השקעות
צילום: pexels

למרות הכל Higher for longer?

מה מצבה של האינלפציה? האם אנחנו לקראת מיתון? מה לגבי ישראל וכיצד יושפע שוק המניות?
עידן אזולאי |

כסאותיהם של האנליסטים במחלקות המקרו בבתי ההשקעות בארה"ב רעדו בשבוע שעבר. באופן מפתיע ביותר ולאחר חודשים רצופים רבים שבו מדד המחירים עלה בשיעור נמוך מהצפי, מדד ינואר עלה בשיעור גבוה מהתחזית. הקונצנזוס צפה ששיעור העלייה השנתי יירד לקצב של 2.9%, אבל שוד ושבר, המדד עלה בקצב גבוה יותר של 3.1%. פספוס התחזיות שיבש לחלוטין את ה"תוכניות" של השוק לגבי הריבית. השוק שב"שיאו" צפה תשע הפחתות, הנמיך ציפיות לארבע הפחתות בלבד. סביר להניח שאם המדדים הבאים "ימאנו להיענות" לתחזיותיהם של האנליסטים, גם הציפיות המופחתות להורדת הריבית לא יתממשו. הגורם העיקרי למדד הגבוה היה הדיור. כפי שניתן לראות בגרף שמצורף למטה, על אף הירידה מהשיא, קצב העלייה השנתי נמצא עדיין ברמות גבוהות מאוד, כאשר תשלומי שכר הדירה החציוניים שוהים ברמה הגבוהה ביותר אי פעם (1,950 דולר), כמו גם תשלומי המשכנתא החודשיים (2,850 דולר).

העלייה החדה בשנים האחרונות במחירי הבתים לצד עליית הריבית הביאו לכך שמדד היכולת לרכוש דירה (תרגום חופשי ל-Affordability index) ירד לרמה הנמוכה ביותר אי פעם. להשלמת התמונה על היכולת של האמריקאים לקנות דירה, הנה כמה נתונים בפרספקטיבה היסטורית. ההכנסה החציונית של משק בית בארה"ב ב-1960 עמד על 5,600 דולר ומחירו החציוני של בית היה 11,900 דולר. ההכנסה החציונית של משק בית ב-2023 עמדה על 70,700 דולר ומחירו החציוני של בית עומד על 416,000 דולר. בעיה כלכלית או בעיה חברתית? או גם זה וגם זה. ימים יגידו. האם מדד ינואר היה חריג והמדדים הבאים יהיו יעידו על חזרה למגמה של אינפלציה יורדת? אחד המקרואיסטים הטובים בוול סטריט, ג'ים ביאנקו (Jim Bianco), סבור שמקבלי ההחלטות הכלכליות בארה"ב טועים בהערכתם לפיה השפעות הקורונה היו חד פעמיים או זמניים ולכן הכלכלה האמריקאית אינה בדרך חזרה למה שהיה טרום הקורונה, היינו אינפלציה שנתית ממוצעת של 2%. הקורונה כבר אמנם אינה מרתקת אותנו לבתינו, אבל היא הניעה מספר תהליכים גלובליים משמעותיים שהשפעתם תלווה אותנו עוד זמן רב. נתעכב על החשוב שבהם, גלובליזציה. עד לקורונה, החברות בעולם הקימו את המפעלים שלהן היכן שהיה הכי זול כאשר בדרך כלל זה היה סין. אלא ששיבוש שרשראות האספקה לצד מתחים פוליטיים מול סין אילצו את היצרנים האמריקאים לחפש חלופות אחרות, מה שהניע תהליך של העתקה של מפעלים מהמזרח (ובעיקר סין) לעבר אמריקה. כך מצאה עצמה לפתע מקסיקו לראשונה מאז תחילת המאה כיצואנית גדולה יותר לארה"ב מאשר סין.

ייצור במקסיקו זול לעומת ייצור בארה"ב, אבל יקר יותר מאשר ייצור בסין. הוסיפו לזה את העלות הכבדה (גם אם חד פעמית) של העתקת המפעל והרי לכם עלויות ייצור גבוהות מאלו שהיו עד לקורונה וכנראה שילוו אותנו עוד זמן רב. שורה תחתונה, הנתונים האחרונים מעלים את הסבירות שמסעה של האינפלציה בכיוון מטה יהיה ארוך יותר ממה שנצפה עד כה. בהתאם לכך, גם סביבת הריבית תישאר גבוהה יחסית לאורך זמן על כל ההשלכות של זה.

אז מה התייקר?

