הדיור שוב מוביל את המגמה; הצעדים של בנק ישראל למניעת אינפלציה מקומית

כתגובה לפירסום מדד המחירים לצרכן, מפרסם בנק דיסקונט מסקנותיו מהממצאים, ומציג כיצד הדיור הוא זה שמושך (שוב) את האינפלציה בישראל
נירה שמיר |

מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אפריל ב-0.9%, בהתאם לתחזית בנק דיסקונט ומעט מעל קונצנזוס האנליסטים (0.8%). האינפלציה השנתית עמדה על 2.1%, קרוב למרכז היעד של בנק ישראל. עליית המחירים בחודש אפריל הייתה החדה ביותר מזה שנתיים, אולם בניכוי עונתיות, עלה המדד ב-0.3% בלבד, זאת לעומת 0.4% בחודש הקודם.

יותר ממחצית מעליית המדד בשנה האחרונה נבעה מסעיף הדיור:

סעיף הדיור (המשקף את שכר הדירה), שמשקלו במדד כ-25%, עלה בחודש אפריל ב-0.8%. ב-12 החודשים האחרונים עלו מחירי השכירות ב-4.6%. ללא סעיף הדיור נרשמה אינפלציה שנתית של 1.2% בלבד. העלייה האמורה בשכר דירה, מתיישבת עם המגמה של החודשים האחרונים, המצביעה על ירידה בביקוש לדירות חדשות, במקביל לירידה ברכישת דירות להשקעה (כפי שעולה מנתוני משרד האוצר). כלומר, הביקוש לשכירות עולה (תחליף לרכישת דירה), ומנגד, צד ההיצע מקרטע. להערכתנו, מגמות אלו לא צפויות להשתנות באופן חד בתקופה הקרובה, ותומכות בהמשך עליית מחירי השכירות.

באותו נושא, מחירי הדירות (שלא כלולים במדד), עלו על פי הסקר האחרון ב-0.3%, זאת לאחר שבחודשיים הקודמים נותר המחיר (במצטבר) ללא שינוי. עם זאת, ב-12 החודשים האחרונים, עלו מחירי הדירות ב-2.2% בלבד, קצב העלייה השנתי הנמוך ביותר מאז אוקטובר 2007 (לעומת כ-12% ביולי 11').

נציין כי מאז 2010 נוצר פער בין קצב עליית מחירי הדירות לקצב עליית מחירי השכירות כך שהמגמות האחרונות תומכות בסגירת הפער.

גם למחירי האנרגיה השפעה מהותית על האינפלציה

בשנה האחרונה, נרשמה עלייה חדה של 22%, במחירי החשמל (ביטוי לכך, ניתן אצל הצרכן הפרטי בעלייה של כ-7% בהוצאות החזקת דירה). זאת על רקע השימוש של חברת החשמל בדלקים יקרים, לאחר הפגיעה באספקת הגז המצרי. בנוסף, בשנה האחרונה נרשמה עלייה של 5.6% במחירי הדלקים. ללא סעיפי האנרגיה, עלה מדד המחירים בשנה האחרונה ב-1.4% בלבד. בראיה קדימה, עליית מחירי החשמל העיקרית, ככל הנראה, כבר מאחורינו. יתרה מזאת, ירידת מחירי הסחורות והנפט בתקופה האחרונה, צפויה אף היא למתן את הלחצים האינפלציוניים.

מה צפוי בחודשים הקרובים?

מדד חודש אפריל בדרך כלל הינו המדד הגבוה ביותר בשנה, כך שהמדדים הקרובים, צפויים להיות נמוכים יותר (ביטוי לכך ניתן גם בירידה חדה בציפיות האינפלציה לאחר פרסום המדד). בשניים עשר החודשים הקרובים צפוי המדד לעלות ב-2.1%, כאשר כמחצית מהעלייה תגיע מכיוון שכר הדירה.

