גם הפעם לא צלצלו הפעמונים

רביב רזניק, מנהל השקעות בכיר בטאלנט בית השקעות, מתייחס למרוויחים והמפסידים בייעוץ השקעות. על מה יש לשים דגש בהשקעה בשוק ההון
רביב רזניק | (2)

לפני כחודשיים בעודי מחכה לאחד מלקוחותיי בסניף הבנק, יצא לי להאזין לשיחה בין יועץ ההשקעות באותו סניף לאחד מהלקוחות. השיחה נשמעה בערך כך:

יועץ : תראה, המצב בארץ לא כל כך יציב כרגע, יש הרבה בעיות. ישנה אי וודאות ביטחונית וגם יש הרבה בעיות עם חברות שלא משלמות ועושות תספורות... באופן כללי המצב לא ברור. לכן אני חושב שנכון להעביר חלק מההשקעות לחו"ל, בכלל תמיד טוב להיות מפוזר...

לקוח : על מה חשבת?

יועץ : הייתי מוכר קצת מתעודת הסל על המניות בארץ וקונה במקומה תעודה עוקבת מניות בחו"ל, למשל בארה"ב. בכל זאת, ארה"ב זו המדינה המובילה בעולם, באירופה לא הייתי נוגע כרגע.

לקוח : אתה חושב שזה עדיף?

יועץ : בסה"כ אני חושב שחשוב לפזר, מה גם שמניות בחו"ל נתנו תשואה הרבה יותר טובה בשנה האחרונה.

לקוח : טוב, ומה עוד?

יועץ : אנחנו מחזיקים קרן נאמנות שמשקיעה באג"ח קונצרנית בארץ. עכשיו, יש לא מעט בעיות וגם כאן הייתי ממליץ לפזר את הסיכון. למה להיות מוגבלים לחברות בארץ, כאשר אפשר להיחשף בצורה פשוטה לחברות בינלאומיות? למשל, ישנה קרן נאמנות "XXX אגד חוץ נקוב דולר". הקרן משקיעה באג"חים של חברות מאוד יציבות ובטוחות בחו"ל. כך אתה נהנה מתשואה של האג"ח וגם משקיע בחברות יותר גדולות ויציבות. בנוסף, הקרן השיגה תשואה מאוד יפה.

לקוח : טוב, אם זה מה שאתה חושב, בסדר...

המרוויחים והמפסידים

המרוויחים

הבנק : מערכת הייעוץ תורמת לשימור הקשר של הלקוח עם סניף הבנק. בדרך זו הלקוח מבצע מפעם לפעם פעולה כזו או אחרת. הבנק מרוויח מעמלות קניה ומכירה, מעמלות המרת מטבע, מדמי המשמרת ומעמלות הפצה אותן משלמים בתי ההשקעות עבור קרנות הנאמנות אשר הלקוח רכש.

בתי ההשקעות : בתי ההשקעות מרוויחים דמי ניהול מקרנות הנאמנות אותן הם מנהלים, לכן משקיעים כסף רב במערכות שיווק משומנות על מנת לקדם את קרנות הנאמנות שלהם. צינור ההפצה המרכזי של קרנות הנאמנות הוא היועצים בבנקים ולשם בעצם מנותבת רוב ההשקעה בשיווק.

המפסיד

הלקוח : רוב הלקוחות יקנו ביוקר וימכרו בזול. קונים מניות בחו"ל לאחר שעלו יותר מהמניות בארץ, קונים קרנות דולריות לאחר עלייה של 15% בשער הדולר, מוכרים קרנות אג"ח קונצרניות כיוון שירדו חזק - המצב לא טוב ובמקומן קונים קרן כספית עד שהמצב יתבהר. בנוסף לכל אלו גם משלמים עמלות יקרות.

מנתוני מיטב לגבי גיוסים ופדיונות בקרנות הנאמנות, עולה כי בחודשים אוגוסט וספטמבר נפדו 328 מיליון ש' מהקרנות המנייתיות ובסה"כ 1.08 מיליארד ש' מתחילת השנה. (נתון זה כולל מניות בארץ ובחו"ל. אני משער כי הפדיונות מקרנות המשקיעות במניות בארץ גדולים בהרבה). הקרנות המשקיעות באג"ח חו"ל גייסו באוגוסט - ספטמבר 690 מיליון ש' ובסה"כ מעל 2 מיליארד שקלים מתחילת השנה. קרנות כספיות גייסו יותר משלושה מיליארד שקלים מתחילת השנה ועד סוף ספטמבר, בעוד קרנות אג"ח כללי פדו באותה תקופה כשלושה מיליארד שקלים ורבע.

