פט גלסינגר אינטל
צילום: טוויטר

אינטל ובואינג נאבקות על העתיד

הדחת מנכ"ל אינטל והאתגרים בבואינג חושפים את המאבק בין חדשנות לרווחיות בתעשיות המסורתיות

אדיר בן עמי | (3)


בעידן שבו הטכנולוגיה משנה את פני העולם במהירות מסחררת, חברות ענק מסורתיות מוצאות את עצמן בדילמה מורכבת. מצד אחד, המשקיעים דורשים תשואות מיידיות, ומצד שני, ההישרדות בשוק התחרותי מחייבת השקעות עתק בפיתוח טכנולוגיות עתידיות. הדילמה הזו מקבלת ביטוי דרמטי בסיפורם של שני מנכ"לים בכירים בתעשייה האמריקאית.


הכל התחיל בהפתעה: פט גלסינגר, המנכ"ל של אינטלIntel Corp 10.19%  , מצא את עצמו בתחילת דצמבר בלי עבודה. גלסינגר, מהנדס מבריק שעזר להמציא טכנולוגיות שכולנו משתמשים בהן כמו USB, הובא לאינטל לפני שנתיים כמושיע שיחזיר את החברה למסלול הניצחון. בוול סטריט קיבלו את הפרישה שלו בכתף קרה - המניה כמעט לא זזה. אבל בבואינגThe Boeing Co , ענקית התעופה, המנכ"ל החדש קלי אורטברג צפה במתרחש בדאגה. הוא הבין שמה שקרה באינטל יכול בקלות לקרות גם לו.


נכון, הסיפור של בואינג קצת שונה. החברה דווקא קלעה בול עם כמה החלטות גדולות, כמו פיתוח מטוס הדרימליינר 787 הקל והחסכוני. אבל בדרך היא עשתה טעות קריטית: בשביל לחסוך כסף, היא התפשרה על איכות. התוצאות היו הרות אסון.


אינטל, לעומת זאת, נשארה נאמנה לדרך שלה - לתכנן ולייצר שבבים בעצמה. אבל גם היא פספסה בגדול: קודם את מהפכת הסמארטפונים של אפל, ואחר כך את המעבדים הגרפיים שהפכו לחיוניים בעידן הבינה המלאכותית. בנוסף, היא התעכבה מדי בפיתוח שבבים קטנים יותר.


אבל יש משהו שמחבר בין שתי החברות האלה: שתיהן נתנו יותר מדי דגש לרווחים מהירים, במקום להשקיע בעתיד. וזה מוזר, כי שתיהן פועלות בתחומים שדורשים השקעות ענק כדי להישאר בתחרות. התרבות בשתי החברות השתנתה: במקום להעריך מהנדסים מבריקים שממציאים דברים חדשים, הן התחילו לתגמל מנהלים על פי המספרים בטבלאות אקסל. הכסף זרם לבעלי המניות במקום למעבדות המחקר.


גלסינגר התחיל טוב, אבל אז נגמרה הסבלנות

בהתחלה נראה היה שהכל בסדר. כשגלסינגר הציג תוכנית שאפתנית להקים מפעלים חדשים לייצור שבבים, כל חברי הדירקטוריון הצביעו בעד. הם הבינו שצריך להשקיע בעתיד.  אבל כשהגיע הרבעון עם ההפסד הגדול ביותר בתולדות החברה, פתאום נגמרה הסבלנות. הדירקטוריון הדיח את גלסינגר למרות שהטכנולוגיה החדשה שהוא פיתח - Intel 18A - עוד לא הספיקה להראות מה היא שווה.


עכשיו אף אחד לא יודע לאן אינטל הולכת. וול סטריט כבר מדברת על מכירת חלקים מהחברה, העיקר להציל את המענק הממשלתי של 8 מיליארד דולר מחוק השבבים. בעבר, הבאת מנכ"ל טכנולוגי חזק עבדה לא רע. ב-1987, אנדי גרוב שינה את כל אינטל כשהחליט לעבור מזיכרונות למעבדים. גם אלן מולאלי, שעבר מבואינג לפורד ב-2006, הצליח להציל חברה שהייתה על סף קריסה.

קיראו עוד ב"גלובל"


אבל יש גם סיפורי כישלון: לפעמים תוכניות מצוינות של מנכ"לים חדשים פשוט מתפוצצות באמצע. זה קרה לרוברט סטמפל בג'נרל מוטורס בשנות ה-90, וגם ללאו אפותקר בהיולט-פקארד ב-2010.


המבחן של מנכ"ל בואינג


בבואינג, כולם מעריכים את אורטברג. אחרי שדייב קלהון, שלא היה מהנדס, נכשל בתפקיד, הם שמחו לקבל מישהו שמבין טכנולוגיה. עד עכשיו הוא הצליח לפתור שביתה קשה, אבל האתגרים האמיתיים עוד לפניו.  המבחן הגדול שלו יהיה כשיצטרך לפתח מחליף למטוס ה-737 MAX. כמעט עשרים שנה עברו מאז שבואינג השיקה את המטוס החדש האחרון שלה, ה-787. בלי השקעה אמיצה בטכנולוגיות חדשות, חברות התעופה עלולות לעבור לקנות מטוסים מהמתחרה איירבוס.


הבעיה היא שהרבה מהמהנדסים המנוסים של בואינג כבר לא שם, והמשקיעים רוצים לראות רווחים. במצב כזה, קל מאוד ללכת על בטוח במקום לקחת סיכונים.


