וורן באפט
צילום: וורן באפט אתר

ההימור של באפט – מגדיל החזקתו באקטיוויז'ן; מצפה שהרגולטור יאשר את עסקת מיקרוסופט, בניגוד להערכות בוולסטריט

באפט רכש מניות ב-4.5 מיליארד דולר בחודשים האחרונים בהערכה שמיקרוסופט תוכל להשלים את הרכישה לפי מחיר של 95 דולר למניה; המניה נסחרת בדיסקאונט של 20% על מחיר העסקה, אבל באפט סבור שזו הזדמנות

מיקרוסופט דיווחה לפני מספר חודשים על כוונתה לרכוש את חברת הגיימינג, אקטיוויז'ן בליזארד עבור 69 מיליארד דולר. מדובר במחיר של 95 דולר למניה והמחיר אכן עלה עם הדיווח, אלא שבעקבות קשיים רגולטורים בסגירת העסקה וחשש שלבסוף העסקה לא תיסגר או שיהיו שינויים במתווה העסקה הסופי, מחיר המניה ירד והוא נמוך ממחיר העסקה – בין 75 דולר ל-80 דולר בחודש האחרון. המחיר מבטא דיסקאונט של כ-20%  על מחיר העסקה. את וורן באפט זה לא מפחיד, ההיפך. הוא סבור שזו הזדמנות. 

 

ברקשייר האת'וויי של באפט וצ'רלי מאנגר ניצלו את התנגדות בית המחוקקים לעסקה ואת הירידה במניה, לרכישה של 4.5 מיליארד דולר במניה והם הגיעו לנתח של 9.5% בחברה במחיר משוקלל של כ-78 דולר. עסקה, אם וכאשר תהיה, תניב להם רווח של 20%. 

 

ברקשייר החזיקה ב-2.5% לפני עסקת הדיווח על עסקת הרכישה, אבל הגדילה משמעותית לאחר הדיווח על העסקה עד ל-9.5%. באפט פשוט מאמין שמיקרוסופט תרכוש בסופו של דבר את אקטיוויז'ן. מיקרוסופט אחרי העסקה תהיה השלישית בתחום הגיימינג, זה להערכתו לא מיקום ומעמד שעשוי לבטל את העסקה.

 

המובילות העולמיות בתחום הגגמיינג הן טנסנט וסוני.  כך או אחרת, העסקה הנרקמת לרכישת אקטיוויז'ן מתחברת עם החזון של מיקרוסופט לטווח הארוך, שכן היא מתחרה עם Meta (לשעבר פייסבוק) כדי לבנות טכנולוגיות ליצירת עולם וירטואלי (metaverse) שמשחקים הם המהות שלו. למעשה, מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, היה מנכ"ל הביג טק הראשון שהכיר בפומבי בערכו של המטא-וורס, חודשים לפני מנכ"ל Meta, מארק צוקרברג. כיום, עולמות וירטואליים רבים נשלטים על ידי גיימינג, אבל מנהלי חברות הגיימינג מתכננים למשוך קהלים נוספים, ולהפוך את זירת הגיימינג למקום מרכזי ברשת, שיחליף פעילות של רשתות חברתיות מסורתיות.

  

מיקרוסופט הגדירה את תחום הגיימינג לאחד ממנועי הצמיחה שלה גם דרך רכישות. בשנת 2014 היא רכשה את Minecraft Mojang תמורת 2.5 מיליארד דולר. ובשנה שעברה השלימה את רכישת יצרנית המשחקים Bethesda, בתמורה ל-7.5 מיליארד דולר.

 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דודו 05/05/2022 21:24
    הגב לתגובה זו
    עשה את הונו מבלי לייצר כלום אפילו לא אום לבורג.
  • 3.
    לא יאושר בחיים 05/05/2022 13:40
    הגב לתגובה זו
    אקטיווג'ן ב95 ולכן קנה לפני חודש בדיוק ולא מספר חודשים כפי שבאפט מגמגם את ב60 דולר זה עוד עלול להיגמר בכתב אישום על מידע בנ.ע לפחות לאנליסט שבאפט מתחבא מאחורי גבו.
  • 2.
    האמת 05/05/2022 12:57
    הגב לתגובה זו
    הוא תמיד אומר שהוא קונה חברה טובה ופחות מסתכל על המחיר. מכיוון שהוא משקיע לטווח זמן ארוך ואפילו ארוך מאד. לקנות כדי לעשות סיבוב של 20%? מה שווה כל הניתוח שבא אחר כך על מה שמיקרוסופט תעשה עם זה. הפך לסוחר יומי?
  • לרון 05/05/2022 17:28
    הגב לתגובה זו
    האופי משתנה,גם הציפיות,יפסיד מיליארד??? ואז מה.......??
  • שישקו 05/05/2022 14:52
    הגב לתגובה זו
    מ60 קניה של באפט להצעת רכש של גייטס ב ל95... מעל 50 אחוז !! לא מתאימה בשום צורה לפרוטופוליו של באפט הוא גם לא מבין בזה כפי שטוען אינו קונה משהו שאינו מבין בו כנראה לדבריו הבורסה הפכה בשנתיים האחרונות לקזינו והוא רוצה להיות חלק מהקזינו קניה לתווך של חודש הכי לא באפט שיכול להיות.
  • 1.
    חלל תקשורת (ל"ת)
    יוסי פדלון 05/05/2022 12:11
    הגב לתגובה זו
  • נחום 06/05/2022 16:21
    הגב לתגובה זו
    מה מיוחד בה ?
מקנזי סקוט
צילום: רשתות חברתיות לפי סעיף 27 א

המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם

רן קידר |
נושאים בכתבה מקינזי סקוט

אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר. 

סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".

 קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.

סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.

ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיותג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיות

ג'יימי דיימון: "כלכלת אירופה בבעיה אמיתית - ואם היא תיפול, כולנו נשלם את המחיר"

האם אירופה היא המוקד והמקור למשבר הבא? 

רן קידר |

מנכ"ל הבנק הגדול בעולם לא חסך מילים. ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'י.פי מורגן סבור שאירופה מאבדת גובה במהירות מסחררת. היא לא צומחת והופכת למקום פחות אטרקטיבי לעסקים, השקעות וחדשנות. ביורוקרטיה איטית, רגולציה כבדה מדי ושווקים מפוצלים הופכים את היבשת למלכודת.

דיימון מזהיר שאירופה חלשה = אמריקה פגיעה. "אם אירופה תיפול, כולנו ניפול", אמר והסביר -"הכלכלה העולמית בנויה על שותפות חזקה עם היבשת הוותיקה. ב-15 השנים האחרונות אירופה כבר ירדה מ-90% מגודל הכלכלה האמריקאית ל-65% בלבד, והמגמה לא עוצרת".

הנתונים של כלכלות אירופה חלשים - צמיחה צפויה של 1.3%-1.5% בשנים הקרובות, פרודוקטיביות יורדת, אוכלוסייה מזדקנת ומחסור חמור בכוח אדם מיומן. חברות טכנולוגיה גדולות? כמעט אין. סטארטאפים שרוצים להפוך לענקיות עולמיות? מעדיפים לעבור לארה"ב או אפילו לאסיה. גם מדינות כמו אירלנד, שפעם היו מגנט להייטק, בזכות הטבות מס, מאבדות את האטרקטיביות שלהן.

עם זאת, דיימון הצביע על כוונה של האיחוד האירופי להתקדם מבחינה דיגיטלית ו-AI לחוק אחד לכל היבשת, דבר שיפחית בירוקרטיה ויספק בהירות ותוואי צמיחה לתחום. ועדיין דיימון חושש שמשבר, האטה שתזרום לארה"ב ולעולם כולו תגיע מאירופה. 


כלכלת אירופה - נתונים

צמיחה בתמ"ג - ברבעון השלישי של 2025 נרשמה עלייה של 0.3% בתוצר של גוש היורו ו־0.4% בכלל האיחוד, המשקפת שיפור מתון אך לא אחיד.

תחזית שנתי 2025 - הצמיחה השנתית באיחוד צפויה לעמוד על כ־0.9%, כשהצפי לשנים הבאות עומד על 1.2% ב־2026 ו־1.3% ב־2027.

שיעור האבטלה - עומד על כ־6.3% בגוש היורו, עם יציבות יחסית בשנה האחרונה למרות לחצים חיצוניים.

אבטלת צעירים - בקרב בני 15 עד 24 עומדת על כ־14%, מה שמעיד על קושי מובנה בשילוב צעירים בשוק העבודה.

אינפלציה - נרשמה אינפלציה שנתית של כ־2.2%, מעט מעל היעד של הבנק המרכזי אך רחוקה מהשיאים של השנים האחרונות.

שכר - עלות שעת עבודה עלתה בכ־3.6%, נתון שמשקף גם לחצים מצד האינפלציה וגם שוק עבודה הדוק.

תעשייה - מדדי הייצור מציגים תנודתיות עם עליות וירידות לסירוגין, מה שמעיד על רגישות לביקושים גלובליים ולסביבה מאקרו כלכלית.

צריכה פרטית - ההוצאה של משקי הבית רשמה עלייה קלה, אך לא מספקת כדי להזניק את הצמיחה באופן משמעותי.

השקעות - ירידה של כ־1.8% בהשקעות הקבועות מצביעה על זהירות מצד החברות והחשש מהאטה גלובלית.

תמונה כללית - אירופה נמצאת במצב של שוק עבודה יציב אך השקעות חלשות, אינפלציה מתונה אך שברירית, וצמיחה שמבוססת בעיקר על ביקוש פנימי מתון.