מברננקי ועד באפט: מה הם חושבים לגבי כיוון הריבית של הפד'?

גיא בן סימון | (3)
נושאים בכתבה בן ברננקי

רגע לפני הכרזת הריבית לחודש ספטמבר ולאחר שירדה ההסתברות להעלאה לאחוזים בודדים, עומדת השאלה האם הבנק המרכזי של ארה"ב יעלה את הריבית עוד השנה למרות שעורי הצמיחה הנמוכים ולחצי האינפלציה.

 

בגולדמן זאקס אמנם העלו בתחילת השבוע את ההסתברות להעלאה בדצמבר ל-40% אחרי הנאום של נציגת הפד' בריינארד, אך עדיין מדובר בסיכויים נמוכים. בעוד מספר כלכלנים בשוק צופים עשור של ריביות שליליות, בדקנו מה אמרו הכלכלנים הכבדים בחודשים האחרונים.

 

נתחיל מהנגיד לשעבר בן ברננקי, שרק אתמול התבטא ברכות לגבי הריבית השלילית כשאמר: "היה זה עוזר מאד אם הבנקים המרכזיים יכלו לסמוך על מקבלי החלטות אחרים, במיוחד הפיסקליים מביניהם, כדי שיקחו חלק בנטל ייצוב הכלכלה במשבר הבא. מאחר שאי אפשר להבטיח זאת, ומאחר שסביבת הריבית הנמוכה עשויה להימשך, לפד' ולבנקים מרכזיים אחרים יש סיבות טובות לשקול לשנות את מסגרת המדיניות. האפשרות לשקול להעלות את יעד האינפלציה צריך להיות חלק מהדיון. אבל מוקדם מדי כדי לשלול את הפוטנציאל לאלטרנטיבה, כולל האפשרות של שימוש בשיעורי ריבית שלילית". דבריו מזכירים את עמדת קרן המטבע שהסבירה כי הריבית השלילית נכונה לטווח הקצר.

 

מנגד, באוגוסט האחרון היה זה מוחמד אל אריאן שכבר חרץ כי ניסיון הריבית השלילית שהושת על ידי הבנקים המרכזיים באירופה וביפן - נכשל. "הם לא היו צריכים לקחת את זה לשם, אבל הם עשו כך. רק עכשיו קובעי המדיניות מבינים שהנזק המוסף עולה על התועלת". אם נשפוט את הצעד שלא לקח דראגי בחמישי שעבר כאשר לא האריך את תכנית הרכישות עד מארס כפי שחלק מהשוק ציפה, אז אל אריאן אולי לא היה רחוק בהערכתו.

לגבי המשקיע האגדי וורן באפט, האורקל מאומהה מתנגד לריבית שלילית אך לאחרונה השמיע קולות אחרים. במאי האחרון אמר: "אם הממשל היה מכריז כי הריבית תהיה 0% למשך 50 שנה - הדאו ג'ונס יגיע ל-100,000 נקודות. אם דראגי לא היה עושה את מה שהוא עושה - הייתה לנו (ארה"ב) מדיניות שונה. אנו מושפעים מהבעיות שלהם". 

סטנלי פישר, סגן הנגידה ילן, אמר בסוף אוגוסט בראיון ל'רויטרס' כי הפד' קרוב להשגת יעדיו המרכזיים - תעסוקה מלאה ואינפלציה של 2% - ובכך למעשה רמז כי הבנק המרכזי עשוי להעלות את הריבית בהמשך השנה.

מבחינת התחזית של הגופים הגדולים, יוליוס בר, למשל מחזיק בהערכה כי בפעם הבאה שהפד' יעלה את הריבית יהיה זה במהלך המחצית הראשונה של 2017.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    נדב 15/09/2016 23:40
    הגב לתגובה זו
    פרשת השבוע"כי תצא למלחמה" הפעם זה לא תרגיל זה תקיפה של חיל האוויר באיראן, רק מט"ח רותך כאן.
  • 2.
    מתעניין 15/09/2016 15:24
    הגב לתגובה זו
    יותר חשוב כרגע שמערכת ביזפורטל תאתר את תגובתו של באפט לפשלה ולמעשה הרמאות של הבנק שלו וולס פארגו , מעשה חמור שמנוגד לערכיו המוצגים תמיד בתקשורת .
  • 1.
    קשה להעלות רבית לפני בחירות. (ל"ת)
    טומי 15/09/2016 11:25
    הגב לתגובה זו
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)
דבר הגורו

ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן

אחרי הימור מוצלח בתחילת משבר הקורונה, שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש, אקמן נהפך לשם מוכר בשוק ההון. ב-1992 הוא הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, שקרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים

מנדי הניג |

הוא נולד ב-11 במאי 1966 בברונקס, ניו יורק. ויליאם אלברט אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה. אביו היה סוחר נדל"ן מצליח. אקמן למד בהרווארד ועשה שם תואר ראשון ו-MBA. בזמן הלימודים הוא ושותף שלו הקימו חברה שמכרה מדריכי טיולים לסטודנטים והרוויחו הודות לכך מאות אלפי דולרים.

ב-1992 אקמן הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, גוטהם פרטנרס, עם 3 מיליון דולר מהמשפחה והחברים. הקרן הצליחה בהתחלה אבל קרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. אקמן איבד הכל כולל 700 אלף דולר מכספו האישי. "זה היה הדבר הכי מביך ומכאיב בחיי", הוא סיפר. "חשבתי שהקריירה שלי נגמרה".

אבל אקמן לא נשבר. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים. הגישה האקטיביסטית שלו הניבה תוצאות מרשימות בתחילה.

הרגע המפורסם ביותר בקריירה שלו היה ההימור נגד הרבלייף ב-2012. אקמן הכריז אז שהחברה היא פירמידה והימר בהיקף של מיליארד דולר על קריסתה. זה הוביל למלחמה פומבית מול המשקיע האגרסיבי קרל אייקן, שקנה מניות של החברה רק כדי להכאיב לאקמן. אחרי חמש שנים של מאבק, אקמן הודה בתבוסה שלו - והפסיד 4 מיליארד דולר. "זו היתה הטעות הגדולה ביותר שלי", הוא הודה.

ואולם  ב-2020 אקמן ביצע אחד המהלכים המבריקים בהיסטוריה. בפברואר, כשהקורונה רק התחילה, הוא קנה ביטוח על קריסת השוק ב-27 מיליון דולר. כשהשווקים קרסו במרץ, הוא מכר את הפוזיציה ב-2.6 מיליארד דולר - רווח של כמעט פי 100 בחודש. "זה היה ההימור של החיים," הוא אמר.