מכירים את התחושה הזו שלמרות שמדד המחירים לצרכן מצביע על האטה באינפלציה נדמה שהכל יקר? יתכן והתחושה הזו משקפת לעיתים באופן אמין יותר את מגמת האינפלציה לעומת המדד הרשמי. מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר בישראל נותר ללא שינוי. זאת אומרת, בחישוב של השינוי המצטבר במחיריהם של כל המוצרים שנמדדים בהשוואה לחודש הקודם לא היה שינוי. זה נעים לדעת שלאחר כשלוש שנים בהן סבלנו מאוד מעלייה חדה במחיריהם של רוב המוצרים, יש סוף סוף רגיעה. ובכן, מי שחש שהמדד הרשמי לא מייצג באופן מדויק את המציאות ימצא עניין בבחינה של המוצרים שנמדדים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הטבלה שמצורפת למטה מפרטת את ההשפעה שהייתה לשינוי של כל אחד המרכיבים על המדד הכולל בינואר. כפי שניתן לראות, מי שבחודש ינואר לא מילא דלק ברכבו, לא צרך בשר, עופות ודגים, גר באוהל, לא עישן, לא נזקק לשירותי בריאות, אך לעומת זאת, חידש את המלתחה ונסע לנופש גם בארץ וגם בחו"ל, שילם פחות. נפלאותיה של הסטטיסטיקה. מצפים לירידת ריבית? זה יקרה רק לאחר שהמחירים יפסיקו לעלות. בינתיים זה ממש לא קורה.

 

קבוצות מוצרים / שירותים אחוז שינוי התרומה לשיעור השינוי במדד
דלק ושמנים לכלי רכב 3.5 0.0903
בשר, עופות, דגים ומוצריהם 1.2 0.0503
שירותי דיור בבעלות הדיירים 0.2 0.0340
סיגריות וטבק 1.1 0.0291
שירותי ביטוח בריאות בקופות חולים ובחברות ביטוח 1.2 0.0290
שכר דירה 0.4 0.0257
הלבשה 1.0- 0.0194-
ביטוח רכב 1.0- 0.0247-
הארחה, נופש וטיולים 4.9- 0.0381-
נסיעה לחו"ל 7.6- 0.1406-
 

ומה לגבי ישראל?

ישראל נמצאת באחת התקופות הקשות והמאתגרות בתולדותיה. הגורם העיקרי שנוסך בנו אופטימיות לגבי היכולת של המדינה לצלוח את המשבר הזה הוא הכלכלה. כלכלת ישראל ששינתה את פניה באופן דרמטי מאז שנות השמונים היא היום אחת הכלכלות החזקות ביותר בעולם כפי שזה משתקף בשלל נתונים אודותיהם דנו בשבועות האחרונים. בשל היותה מקור כוח משמעותי שלנו, כמה מחורשי רעתה של ישראל ביצעו לאחרונה מספר פעולות שעלולה להיות להן השלכה כלכלית לא מבוטלת, אשר נקווה ואינן מסמנות את תחילתה של מגמה מדאיגה. עם זאת, יש לציין שלפחות לפי שעה הפעולות אינן בעלות השפעה גדולה אך נדרשת בחינה אסטרטגית לצורך התמודדות עם התופעות הללו.

הכלכלן איל השקס שבעברו שירת בחטיבת המחקר של אמ"ן מציין כמה אירועים כאלו שאירעו לאחרונה. האירוע הראשון הוא האיסור שהטילה ממשלת מלזיה על עגינה של ספינות ישראליות בנמליה. האיסור אינו על מעבר במיצרי מלאקה שנמצאים במיקום אסטרטגי חשוב, אלא על עגינה. בנוסף מציין השקס את הסרתה של ישראל מרשימת המדינות לעידוד היצוא על ידי טורקיה. עוד דווח לאחרונה על האטה "מסתורית" בשרשראות אספקה מסין לישראל, בעיקר של מוצרים אלקטרוניים. הסינים כהרגלם לא שוברים את הכלים, אלא רק מזיזים אותם. מה גורם לסינים דווקא עכשיו לנהוג כך? נזכיר עוד את קריאתה של אירלנד לבחון מחדש את הסכמי הסחר בין ישראל לאיחוד האירופי, החלטת בית המשפט בהולנד על הקפאת מכירת חלפים למטוסי 35-F וכמובן לא נשכח את מתקפות החותים שמשבשות במידה רבה לא רק את הסחר של ישראל אלא של כל העולם. נכון לעכשיו, השפעתם של האירועים הללו היא מינורית אך קשה להתעלם מכך שחלקם מתבצעים לא רק על ידי מדינות שעוינות במופגן את ישראל, אלא גם על ידי מדינות ידידותיות. למרות ההשפעה המינורית שיש לאירועים על המשק המקומי, רצוי לשים לב אליהם ואם קובעי ההחלטות בישראל יבצעו חשיבה אסטרטגית בנושא, זה יהיה מועיל ביותר. שורה תחתונה, לא נעים ומטריד, אך לעת עתה נסבל. ושוב תודה לאיל.

