הדיור שוב מוביל את המגמה; הצעדים של בנק ישראל למניעת אינפלציה מקומית

כתגובה לפירסום מדד המחירים לצרכן, מפרסם בנק דיסקונט מסקנותיו מהממצאים, ומציג כיצד הדיור הוא זה שמושך (שוב) את האינפלציה בישראל
נירה שמיר |

מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אפריל ב-0.9%, בהתאם לתחזית בנק דיסקונט ומעט מעל קונצנזוס האנליסטים (0.8%). האינפלציה השנתית עמדה על 2.1%, קרוב למרכז היעד של בנק ישראל. עליית המחירים בחודש אפריל הייתה החדה ביותר מזה שנתיים, אולם בניכוי עונתיות, עלה המדד ב-0.3% בלבד, זאת לעומת 0.4% בחודש הקודם.

יותר ממחצית מעליית המדד בשנה האחרונה נבעה מסעיף הדיור:

סעיף הדיור (המשקף את שכר הדירה), שמשקלו במדד כ-25%, עלה בחודש אפריל ב-0.8%. ב-12 החודשים האחרונים עלו מחירי השכירות ב-4.6%. ללא סעיף הדיור נרשמה אינפלציה שנתית של 1.2% בלבד. העלייה האמורה בשכר דירה, מתיישבת עם המגמה של החודשים האחרונים, המצביעה על ירידה בביקוש לדירות חדשות, במקביל לירידה ברכישת דירות להשקעה (כפי שעולה מנתוני משרד האוצר). כלומר, הביקוש לשכירות עולה (תחליף לרכישת דירה), ומנגד, צד ההיצע מקרטע. להערכתנו, מגמות אלו לא צפויות להשתנות באופן חד בתקופה הקרובה, ותומכות בהמשך עליית מחירי השכירות.

באותו נושא, מחירי הדירות (שלא כלולים במדד), עלו על פי הסקר האחרון ב-0.3%, זאת לאחר שבחודשיים הקודמים נותר המחיר (במצטבר) ללא שינוי. עם זאת, ב-12 החודשים האחרונים, עלו מחירי הדירות ב-2.2% בלבד, קצב העלייה השנתי הנמוך ביותר מאז אוקטובר 2007 (לעומת כ-12% ביולי 11').

נציין כי מאז 2010 נוצר פער בין קצב עליית מחירי הדירות לקצב עליית מחירי השכירות כך שהמגמות האחרונות תומכות בסגירת הפער.

גם למחירי האנרגיה השפעה מהותית על האינפלציה

בשנה האחרונה, נרשמה עלייה חדה של 22%, במחירי החשמל (ביטוי לכך, ניתן אצל הצרכן הפרטי בעלייה של כ-7% בהוצאות החזקת דירה). זאת על רקע השימוש של חברת החשמל בדלקים יקרים, לאחר הפגיעה באספקת הגז המצרי. בנוסף, בשנה האחרונה נרשמה עלייה של 5.6% במחירי הדלקים. ללא סעיפי האנרגיה, עלה מדד המחירים בשנה האחרונה ב-1.4% בלבד. בראיה קדימה, עליית מחירי החשמל העיקרית, ככל הנראה, כבר מאחורינו. יתרה מזאת, ירידת מחירי הסחורות והנפט בתקופה האחרונה, צפויה אף היא למתן את הלחצים האינפלציוניים.

מה צפוי בחודשים הקרובים?

מדד חודש אפריל בדרך כלל הינו המדד הגבוה ביותר בשנה, כך שהמדדים הקרובים, צפויים להיות נמוכים יותר (ביטוי לכך ניתן גם בירידה חדה בציפיות האינפלציה לאחר פרסום המדד). בשניים עשר החודשים הקרובים צפוי המדד לעלות ב-2.1%, כאשר כמחצית מהעלייה תגיע מכיוון שכר הדירה.

