מברננקי ועד באפט: מה הם חושבים לגבי כיוון הריבית של הפד'?

גיא בן סימון | (3)
נושאים בכתבה בן ברננקי

רגע לפני הכרזת הריבית לחודש ספטמבר ולאחר שירדה ההסתברות להעלאה לאחוזים בודדים, עומדת השאלה האם הבנק המרכזי של ארה"ב יעלה את הריבית עוד השנה למרות שעורי הצמיחה הנמוכים ולחצי האינפלציה.

 

בגולדמן זאקס אמנם העלו בתחילת השבוע את ההסתברות להעלאה בדצמבר ל-40% אחרי הנאום של נציגת הפד' בריינארד, אך עדיין מדובר בסיכויים נמוכים. בעוד מספר כלכלנים בשוק צופים עשור של ריביות שליליות, בדקנו מה אמרו הכלכלנים הכבדים בחודשים האחרונים.

 

נתחיל מהנגיד לשעבר בן ברננקי, שרק אתמול התבטא ברכות לגבי הריבית השלילית כשאמר: "היה זה עוזר מאד אם הבנקים המרכזיים יכלו לסמוך על מקבלי החלטות אחרים, במיוחד הפיסקליים מביניהם, כדי שיקחו חלק בנטל ייצוב הכלכלה במשבר הבא. מאחר שאי אפשר להבטיח זאת, ומאחר שסביבת הריבית הנמוכה עשויה להימשך, לפד' ולבנקים מרכזיים אחרים יש סיבות טובות לשקול לשנות את מסגרת המדיניות. האפשרות לשקול להעלות את יעד האינפלציה צריך להיות חלק מהדיון. אבל מוקדם מדי כדי לשלול את הפוטנציאל לאלטרנטיבה, כולל האפשרות של שימוש בשיעורי ריבית שלילית". דבריו מזכירים את עמדת קרן המטבע שהסבירה כי הריבית השלילית נכונה לטווח הקצר.

 

מנגד, באוגוסט האחרון היה זה מוחמד אל אריאן שכבר חרץ כי ניסיון הריבית השלילית שהושת על ידי הבנקים המרכזיים באירופה וביפן - נכשל. "הם לא היו צריכים לקחת את זה לשם, אבל הם עשו כך. רק עכשיו קובעי המדיניות מבינים שהנזק המוסף עולה על התועלת". אם נשפוט את הצעד שלא לקח דראגי בחמישי שעבר כאשר לא האריך את תכנית הרכישות עד מארס כפי שחלק מהשוק ציפה, אז אל אריאן אולי לא היה רחוק בהערכתו.

לגבי המשקיע האגדי וורן באפט, האורקל מאומהה מתנגד לריבית שלילית אך לאחרונה השמיע קולות אחרים. במאי האחרון אמר: "אם הממשל היה מכריז כי הריבית תהיה 0% למשך 50 שנה - הדאו ג'ונס יגיע ל-100,000 נקודות. אם דראגי לא היה עושה את מה שהוא עושה - הייתה לנו (ארה"ב) מדיניות שונה. אנו מושפעים מהבעיות שלהם". 

סטנלי פישר, סגן הנגידה ילן, אמר בסוף אוגוסט בראיון ל'רויטרס' כי הפד' קרוב להשגת יעדיו המרכזיים - תעסוקה מלאה ואינפלציה של 2% - ובכך למעשה רמז כי הבנק המרכזי עשוי להעלות את הריבית בהמשך השנה.

מבחינת התחזית של הגופים הגדולים, יוליוס בר, למשל מחזיק בהערכה כי בפעם הבאה שהפד' יעלה את הריבית יהיה זה במהלך המחצית הראשונה של 2017.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    נדב 15/09/2016 23:40
    הגב לתגובה זו
    פרשת השבוע"כי תצא למלחמה" הפעם זה לא תרגיל זה תקיפה של חיל האוויר באיראן, רק מט"ח רותך כאן.
  • 2.
    מתעניין 15/09/2016 15:24
    הגב לתגובה זו
    יותר חשוב כרגע שמערכת ביזפורטל תאתר את תגובתו של באפט לפשלה ולמעשה הרמאות של הבנק שלו וולס פארגו , מעשה חמור שמנוגד לערכיו המוצגים תמיד בתקשורת .
  • 1.
    קשה להעלות רבית לפני בחירות. (ל"ת)
    טומי 15/09/2016 11:25
    הגב לתגובה זו
משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.