בהתייחס להחלטות הריבית בחודשים הקרובים - כפי שעולה מפרסום פרוטוקול דיוני הריבית, החשש העיקרי של בנק ישראל הינו מהשינוי לרעה שחל בסביבה הכלכלית בעולם (בין היתר בהקשר של הייצוא הישראלי). מאז ההחלטה ב-23/4 חלה, לדעתנו, הרעה נוספת, תוך עלייה במפלס הפחד לגבי יציבות גוש האירו. יתרה מזאת, בנק ישראל מציין בהודעה כי, לבד מסעיפי הדיור והאנרגיה לא ניכרים לחצים אינפלציוניים, המדד הנוכחי ממשיך ותומך באמירה זאת. לאור זאת, אנו מעריכים כי הצעד הבא של בנק ישראל יהיה לכיוון הורדת ריבית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יומן

שני אירועים מרכזיים: מדד המחירים לצרכן והתחלות הבניה בארה"ב

דוד ויגדר, אנליסט מאקרו ושווקים במחלקת מאקרו כלכלה ויניב מרדלר, יועץ השקעות, בנק דיסקונט, סוקרים את אירועי המאקרו המרכזיים לשבוע הקרוב
מחר, יום שני (ה-15.4) יתפרסם בישראל מדד המחירים לצרכן לחודש מארס. להערכתנו, המדד צפוי לעלות ב-0.3% (זהו גם קונצנזוס האנליסטים בשוק). העלייה במדד תגיע לאחר ירידה מצטברת של 0.2% בחודשים ינואר - פברואר. המדד מגלם את שיעור השינוי בעלות "סל קבוע" של מוצרים ושירותים, שחל במשך התקופה (חודש, שנה וכו') והוא מושפע מגורמים עונתיים. המדד הקרוב צפוי לשקף בין היתר עלייה עונתית בשכר הדירה, התייקרויות עונתיות בנסיעות לחו"ל ובהבראה ונופש ומנגד, ירידה עונתית במחירי ההלבשה וההנעלה. גורמים נוספים (לא עונתיים) שישפיעו על המדד הינם, עלייה במחירי המזון (ללא הפירות והירקות) ועלייה במחירי הדלק (בראשית מארס). באופן כללי, בחודשים מארס - אפריל נרשמת אינפלציה גבוהה, כאשר הממוצע ההיסטורי (2002-2012), מצביע על אינפלציה מצטברת של 1.1%. בהקשר זה נאמר, כי לקראת מדדי אביב הביקוש לאג"ח צמודות בדרך כלל עולה. נציין כי האינפלציה ב-12 חודשים אחרונים צפויה לעמוד על 1.4%, דהיינו פעם שישית ברציפות מתחת למרכז יעד האינפלציה של בנק ישראל (2%). בהקשר זה חשוב לזכור כי התפתחות המחירים בחודשים האחרונים מצביעה על ירידה משמעותית בסביבת האינפלציה ועקבית עם הצמיחה המתונה במשק, ואינה מהווה אתגר עבור המדיניות המוניטארית של בנק ישראל. למחרת, ביום שלישי (16.04) יתפרסם בארה"ב מדד התחלות הבניה - אינדיקטור חשוב לפעילות בשוק הנדל"ן. מעבר לכך, להתחלות הבנייה ישנה השפעה על שוק התעסוקה והצריכה הפרטית, בפרט על צריכת מוצרי בני קיימא (מוצרי חשמל וריהוט) בשלב האכלוס. בנוסף, ישנה השפעה חיובית על תקציב המדינה, באמצעות גידול בהכנסות ממסים מחד, וירידה בתשלומי האבטלה, מאידך. הנתון האחרון (לחודש פברואר) הצביע על קצב שנתי של 917 אלף בתים חדשים שהוחל בבנייתם. נדגיש כי היזמים לא יחלו בתהליך בניה של בית חדש אם הם אינם בטוחים שיצליחו למכור אותו. כך לדוגמא, במשבר של 2008 ירד היקף התחלות הבנייה משיא של 2.27 מיליון (בתחילת 2006) ל-478 אלף בלבד (אפריל 2009). כיום על רקע ההתאוששות, כאמור, הנתון קרוב למיליון, כאשר צפי האנליסטים לחודש מארס הינו 932 אלף בתים חדשים. לנתון גבוה מכך תהיה השפעה חיובית על שווקי המניות, ולהפך. חשוב להדגיש כי ההשפעה של המדד על תשואות האג"ח הממשלתיות, הפוכה מהשפעתו על מחירי המניות. כאשר הנתון מאכזב, השוק צופה כי הפד ימשיך במדיניות מוניטרית מרחיבה באמצעות רכישות אג"ח ממשלתית ושמירה על הריבית הנמוכה. כתוצאה מכך עולה הביקוש לאג"ח ממשלתית והתשואות יורדות.