שבבים; קרדיט: רוי שיינמן
שבבים; קרדיט: רוי שיינמן

טראמפ מתכנן לשנות את כללי ייצוא השבבים; המניות מזנקות

השינוי עשוי להגדיל את היקף המכירות של חברות שבבים אמריקאיות ולבטל את המגבלות שהוטלו בעידן ביידן; גם המניות הישראליות - נובה, קמטק וטאואר עולות

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה שבבים אנבידיה

ממשל טראמפ מתכנן לשנות את הכללים שהנהיג ממשל ביידן לגבי ייצוא שבבים מתקדמים המבוססים על בינה מלאכותית. לפי דוברת משרד המסחר האמריקאי, התקנות שנקבעו בעידן ביידן נחשבות למסורבלות מדי ומעכבות חדשנות אמריקאית. השינוי המתוכנן עשוי לכלול ביטול החלוקה לרמות (Tiers) בהן סווגו המדינות לצורך קביעת מכסות ייצוא שבבים, ויישום מדיניות פשוטה יותר שתאפשר גמישות רבה יותר בשיווק שבבים לשווקים בינלאומיים.


התקנות הנוכחיות, שהותוו בימיו האחרונים של ממשל ביידן, נועדו להקשות על סין וגוש המדינות העוינות להשיג שבבים מתקדמים שיכולים לשפר יכולות צבאיות. התקנות חילקו את העולם לשלוש רמות: הראשונה כללה 17 מדינות וביניהן טייוואן, שיכלו לרכוש שבבים ללא הגבלה; הרמה השנייה כללה כ-120 מדינות עם מגבלות על היקף השבבים; ואילו הרמה השלישית כללה את סין, רוסיה, איראן וצפון קוריאה, שחסומות לחלוטין מלקבל את השבבים. כעת, ממשל טראמפ סבור שהמודל של חלוקה לרמות הוא מסובך מדי ובלתי ניתן לאכיפה. במקום זאת, השינוי המסתמן יכלול משטר רישוי עולמי המאפשר הסכמים בין ממשלות לצורך הגדרת מדיניות ייצוא פרטנית. הרעיון הוא לפשט את התהליך ולאפשר לחברות אמריקאיות, כמו אנבידיה, להרחיב את המכירות הבינלאומיות שלהן.


האפשרות לשינוי בתקנות עוררה תגובות חיוביות בשוק, כאשר אנבידיה NVIDIA Corp. -0.31%   עלתה בכ-3% אתמול לאחר ההודעה, וכעת עולה בכ-2% בטרום המסחר, גם AMD עולה בטרום המסחר בכ-2%, ולמעשה מדד SOXX, העוקב אחרי מניות חברות השבבים הגדולות, עולה ב-1.7% בטרום המסחר. אנבידיה, שנחשבת לאחת מיצרניות השבבים המובילות בארה"ב, עשויה להרוויח מהקלה במגבלות הייצוא - במיוחד אם המדינות שעד כה היו מוגבלות יקבלו גישה רחבה יותר לשבבים המתקדמים. דוברת מטעם משרד המסחר ציינה כי המהלך יאפשר "שחרור של חדשנות אמריקאית" ויחזק את המעמד של ארה"ב כמובילה בתחום השבבים ובינה מלאכותית. עם זאת, עדיין לא נקבע לוח זמנים סופי לאישור התקנות החדשות, והדיון בנושא ממשיך להתנהל בין גורמי הממשל.


שינוי התקנות מגיעה על רקע הפגישה הצפויה בסוף השבוע בין ארה"ב לסין, כאשר ההערכות הן שהמו"מ הראשוני יתמקד תחילה בנושא זרימת הפנטלין מסין לארצות הברית. ישנה מלחמת גרסאות בין האמריקאים לסינים מי היה זה שביקש את הפגישה, אך נראה ששתי המדינות נואשות להגיע להסכם.


ההשפעה על מניות השבבים בישראל


מניות השבבים בבורסה המקומית מזנקות היום בעקבות ההודעה על שינוי כללי הייצוא בארה"ב. מניית נובה מטפסת בכ-6.8%, קמטק קמטק -0.18%  , פריורטק פריורטק -0.09%   וקווליטאו קווליטאו -0.54%   עולות בכ-6% כל אחת, וטאואר טאואר 4.02%   רושמת עלייה של כ-3.7%. העליות מגיעות לאחר תקופה קשה לענף השבבים שנפגע משמעותית מאז הכרזת מדיניות המכסים החדשה של טראמפ ב-2 באפריל, אז החלו המניות לרשום ירידות חדות שנמשכו לאורך החודש האחרון. בעקבות הכרזתו של טראמפ על מדיניות מכסים חדשה, נרשמה ירידה של עשרות אחוזים במניות השבבים, בעיקר בגלל החשש לפגיעה בצמיחה וירידה בהכנסות ממדינות מפתח כמו סין ושווקים נוספים באסיה. עם זאת, התאוששות נרשמה בשבועות האחרונים לאור צפי להתפתחויות חיוביות וכעת השוק מגיב באופן חיובי לשינוי המתוכנן בכללי הייצוא, מתוך ציפייה לשיפור אפשרי בתנאי השוק עבור חברות השבבים.


