שבבים; קרדיט: רוי שיינמן
שבבים; קרדיט: רוי שיינמן

טראמפ מתכנן לשנות את כללי ייצוא השבבים; המניות מזנקות

השינוי עשוי להגדיל את היקף המכירות של חברות שבבים אמריקאיות ולבטל את המגבלות שהוטלו בעידן ביידן; גם המניות הישראליות - נובה, קמטק וטאואר עולות

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה שבבים אנבידיה

ממשל טראמפ מתכנן לשנות את הכללים שהנהיג ממשל ביידן לגבי ייצוא שבבים מתקדמים המבוססים על בינה מלאכותית. לפי דוברת משרד המסחר האמריקאי, התקנות שנקבעו בעידן ביידן נחשבות למסורבלות מדי ומעכבות חדשנות אמריקאית. השינוי המתוכנן עשוי לכלול ביטול החלוקה לרמות (Tiers) בהן סווגו המדינות לצורך קביעת מכסות ייצוא שבבים, ויישום מדיניות פשוטה יותר שתאפשר גמישות רבה יותר בשיווק שבבים לשווקים בינלאומיים.


התקנות הנוכחיות, שהותוו בימיו האחרונים של ממשל ביידן, נועדו להקשות על סין וגוש המדינות העוינות להשיג שבבים מתקדמים שיכולים לשפר יכולות צבאיות. התקנות חילקו את העולם לשלוש רמות: הראשונה כללה 17 מדינות וביניהן טייוואן, שיכלו לרכוש שבבים ללא הגבלה; הרמה השנייה כללה כ-120 מדינות עם מגבלות על היקף השבבים; ואילו הרמה השלישית כללה את סין, רוסיה, איראן וצפון קוריאה, שחסומות לחלוטין מלקבל את השבבים. כעת, ממשל טראמפ סבור שהמודל של חלוקה לרמות הוא מסובך מדי ובלתי ניתן לאכיפה. במקום זאת, השינוי המסתמן יכלול משטר רישוי עולמי המאפשר הסכמים בין ממשלות לצורך הגדרת מדיניות ייצוא פרטנית. הרעיון הוא לפשט את התהליך ולאפשר לחברות אמריקאיות, כמו אנבידיה, להרחיב את המכירות הבינלאומיות שלהן.


האפשרות לשינוי בתקנות עוררה תגובות חיוביות בשוק, כאשר אנבידיה NVIDIA Corp. -0.53%   עלתה בכ-3% אתמול לאחר ההודעה, וכעת עולה בכ-2% בטרום המסחר, גם AMD עולה בטרום המסחר בכ-2%, ולמעשה מדד SOXX, העוקב אחרי מניות חברות השבבים הגדולות, עולה ב-1.7% בטרום המסחר. אנבידיה, שנחשבת לאחת מיצרניות השבבים המובילות בארה"ב, עשויה להרוויח מהקלה במגבלות הייצוא - במיוחד אם המדינות שעד כה היו מוגבלות יקבלו גישה רחבה יותר לשבבים המתקדמים. דוברת מטעם משרד המסחר ציינה כי המהלך יאפשר "שחרור של חדשנות אמריקאית" ויחזק את המעמד של ארה"ב כמובילה בתחום השבבים ובינה מלאכותית. עם זאת, עדיין לא נקבע לוח זמנים סופי לאישור התקנות החדשות, והדיון בנושא ממשיך להתנהל בין גורמי הממשל.


שינוי התקנות מגיעה על רקע הפגישה הצפויה בסוף השבוע בין ארה"ב לסין, כאשר ההערכות הן שהמו"מ הראשוני יתמקד תחילה בנושא זרימת הפנטלין מסין לארצות הברית. ישנה מלחמת גרסאות בין האמריקאים לסינים מי היה זה שביקש את הפגישה, אך נראה ששתי המדינות נואשות להגיע להסכם.


ההשפעה על מניות השבבים בישראל


מניות השבבים בבורסה המקומית מזנקות היום בעקבות ההודעה על שינוי כללי הייצוא בארה"ב. מניית נובה מטפסת בכ-6.8%, קמטק קמטק 3.08%  , פריורטק פריורטק 2.03%   וקווליטאו קווליטאו 2.03%   עולות בכ-6% כל אחת, וטאואר טאואר 2.45%   רושמת עלייה של כ-3.7%. העליות מגיעות לאחר תקופה קשה לענף השבבים שנפגע משמעותית מאז הכרזת מדיניות המכסים החדשה של טראמפ ב-2 באפריל, אז החלו המניות לרשום ירידות חדות שנמשכו לאורך החודש האחרון. בעקבות הכרזתו של טראמפ על מדיניות מכסים חדשה, נרשמה ירידה של עשרות אחוזים במניות השבבים, בעיקר בגלל החשש לפגיעה בצמיחה וירידה בהכנסות ממדינות מפתח כמו סין ושווקים נוספים באסיה. עם זאת, התאוששות נרשמה בשבועות האחרונים לאור צפי להתפתחויות חיוביות וכעת השוק מגיב באופן חיובי לשינוי המתוכנן בכללי הייצוא, מתוך ציפייה לשיפור אפשרי בתנאי השוק עבור חברות השבבים.


