טראמפ מתכנן לשנות את כללי ייצוא השבבים; המניות מזנקות
השינוי עשוי להגדיל את היקף המכירות של חברות שבבים אמריקאיות ולבטל את המגבלות שהוטלו בעידן ביידן; גם המניות הישראליות - נובה, קמטק וטאואר עולות
ממשל טראמפ מתכנן לשנות את הכללים שהנהיג ממשל ביידן לגבי ייצוא שבבים מתקדמים המבוססים על בינה מלאכותית. לפי דוברת משרד המסחר האמריקאי, התקנות שנקבעו בעידן ביידן נחשבות למסורבלות מדי ומעכבות חדשנות אמריקאית. השינוי המתוכנן עשוי לכלול ביטול החלוקה לרמות
(Tiers) בהן סווגו המדינות לצורך קביעת מכסות ייצוא שבבים, ויישום מדיניות פשוטה יותר שתאפשר גמישות רבה יותר בשיווק שבבים לשווקים בינלאומיים.
התקנות הנוכחיות, שהותוו בימיו האחרונים של ממשל ביידן, נועדו להקשות על סין וגוש המדינות העוינות
להשיג שבבים מתקדמים שיכולים לשפר יכולות צבאיות. התקנות חילקו את העולם לשלוש רמות: הראשונה כללה 17 מדינות וביניהן טייוואן, שיכלו לרכוש שבבים ללא הגבלה; הרמה השנייה כללה כ-120 מדינות עם מגבלות על היקף השבבים; ואילו הרמה השלישית כללה את סין, רוסיה, איראן וצפון
קוריאה, שחסומות לחלוטין מלקבל את השבבים. כעת, ממשל טראמפ סבור שהמודל של חלוקה לרמות הוא מסובך מדי ובלתי ניתן לאכיפה. במקום זאת, השינוי המסתמן יכלול משטר רישוי עולמי המאפשר הסכמים בין ממשלות לצורך הגדרת מדיניות ייצוא פרטנית. הרעיון הוא לפשט את התהליך ולאפשר
לחברות אמריקאיות, כמו אנבידיה, להרחיב את המכירות הבינלאומיות שלהן.
האפשרות לשינוי בתקנות עוררה תגובות חיוביות בשוק, כאשר אנבידיה NVIDIA Corp. -3.27% עלתה בכ-3% אתמול לאחר ההודעה, וכעת עולה בכ-2%
בטרום המסחר, גם AMD עולה בטרום המסחר בכ-2%, ולמעשה מדד SOXX, העוקב אחרי מניות חברות השבבים הגדולות, עולה ב-1.7% בטרום המסחר. אנבידיה, שנחשבת לאחת מיצרניות השבבים המובילות בארה"ב, עשויה להרוויח מהקלה במגבלות הייצוא - במיוחד אם המדינות שעד כה היו מוגבלות יקבלו
גישה רחבה יותר לשבבים המתקדמים. דוברת מטעם משרד המסחר ציינה כי המהלך יאפשר "שחרור של חדשנות אמריקאית" ויחזק את המעמד של ארה"ב כמובילה בתחום השבבים ובינה מלאכותית. עם זאת, עדיין לא נקבע לוח זמנים סופי לאישור התקנות החדשות, והדיון בנושא ממשיך להתנהל בין גורמי
הממשל.
שינוי התקנות מגיעה על רקע הפגישה הצפויה בסוף השבוע בין ארה"ב לסין, כאשר ההערכות הן שהמו"מ הראשוני יתמקד תחילה בנושא זרימת הפנטלין מסין לארצות הברית. ישנה מלחמת גרסאות בין האמריקאים לסינים מי היה זה שביקש את הפגישה, אך נראה
ששתי המדינות נואשות להגיע להסכם.
