הדיור שוב מוביל את המגמה; הצעדים של בנק ישראל למניעת אינפלציה מקומית

כתגובה לפירסום מדד המחירים לצרכן, מפרסם בנק דיסקונט מסקנותיו מהממצאים, ומציג כיצד הדיור הוא זה שמושך (שוב) את האינפלציה בישראל
נירה שמיר |

מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אפריל ב-0.9%, בהתאם לתחזית בנק דיסקונט ומעט מעל קונצנזוס האנליסטים (0.8%). האינפלציה השנתית עמדה על 2.1%, קרוב למרכז היעד של בנק ישראל. עליית המחירים בחודש אפריל הייתה החדה ביותר מזה שנתיים, אולם בניכוי עונתיות, עלה המדד ב-0.3% בלבד, זאת לעומת 0.4% בחודש הקודם.

יותר ממחצית מעליית המדד בשנה האחרונה נבעה מסעיף הדיור:

סעיף הדיור (המשקף את שכר הדירה), שמשקלו במדד כ-25%, עלה בחודש אפריל ב-0.8%. ב-12 החודשים האחרונים עלו מחירי השכירות ב-4.6%. ללא סעיף הדיור נרשמה אינפלציה שנתית של 1.2% בלבד. העלייה האמורה בשכר דירה, מתיישבת עם המגמה של החודשים האחרונים, המצביעה על ירידה בביקוש לדירות חדשות, במקביל לירידה ברכישת דירות להשקעה (כפי שעולה מנתוני משרד האוצר). כלומר, הביקוש לשכירות עולה (תחליף לרכישת דירה), ומנגד, צד ההיצע מקרטע. להערכתנו, מגמות אלו לא צפויות להשתנות באופן חד בתקופה הקרובה, ותומכות בהמשך עליית מחירי השכירות.

באותו נושא, מחירי הדירות (שלא כלולים במדד), עלו על פי הסקר האחרון ב-0.3%, זאת לאחר שבחודשיים הקודמים נותר המחיר (במצטבר) ללא שינוי. עם זאת, ב-12 החודשים האחרונים, עלו מחירי הדירות ב-2.2% בלבד, קצב העלייה השנתי הנמוך ביותר מאז אוקטובר 2007 (לעומת כ-12% ביולי 11').

נציין כי מאז 2010 נוצר פער בין קצב עליית מחירי הדירות לקצב עליית מחירי השכירות כך שהמגמות האחרונות תומכות בסגירת הפער.

גם למחירי האנרגיה השפעה מהותית על האינפלציה

בשנה האחרונה, נרשמה עלייה חדה של 22%, במחירי החשמל (ביטוי לכך, ניתן אצל הצרכן הפרטי בעלייה של כ-7% בהוצאות החזקת דירה). זאת על רקע השימוש של חברת החשמל בדלקים יקרים, לאחר הפגיעה באספקת הגז המצרי. בנוסף, בשנה האחרונה נרשמה עלייה של 5.6% במחירי הדלקים. ללא סעיפי האנרגיה, עלה מדד המחירים בשנה האחרונה ב-1.4% בלבד. בראיה קדימה, עליית מחירי החשמל העיקרית, ככל הנראה, כבר מאחורינו. יתרה מזאת, ירידת מחירי הסחורות והנפט בתקופה האחרונה, צפויה אף היא למתן את הלחצים האינפלציוניים.

מה צפוי בחודשים הקרובים?

מדד חודש אפריל בדרך כלל הינו המדד הגבוה ביותר בשנה, כך שהמדדים הקרובים, צפויים להיות נמוכים יותר (ביטוי לכך ניתן גם בירידה חדה בציפיות האינפלציה לאחר פרסום המדד). בשניים עשר החודשים הקרובים צפוי המדד לעלות ב-2.1%, כאשר כמחצית מהעלייה תגיע מכיוון שכר הדירה.

בהתייחס להחלטות הריבית בחודשים הקרובים - כפי שעולה מפרסום פרוטוקול דיוני הריבית, החשש העיקרי של בנק ישראל הינו מהשינוי לרעה שחל בסביבה הכלכלית בעולם (בין היתר בהקשר של הייצוא הישראלי). מאז ההחלטה ב-23/4 חלה, לדעתנו, הרעה נוספת, תוך עלייה במפלס הפחד לגבי יציבות גוש האירו. יתרה מזאת, בנק ישראל מציין בהודעה כי, לבד מסעיפי הדיור והאנרגיה לא ניכרים לחצים אינפלציוניים, המדד הנוכחי ממשיך ותומך באמירה זאת. לאור זאת, אנו מעריכים כי הצעד הבא של בנק ישראל יהיה לכיוון הורדת ריבית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ניתוח

לקראת "אפקט דצמבר": איזה חודש הוא באמת הטוב ביותר - לקניית מניות?