מבט על המכפילי הרווח של החברות עדיין מציג תמונה אטרקטיבית, מצד אחד זה מעניין כי החדשות מפיחות תקווה שבה ההתאוששות תתרום לעליה בצמיחה, טראמפ וסין יפגשו והשיחות עשויות להניב פרי כי לשתי המדינות יש הרבה מה להפסיד במידה והמצב הנוכחי ישאר. מצד שני, טראמפ ידוע בחוסר היציבות שלו ובהצהרות שיכול לזעזע את השוק, וחוסר הוודאות עדיין קיים. נובה נסחרת היום במכפיל רווח עתידי של 23, קמטק 20, ואנבידיה במכפיל רווח עתידי של 21.


טאואר בולטת בירידה החדה ביותר מבין חברות השבבים הישראליות מתחילת השנה, עם ירידה של כ-29%. זאת, בהשוואה לירידות מתונות יותר בקרב מתחרותיה: קמטק ירדה בכ-12%, פריורטק איבדה כ-10%, וקווליטאו ירדה בכ-5.5%. לעומתן, נובה אף רשמה עלייה מתונה של כ-2% באותה תקופה. למרות הירידה החדה, טאואר ממשיכה להציג בסיס פיננסי יציב יחסית, עם הון עצמי מרשים של קרוב ל-10 מיליארד שקל. מכפיל ההון שלה עומד כיום על כ-1.54. הירידות החדות במניה עשויות להיות קשורות לביטול עסקת אינטל, בהיקף של 5.4 מיליארד דולר, בעקבות חסמי רגולציה. בנוסף, גם ההודעה על עצירת המיזם המשותף עם קבוצת אדאני להקמת מפעל שבבים בהודו עלולה להשפיע על סנטימנט המשקיעים כלפי החברה. טאואר סיימה את הרבעון הרביעי של 2024 עם צמיחה של 10% בהכנסות שעמדו על 387 מיליון דולר, לצד רווח נקי מתואם של 59 סנט למניה. את הרבעון הראשון של שנת 2025 צופה החברה כי תסיים עם מכירות של 358 מיליון דולר, עם טווח תחזית של 5% כלפי מעלה או מטה, המשקפת כ-10% צמיחה מול הרבעון הראשון של שנת 2024.

קיראו עוד ב"גלובל"


המהלך של ממשל טראמפ מגיע בתקופה בה הביקוש לשבבים מתקדמים גובר, במיוחד מצד תעשיות טכנולוגיות מתקדמות. מדינות כמו סין ורוסיה, שממשל ביידן חסם את גישתן לשבבים מתקדמים, עשויות לנסות להשפיע על עיצוב המדיניות החדשה. אנליסטים מציינים כי אם הממשל אכן יפשט את הכללים, חברות שבבים אמריקאיות עשויות להגדיל משמעותית את נפח המכירות שלהן, אך יש גם סיכון להגברת המתח הגיאופוליטי עם מדינות שמוגדרות כעוינות. אם בסופו של דבר יוחלט על הסכמי רישוי בין ממשלות, יתכן שההקלות לא יכללו את כל המדינות באופן גורף. נכון לעכשיו, השוק ממתין להחלטות נוספות מצד הממשל לגבי יישום השינויים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פוליריזון רשתות חברתיותפוליריזון רשתות חברתיות

הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט

פוליריזון דיווחה על מעבר לייצור בהיקף גדול של תרסיס ההגנה האף־י PL-14, צעד שמקרב אותה לניסויים קליניים ב־2026 ומצית עניין מחודש במניה שצללה במהלך השנה

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ביוטק תרופות

חברת הביוטק הישראלית פוליריזון Polyrizon Ltd -9.66%  , מזנקת ביותר מ-100% לאחר שדיווחה כי הצליחה להתקדם משלב הפיתוח המעבדתי ליכולות ייצור רחבות היקף. מדובר בהישג משמעותי עבור החברה, שמפתחת פתרונות לא-תרופתיים להתמודדות עם אלרגנים ונגיפים במערכת הנשימה. יכולת הייצור החדשה מהווה אבן דרך חיונית לקראת מעבר לניסויים קליניים ובהמשך גם להיערכות למסחור.


פוליריזון הוקמה על בסיס תפיסה שלפיה חלל האף, כנקודת הכניסה הראשונה של אלרגנים ונגיפים, יכול לשמש זירה יעילה להגנה מפניהם. מייסד החברה, תומר ישראלי, זיהה פער בין תרסיסים קיימים המספקים הקלה זמנית לבין מוצרים שיכולים להוות שכבת הגנה אמיתית. מתוך כך הוביל פיתוח פלטפורמה המבוססת על הידרוג'ל היוצר שכבת בידוד דקה בדופן האף. במוקד פעילות החברה עומדת טכנולוגיית Capture & Contain, המבקשת ללכוד חלקיקים זרים ולמנוע את חדירתם לרקמת האף. היישום המרכזי שלה, PL-14, נועד להתמודד עם אלרגנים נפוצים כמו אבקני פריחה, אבק ושיער חיות. החברה מדגישה כי הפתרון אינו מבוסס על תרופות ואמור לשמש מנגנון מכני מגן.


