גם הפעם לא צלצלו הפעמונים

רביב רזניק, מנהל השקעות בכיר בטאלנט בית השקעות, מתייחס למרוויחים והמפסידים בייעוץ השקעות. על מה יש לשים דגש בהשקעה בשוק ההון
רביב רזניק | (2)

לפני כחודשיים בעודי מחכה לאחד מלקוחותיי בסניף הבנק, יצא לי להאזין לשיחה בין יועץ ההשקעות באותו סניף לאחד מהלקוחות. השיחה נשמעה בערך כך:

יועץ : תראה, המצב בארץ לא כל כך יציב כרגע, יש הרבה בעיות. ישנה אי וודאות ביטחונית וגם יש הרבה בעיות עם חברות שלא משלמות ועושות תספורות... באופן כללי המצב לא ברור. לכן אני חושב שנכון להעביר חלק מההשקעות לחו"ל, בכלל תמיד טוב להיות מפוזר...

לקוח : על מה חשבת?

יועץ : הייתי מוכר קצת מתעודת הסל על המניות בארץ וקונה במקומה תעודה עוקבת מניות בחו"ל, למשל בארה"ב. בכל זאת, ארה"ב זו המדינה המובילה בעולם, באירופה לא הייתי נוגע כרגע.

לקוח : אתה חושב שזה עדיף?

יועץ : בסה"כ אני חושב שחשוב לפזר, מה גם שמניות בחו"ל נתנו תשואה הרבה יותר טובה בשנה האחרונה.

לקוח : טוב, ומה עוד?

יועץ : אנחנו מחזיקים קרן נאמנות שמשקיעה באג"ח קונצרנית בארץ. עכשיו, יש לא מעט בעיות וגם כאן הייתי ממליץ לפזר את הסיכון. למה להיות מוגבלים לחברות בארץ, כאשר אפשר להיחשף בצורה פשוטה לחברות בינלאומיות? למשל, ישנה קרן נאמנות "XXX אגד חוץ נקוב דולר". הקרן משקיעה באג"חים של חברות מאוד יציבות ובטוחות בחו"ל. כך אתה נהנה מתשואה של האג"ח וגם משקיע בחברות יותר גדולות ויציבות. בנוסף, הקרן השיגה תשואה מאוד יפה.

לקוח : טוב, אם זה מה שאתה חושב, בסדר...

המרוויחים והמפסידים

המרוויחים

הבנק : מערכת הייעוץ תורמת לשימור הקשר של הלקוח עם סניף הבנק. בדרך זו הלקוח מבצע מפעם לפעם פעולה כזו או אחרת. הבנק מרוויח מעמלות קניה ומכירה, מעמלות המרת מטבע, מדמי המשמרת ומעמלות הפצה אותן משלמים בתי ההשקעות עבור קרנות הנאמנות אשר הלקוח רכש.

בתי ההשקעות : בתי ההשקעות מרוויחים דמי ניהול מקרנות הנאמנות אותן הם מנהלים, לכן משקיעים כסף רב במערכות שיווק משומנות על מנת לקדם את קרנות הנאמנות שלהם. צינור ההפצה המרכזי של קרנות הנאמנות הוא היועצים בבנקים ולשם בעצם מנותבת רוב ההשקעה בשיווק.

המפסיד

הלקוח : רוב הלקוחות יקנו ביוקר וימכרו בזול. קונים מניות בחו"ל לאחר שעלו יותר מהמניות בארץ, קונים קרנות דולריות לאחר עלייה של 15% בשער הדולר, מוכרים קרנות אג"ח קונצרניות כיוון שירדו חזק - המצב לא טוב ובמקומן קונים קרן כספית עד שהמצב יתבהר. בנוסף לכל אלו גם משלמים עמלות יקרות.

מנתוני מיטב לגבי גיוסים ופדיונות בקרנות הנאמנות, עולה כי בחודשים אוגוסט וספטמבר נפדו 328 מיליון ש' מהקרנות המנייתיות ובסה"כ 1.08 מיליארד ש' מתחילת השנה. (נתון זה כולל מניות בארץ ובחו"ל. אני משער כי הפדיונות מקרנות המשקיעות במניות בארץ גדולים בהרבה). הקרנות המשקיעות באג"ח חו"ל גייסו באוגוסט - ספטמבר 690 מיליון ש' ובסה"כ מעל 2 מיליארד שקלים מתחילת השנה. קרנות כספיות גייסו יותר משלושה מיליארד שקלים מתחילת השנה ועד סוף ספטמבר, בעוד קרנות אג"ח כללי פדו באותה תקופה כשלושה מיליארד שקלים ורבע.

בכתבה שפירסמתי ב-9.9.2012, כתבתי על היום בו הבורסה תחזור ותפרוץ. להלן ציטוט מאותה כתבה: "הראלי האחרון במדדי המניות המובילים בעולם עשוי לסמן את הדרך לפריצתם של שיאים חדשים. במידה וכך יקרה, אווירת הנכאים השוררת בבורסה המקומית מזה כשנה וחצי עשויה להתחלף במהרה באווירה חיובית יותר, אשר תתמוך בעליית מחירים במדדי המניות המובילים בת"א. יציאת משקיעים מהשוק המקומי, איבוד עניין הציבור בבורסה וירידת מחזורי המסחר בשילוב מחירן הזול של המניות, יביאו לכך שכאשר תתחדשנה העליות, הקונים ייפגשו עם מיעוט מוכרים - לכן עוצמת העליות תגדל. באפיק האג"ח הקונצרני המצב דומה ואף ניתן להגיד זאת ברמת וודאות גבוהה יותר".

גם אני לא צפיתי שהתיקון יגיע כל כך מהר ובכזו עוצמה, אך אין זה משנה. מניות ואיגרות חוב צריך לקנות כאשר הן זולות ומי שנוהג כך מרוויח. אלו אשר מנסים לתזמן את השוק, לצאת כאשר המצב לא טוב ולחזור כאשר הוא משתפר - ישיגו תשואות נחותות, ברוב המקרים. תמיד אנשים ינסו להימנע מהפסדים כיוון שאלה גורמים להם תחושות של צער וכאב. אך אלו המנסים להימנע מהפסדים, בסופו של דבר מפסידים ובגדול. מי שרוצה להרוויח בבורסה צריך להיות מוכן לפעמים גם להפסיד.

רביב רזניק, מנהל השקעות בכיר טאלנט בית השקעות

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מה עם ה xiv? (ל"ת)
    21/10/2012 15:29
    הגב לתגובה זו
  • רביב תכתוב לי ספר (ל"ת)
    גילי ורמוט 26/10/2012 14:07
    הגב לתגובה זו
שור נגד דב
צילום: pixabay
מעבר לים

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?

סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?

גיא טל |

מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?

ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.

האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.

בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.

בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.

הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?

למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.