הדיור שוב מוביל את המגמה; הצעדים של בנק ישראל למניעת אינפלציה מקומית

כתגובה לפירסום מדד המחירים לצרכן, מפרסם בנק דיסקונט מסקנותיו מהממצאים, ומציג כיצד הדיור הוא זה שמושך (שוב) את האינפלציה בישראל
נירה שמיר |

מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אפריל ב-0.9%, בהתאם לתחזית בנק דיסקונט ומעט מעל קונצנזוס האנליסטים (0.8%). האינפלציה השנתית עמדה על 2.1%, קרוב למרכז היעד של בנק ישראל. עליית המחירים בחודש אפריל הייתה החדה ביותר מזה שנתיים, אולם בניכוי עונתיות, עלה המדד ב-0.3% בלבד, זאת לעומת 0.4% בחודש הקודם.

יותר ממחצית מעליית המדד בשנה האחרונה נבעה מסעיף הדיור:

סעיף הדיור (המשקף את שכר הדירה), שמשקלו במדד כ-25%, עלה בחודש אפריל ב-0.8%. ב-12 החודשים האחרונים עלו מחירי השכירות ב-4.6%. ללא סעיף הדיור נרשמה אינפלציה שנתית של 1.2% בלבד. העלייה האמורה בשכר דירה, מתיישבת עם המגמה של החודשים האחרונים, המצביעה על ירידה בביקוש לדירות חדשות, במקביל לירידה ברכישת דירות להשקעה (כפי שעולה מנתוני משרד האוצר). כלומר, הביקוש לשכירות עולה (תחליף לרכישת דירה), ומנגד, צד ההיצע מקרטע. להערכתנו, מגמות אלו לא צפויות להשתנות באופן חד בתקופה הקרובה, ותומכות בהמשך עליית מחירי השכירות.

באותו נושא, מחירי הדירות (שלא כלולים במדד), עלו על פי הסקר האחרון ב-0.3%, זאת לאחר שבחודשיים הקודמים נותר המחיר (במצטבר) ללא שינוי. עם זאת, ב-12 החודשים האחרונים, עלו מחירי הדירות ב-2.2% בלבד, קצב העלייה השנתי הנמוך ביותר מאז אוקטובר 2007 (לעומת כ-12% ביולי 11').

נציין כי מאז 2010 נוצר פער בין קצב עליית מחירי הדירות לקצב עליית מחירי השכירות כך שהמגמות האחרונות תומכות בסגירת הפער.

גם למחירי האנרגיה השפעה מהותית על האינפלציה

בשנה האחרונה, נרשמה עלייה חדה של 22%, במחירי החשמל (ביטוי לכך, ניתן אצל הצרכן הפרטי בעלייה של כ-7% בהוצאות החזקת דירה). זאת על רקע השימוש של חברת החשמל בדלקים יקרים, לאחר הפגיעה באספקת הגז המצרי. בנוסף, בשנה האחרונה נרשמה עלייה של 5.6% במחירי הדלקים. ללא סעיפי האנרגיה, עלה מדד המחירים בשנה האחרונה ב-1.4% בלבד. בראיה קדימה, עליית מחירי החשמל העיקרית, ככל הנראה, כבר מאחורינו. יתרה מזאת, ירידת מחירי הסחורות והנפט בתקופה האחרונה, צפויה אף היא למתן את הלחצים האינפלציוניים.

מה צפוי בחודשים הקרובים?

מדד חודש אפריל בדרך כלל הינו המדד הגבוה ביותר בשנה, כך שהמדדים הקרובים, צפויים להיות נמוכים יותר (ביטוי לכך ניתן גם בירידה חדה בציפיות האינפלציה לאחר פרסום המדד). בשניים עשר החודשים הקרובים צפוי המדד לעלות ב-2.1%, כאשר כמחצית מהעלייה תגיע מכיוון שכר הדירה.