- אוקראינים תובעים את אינטל, AMD וברקשייר: "שבבים אמריקאיים הגיעו לנשק רוסי"
- סין נגד ארה"ב: לא מוכנים לקבל מאנבידיה שבבים נחותים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההשפעה על מניות השבבים בישראל
מניות השבבים בבורסה המקומית מזנקות היום בעקבות ההודעה על שינוי כללי הייצוא בארה"ב. מניית נובה מטפסת בכ-6.8%, קמטק קמטק -6.27% ,
פריורטק פריורטק -4.01% וקווליטאו קווליטאו -4.2% עולות בכ-6% כל אחת, וטאואר טאואר -4.64% רושמת עלייה של כ-3.7%. העליות מגיעות לאחר תקופה קשה לענף השבבים
שנפגע משמעותית מאז הכרזת מדיניות המכסים החדשה של טראמפ ב-2 באפריל, אז החלו המניות לרשום ירידות חדות שנמשכו לאורך החודש האחרון. בעקבות הכרזתו של טראמפ על מדיניות מכסים חדשה, נרשמה ירידה של עשרות אחוזים במניות השבבים, בעיקר בגלל החשש לפגיעה בצמיחה וירידה בהכנסות
ממדינות מפתח כמו סין ושווקים נוספים באסיה. עם זאת, התאוששות נרשמה בשבועות האחרונים לאור צפי להתפתחויות חיוביות וכעת השוק מגיב באופן חיובי לשינוי המתוכנן בכללי הייצוא, מתוך ציפייה לשיפור אפשרי בתנאי השוק עבור חברות השבבים.
מבט על המכפילי הרווח של החברות עדיין מציג תמונה אטרקטיבית, מצד אחד זה מעניין כי החדשות מפיחות תקווה שבה ההתאוששות תתרום לעליה בצמיחה, טראמפ וסין יפגשו והשיחות עשויות להניב פרי כי לשתי המדינות יש הרבה מה להפסיד במידה והמצב הנוכחי ישאר. מצד שני, טראמפ ידוע בחוסר היציבות שלו ובהצהרות שיכול לזעזע את השוק, וחוסר הוודאות עדיין קיים. נובה נסחרת היום במכפיל רווח עתידי של 23, קמטק 20, ואנבידיה במכפיל רווח עתידי של 21.
טאואר בולטת בירידה החדה ביותר מבין חברות השבבים הישראליות מתחילת השנה, עם ירידה של כ-29%. זאת,
בהשוואה לירידות מתונות יותר בקרב מתחרותיה: קמטק ירדה בכ-12%, פריורטק איבדה כ-10%, וקווליטאו ירדה בכ-5.5%. לעומתן, נובה אף רשמה עלייה מתונה של כ-2% באותה תקופה. למרות הירידה החדה, טאואר ממשיכה להציג בסיס פיננסי יציב יחסית, עם הון עצמי מרשים של קרוב ל-10 מיליארד
שקל. מכפיל ההון שלה עומד כיום על כ-1.54. הירידות החדות במניה עשויות להיות קשורות לביטול עסקת אינטל, בהיקף של 5.4 מיליארד דולר, בעקבות חסמי רגולציה. בנוסף, גם ההודעה על עצירת המיזם המשותף עם קבוצת אדאני להקמת מפעל שבבים בהודו עלולה להשפיע על סנטימנט המשקיעים
כלפי החברה. טאואר סיימה את הרבעון הרביעי של 2024 עם צמיחה של 10% בהכנסות שעמדו על 387 מיליון דולר, לצד רווח נקי מתואם של 59 סנט למניה. את הרבעון הראשון של שנת 2025 צופה החברה כי תסיים עם מכירות של 358 מיליון דולר, עם טווח תחזית של 5% כלפי מעלה או מטה, המשקפת
כ-10% צמיחה מול הרבעון הראשון של שנת 2024.
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- איך אנבידיה הצליחה לשנות את מדיניות היצוא לסין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
המהלך של ממשל טראמפ מגיע בתקופה בה הביקוש לשבבים מתקדמים גובר, במיוחד מצד תעשיות טכנולוגיות מתקדמות. מדינות כמו סין ורוסיה, שממשל ביידן חסם את גישתן לשבבים מתקדמים, עשויות לנסות להשפיע על
עיצוב המדיניות החדשה. אנליסטים מציינים כי אם הממשל אכן יפשט את הכללים, חברות שבבים אמריקאיות עשויות להגדיל משמעותית את נפח המכירות שלהן, אך יש גם סיכון להגברת המתח הגיאופוליטי עם מדינות שמוגדרות כעוינות. אם בסופו של דבר יוחלט על הסכמי רישוי בין ממשלות, יתכן
שההקלות לא יכללו את כל המדינות באופן גורף. נכון לעכשיו, השוק ממתין להחלטות נוספות מצד הממשל לגבי יישום השינויים.
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
