גם הפעם לא צלצלו הפעמונים
לפני כחודשיים בעודי מחכה לאחד מלקוחותיי בסניף הבנק, יצא לי להאזין לשיחה בין יועץ ההשקעות באותו סניף לאחד מהלקוחות. השיחה נשמעה בערך כך:
יועץ : תראה, המצב בארץ לא כל כך יציב כרגע, יש הרבה בעיות. ישנה אי וודאות ביטחונית וגם יש הרבה בעיות עם חברות שלא משלמות ועושות תספורות... באופן כללי המצב לא ברור. לכן אני חושב שנכון להעביר חלק מההשקעות לחו"ל, בכלל תמיד טוב להיות מפוזר...
לקוח : על מה חשבת?
יועץ : הייתי מוכר קצת מתעודת הסל על המניות בארץ וקונה במקומה תעודה עוקבת מניות בחו"ל, למשל בארה"ב. בכל זאת, ארה"ב זו המדינה המובילה בעולם, באירופה לא הייתי נוגע כרגע.
לקוח : אתה חושב שזה עדיף?
יועץ : בסה"כ אני חושב שחשוב לפזר, מה גם שמניות בחו"ל נתנו תשואה הרבה יותר טובה בשנה האחרונה.
לקוח : טוב, ומה עוד?
יועץ : אנחנו מחזיקים קרן נאמנות שמשקיעה באג"ח קונצרנית בארץ. עכשיו, יש לא מעט בעיות וגם כאן הייתי ממליץ לפזר את הסיכון. למה להיות מוגבלים לחברות בארץ, כאשר אפשר להיחשף בצורה פשוטה לחברות בינלאומיות? למשל, ישנה קרן נאמנות "XXX אגד חוץ נקוב דולר". הקרן משקיעה באג"חים של חברות מאוד יציבות ובטוחות בחו"ל. כך אתה נהנה מתשואה של האג"ח וגם משקיע בחברות יותר גדולות ויציבות. בנוסף, הקרן השיגה תשואה מאוד יפה.
לקוח : טוב, אם זה מה שאתה חושב, בסדר...
המרוויחים והמפסידים
המרוויחים
הבנק : מערכת הייעוץ תורמת לשימור הקשר של הלקוח עם סניף הבנק. בדרך זו הלקוח מבצע מפעם לפעם פעולה כזו או אחרת. הבנק מרוויח מעמלות קניה ומכירה, מעמלות המרת מטבע, מדמי המשמרת ומעמלות הפצה אותן משלמים בתי ההשקעות עבור קרנות הנאמנות אשר הלקוח רכש.
בתי ההשקעות : בתי ההשקעות מרוויחים דמי ניהול מקרנות הנאמנות אותן הם מנהלים, לכן משקיעים כסף רב במערכות שיווק משומנות על מנת לקדם את קרנות הנאמנות שלהם. צינור ההפצה המרכזי של קרנות הנאמנות הוא היועצים בבנקים ולשם בעצם מנותבת רוב ההשקעה בשיווק.
המפסיד
הלקוח : רוב הלקוחות יקנו ביוקר וימכרו בזול. קונים מניות בחו"ל לאחר שעלו יותר מהמניות בארץ, קונים קרנות דולריות לאחר עלייה של 15% בשער הדולר, מוכרים קרנות אג"ח קונצרניות כיוון שירדו חזק - המצב לא טוב ובמקומן קונים קרן כספית עד שהמצב יתבהר. בנוסף לכל אלו גם משלמים עמלות יקרות.
מנתוני מיטב לגבי גיוסים ופדיונות בקרנות הנאמנות, עולה כי בחודשים אוגוסט וספטמבר נפדו 328 מיליון ש' מהקרנות המנייתיות ובסה"כ 1.08 מיליארד ש' מתחילת השנה. (נתון זה כולל מניות בארץ ובחו"ל. אני משער כי הפדיונות מקרנות המשקיעות במניות בארץ גדולים בהרבה). הקרנות המשקיעות באג"ח חו"ל גייסו באוגוסט - ספטמבר 690 מיליון ש' ובסה"כ מעל 2 מיליארד שקלים מתחילת השנה. קרנות כספיות גייסו יותר משלושה מיליארד שקלים מתחילת השנה ועד סוף ספטמבר, בעוד קרנות אג"ח כללי פדו באותה תקופה כשלושה מיליארד שקלים ורבע.
בכתבה שפירסמתי ב-9.9.2012, כתבתי על
גם אני לא צפיתי שהתיקון יגיע כל כך מהר ובכזו עוצמה, אך אין זה משנה. מניות ואיגרות חוב צריך לקנות כאשר הן זולות ומי שנוהג כך מרוויח. אלו אשר מנסים לתזמן את השוק, לצאת כאשר המצב לא טוב ולחזור כאשר הוא משתפר - ישיגו תשואות נחותות, ברוב המקרים. תמיד אנשים ינסו להימנע מהפסדים כיוון שאלה גורמים להם תחושות של צער וכאב. אך אלו המנסים להימנע מהפסדים, בסופו של דבר מפסידים ובגדול. מי שרוצה להרוויח בבורסה צריך להיות מוכן לפעמים גם להפסיד.
רביב רזניק, מנהל השקעות בכיר טאלנט
- 1.מה עם ה xiv? (ל"ת)21/10/2012 15:29הגב לתגובה זו
- רביב תכתוב לי ספר (ל"ת)גילי ורמוט 26/10/2012 14:07הגב לתגובה זו
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?
הכנסות ותחזיות ל-2026. האם מניות פנסוניק וסימנס מעניינות? ומה הכיוון של אירופה?
אנחנו מתחילים את ההכנות שלנו להמראת 2026. אפשר להדק חגורות. כמיטב המסורת נקרא ונצליב בין תחזיות הגופים הגדולים שמעסיקים את מיטב המומחים והאסטרטגים ונבדוק אותן על הגרף. הגרף יכריע!
ג׳י פי מורגן מסכמים את התחזית שלהם באמירה ש״הסיכון הגבוה ביותר למשקיעים ב-2026 הוא אי חשיפה לכוחות שמעצבים את הכלכלה בעשור הקרוב.״ מה הם הכוחות?
1. מהפכת ה-AI ושלושת מרכיבי הענף: חברות הטכנולוגיה הגדולות, חברות שרשרת האספקה וחברות שמטמיעות AI.
2. מגלובליזציה לפיצול עולמי ויצירת גושים עולמיים. שיקולי ביטחון, אנרגיה ושרשראות אספקה גוברים על שיקולי יעילות. מודגשות המגמות הבאות: אירופה – השקעה בתחומי הגנה, ארצות הברית – השקעה במפעלים מקומיים (INTC זוכה לציון מיוחד), סין - השקעה ב-AI ודרום אמריקה כמקור למשאבי טבע קריטיים.
- פנסוניק מורידה תחזיות: שוק הסוללות נחלש, ומה הקשר לטסלה?
- טאואר מאריכה את ההסכם עם פנסוניק, ההכנסות ייחתכו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3.אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה. התשובה היא השקעה בנכסים ריאליים וסחורות. ציון מיוחד מקבלות קרנות ה-REIT בתחום מרכזי הנתונים. כמו כן משתמע ביקוש לנדל״ן בארה״ב וממנו נגזר ביקוש לתשתיות נדל״ן.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