משה אוזקרגוז, אנליסט מניות בבנק דיסקונט, מתייחס לסוגיית 'ראלי סוף שנה'. האם הוא יקרה השנה ומה אומרת הסטטיסטיקה?
משה אוזקרגוז |
נושאים בכתבה שוק ההון

לקראת סוף שנת 2013, הגיע הזמן לקצת סטטיסטיקה. אז הנה כמה נתונים על 'אפקט דצמבר' ב-S&P 500 בעשור האחרון: 1. חודש דצמבר, הוא ההזדמנות האחרונה של מנהלי ההשקעות לשפץ את תשואת הפורטפוליו לקראת השנה הבאה. כמו כן, העליה במכירות וברווחים של החברות לקראת הכריסטמס תומכת בשוק המניות ובראלי סוף שנה. 2. בעשור האחרון מדד S&P 500 הניב תשואה ממוצעת של 1.93% בחודש דצמבר ולמרות התפיסה הרווחת כי מדובר בחודש הטוב בשנה (מכירות חגים, שיפוץ תשואות וכו') תשואה נאה זו, היא שנייה בלבד לתשואת המדד הממוצעת 2.77% בחודש אפריל. 3. בכל הנוגע לביצועי ענפי המניות בחודש דצמבר, ניתן לראות בטבלה המסכמת שענפי הבריאות וחומרי הגלם הניבו תשואה ממוצעת טובה יותר ממדד S&P 500 בדצמבר, שהסתכמה ב 2.5% ו 2% בהתאמה. ממצאים עיקריים דצמבר טוב, אפריל יותר טוב - דצמבר הוא החודש השני הטוב ביותר עם תשואה ממוצעת של 1.93% לעומת אפריל החודש הראשון הטוב ביותר, עם 2.77%. בנוסף, רצף החודשים הטוב ביותר הם מרץ אפריל ולא דצמבר ינואר. ממוצע התשואות בענפי הבריאות וחומרי הגלם עקף את S&P 500 - ענפים אלו אמנם רשמו בממוצע תשואת יתר על תשואת מדד S&P 500 בדצמבר, אך הצליחו לעקוף אותו רק ב 5/10 השנים האחרונות. אוהבי ההימורים שימו לב - סיכויי ההצלחה בבחירת הענפים בדצמבר נמוכים, ולכל היותר 50% לפי העשור האחרון. יחד עם זאת, אם כבר מהמרים אז ענף חומרי הגלם הכה את השוק ב 5/10 השנים האחרונות והניב תשואה מקסימאלית של כ 10% לעומת תשואה מינימאלית של כ 3%- וענף האנרגיה הכה את השוק ב 4/10 השנים האחרונות עם תשואה מקסימאלית של 12.6% ומינימאלית של 5%-. מסקנה - מי שלא מנסה להכות את השוק או לא אוהב לזפזפ בין הענפים, עפ"י ביצועי העשור האחרון, מדד S&P 500 מציע יחס סיכון סיכוי מספק, עם תשואה ממוצעת של כ 2% ותשואה מקסימאלית ומינימאלית של 6.53% ו 0.86%- בהתאמה. ***הערות ואזהרות כלליות מטעם בנק דיסקונט לישראל בע"מ: "הניתוח הכלול בסקירה זו הינו למטרת אינפורמציה בלבד ואין לראות בו המלצה, תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם או הזמנה לייעוץ כאמור או הצעה להחזיק/לקנות/למכור ני"ע או נכסים פיננסיים או התחייבות של בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: "הבנק") לייעץ ללקוחותיו בהתאם לאמור בו. הניתוח מתפרסם בהתבסס, בין היתר, על נתונים ומידע גלויים לציבור שהונחו כמהימנים מבלי שנבדקו עצמאית, העשויים להיות חסרים, בלתי מדויקים, בלתי מעודכנים ואינם מתיימרים להוות ניתוח מלא של כלל הנושאים המפורטים בה או להחליף את שיקול דעתו העצמאי של הקורא. הדעות המובאות בסקירה מייצגות את עמדת מחבריה והן אינן זהות בהכרח לעמדת יועצי ההשקעות בבנק.