במהלך 2025 השלימה פוליריזון סדרת ניסויי פיתוח שנועדה לבחון היצמדות לרקמות, יציבות החומר ועמידותו בתנאי שימוש שונים. הצוות המדעי בראשות ד״ר טידר תורג׳מן הוביל את הפעילות המחקרית שהביאה לתוצאות פרה־קליניות התומכות ביכולת המוצר ללכוד חלקיקים ברמת הרירית.


בדרך לייצור תעשייתי

ב־2 בדצמבר עדכנה פוליריזון כי השלימה ייצור ראשון בהיקף גדול של פורמולת PL-14, זאת בשיתוף יצרן תרופות חיצוני. הייצור התבצע בתנאים מבוקרים, והאצוות שהופקו עמדו בכל פרמטרי האיכות והיציבות שנבדקו. מבחינת החברה, מדובר באיתות משמעותי לכך שהטכנולוגיה שהותאמה עד כה לניסויי מעבדה מסוגלת לעבור לייצור תעשייתי, שלב חיוני לפני כניסה לניסויים קליניים. היכולת לייצר בנפח גבוה פותחת לחברה את הדלת להתחלת ניסויים קליניים המתוכננים ל־2026. שלב זה יאפשר לבדוק את המוצר בסביבה קלינית ולהיערך בהמשך לקבלת אישורים רגולטוריים. בחברה אומרים כי האצוות שנוצרו עומדות בסטנדרטים הנדרשים לשווקים בארה״ב ובאירופה.


שוק האלרגיות והמחלות הנשימתיות ממשיך לגדול בהתמדה, בין היתר בשל עלייה בשיעורי החשיפה לאלרגנים ובצורך בפתרונות מניעה זמינים. שוק האלרגיה העונתית מוערך כיום במיליארדי דולרים וצפוי להתרחב בעשור הקרוב, וגם שוק השפעת מציג מגמת גידול על רקע ביקוש להתחזקות מנגנוני ההגנה האישיים. בתוך מציאות זו, פוליריזון מבקשת למצב את קו מוצריה כפתרון שאינו תרופתי אלא מבוסס־מנגנון, הנשען על רכיבים טבעיים ומיועד להפחתת חשיפה עוד לפני התפתחות תגובה דלקתית.


ספייס איקס
צילום: רשתות חברתיות

SpaceX מתקרבת לשווי של 800 מיליארד דולר ומאותתת על הנפקה אפשרית ב־2026

סיכוי טוב שזו תהיה הנפקת השנה בוול סטריט - עם שווי חברה שמתקרב ואפילו עולה על טריליון דולר - מי זאת SpaceX ואיך היא הגיעה לשווי כזה?

עמית בר |
נושאים בכתבה ספייס איקס

חברת החלל של אילון מאסק, SpaceX, צפויה לצאת למהלך של מכירת מניות פנימית (סקנדרי - מכירה של עובדים למשקיעים חיצוניים) בהיקף שיא, עם הערכת שווי של עד 800 מיליארד דולר. מדובר בזינוק חד לעומת שווי של 400 מיליארד דולר שנקבע רק לפני כחצי שנה, מהלך שממקם את החברה כאחת הפרטיות הגדולות בעולם.

המהלך מציב את SpaceX מעל לחברות כמו OpenAI ומאותת על הנפקה אפשרית לקראת סוף 2026. על פי הדיווחים, מחיר המניה עשוי להיות גבוה מ־400 דולר, מה שמציב את החברה בעמדה להפוך לאחת מ־20 החברות הציבוריות הגדולות בעולם, אם תחליט להנפיק.

מאז הוקמה, SpaceX הפכה לשחקנית המובילה בתחום שיגור הלוויינים, בעיקר בזכות רקטות הפאלקון 9 ושירות Starlink לאינטרנט לווייני, שמונה כבר מעל ל־9,000 לוויינים במסלול נמוך. החברה ממשיכה לפתח את Starship, הרקטה החזקה בעולם, שמתוכננת לשמש להעברת ציוד ואנשים לירח ולמאדים.

במקביל, SpaceX פועלת בזירה הרגולטורית והפיננסית. מכירת המניות הפנימית מאפשרת לעובדים ומשקיעים קיימים לממש רווחים, תוך שמירה על מבנה שליטה פרטי. עם זאת, הנפקה תחשוף את החברה ללחצים ציבוריים, דרישות רגולטוריות ושקיפות פיננסית רחבה יותר.

החברה עדיין בוחנת האם להנפיק את פעילות Starlink בנפרד, או לשלב אותה כחלק מההנפקה הכללית. בתוך כך, שוק החלל צובר עניין רב ממשקיעים, וחברות בתחום כמו Karman ו־Firefly כבר ביצעו הנפקות השנה.