שוק המניות

הגורם העיקרי שמניע את שוקי המניות הוא רווחיותן של החברות. השווקים עולים כאשר ישנן ציפיות לעליה ברווחים ולהיפך. מהפכת ה-AI הייתה הגורם העיקרי שהניע את גל העליות בשוק האמריקאי בשנה שעברה. הציפייה היא שחברות הטכנולוגיה נמצאות בעיצומה של גל חדשנות אדיר שממנו ייהנה כל העולם, כאשר השימוש הגובר ב-AI אמור לשפר ולייעל תהליכים, כך שהרווחיות תעלה. הזינוק החד במחירי המניות בארה"ב בחודשים הקרובים מעלה את הציפייה לעלייה דומה ברווחיותן של החברות. כפי שניתן לראות בגרף שמצורף אשר משווה בין מדד ה-S&P 500 לבין הרווח למניה של המדד, צריך לקרות אחד משני דברים. או שהרווח יזנק בקרוב ל-10% ברבעונים הקרובים או ש..המחירים יירדו. מחירי המניות בארה"ב יקרים. לא בועה, אבל יקרים.

קיראו עוד ב"גלובל"

וכשהמחירים יקרים, אנחנו מגדילים את המשקל של סקטורים או מניות שהצמיחה הצפויה בריווחיהן עדיין אינה מגולמת באופן מלא. נכון לעכשיו, אנחנו סבורים שקיימים יחסי סיכון-סיכוי טובים בסקטור הבריאות ותעשייה הביטחונית עליה כתבנו לפני כמה שבועות. וכדי לחזק את דעתנו החיובית על החברות הביטחוניות, מצורף צילום של כותרת שפורסמה בשבוע שעבר ב"פיננשל טיימס".

הכותב ובית ההשקעות עשויים להחזיק בניירות ערך שמוזכרים במאמר. אין לראות בנאמר תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכי המיוחדים של כל אדם ואינו מהווה ערובה או מדד כלשהו לרווח ותשואות עתידיות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

המיליארד ריי דליו
צילום: Harry Murphy / Web Summit via Sportsfile

ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"

מייסד ברידג'ווטר מזהיר מ"משבר פיננסי" בתוך 3 שנים: "12 טריליון דולר חוב חדש בשנה - והעולם לא רוצה לקנות"

עמית בר |

ריי דאליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר אסושייטס ואחד המשקיעים המשפיעים בעולם, מזהיר כי ארה"ב עומדת בפני סיכון חמור ליציבות הסדר המוניטרי הגלובלי. לדבריו, החוב הפדרלי  שמגיע כיום ל-37.5 טריליון דולר, מתנפח בקצב שאינו בר-שליטה, והמערכת הפיננסית מתקשה לעכל את גיוסי החוב בהיקפים חסרי תקדים. בנוסף, תשלומי הריבית על החוב צפויים להגיע ל-1.13 טריליון דולר בשנת הכספים 2025, מה שמגביר את הלחץ על התקציב הפדרלי.

ריי דאליו מזהיר: "משבר חוב חמור בארה"ב עשוי לפרוץ תוך שלוש שנים"

ריי דאליו משנה גישה: "אני מתרחק מאגרות חוב, ורוכש זהב וביטקוין"

בפאנל בפורום Future China הגלובלי בסינגפור, אמר דליו: "אתם רואים את האיום על הסדר המוניטרי. מכלול הגורמים הללו יחד יקבע האם אנחנו עדים לסוף של האימפריה האמריקאית". הציטוט הזה משקף את חששותיו העמוקים, שמבוססים על ניתוח היסטורי של אימפריות קודמות, כמו האימפריה הבריטית, שקרסו תחת עול חוב כבד ומאבקי כוח פנימיים.


גירעון מתמשך, חוב מתנפח: נתונים מדאיגים


דאליו הסביר כי קיים פער קבוע ומתמשך בין ההכנסות וההוצאות בתקציב האמריקאי. הפער הזה מחייב את ארה"ב לגייס חוב חדש בהיקף כולל של 12 טריליון דולר - שילוב של מימון הגירעון, תשלומי ריבית וגלגול חוב קיים. "לשוק העולמי אין את אותה רמת ביקוש לאג"ח אמריקאי, וזה יוצר חוסר איזון חריף בין היצע לביקוש," הדגיש דאליו.