בכתבה שפירסמתי ב-9.9.2012, כתבתי על היום בו הבורסה תחזור ותפרוץ. להלן ציטוט מאותה כתבה: "הראלי האחרון במדדי המניות המובילים בעולם עשוי לסמן את הדרך לפריצתם של שיאים חדשים. במידה וכך יקרה, אווירת הנכאים השוררת בבורסה המקומית מזה כשנה וחצי עשויה להתחלף במהרה באווירה חיובית יותר, אשר תתמוך בעליית מחירים במדדי המניות המובילים בת"א. יציאת משקיעים מהשוק המקומי, איבוד עניין הציבור בבורסה וירידת מחזורי המסחר בשילוב מחירן הזול של המניות, יביאו לכך שכאשר תתחדשנה העליות, הקונים ייפגשו עם מיעוט מוכרים - לכן עוצמת העליות תגדל. באפיק האג"ח הקונצרני המצב דומה ואף ניתן להגיד זאת ברמת וודאות גבוהה יותר".

גם אני לא צפיתי שהתיקון יגיע כל כך מהר ובכזו עוצמה, אך אין זה משנה. מניות ואיגרות חוב צריך לקנות כאשר הן זולות ומי שנוהג כך מרוויח. אלו אשר מנסים לתזמן את השוק, לצאת כאשר המצב לא טוב ולחזור כאשר הוא משתפר - ישיגו תשואות נחותות, ברוב המקרים. תמיד אנשים ינסו להימנע מהפסדים כיוון שאלה גורמים להם תחושות של צער וכאב. אך אלו המנסים להימנע מהפסדים, בסופו של דבר מפסידים ובגדול. מי שרוצה להרוויח בבורסה צריך להיות מוכן לפעמים גם להפסיד.

רביב רזניק, מנהל השקעות בכיר טאלנט בית השקעות

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מה עם ה xiv? (ל"ת)
    21/10/2012 15:29
    הגב לתגובה זו
  • רביב תכתוב לי ספר (ל"ת)
    גילי ורמוט 26/10/2012 14:07
    הגב לתגובה זו
הונאה פיננסית (X)הונאה פיננסית (X)

עושר שלא ביושר - התופעה שמתפשטת בזירה העסקית בישראל

במהלך השנים האחרונות נחשפנו לשורה ארוכה של פרשות הונאה שהותירו אחריהן שובל של עשרות אלפי נפגעים והפסדים מצטברים של מאות מיליוני שקלים: מקריסת קרן קלע של אמיר ברמלי, דרך פרשות נטו פיננסים, סלייס, גלובל פייננס, ועד למיזמים רבים של חברות השקעה למיניהן, שהוכיחו כי חלום העושר המהיר מסתיים באסון למשקיעים

אלחנן רוזנהיים |

גם בעולם פרשות כמו קריסת אנרון, נפילתו של ברני מיידוף או מעלליו של ברני קורנפלד, שבהן נפלו גם משקיעים ישראלים, מחזקות את אותה מסקנה: יש אנשים שלא כדאי להשקיע איתם. וורן באפט היטיב לנסח זאת כשאמר "כשאתה מחפש אנשים להשקיע איתם, חפש שלוש תכונות: יושרה, אינטליגנציה ומרץ. ואם אין להם את הראשונה – השתיים האחרות יחסלו אותך."

בעולם ההשקעות, שבו החלטה אחת עשויה לייצר ערך עצום או למחוק הון שנצבר, דברי באפט מקבלים משנה תוקף. אינטליגנציה ומרץ הם אמנם תנאי הכרחי להצלחה, אך ללא יושרה, הם עלולים להפוך לחרב פיפיות.