מבט על המכפילי הרווח של החברות עדיין מציג תמונה אטרקטיבית, מצד אחד זה מעניין כי החדשות מפיחות תקווה שבה ההתאוששות תתרום לעליה בצמיחה, טראמפ וסין יפגשו והשיחות עשויות להניב פרי כי לשתי המדינות יש הרבה מה להפסיד במידה והמצב הנוכחי ישאר. מצד שני, טראמפ ידוע בחוסר היציבות שלו ובהצהרות שיכול לזעזע את השוק, וחוסר הוודאות עדיין קיים. נובה נסחרת היום במכפיל רווח עתידי של 23, קמטק 20, ואנבידיה במכפיל רווח עתידי של 21.


טאואר בולטת בירידה החדה ביותר מבין חברות השבבים הישראליות מתחילת השנה, עם ירידה של כ-29%. זאת, בהשוואה לירידות מתונות יותר בקרב מתחרותיה: קמטק ירדה בכ-12%, פריורטק איבדה כ-10%, וקווליטאו ירדה בכ-5.5%. לעומתן, נובה אף רשמה עלייה מתונה של כ-2% באותה תקופה. למרות הירידה החדה, טאואר ממשיכה להציג בסיס פיננסי יציב יחסית, עם הון עצמי מרשים של קרוב ל-10 מיליארד שקל. מכפיל ההון שלה עומד כיום על כ-1.54. הירידות החדות במניה עשויות להיות קשורות לביטול עסקת אינטל, בהיקף של 5.4 מיליארד דולר, בעקבות חסמי רגולציה. בנוסף, גם ההודעה על עצירת המיזם המשותף עם קבוצת אדאני להקמת מפעל שבבים בהודו עלולה להשפיע על סנטימנט המשקיעים כלפי החברה. טאואר סיימה את הרבעון הרביעי של 2024 עם צמיחה של 10% בהכנסות שעמדו על 387 מיליון דולר, לצד רווח נקי מתואם של 59 סנט למניה. את הרבעון הראשון של שנת 2025 צופה החברה כי תסיים עם מכירות של 358 מיליון דולר, עם טווח תחזית של 5% כלפי מעלה או מטה, המשקפת כ-10% צמיחה מול הרבעון הראשון של שנת 2024.

קיראו עוד ב"גלובל"


המהלך של ממשל טראמפ מגיע בתקופה בה הביקוש לשבבים מתקדמים גובר, במיוחד מצד תעשיות טכנולוגיות מתקדמות. מדינות כמו סין ורוסיה, שממשל ביידן חסם את גישתן לשבבים מתקדמים, עשויות לנסות להשפיע על עיצוב המדיניות החדשה. אנליסטים מציינים כי אם הממשל אכן יפשט את הכללים, חברות שבבים אמריקאיות עשויות להגדיל משמעותית את נפח המכירות שלהן, אך יש גם סיכון להגברת המתח הגיאופוליטי עם מדינות שמוגדרות כעוינות. אם בסופו של דבר יוחלט על הסכמי רישוי בין ממשלות, יתכן שההקלות לא יכללו את כל המדינות באופן גורף. נכון לעכשיו, השוק ממתין להחלטות נוספות מצד הממשל לגבי יישום השינויים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)

גיבור סיני - מתפקיד בכיר באנבידיה ל-5 מיליארד דולר בשבוע

ז'אנג ג'יאנגז'ונג: המיליארדר החדש של סין הפך לגיבור לאומי - "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר", מבטיח עצמאות שבבים מלאה עד 2030  

ליאור דנקנר |

השם החם ביותר בשוק הסיני השבוע הוא ז'אנג ג'יאנגז'ונג, בן 55, מייסד ומנכ"ל מור טרדס, שהפך רשמית למיליארדר בזכות זינוק של 500% במניית החברה ביום המסחר הראשון אחרי ההנפקה.

עד לפני חמש שנים הוא היה סגן נשיא ומנהל פעילות אנבידיה NVIDIA Corp. -0.31%   בסין הגדולה. ב-2019 עזב את החברה האמריקאית, ובאוקטובר 2020 הקים את מור טרדס עם מטרה אחת ברורה: לבנות GPU סיני שיוכל להתחרות באנבידיה, גם אם הסנקציות האמריקאיות יהפכו מוחלטות. ביום שישי האחרון ההימור שלו התממש בצורה דרמטית. מור טרדס גייסה 8 מיליארד יואן בהנפקה בבורסת שנגחאי, המניה זינקה מ-114 יואן ל-600 יואן ביום אחד, ושווי החברה הגיע ל-282 מיליארד יואן (כ-40 מיליארד דולר), אם כי בהמשך התממש לכ-32 מיליארד דולר.

