גם הפעם לא צלצלו הפעמונים
לפני כחודשיים בעודי מחכה לאחד מלקוחותיי בסניף הבנק, יצא לי להאזין לשיחה בין יועץ ההשקעות באותו סניף לאחד מהלקוחות. השיחה נשמעה בערך כך:
יועץ : תראה, המצב בארץ לא כל כך יציב כרגע, יש הרבה בעיות. ישנה אי וודאות ביטחונית וגם יש הרבה בעיות עם חברות שלא משלמות ועושות תספורות... באופן כללי המצב לא ברור. לכן אני חושב שנכון להעביר חלק מההשקעות לחו"ל, בכלל תמיד טוב להיות מפוזר...
לקוח : על מה חשבת?
יועץ : הייתי מוכר קצת מתעודת הסל על המניות בארץ וקונה במקומה תעודה עוקבת מניות בחו"ל, למשל בארה"ב. בכל זאת, ארה"ב זו המדינה המובילה בעולם, באירופה לא הייתי נוגע כרגע.
לקוח : אתה חושב שזה עדיף?
יועץ : בסה"כ אני חושב שחשוב לפזר, מה גם שמניות בחו"ל נתנו תשואה הרבה יותר טובה בשנה האחרונה.
לקוח : טוב, ומה עוד?
יועץ : אנחנו מחזיקים קרן נאמנות שמשקיעה באג"ח קונצרנית בארץ. עכשיו, יש לא מעט בעיות וגם כאן הייתי ממליץ לפזר את הסיכון. למה להיות מוגבלים לחברות בארץ, כאשר אפשר להיחשף בצורה פשוטה לחברות בינלאומיות? למשל, ישנה קרן נאמנות "XXX אגד חוץ נקוב דולר". הקרן משקיעה באג"חים של חברות מאוד יציבות ובטוחות בחו"ל. כך אתה נהנה מתשואה של האג"ח וגם משקיע בחברות יותר גדולות ויציבות. בנוסף, הקרן השיגה תשואה מאוד יפה.
לקוח : טוב, אם זה מה שאתה חושב, בסדר...
המרוויחים והמפסידים
המרוויחים
הבנק : מערכת הייעוץ תורמת לשימור הקשר של הלקוח עם סניף הבנק. בדרך זו הלקוח מבצע מפעם לפעם פעולה כזו או אחרת. הבנק מרוויח מעמלות קניה ומכירה, מעמלות המרת מטבע, מדמי המשמרת ומעמלות הפצה אותן משלמים בתי ההשקעות עבור קרנות הנאמנות אשר הלקוח רכש.
בתי ההשקעות : בתי ההשקעות מרוויחים דמי ניהול מקרנות הנאמנות אותן הם מנהלים, לכן משקיעים כסף רב במערכות שיווק משומנות על מנת לקדם את קרנות הנאמנות שלהם. צינור ההפצה המרכזי של קרנות הנאמנות הוא היועצים בבנקים ולשם בעצם מנותבת רוב ההשקעה בשיווק.
המפסיד
הלקוח : רוב הלקוחות יקנו ביוקר וימכרו בזול. קונים מניות בחו"ל לאחר שעלו יותר מהמניות בארץ, קונים קרנות דולריות לאחר עלייה של 15% בשער הדולר, מוכרים קרנות אג"ח קונצרניות כיוון שירדו חזק - המצב לא טוב ובמקומן קונים קרן כספית עד שהמצב יתבהר. בנוסף לכל אלו גם משלמים עמלות יקרות.
מנתוני מיטב לגבי גיוסים ופדיונות בקרנות הנאמנות, עולה כי בחודשים אוגוסט וספטמבר נפדו 328 מיליון ש' מהקרנות המנייתיות ובסה"כ 1.08 מיליארד ש' מתחילת השנה. (נתון זה כולל מניות בארץ ובחו"ל. אני משער כי הפדיונות מקרנות המשקיעות במניות בארץ גדולים בהרבה). הקרנות המשקיעות באג"ח חו"ל גייסו באוגוסט - ספטמבר 690 מיליון ש' ובסה"כ מעל 2 מיליארד שקלים מתחילת השנה. קרנות כספיות גייסו יותר משלושה מיליארד שקלים מתחילת השנה ועד סוף ספטמבר, בעוד קרנות אג"ח כללי פדו באותה תקופה כשלושה מיליארד שקלים ורבע.
בכתבה שפירסמתי ב-9.9.2012, כתבתי על
גם אני לא צפיתי שהתיקון יגיע כל כך מהר ובכזו עוצמה, אך אין זה משנה. מניות ואיגרות חוב צריך לקנות כאשר הן זולות ומי שנוהג כך מרוויח. אלו אשר מנסים לתזמן את השוק, לצאת כאשר המצב לא טוב ולחזור כאשר הוא משתפר - ישיגו תשואות נחותות, ברוב המקרים. תמיד אנשים ינסו להימנע מהפסדים כיוון שאלה גורמים להם תחושות של צער וכאב. אך אלו המנסים להימנע מהפסדים, בסופו של דבר מפסידים ובגדול. מי שרוצה להרוויח בבורסה צריך להיות מוכן לפעמים גם להפסיד.
רביב רזניק, מנהל השקעות בכיר טאלנט
- 1.מה עם ה xiv? (ל"ת)21/10/2012 15:29הגב לתגובה זו
- רביב תכתוב לי ספר (ל"ת)גילי ורמוט 26/10/2012 14:07הגב לתגובה זו
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