בהתייחס להחלטות הריבית בחודשים הקרובים - כפי שעולה מפרסום פרוטוקול דיוני הריבית, החשש העיקרי של בנק ישראל הינו מהשינוי לרעה שחל בסביבה הכלכלית בעולם (בין היתר בהקשר של הייצוא הישראלי). מאז ההחלטה ב-23/4 חלה, לדעתנו, הרעה נוספת, תוך עלייה במפלס הפחד לגבי יציבות גוש האירו. יתרה מזאת, בנק ישראל מציין בהודעה כי, לבד מסעיפי הדיור והאנרגיה לא ניכרים לחצים אינפלציוניים, המדד הנוכחי ממשיך ותומך באמירה זאת. לאור זאת, אנו מעריכים כי הצעד הבא של בנק ישראל יהיה לכיוון הורדת ריבית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
התיק

דבר היועץ 750 אלף שקל לאשה בת 55 שלא רוצה סיכונים - איך לחלק את הכסף?

אייל חקמן, יועץ השקעות בדיסקונט, מציע תיק השקעות לגב' רוזנברג, בת 55, אם לשלושה ילדים, בעלת דירה קטנה בגבעתיים - בלי משכנתא
אייל חקמן |
השבוע נכנסה אלי בבהלה גב' רוזנברג, "מה יהיה עם מחירי העגבניות? זה נראה לך הגיוני לשלם 12 שקל לק"ג?". הסברתי כי חודש אפריל ידוע כחודש בו רמת המחירים בשוק עולה באופן חריג ביחס לשאר השנה וכי אמנם צפויים לנו כמה חודשים עם רמות אינפלציה גבוהות. אך עדיין, הצפי לשנה הקרובה (2.6%) נמצא בטווח הרצוי. לגב' רוזנברג תיק השקעות בסך 750 אלף שקל, אלה הם כספי הפנסיה היחידים שהצליחה לחסוך. לכן היא מבקשת לשמור על הערך הריאלי של כספה ואם אפשר, גם להשיג תשואה קטנה. הגברת בת 55, אם לשלושה ילדים, בעלת דירה קטנה בגבעתיים - בלי משכנתא, ומקבלת כיום משכורת בגובה 8,000 שקל בחודש. אין לה צורך ספציפי לכספים בטווח הקצר. המלצות (נוכח התקופה) לבניית תיק השקעות: תיק אג"ח - 90% בבניית תיק השקעות המאפיין את צרכיה של גב' רוזנברג אני ממליץ על חשיפה של 90% לאג"ח. בכדי להחליט על הפיזור הנכון בתיק האג"ח, יש לבחון היטב את ההשפעות הקיימות בשוק המקומי. נתחיל באינפלציה. מדד מארס (0.4%) היה אמנם גבוה מהצפוי, וכך צפוי גם למדדי אפריל מאי ויוני. אחריהם צפויה סדרה של מדדים נמוכים ולכן נראה כי האינפלציה בשנה הקרובה תעמוד סביב 2.6%. לגבי ריבית בנק ישראל - נראה כי הנגיד אינו ממהר להעלות את הריבית במשק (2.5%), אך בשוק ההון מתבססת הערכה כי הצעד הבא של הריבית יהיה כלפי מעלה וכמובן שכאשר השוק מתחיל להריח אפשרות להעלאת ריבית, מורגשת התעוררות באג"ח בריבית משתנה. נכון להיום, נתונים מראים כי שוק האג"ח בריבית משתנה הניב עליות של כ- 10% ויותר מתחילת השנה. כרגע התשואה של האג"ח בריבית משתנה לא גבוהה כפי שהייתה לפני מספר חודשים, אך עדיין עדיפה על פני האג"ח בריבית קבועה (באותו המח"מ). בשל חוסר הוודאות בחיזוי האינפלציה, אני ממליץ בתקופה זו על חלוקה שווה בין האפיק