אנבידיה היא מזמן כבר לא כוכבת יחידה על הבמה. הקולגות שלה לא יושבים מהצד בחיבוק ידיים וכך שמענו לאחרונה על עוד ועוד השקות של שבבים שמטרגטים את ה״בטן הרכה״ של אנבידיה - תעשיית השבבים לכלי הבינה המלאכותית. כדי לעשות קצת סדר, סקרנו את כל השחקניות בתעשייה, כל אחת והמיקוד העסקי שלה והמיקום שלה בשרשרת הערך - כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?


מיליארדר בין לילה

ז'אנג, שמחזיק ישירות ובעקיפין בכ-16% מהמניות, ראה את ההון האישי שלו מטפס תוך יממה ל-5 מיליארד דולר והפך לאחד מעשירי הטכנולוגיה החדשים הבולטים בסין. ז'אנג הוא בוגר הנדסת חשמל ותואר שני מצינגחואה. לפני אנבידיה הוא ניהל את פעילות השרתים של Dell באסיה ואת HP בסין. ב-2006 הצטרף ל-NVIDIA, טיפס עד לתפקיד סגן נשיא וראש הפעילות בסין הגדולה.

בסין קוראים לו "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר". הידע הפנימי הזה, יחד עם תמיכה ממשלתית מלאה, הפך את מור טרדס מפרויקט סטארט-אפ ל"נכס לאומי" תוך חמש שנים בלבד.

אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון

הדירקטוריון דחה הצעת רכש של אלי גליקמן לפי שווי 2.4 מיליארד דולר, בעוד בעלי מניות טוענים לחוסר שקיפות ולפער מהותי בין שווי השוק למזומן בקופה לקראת אסיפת בעלי מניות מתוחה במיוחד ב־26 בדצמבר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

אסיפת בעלי המניות של ציםZIM Integrated Shipping Services -1.05%  , שתתקיים ב־26 בדצמבר, בדרך להיות לאחד האירועים המתוחים ביותר שידעה החברה. בשבועות האחרונים מתנהל מאבק פרוקסי חריף בין ההנהלה לדירקטוריון מצד אחד וקבוצת בעלי מניות ישראלים מן הצד האחר המחזיקים יחד למעלה מ-8% ממניות מהחברה ודורשים שינוי בהרכב הדירקטוריון ולפטר או לשהות את המנכ״ל אלי גליקמן.


הקבוצה טוענת לפער מהותי בין שווי השוק לבין ערכה הכלכלי של צים, ומבקשת למנות שלושה דירקטורים חדשים מטעמה. לדבריהם, החברה אינה פועלת להצפת ערך למרות קופת מזומנים משמעותית, נכסים תפעוליים ושווי צי אוניות ומכולות שאינו משתקף בדוחות הכספיים כפי שהם מוצגים כיום. לפי הקבוצה, בקופת החברה מצויים כ־3 מיליארד דולר במזומנים, סכום גבוה משווי השוק.


מנגד, צים והדירקטוריון מנסים לייצב את המערכת לקראת האסיפה. החברה מינתה שני דירקטורים חדשים משלה ומבקשת מבעלי המניות לאשרם ברוב. בנוסף, צים הדגישה בפני המשקיעים כי מאז הנפקתה ב־2020 היא הכפילה את קיבולת המכולות וחילקה דיבידנדים בהיקף 5.4 מיליארד דולר. החברה גם אישרה כי היא בעיצומו של תהליך בחינת חלופות אסטרטגיות, תהליך הכולל, לפי גורמים בענף, פניות מצד חברות ספנות בינלאומיות ובהן הפג לויד.


חברת הייעוץ ISS נתנה רוח גבית לדירקטוריון כשפרסמה המלצה לתמוך במועמדים שהציבה החברה ולא באלו שמציעה קבוצת בעלי המניות הישראלים. לפי ISS, לא הוצגו על ידי בעלי המניות טענות משכנעות מספיק לשינוי מהותי בהרכב הדירקטוריון.



ההצעה לרכישת צים

הוויכוח סביב תהליך בחינת החלופות האסטרטגיות הוא אחד הנושאים המרכזיים במאבק. צים אישרה כי הדירקטוריון דן בהצעה שהגיש המנכ"ל אלי גליקמן לרכוש את החברה לפי שווי של כ־2.4 מיליארד דולר, או כ־20 דולר למניה. הצעה שהדירקטוריון בחר שלא לקדם בשלב זה. במקביל, נבחנות הצעות ממשקיעים אסטרטגיים נוספים בענף, ובהם גורם מוכר כמו כאמור הפג לויד. קבוצת בעלי המניות המתנגדים טוענת כי הדירקטוריון לא הציג שקיפות מספקת בנוגע להצעות שהתקבלו, ובעיקר בנוגע להצעה שהובלה, לכאורה, על ידי המנכ״ל. לטענתם, הצעה זו נעשית במחיר שאינו משקף את ערכה הכלכלי של החברה, ואף נמוך מסך המזומנים שבקופתה, עובדה שלדבריהם יוצרת ניגוד עניינים מהותי שיש לנהל בזהירות יתרה.