גם בתנ"ך יש נגיעה בנקודה זו. ירמיהו הנביא אמר "עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט, בַּחֲצִי יָמָיו יַעַזְבֶנּוּ, וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל". פסוק שרלוונטי גם להיום: עושר שלא ביושר פשוט לא מחזיק. הוא מתפורר, ומשאיר אחריו רק חרפה.

הבעיה אינה מסתכמת בכך שהעושר המושג בתרמית מתקבל לעיתים ללא סנקציה אלא שהוא אף זוכה לא פעם להערכה ולהערצה. בעולם שבו הצלחה נמדדת בעיקר בכסף, משקיעים, לקוחות והציבור מתרשמים מהמספרים בלבד, מבלי לשאול כיצד הושגו. כך הופכים לעיתים הרמאים לאייקוני הצלחה, דמויות מופת כביכול. ההערצה הזו מסוכנת במיוחד, משום שהיא יוצרת תמריץ לדור חדש של רמאים ללכת בדרכם.

למעשה, משקיעים פרטיים נגררים אחרי "סיפורי הצלחה" חריגים, גם אם מודעים לכך שהשיטה לא לגמרי נקייה. במספר הזדמנויות עסקתי בסוגיה "למה משקיעים עם נוכלים", והצגתי סיפורים שמוכיחים שההערצה לרווחיות מיידית מקנה לגיטימציה לרמאות.

הונאה פיננסית (X)הונאה פיננסית (X)

עושר שלא ביושר - התופעה שמתפשטת בזירה העסקית בישראל

במהלך השנים האחרונות נחשפנו לשורה ארוכה של פרשות הונאה שהותירו אחריהן שובל של עשרות אלפי נפגעים והפסדים מצטברים של מאות מיליוני שקלים: מקריסת קרן קלע של אמיר ברמלי, דרך פרשות נטו פיננסים, סלייס, גלובל פייננס, ועד למיזמים רבים של חברות השקעה למיניהן, שהוכיחו כי חלום העושר המהיר מסתיים באסון למשקיעים

אלחנן רוזנהיים |

גם בעולם פרשות כמו קריסת אנרון, נפילתו של ברני מיידוף או מעלליו של ברני קורנפלד, שבהן נפלו גם משקיעים ישראלים, מחזקות את אותה מסקנה: יש אנשים שלא כדאי להשקיע איתם. וורן באפט היטיב לנסח זאת כשאמר "כשאתה מחפש אנשים להשקיע איתם, חפש שלוש תכונות: יושרה, אינטליגנציה ומרץ. ואם אין להם את הראשונה – השתיים האחרות יחסלו אותך."

בעולם ההשקעות, שבו החלטה אחת עשויה לייצר ערך עצום או למחוק הון שנצבר, דברי באפט מקבלים משנה תוקף. אינטליגנציה ומרץ הם אמנם תנאי הכרחי להצלחה, אך ללא יושרה, הם עלולים להפוך לחרב פיפיות.

גם בתנ"ך יש נגיעה בנקודה זו. ירמיהו הנביא אמר "עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט, בַּחֲצִי יָמָיו יַעַזְבֶנּוּ, וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל". פסוק שרלוונטי גם להיום: עושר שלא ביושר פשוט לא מחזיק. הוא מתפורר, ומשאיר אחריו רק חרפה.

הבעיה אינה מסתכמת בכך שהעושר המושג בתרמית מתקבל לעיתים ללא סנקציה אלא שהוא אף זוכה לא פעם להערכה ולהערצה. בעולם שבו הצלחה נמדדת בעיקר בכסף, משקיעים, לקוחות והציבור מתרשמים מהמספרים בלבד, מבלי לשאול כיצד הושגו. כך הופכים לעיתים הרמאים לאייקוני הצלחה, דמויות מופת כביכול. ההערצה הזו מסוכנת במיוחד, משום שהיא יוצרת תמריץ לדור חדש של רמאים ללכת בדרכם.

למעשה, משקיעים פרטיים נגררים אחרי "סיפורי הצלחה" חריגים, גם אם מודעים לכך שהשיטה לא לגמרי נקייה. במספר הזדמנויות עסקתי בסוגיה "למה משקיעים עם נוכלים", והצגתי סיפורים שמוכיחים שההערצה לרווחיות מיידית מקנה לגיטימציה לרמאות.