא מעט בעיות וגם כאן הייתי ממליץ לפזר את הסיכון. למה להיות מוגבלים לחברות בארץ, כאשר אפשר להיחשף בצורה פשוטה לחברות בינלאומיות? למשל, ישנה קרן נאמנות "XXX אגד חוץ נקוב דולר". הקרן משקיעה באג"חים של חברות מאוד יציבות ובטוחות בחו"ל. כך אתה נהנה מתשואה של האג"ח וגם משקיע בחברות יותר גדולות ויציבות. בנוסף, הקרן השיגה תשואה מאוד יפה.
לקוח : טוב, אם זה מה שאתה חושב, בסדר...
המרוויחים והמפסידים
המרוויחים
הבנק : מערכת הייעוץ תורמת לשימור הקשר של הלקוח עם סניף הבנק. בדרך זו הלקוח מבצע מפעם לפעם פעולה כזו או אחרת. הבנק מרוויח מעמלות קניה ומכירה, מעמלות המרת מטבע, מדמי המשמרת ומעמלות הפצה אותן משלמים בתי ההשקעות עבור קרנות הנאמנות אשר הלקוח רכש.
בתי ההשקעות : בתי ההשקעות מרוויחים דמי ניהול מקרנות הנאמנות אותן הם מנהלים, לכן משקיעים כסף רב במערכות שיווק משומנות על מנת לקדם את קרנות הנאמנות שלהם. צינור ההפצה המרכזי של קרנות הנאמנות הוא היועצים בבנקים ולשם בעצם מנותבת רוב ההשקעה בשיווק.
המפסיד
הלקוח : רוב הלקוחות יקנו ביוקר וימכרו בזול. קונים מניות בחו"ל לאחר שעלו יותר מהמניות בארץ, קונים קרנות דולריות לאחר עלייה של 15% בשער הדולר, מוכרים קרנות אג"ח קונצרניות כיוון שירדו חזק - המצב לא טוב ובמקומן קונים קרן כספית עד שהמצב יתבהר. בנוסף לכל אלו גם משלמים עמלות יקרות.
מנתוני מיטב לגבי גיוסים ופדיונות בקרנות הנאמנות, עולה כי בחודשים אוגוסט וספטמבר נפדו 328 מיליון ש' מהקרנות המנייתיות ובסה"כ 1.08 מיליארד ש' מתחילת השנה. (נתון זה כולל מניות בארץ ובחו"ל. אני משער כי הפדיונות מקרנות המשקיעות במניות בארץ גדולים בהרבה). הקרנות המשקיעות באג"ח חו"ל גייסו באוגוסט - ספטמבר 690 מיליון ש' ובסה"כ מעל 2 מיליארד שקלים מתחילת השנה. קרנות כספיות גייסו יותר משלושה מיליארד שקלים מתחילת השנה ועד סוף ספטמבר, בעוד קרנות אג"ח כללי פדו באותה תקופה כשלושה מיליארד שקלים ורבע.
בכתבה שפירסמתי ב-9.9.2012, כתבתי על
גם אני לא צפיתי שהתיקון יגיע כל כך מהר ובכזו עוצמה, אך אין זה משנה. מניות ואיגרות חוב צריך לקנות כאשר הן זולות ומי שנוהג כך מרוויח. אלו אשר מנסים לתזמן את השוק, לצאת כאשר המצב לא טוב ולחזור כאשר הוא משתפר - ישיגו תשואות נחותות, ברוב המקרים. תמיד אנשים ינסו להימנע מהפסדים כיוון שאלה גורמים להם תחושות של צער וכאב. אך אלו המנסים להימנע מהפסדים, בסופו של דבר מפסידים ובגדול. מי שרוצה להרוויח בבורסה צריך להיות מוכן לפעמים גם להפסיד.
רביב רזניק, מנהל השקעות בכיר טאלנט
- 1.מה עם ה xiv? (ל"ת)21/10/2012 15:29הגב לתגובה זו
- רביב תכתוב לי ספר (ל"ת)גילי ורמוט 26/10/2012 14:07הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