בהתייחס להחלטות הריבית בחודשים הקרובים - כפי שעולה מפרסום פרוטוקול דיוני הריבית, החשש העיקרי של בנק ישראל הינו מהשינוי לרעה שחל בסביבה הכלכלית בעולם (בין היתר בהקשר של הייצוא הישראלי). מאז ההחלטה ב-23/4 חלה, לדעתנו, הרעה נוספת, תוך עלייה במפלס הפחד לגבי יציבות גוש האירו. יתרה מזאת, בנק ישראל מציין בהודעה כי, לבד מסעיפי הדיור והאנרגיה לא ניכרים לחצים אינפלציוניים, המדד הנוכחי ממשיך ותומך באמירה זאת. לאור זאת, אנו מעריכים כי הצעד הבא של בנק ישראל יהיה לכיוון הורדת ריבית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

שני אירועים מרכזיים: הריבית בגוש האירו ושוק העבודה האמריקני

עינת מאיר אוחיון, אנליסטית מאקרו ושווקים, ויניב בן קיקי, יועץ בכיר, בנק דיסקונט סוקרים את אירועי השבוע הקרוב בהיבט הגלובלי. כיצד ישפיעו השניים על כלכלת העולם?
בשבוע הקרוב, צפויים להתקיים שני אירועים כלכליים מרכזיים הצפויים להתפרסם, שעתידים להשפיע על הכלכלת העולם. החלטת ריבית בגוש האירו . הריבית בגוש עומדת כיום על 0.75%. לפי קונצנזוס האנליסטים, הריבית צפויה להישאר ברמה זו לאחר החלטת הריבית בשבוע הבא. שקט יחסי איפיין לאחרונה את גזרת משבר החוב האירופי, בעקבות התחייבות הבנק המרכזי לרכוש אג"ח של מדינות אשר יבקשו סיוע ויקבלו על עצמן את התנאים הנלווים. עם זאת, ניתן למנות כמה סיבות בגינן הבנק יכול להוריד את הריבית בשבוע הבא. - נתוני התוצר באירופה לרבעון הרביעי היו שליליים ונמוכים מהצפוי, והצביעו על כך שהמיתון באירופה העמיק. - תוצאות הבחירות באיטליה הפרו את השקט היחסי בשווקים והכניסו אי ודאות רבה למערכת הפוליטית והכלכלית באירופה. בכל מקרה, אנו מעריכים כי להורדת ריבית נוספת של הבנק המרכזי, תהיה השפעה מוגבלת בלבד על הכלכלה הריאלית באירופה. השינוי האמיתי יגיע לאחר שהמדינות החלשות בגוש יבצעו צעדי התייעלות נוספים אשר יתמכו בהתאוששות הייצוא ובעליה בסביבת הצמיחה. שוק העבודה בארה"ב . שיעור האבטלה בארה"ב עמד בחודש ינואר על 7.9%, מספר המשרות אשר נוספו במהלך ינואר עמד על 157 אלף משרות. כמו כן, בדו"ח התעסוקה האחרון עודכנו נתוני המשרות בארה"ב עבור כל 2012. מעדכון זה עולה כי מצב שוק העבודה במהלך השנה היה טוב מאשר חשבנו, ובמהלך 2012 נוספו בממוצע כ-180 אלף משרות בחודש (עלייה של 30 אלף בממוצע לחודש ביחס לנתונים הקודמים). שיעור האבטלה ירד במהלך 2012 מ-8.5% בסוף 2011 ועד ל-7.9% בינואר כאמור. שוק העבודה צפוי להמשיך ולהשתפר במהלך 2013, אם כי בקצב מתון בלבד (קונצנזוס עומד על 7.7%). יש לזכור כי כאשר אנו מתבוננים על שוק העבודה בארה"ב אנו צריכים לבחון לא רק את שיעור האבטלה, אלא גם את מספר המשרות שנוספו במהלך כל חודש. שני הנתונים הנ"ל משלימים ומבוססים על שני סקרים נפרדים. נזכיר, כי שיעור האבטלה מושפע לא רק ממספר המובטלים, אלא גם ממספר המשתתפים בכוח העבודה. לכן שינויים בו מבטאים גם שינויים במספר המובטלים אך גם שינויים בכוח העבודה. למצב שוק העבודה חשיבות רבה לכלכלת ארה"ב מכיוון ששיפור בנתוני התעסוקה תומך בגידול בצריכה הפרטית ובהתאוששות הצמיחה.