הבורסה המקומית עלתה בחודש שעבר, וול סטריט ירדה והתוצאה היא טווח תשואות רחב של תשואות בקרנות הפנסיה בגופים השונים. התשואה הממוצעת בקרנות הפנסיה בדצמבר נעה בין 0.4%-0.5% במסלולים השונים בהתאם לגיל החוסכים. בכך סיימו הקרנות את שנת 2024 עם תשואה שנתית ממוצעת של כ-15% בשכבת הגיל הצעירה (50 ומטה), כ-14% במסלול לבני 50-60,  וכ-10% בשכבת הגיל המבוגרת (60 ומעלה). אלו תשואות נהדרות ששקולות לתשואה ממוצעת של שנתיים וחצי. 

בשכבת הגיל הצעירה הובילו את חודש דצמבר הקרנות של חברות הביטוח הפניקס (1.1%) ומנורה (0.75%) ושל בית ההשקעות מיטב (0.7%). בתחתית הטבלה החודשית ניתן למצוא את הקרנות של אלטשולר עם תשואה שלילית חריגה של 0.3%, וכן את של חברת הביטוח הראל (0.3%) ובית ההשקעות מור (0.1%). עם זאת, וחרף התשואה השלילית אלטשולר סיימה את שנת 2024 עם התשואה שנתית גבוהה יחיסית של 15.7%, מתחת לקרנות של הפניקס (17.3%) ומיטב (15.6%). בסוף הרשימה ניתן למצוא את הקרנות של הראל (13.2%), מגדל (14.3%), מנורה וכלל (14.6%)

• שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
• פנסיה במסלול S&P 500 - ההגנה שלא מדברים עליה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תמונה דומה עולה גם בקרב שכבת הגיל הבאה (בני 50-60). מי שסיימו את החודש בראש הטבל הן הקרנות של הפניקס (0.9%), מיטב (0.7%) ומנורה (0.7%). מנגד, גם כאן הקרנות של אלטשולר (-0.3%) מור (0.1%) והראל (0.3%) אכזבו. במבט שנתי, גם במסלול זה הפניקס כבשה את הפסגה עם תשואה של 1.58% ואחריה מיטב (14.3%) ואלטושלר (14.3%). בתחתית הרשימה ניתן למצוא את הקרנות של הראל (12.1%), מנורה (12.9%) ומגדל (13.21%).

גם בשכבת הגיל המבוגרת, של החוסכים המתקרבים לגיל פנסיה, נרשמה מגמה דומה, אם כי הפערים קטנים יותר בשל הנטייה להשקעה באפיקים סולידיים. גם כאן, הקרנות של הפניקס, מנורה ומיטב כיכבו במהלך חודש דצמבר עם תשואה סולידית של 0.6%, בזמן שהקרנות של אלטשולר (0%) מור (0.3%) והראל (0.3%) אכזבו. במבט שנתי, הפניקס הציגה את הביצועים הטובים ביותר, בהמשך לשנה הטובה שהציגה חרף, עם תשואה שנתית של כ-11.7%.

במבט ארוך טווח, שהוא החשוב בבחינה של קרנות הפנסיה, הציגו הקרנות תשואה ממוצעת של כ-49% עבור חוסכים צעירים (מתחת לגיל 50), כ-45% עבור גילאי ה-50, ותשואה של כ-34% עבור שכבת הגיל של המתקרבים לפנסיה (60 ומעלה). מי שעמדו גם החודש בראש הטבלה בטווח הארוך הן הקרנות של הפניקס, מיטב ומנורה. מנגד, הקרנות של אלטשולר, הראל וכלל הגיעו לתחתית הרשימה בכל שכבות הגיל, בכל הקשור לתשואה בחמש השנים האחרונות.

• בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
• פיץ' מעלה את אופק הדירוג של הבנקים; קדימון לעדכון הדירוג של ישראל?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• קרנות השתלמות באוקטובר - תשואה של 1.5% במסלול הכללי; תשואה...

חיסכון לטווח ארוך - הכי ארוך

פנסיה היא חיסכון לטווח ארוך, כשעבור אזרחים רבים, קרן הפנסיה היא אפיק החיסכון המשמעותי והחשוב ביותר. בהקשר זה, נהוג לציין את כלל האצבע שאומר שכדי לקבל פנסיה חודשית של כ-8.3 אלף שקל בחודש צריך לחסוך לאורך שנות העבודה כ-2 מיליון שקל בקרן הפנסיה. ככל שעובדים פחות שנים בדרך - מפסידים שנות חיסכון, וזה עלול להיות משמעותי בזמן הפרישה.

אדם שהמשכורת החודשית שלו היא 10,000 שקל בחודש ברוטו, מפריש (יחד עם הפרשות המעביד) כ-1,800 שקל בחודש לקרן הפנסיה ופיצויים. לאורך 40 שנות עבודה בשכר זה העובד יפריש כ-890 אלף שקל. מהיכן יגיעו עוד 1.1 מיליון שקל? נכון - אפקט הריבית דריבית בשוק ההון (בשילוב רכיב תשואת אג"ח מובטחות - התחייבות של המדינה לשלם ריבית כך שבתקופה של ירידות בשווקים - הרכיב הזה מהווה הגנה מסוימת). מכאן החשיבות הגדולה בלהתחיל לחסוך מוקדם, יותר שנות חיסכון משמעותה יותר כסף בפנסיה.

בבסיס הרעיון עומדת ההנחה שבטווח הארוך השוק ימשיך לצמוח, על אף הירידות העיתיות. לכן, ירידות שערים בחודש אחד או בשנה אחת, הן פחות קריטיות לחיסכון, שכן החוסכים רואים את הכסף רק בחלוף לא מעט שנים. לצורך כך, מציעות חברות הפנסיה השונות מסלולים מותאמי גיל, מתוך ההבנה שכל שעולים בגיל, יש פחות זמן עד לפנסיה, והתיק נהיה רגיש יותר לירידות. כלומר, בניגוד לאדם צעיר שרק החל לחסוך, אדם שמתקרב לגיל הפנסיה, לא יכול להרשות לעצמו סיכונים גדולים, ולכן החברות יקטינו בתיק של שכבת הגיל שלו את החשיפה לשוק המניות לטובת השקעה באפיק סולידי (לרוב אג"ח). לעומתו האדם הצעיר פחות מוטרד ממפולת נקודתית בשווקי ההון, וירצה להגדיל את החשיפה שלו לאפיק המנייתי שכן האפסיד שיכול להתקבל מאפיק זה הוא גבוה משמעותי מזה שמתקבל באפיקים הסולידיים.

הבעיה עם ההנחה הזו היא שהיא כללית מדי - יש אנשים שמבחינת ניתוח הצרכים שלהם, יכולים להמשיך ולהשקיע במניות בשיעור גבוה מאוד (לדוגמה - יש להם הכנסות נוספות בפנסיה, יש להם נדל"ן, דירות, ועוד). כך שהנחת הבסיס הזו לא תופסת לכולם, והכי חשוב - העולם השתנה ואיתו גם גיל הפרישה. אנשים לא מפסיקים לעבוד בגיל פרישה, הם ממשיכים לייצר הכנסות. גם תוחלת החיים עלתה ומצד אחד אנשים צריכים יותר כסף לפנסיה, אך מצד שני זה אומר שיש יותר זמן  לתיק הפנסיה להניב תשואה, ואם כך, אז יש שאלה אם זה נכון להוריד את משקל המניות כשמבוגרים? החיים לא נגמרים בגיל 60-65.