מברננקי ועד באפט: מה הם חושבים לגבי כיוון הריבית של הפד'?

גיא בן סימון | (3)
נושאים בכתבה בן ברננקי

רגע לפני הכרזת הריבית לחודש ספטמבר ולאחר שירדה ההסתברות להעלאה לאחוזים בודדים, עומדת השאלה האם הבנק המרכזי של ארה"ב יעלה את הריבית עוד השנה למרות שעורי הצמיחה הנמוכים ולחצי האינפלציה.

 

בגולדמן זאקס אמנם העלו בתחילת השבוע את ההסתברות להעלאה בדצמבר ל-40% אחרי הנאום של נציגת הפד' בריינארד, אך עדיין מדובר בסיכויים נמוכים. בעוד מספר כלכלנים בשוק צופים עשור של ריביות שליליות, בדקנו מה אמרו הכלכלנים הכבדים בחודשים האחרונים.

 

נתחיל מהנגיד לשעבר בן ברננקי, שרק אתמול התבטא ברכות לגבי הריבית השלילית כשאמר: "היה זה עוזר מאד אם הבנקים המרכזיים יכלו לסמוך על מקבלי החלטות אחרים, במיוחד הפיסקליים מביניהם, כדי שיקחו חלק בנטל ייצוב הכלכלה במשבר הבא. מאחר שאי אפשר להבטיח זאת, ומאחר שסביבת הריבית הנמוכה עשויה להימשך, לפד' ולבנקים מרכזיים אחרים יש סיבות טובות לשקול לשנות את מסגרת המדיניות. האפשרות לשקול להעלות את יעד האינפלציה צריך להיות חלק מהדיון. אבל מוקדם מדי כדי לשלול את הפוטנציאל לאלטרנטיבה, כולל האפשרות של שימוש בשיעורי ריבית שלילית". דבריו מזכירים את עמדת קרן המטבע שהסבירה כי הריבית השלילית נכונה לטווח הקצר.

 

מנגד, באוגוסט האחרון היה זה מוחמד אל אריאן שכבר חרץ כי ניסיון הריבית השלילית שהושת על ידי הבנקים המרכזיים באירופה וביפן - נכשל. "הם לא היו צריכים לקחת את זה לשם, אבל הם עשו כך. רק עכשיו קובעי המדיניות מבינים שהנזק המוסף עולה על התועלת". אם נשפוט את הצעד שלא לקח דראגי בחמישי שעבר כאשר לא האריך את תכנית הרכישות עד מארס כפי שחלק מהשוק ציפה, אז אל אריאן אולי לא היה רחוק בהערכתו.

לגבי המשקיע האגדי וורן באפט, האורקל מאומהה מתנגד לריבית שלילית אך לאחרונה השמיע קולות אחרים. במאי האחרון אמר: "אם הממשל היה מכריז כי הריבית תהיה 0% למשך 50 שנה - הדאו ג'ונס יגיע ל-100,000 נקודות. אם דראגי לא היה עושה את מה שהוא עושה - הייתה לנו (ארה"ב) מדיניות שונה. אנו מושפעים מהבעיות שלהם". 

סטנלי פישר, סגן הנגידה ילן, אמר בסוף אוגוסט בראיון ל'רויטרס' כי הפד' קרוב להשגת יעדיו המרכזיים - תעסוקה מלאה ואינפלציה של 2% - ובכך למעשה רמז כי הבנק המרכזי עשוי להעלות את הריבית בהמשך השנה.