השקלי לאפיק צמוד המדד 50:50. כמו כן חשיפה לאג"ח ממשלתיות ברמה של 70% מתיק האג"ח מול 30% חשיפה לאג"ח חברות. בנוגע למח"מ, אני ממליץ על בניית תיק עם מח"מ בינוני (סינטטי), תוך שילוב של אג"חים בעלי מח"מ קצר וארוך. כדאי לחכות על הגדר להזדמנות של עליית תשואות, בכדי להאריך את המח"מ. בחשיפה לאג"ח חברות, אני ממליץ על חשיפה של כ- 20% לדירוגים גבוהים AA ומעלה וכמו כן לחשיפה עד 10% לאג"ח מקבוצות הדירוג A. החשיפה לאפיק צמוד המדד תהה תנודתית יותר ככל שהמח"מ קצר יותר ועל כן באפיק זה נחפש השקעה בעלת מח"מ בינוני ארוך. בנוסף, כפי שהזכרתי קודם, קיימת דעה רווחת בשווקים לגבי ההערכה כי הריבית שינתה כיוון. לכן אני ממליץ על השקעה באפיק השקלי בריבית קבועה במח"מ קצר, אשר במידה ואכן הריבית בטווח הקצר תעלה, ייפגע במידה המועטה ביותר. כמו כן - חשיפה של 10% לריבית משתנה. אפיק שקלי 45% מתיק ההשקעות 25% מח"מ עד שנה ממשלתי 10% מח"מ בינוני ממשלתי + חברות בדירוג AA 10% מח"מ ארוך ממשלתי. אפיק צמוד מדד 45% מתיק ההשקעות 10% מח"מ עד שנתיים חברות מקבוצת דירוג A ומעלה 25% מח"מ בינוני ממשלתי 10% מח"מ ארוך חברות בדירוגים AA מניות - 10% הרבעון השני של 2012 מסתמן כתיקון בשוק המניות לעליות הגבוהות שהיו ברבעון הראשון. היעדר תשואות בנכסים "בטוחים", כגון אג"ח ממשלתי, דוחף את המשקיעים להגדיל פוזיציה בנכסים המסוכנים. התוצאה היא הגדלת ביקושים לנכסים מסוכנים שתגרור עליית מחירים בשוק המניות. בשל התנודתיות הרבה אני ממליץ על חשיפה לסקטורים דפנסיביים כגון מוצרי צריכה. על מנת להניב תשואה ריאלית סבירה, הסברתי לגב' רוזנברג כי אני ממליץ על השקעה של 10% באפיק המנייתי, זאת במידה ואכן חלק זה של ההשקעה הינו לטווח ארוך. כמו כן, הסברתי כי יש חשיבות רבה לפיזור ההשקעה ולכן אני ממליץ לבצע פיזור גיאוגרפי וסקטוריאלי בעת בניית התיק. אם תיק ההשקעות יהיה חשוף למנייה אחת, נניח מניית שופרסל, והדוחות הרבעוניים לא יהיו בטווח ציפיות האנליסטים, המנייה תהיה חשופה לתנודתיות רבה שתשפיע מאוד על תשואת התיק כולו. כנ"ל לגבי בעיה סקטוריאלית, כגון מחאה נוספת בקיץ הקרוב, אשר תשפיע על ענף הקמעונאות כולו. בנוגע לפיזור הגיאוגרפי, החשיבות כפולה ומכופלת. הבעיות הגיאופוליטיות באזורנו היו ויהיו הסיבה לשינויים ולתנודתיות הרבה בשוק המניות. לכן אני ממליץ על פיזור השקעה באמצעות תעודות סל עוקבות מדדים. 50% בשוק המקומי ו 50% בשוק האמריקאי אשר מראה איתנות רבה גם בתקופה של חוסר ודאות גלובאלית. את תיק ההשקעות הנ"ל יש לבחון אחת לשלושה חודשים ולראות האם המצב בשווקים השתנה. מאת: אייל חקמן הוא יועץ השקעות, סניף גבעתיים, בנק דיסקונט