המקרה של אינטל מלמד כמה חשוב לקבל תמיכה מכולם - מהעובדים ועד הדירקטוריון. זה גם מסר למשקיעים ולממשל האמריקאי: בעוד שחברות תוכנה מקבלות המון סבלנות, חברות שמייצרות דברים אמיתיים נדרשות להוכיח את עצמן כל רבעון מחדש.


מאז שגלסינגר עזב, מניית אינטל צנחה ב-18% נוספים. זה מזכיר לנו שהדבר המסוכן ביותר הוא להחליף מנכ"ל באמצע תהליך שינוי. בסופו של דבר, ההצלחה של חברות ותיקות תלויה ביכולת שלהן למצוא את האיזון העדין בין הדרישות של היום לבין החלומות של מחר.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רועה חשבון 06/01/2025 17:10
    הגב לתגובה זו
    יש רק עוד חברה אחת מקבילה אירופאית ושתי החברות שולטות בשוק בצורה מוחלטת . לבואינג יש גם את התחום הצבאי f15 ותעשיית טילים מפותחת מאוד וכן את תעשיית החלל שלה .תתארו לכם את טרמפ מגיע לביקור במדינה ערבית עשירה אשר עומדת לבצע רכישה של מטוסי איירבס ואומר להם שישנו את ההחלטה לבואינג .
  • 1.
    אינטל סוס מת שנוהל עי חמורים (ל"ת)
    יוסי 05/01/2025 20:53
    הגב לתגובה זו
  • כמו אצל יוסי בבסטה בשוק (ל"ת)
    אני 05/01/2025 21:49
    הגב לתגובה זו
קתי וודקתי ווד

קת’י ווד מנצלת את הירידות - רוכשת מניות AI, שבבים וקריפטו

מנהלת ההשקעות ממשיכה להגדיל חשיפה לאלפאבית, מטא, אנבידיה וביטקוין ומעריכה שהשיפור בנזילות והצפי לשינוי במדיניות הפד עשויים לפתוח גל עליות חדש בשווקים הדיגיטליים והטכנולוגיים

אדיר בן עמי |

בזמן שמרבית משקיעי הטכנולוגיה בוחנים בזהירות את התנודתיות בשוק, קאת’י ווד וקרנות ARK ARK Innovation 1.54%  מנצלות את הירידות ורוכשות מניות של חברות בינה המלאכותית וקריפטו. מהדוחות היומיים שמפרסמת החברה עולה כי ווד אינה ממתינה להתבהרות התמונה המאקרו־כלכלית, אלא מגדילה חשיפה במניות שהיא רואה כבעלות פוטנציאל ארוך טווח.


בימים האחרונים בלטה רכישה מצטברת של כ־174 אלף מניות אלפאביתAlphabet 0.07%  , שבוצעה בארבע קרנות שונות. אילו העסקאות בוצעו במחיר הסגירה של אותו יום, היקפן היה מתקרב ל־56 מיליון דולר. במקביל נרשמה גם קנייה של מניות מטא Meta Platforms 2.26%  בהיקף כולל של כ־21 מיליון דולר. לצד חיזוק הפוזיציה בענקיות האינטרנט, ARK הוסיפה גם חשיפה לחברת קורוויבCoreWeave -1.57%  , שמספקת תשתיות מחשוב לענפי ה־AI. רכישת המניות שם הגיעה לכ־29 מיליון דולר.


במקביל לרכישות, ARK ביצעה לאחרונה גם מכירות משמעותיות. הקרנות מכרו מניות AMD Advanced Micro Devices 1.54%  בהיקף של כ־39 מיליון דולר, וכן מניות פלנטיר Palantir 1.62%  בשווי של כ־59 מיליון דולר. המהלכים הללו מעידים על התאמות בהרכב תיק ההשקעות, ייתכן כחלק מעדכון הערכות לגבי החברות הפועלות בשוקי השבבים והנתונים. למרות זאת, בכנס שנערך בסעודיה בחודש שעבר אמרה ווד כי היא אינה רואה את תחום הבינה המלאכותית כתחום מנופח או בועתי. עם זאת, היא העריכה שחברות גדולות יידרשו לזמן לא קצר עד שיוכלו להטמיע מערכות AI מתקדמות בצורה רחבה. לדבריה, תנודות קצרות־טווח בשוק אינן משנות את מגמת ההתבססות של הטכנולוגיה בחברות ובתעשייה.


במקביל, מניית אלפאבית התקרבה לאחרונה לשווי שוק של 4 טריליון דולר, בין היתר בעקבות דיווחים על מגעים למכירת שבבי AI למטא. ההתפתחויות הללו הפעילו לחץ על מניותיהם של יצרניות השבבים המובילות, בהן אנבידיה ו־AMD.


לצד ההשקעות בחברות הטכנולוגיה, ARK המשיכה להגדיל את החשיפה שלה גם לתחום הקריפטו. על פי העדכון היומי האחרון, הקרנות רכשו מניות של קוינבייס Coinbase 2.96%  בכ־3.8 מיליון דולר ושל סירקל Circle Internet 10.04%  בכ־7 מיליון דולר. ווד מעריכה שהפעילות סביב הנכסים הדיגיטליים תמשיך להתרחב, למרות התנודתיות בתחום ובינתיים נראה שהיא צודקת. הביטקוין חזר לעלות בימים האחרונים והוא נסחר כעת סביב 91 אלף דולר.


מכשיר כרייה ביםמכשיר כרייה בים

המניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה

החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מתכות

מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38%  ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.


העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.


ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.


מזומנים שיספיקו לשנתיים

נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.


אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.