פט גלסינגר אינטל
צילום: טוויטר

אינטל ובואינג נאבקות על העתיד

הדחת מנכ"ל אינטל והאתגרים בבואינג חושפים את המאבק בין חדשנות לרווחיות בתעשיות המסורתיות

אדיר בן עמי | (3)


בעידן שבו הטכנולוגיה משנה את פני העולם במהירות מסחררת, חברות ענק מסורתיות מוצאות את עצמן בדילמה מורכבת. מצד אחד, המשקיעים דורשים תשואות מיידיות, ומצד שני, ההישרדות בשוק התחרותי מחייבת השקעות עתק בפיתוח טכנולוגיות עתידיות. הדילמה הזו מקבלת ביטוי דרמטי בסיפורם של שני מנכ"לים בכירים בתעשייה האמריקאית.


הכל התחיל בהפתעה: פט גלסינגר, המנכ"ל של אינטלIntel Corp -4.3%  , מצא את עצמו בתחילת דצמבר בלי עבודה. גלסינגר, מהנדס מבריק שעזר להמציא טכנולוגיות שכולנו משתמשים בהן כמו USB, הובא לאינטל לפני שנתיים כמושיע שיחזיר את החברה למסלול הניצחון. בוול סטריט קיבלו את הפרישה שלו בכתף קרה - המניה כמעט לא זזה. אבל בבואינגThe Boeing Co , ענקית התעופה, המנכ"ל החדש קלי אורטברג צפה במתרחש בדאגה. הוא הבין שמה שקרה באינטל יכול בקלות לקרות גם לו.


נכון, הסיפור של בואינג קצת שונה. החברה דווקא קלעה בול עם כמה החלטות גדולות, כמו פיתוח מטוס הדרימליינר 787 הקל והחסכוני. אבל בדרך היא עשתה טעות קריטית: בשביל לחסוך כסף, היא התפשרה על איכות. התוצאות היו הרות אסון.


אינטל, לעומת זאת, נשארה נאמנה לדרך שלה - לתכנן ולייצר שבבים בעצמה. אבל גם היא פספסה בגדול: קודם את מהפכת הסמארטפונים של אפל, ואחר כך את המעבדים הגרפיים שהפכו לחיוניים בעידן הבינה המלאכותית. בנוסף, היא התעכבה מדי בפיתוח שבבים קטנים יותר.


אבל יש משהו שמחבר בין שתי החברות האלה: שתיהן נתנו יותר מדי דגש לרווחים מהירים, במקום להשקיע בעתיד. וזה מוזר, כי שתיהן פועלות בתחומים שדורשים השקעות ענק כדי להישאר בתחרות. התרבות בשתי החברות השתנתה: במקום להעריך מהנדסים מבריקים שממציאים דברים חדשים, הן התחילו לתגמל מנהלים על פי המספרים בטבלאות אקסל. הכסף זרם לבעלי המניות במקום למעבדות המחקר.


גלסינגר התחיל טוב, אבל אז נגמרה הסבלנות

בהתחלה נראה היה שהכל בסדר. כשגלסינגר הציג תוכנית שאפתנית להקים מפעלים חדשים לייצור שבבים, כל חברי הדירקטוריון הצביעו בעד. הם הבינו שצריך להשקיע בעתיד.  אבל כשהגיע הרבעון עם ההפסד הגדול ביותר בתולדות החברה, פתאום נגמרה הסבלנות. הדירקטוריון הדיח את גלסינגר למרות שהטכנולוגיה החדשה שהוא פיתח - Intel 18A - עוד לא הספיקה להראות מה היא שווה.


עכשיו אף אחד לא יודע לאן אינטל הולכת. וול סטריט כבר מדברת על מכירת חלקים מהחברה, העיקר להציל את המענק הממשלתי של 8 מיליארד דולר מחוק השבבים. בעבר, הבאת מנכ"ל טכנולוגי חזק עבדה לא רע. ב-1987, אנדי גרוב שינה את כל אינטל כשהחליט לעבור מזיכרונות למעבדים. גם אלן מולאלי, שעבר מבואינג לפורד ב-2006, הצליח להציל חברה שהייתה על סף קריסה.

קיראו עוד ב"גלובל"


אבל יש גם סיפורי כישלון: לפעמים תוכניות מצוינות של מנכ"לים חדשים פשוט מתפוצצות באמצע. זה קרה לרוברט סטמפל בג'נרל מוטורס בשנות ה-90, וגם ללאו אפותקר בהיולט-פקארד ב-2010.


המבחן של מנכ"ל בואינג


בבואינג, כולם מעריכים את אורטברג. אחרי שדייב קלהון, שלא היה מהנדס, נכשל בתפקיד, הם שמחו לקבל מישהו שמבין טכנולוגיה. עד עכשיו הוא הצליח לפתור שביתה קשה, אבל האתגרים האמיתיים עוד לפניו.  המבחן הגדול שלו יהיה כשיצטרך לפתח מחליף למטוס ה-737 MAX. כמעט עשרים שנה עברו מאז שבואינג השיקה את המטוס החדש האחרון שלה, ה-787. בלי השקעה אמיצה בטכנולוגיות חדשות, חברות התעופה עלולות לעבור לקנות מטוסים מהמתחרה איירבוס.