מבחינת התחזית של הגופים הגדולים, יוליוס בר, למשל מחזיק בהערכה כי בפעם הבאה שהפד' יעלה את הריבית יהיה זה במהלך המחצית הראשונה של 2017.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    נדב 15/09/2016 23:40
    הגב לתגובה זו
    פרשת השבוע"כי תצא למלחמה" הפעם זה לא תרגיל זה תקיפה של חיל האוויר באיראן, רק מט"ח רותך כאן.
  • 2.
    מתעניין 15/09/2016 15:24
    הגב לתגובה זו
    יותר חשוב כרגע שמערכת ביזפורטל תאתר את תגובתו של באפט לפשלה ולמעשה הרמאות של הבנק שלו וולס פארגו , מעשה חמור שמנוגד לערכיו המוצגים תמיד בתקשורת .
  • 1.
    קשה להעלות רבית לפני בחירות. (ל"ת)
    טומי 15/09/2016 11:25
    הגב לתגובה זו
שורט (דאי אי)שורט (דאי אי)
הטור של גרינברג

השורטיסטים מחכים לשוק בסיבוב

אם אפילו אנבידיה לא הצליחה לאושש את השוק, ייתכן שהוא בשל לתיקון. אם זה אכן קורה, מי שיובילו אותו יהיו כנראה מקצועני המכירות בחסר, שבניגוד למה שרבים חושבים, פעילותם חשובה כי היא מחזירה לשוק את השפיות. הבעיה היא שלצד אלה, פועלים גם אין סוף סחרני יום שעושים גם הם שורטים אבל ללא כל אסטרטגיה מאחוריהם, והם כן פוגעים בשוק. וגם: ההזדמנות שנמצאת בריסקיפייד



שלמה גרינברג |


עד לפרסום דוחות אנבידיה בסוף המסחר של יום ד' השבוע, וול סטריט עברה שבוע שנראה כאילו היא מתקרבת לצוק ואליבא דתקשורת נראה שהיא די בטוחה שיש משבר אמיתי. המניות ירדו בכל מקום, בארה"ב, ביפן, בדרום קוריאה וגם באירופה. מדדי ה-S&P, הדאו ג'ונס והנאסד"ק אותתו על מה שעשוי להיות רצף ההפסדים הארוך ביותר מאז אוגוסט.

בגיי'.פי מורגן אמרו כי "השוק סובל מצרבת קולקטיבית שמקורה באנבידיה שהפכה למבחן הלחץ הלא רשמי לכלל המסחר בבינה מלאכותית, ומגזר הטכנולוגיה מתחיל לפתע למצמץ בחוזקה. הסחר שבעבר הרגיש בלתי ניתן לעצירה מרגיש עכשיו בפאניקה".

הפד לא הרגיע אף אחד, מבול של נתונים כלכליים מאוחרים, כולל דוח התעסוקה של ספטמבר שעדיין חסר, צפוי סוף סוף להתפרסם, וכל רמז לבעיות עלול להחליש את הטיעון להורדת ריבית שצפו המומחים בדצמבר. היו"ר ג'רום פאוול כבר הטיל ספק בהורדת הריבית באומרו שהורדה רחוקה מלהיות מובטחת, ונשיאת הפד של בוסטון, סוזן קולינס, חזרה על אזהרה זו. שוב גבר החשש שמניות בינה מלאכותית, כמו אנבידיה, מוערכות יתר על המידה וכי נוצרה בועת השקעות. ואומנם, גם אחרי פרסום הדוחות שהיו כידוע טובים מהתחזיות, השוק שפתח בעליות, נסגר בירידות חדות.

את הכתבה של יום שישי הקודם התחלתי במשפט, "האם צריך תיקון? בהחלט" וניסיתי להסביר את הסיבות לכך שהוא  מאחר להגיע. ציינתי שכדי שתיקון יפרוץ צריך להופיע "זרז" שיגרום לו לפרוץ, משהו שיזכיר למשקיעים שהם פועלים בשיגעון. שכחתי, לצערי, לציין את השורטיסטים כאחד מהם ונראה שבסוף הם שיובילו את התיקון הנוכחי.

תיקון - כן, משבר אמיתי - לא

התיקון הנוכחי, שאני ורבים אחרים ממתינים לו מזה זמן, הכרחי, לבטח בתחום הטכנולוגי ויותר מזה בכל הקשור לתחומי הבינה המלאכותית, הקוונטים וכדומה. אבל ההשוואה למשברים נוסח 2000, 2008 ואפילו 1929 פשוט אינה במקומה.

סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.