מברננקי ועד באפט: מה הם חושבים לגבי כיוון הריבית של הפד'?

גיא בן סימון | (3)
נושאים בכתבה בן ברננקי

רגע לפני הכרזת הריבית לחודש ספטמבר ולאחר שירדה ההסתברות להעלאה לאחוזים בודדים, עומדת השאלה האם הבנק המרכזי של ארה"ב יעלה את הריבית עוד השנה למרות שעורי הצמיחה הנמוכים ולחצי האינפלציה.

 

בגולדמן זאקס אמנם העלו בתחילת השבוע את ההסתברות להעלאה בדצמבר ל-40% אחרי הנאום של נציגת הפד' בריינארד, אך עדיין מדובר בסיכויים נמוכים. בעוד מספר כלכלנים בשוק צופים עשור של ריביות שליליות, בדקנו מה אמרו הכלכלנים הכבדים בחודשים האחרונים.

 

נתחיל מהנגיד לשעבר בן ברננקי, שרק אתמול התבטא ברכות לגבי הריבית השלילית כשאמר: "היה זה עוזר מאד אם הבנקים המרכזיים יכלו לסמוך על מקבלי החלטות אחרים, במיוחד הפיסקליים מביניהם, כדי שיקחו חלק בנטל ייצוב הכלכלה במשבר הבא. מאחר שאי אפשר להבטיח זאת, ומאחר שסביבת הריבית הנמוכה עשויה להימשך, לפד' ולבנקים מרכזיים אחרים יש סיבות טובות לשקול לשנות את מסגרת המדיניות. האפשרות לשקול להעלות את יעד האינפלציה צריך להיות חלק מהדיון. אבל מוקדם מדי כדי לשלול את הפוטנציאל לאלטרנטיבה, כולל האפשרות של שימוש בשיעורי ריבית שלילית". דבריו מזכירים את עמדת קרן המטבע שהסבירה כי הריבית השלילית נכונה לטווח הקצר.

 

מנגד, באוגוסט האחרון היה זה מוחמד אל אריאן שכבר חרץ כי ניסיון הריבית השלילית שהושת על ידי הבנקים המרכזיים באירופה וביפן - נכשל. "הם לא היו צריכים לקחת את זה לשם, אבל הם עשו כך. רק עכשיו קובעי המדיניות מבינים שהנזק המוסף עולה על התועלת". אם נשפוט את הצעד שלא לקח דראגי בחמישי שעבר כאשר לא האריך את תכנית הרכישות עד מארס כפי שחלק מהשוק ציפה, אז אל אריאן אולי לא היה רחוק בהערכתו.

לגבי המשקיע האגדי וורן באפט, האורקל מאומהה מתנגד לריבית שלילית אך לאחרונה השמיע קולות אחרים. במאי האחרון אמר: "אם הממשל היה מכריז כי הריבית תהיה 0% למשך 50 שנה - הדאו ג'ונס יגיע ל-100,000 נקודות. אם דראגי לא היה עושה את מה שהוא עושה - הייתה לנו (ארה"ב) מדיניות שונה. אנו מושפעים מהבעיות שלהם". 

סטנלי פישר, סגן הנגידה ילן, אמר בסוף אוגוסט בראיון ל'רויטרס' כי הפד' קרוב להשגת יעדיו המרכזיים - תעסוקה מלאה ואינפלציה של 2% - ובכך למעשה רמז כי הבנק המרכזי עשוי להעלות את הריבית בהמשך השנה.

מבחינת התחזית של הגופים הגדולים, יוליוס בר, למשל מחזיק בהערכה כי בפעם הבאה שהפד' יעלה את הריבית יהיה זה במהלך המחצית הראשונה של 2017.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    נדב 15/09/2016 23:40
    הגב לתגובה זו
    פרשת השבוע"כי תצא למלחמה" הפעם זה לא תרגיל זה תקיפה של חיל האוויר באיראן, רק מט"ח רותך כאן.
  • 2.
    מתעניין 15/09/2016 15:24
    הגב לתגובה זו
    יותר חשוב כרגע שמערכת ביזפורטל תאתר את תגובתו של באפט לפשלה ולמעשה הרמאות של הבנק שלו וולס פארגו , מעשה חמור שמנוגד לערכיו המוצגים תמיד בתקשורת .
  • 1.
    קשה להעלות רבית לפני בחירות. (ל"ת)
    טומי 15/09/2016 11:25
    הגב לתגובה זו
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.