הבעיה היא שהרבה מהמהנדסים המנוסים של בואינג כבר לא שם, והמשקיעים רוצים לראות רווחים. במצב כזה, קל מאוד ללכת על בטוח במקום לקחת סיכונים.


המקרה של אינטל מלמד כמה חשוב לקבל תמיכה מכולם - מהעובדים ועד הדירקטוריון. זה גם מסר למשקיעים ולממשל האמריקאי: בעוד שחברות תוכנה מקבלות המון סבלנות, חברות שמייצרות דברים אמיתיים נדרשות להוכיח את עצמן כל רבעון מחדש.


מאז שגלסינגר עזב, מניית אינטל צנחה ב-18% נוספים. זה מזכיר לנו שהדבר המסוכן ביותר הוא להחליף מנכ"ל באמצע תהליך שינוי. בסופו של דבר, ההצלחה של חברות ותיקות תלויה ביכולת שלהן למצוא את האיזון העדין בין הדרישות של היום לבין החלומות של מחר.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רועה חשבון 06/01/2025 17:10
    הגב לתגובה זו
    יש רק עוד חברה אחת מקבילה אירופאית ושתי החברות שולטות בשוק בצורה מוחלטת . לבואינג יש גם את התחום הצבאי f15 ותעשיית טילים מפותחת מאוד וכן את תעשיית החלל שלה .תתארו לכם את טרמפ מגיע לביקור במדינה ערבית עשירה אשר עומדת לבצע רכישה של מטוסי איירבס ואומר להם שישנו את ההחלטה לבואינג .
  • 1.
    אינטל סוס מת שנוהל עי חמורים (ל"ת)
    יוסי 05/01/2025 20:53
    הגב לתגובה זו
  • כמו אצל יוסי בבסטה בשוק (ל"ת)
    אני 05/01/2025 21:49
    הגב לתגובה זו
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


אילון מאסק ספייסXאילון מאסק ספייסX

האם ספייסX תהיה חברה של טריליון דולר?

מה עושה ספייסX של אילון מאסק, למה מעריכים שהיא תהיה ה-IPO הגדול בהיסטוריה, והאם היא תהיה גדולה מטסלה?

רן קידר |

עסקת מניות בה מכרו עובדים מניות לקרנות, מציבה את שוויה של ספייסX על 800 מיליארד דולר, זינוק של 100% לעומת 400 מיליארד דולר לפני כחצי שנה. המחיר למניה בעסקה עמד על 421 דולר, כפול ממחיר של 212 דולר בעסקאות קודמות. שווי זה ממקם את ספייסX מעל חברות פרטיות כמו OpenAI (שווי 500 מיליארד דולר) ובייטדאנס (שווי 200-250 מיליארד דולר), ומקרב אותה לענקיות ציבוריות כמו טסלה (שווי 1.5 טריליון דולר).

נראה שטסלה היא המודל לחיקו או הרף לפחות מבחינת השווי - אילון מאסק בעל השליטה והמנכ"ל של טסלה הוא גם המוביל של ספייסX ואנחנו כבר יודעים שהוא יודע להשביח חברות. מאסק יודע לקחת חלום ולהפוך אותו למציאות. החלומות האלו בינתיים לא בהכרח רווחיים מאוד, אבל וול סטריט מאוהבת. השווי של טסלה הוא לא קשור להיותה חברת רכבים, אלא חברת AI שעומדת בין המובילות בתחום עם תכנון להיות המובילה ברובוטקסי ורובוטים הומנואידים. השווי של ספייסX לא קשור לביצועים הנוכחיים שלה, אלא לפוטנציאל. 

ספייסX יכולה להיות חברה בשווי של טסלה ואפילו יותר. העלייה בשווי ל-800 מיליון דולר נובעת מצמיחה בהכנסות, בעיקר מסטארלינק החברה הבת (הרחבה בהמשך) ומשיגורים תכופים יותר לחלל, אך העסקה גם מבטאת התקרבות להנפקה לציבור שאמורה להיות בשנה הבאה לפי שווי של 1.2-1.5 מיליארד דולר. 

שווי של 1.5 מיליארד דולר, אם יהיה, משקף מכפיל של 100 על הכנסות 2025 המוערכות ב-15 מיליארד דולר, גבוה ממכפילי חברות טכנולוגיה ציבוריות כמו פלנטיר (70 על הכנסות 2026). השווי מבוסס על פוטנציאל עתידי - כמות המנויים שצפויה על פי מאסק לסטארלינק עד 2040 יכולה להגיע למאות רבות של מיליונים. ההכנסות בהתאם יעלו על 100 מיליארד דולר.  



סטארלינק: מעצמה גלובלית


סטארלינק, רשת האינטרנט הלווייני של ספייסX, הפכה למקור ההכנסה העיקרי, עם 8 מיליון מנויים, עלייה מ-5 מיליון בפברואר ומ-7 מיליון בספטמבר. הצפי להכנסות מסטארלינק עומד על 11.8 מיליארד דולר ב-2025, ו-15.9 מיליארד דולר ב-2026. שירות זה מהווה 70% מהכנסות ספייסX, לעומת 30% משיגורים מסחריים וממשלתיים.