פט גלסינגר אינטל
צילום: טוויטר

אינטל ובואינג נאבקות על העתיד

הדחת מנכ"ל אינטל והאתגרים בבואינג חושפים את המאבק בין חדשנות לרווחיות בתעשיות המסורתיות

אדיר בן עמי | (3)


בעידן שבו הטכנולוגיה משנה את פני העולם במהירות מסחררת, חברות ענק מסורתיות מוצאות את עצמן בדילמה מורכבת. מצד אחד, המשקיעים דורשים תשואות מיידיות, ומצד שני, ההישרדות בשוק התחרותי מחייבת השקעות עתק בפיתוח טכנולוגיות עתידיות. הדילמה הזו מקבלת ביטוי דרמטי בסיפורם של שני מנכ"לים בכירים בתעשייה האמריקאית.


הכל התחיל בהפתעה: פט גלסינגר, המנכ"ל של אינטלIntel Corp -0.05%  , מצא את עצמו בתחילת דצמבר בלי עבודה. גלסינגר, מהנדס מבריק שעזר להמציא טכנולוגיות שכולנו משתמשים בהן כמו USB, הובא לאינטל לפני שנתיים כמושיע שיחזיר את החברה למסלול הניצחון. בוול סטריט קיבלו את הפרישה שלו בכתף קרה - המניה כמעט לא זזה. אבל בבואינגThe Boeing Co , ענקית התעופה, המנכ"ל החדש קלי אורטברג צפה במתרחש בדאגה. הוא הבין שמה שקרה באינטל יכול בקלות לקרות גם לו.


נכון, הסיפור של בואינג קצת שונה. החברה דווקא קלעה בול עם כמה החלטות גדולות, כמו פיתוח מטוס הדרימליינר 787 הקל והחסכוני. אבל בדרך היא עשתה טעות קריטית: בשביל לחסוך כסף, היא התפשרה על איכות. התוצאות היו הרות אסון.


אינטל, לעומת זאת, נשארה נאמנה לדרך שלה - לתכנן ולייצר שבבים בעצמה. אבל גם היא פספסה בגדול: קודם את מהפכת הסמארטפונים של אפל, ואחר כך את המעבדים הגרפיים שהפכו לחיוניים בעידן הבינה המלאכותית. בנוסף, היא התעכבה מדי בפיתוח שבבים קטנים יותר.


אבל יש משהו שמחבר בין שתי החברות האלה: שתיהן נתנו יותר מדי דגש לרווחים מהירים, במקום להשקיע בעתיד. וזה מוזר, כי שתיהן פועלות בתחומים שדורשים השקעות ענק כדי להישאר בתחרות. התרבות בשתי החברות השתנתה: במקום להעריך מהנדסים מבריקים שממציאים דברים חדשים, הן התחילו לתגמל מנהלים על פי המספרים בטבלאות אקסל. הכסף זרם לבעלי המניות במקום למעבדות המחקר.


גלסינגר התחיל טוב, אבל אז נגמרה הסבלנות

בהתחלה נראה היה שהכל בסדר. כשגלסינגר הציג תוכנית שאפתנית להקים מפעלים חדשים לייצור שבבים, כל חברי הדירקטוריון הצביעו בעד. הם הבינו שצריך להשקיע בעתיד.  אבל כשהגיע הרבעון עם ההפסד הגדול ביותר בתולדות החברה, פתאום נגמרה הסבלנות. הדירקטוריון הדיח את גלסינגר למרות שהטכנולוגיה החדשה שהוא פיתח - Intel 18A - עוד לא הספיקה להראות מה היא שווה.


עכשיו אף אחד לא יודע לאן אינטל הולכת. וול סטריט כבר מדברת על מכירת חלקים מהחברה, העיקר להציל את המענק הממשלתי של 8 מיליארד דולר מחוק השבבים. בעבר, הבאת מנכ"ל טכנולוגי חזק עבדה לא רע. ב-1987, אנדי גרוב שינה את כל אינטל כשהחליט לעבור מזיכרונות למעבדים. גם אלן מולאלי, שעבר מבואינג לפורד ב-2006, הצליח להציל חברה שהייתה על סף קריסה.

קיראו עוד ב"גלובל"


אבל יש גם סיפורי כישלון: לפעמים תוכניות מצוינות של מנכ"לים חדשים פשוט מתפוצצות באמצע. זה קרה לרוברט סטמפל בג'נרל מוטורס בשנות ה-90, וגם ללאו אפותקר בהיולט-פקארד ב-2010.


המבחן של מנכ"ל בואינג


בבואינג, כולם מעריכים את אורטברג. אחרי שדייב קלהון, שלא היה מהנדס, נכשל בתפקיד, הם שמחו לקבל מישהו שמבין טכנולוגיה. עד עכשיו הוא הצליח לפתור שביתה קשה, אבל האתגרים האמיתיים עוד לפניו.  המבחן הגדול שלו יהיה כשיצטרך לפתח מחליף למטוס ה-737 MAX. כמעט עשרים שנה עברו מאז שבואינג השיקה את המטוס החדש האחרון שלה, ה-787. בלי השקעה אמיצה בטכנולוגיות חדשות, חברות התעופה עלולות לעבור לקנות מטוסים מהמתחרה איירבוס.


הבעיה היא שהרבה מהמהנדסים המנוסים של בואינג כבר לא שם, והמשקיעים רוצים לראות רווחים. במצב כזה, קל מאוד ללכת על בטוח במקום לקחת סיכונים.


המקרה של אינטל מלמד כמה חשוב לקבל תמיכה מכולם - מהעובדים ועד הדירקטוריון. זה גם מסר למשקיעים ולממשל האמריקאי: בעוד שחברות תוכנה מקבלות המון סבלנות, חברות שמייצרות דברים אמיתיים נדרשות להוכיח את עצמן כל רבעון מחדש.


מאז שגלסינגר עזב, מניית אינטל צנחה ב-18% נוספים. זה מזכיר לנו שהדבר המסוכן ביותר הוא להחליף מנכ"ל באמצע תהליך שינוי. בסופו של דבר, ההצלחה של חברות ותיקות תלויה ביכולת שלהן למצוא את האיזון העדין בין הדרישות של היום לבין החלומות של מחר.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רועה חשבון 06/01/2025 17:10
    הגב לתגובה זו
    יש רק עוד חברה אחת מקבילה אירופאית ושתי החברות שולטות בשוק בצורה מוחלטת . לבואינג יש גם את התחום הצבאי f15 ותעשיית טילים מפותחת מאוד וכן את תעשיית החלל שלה .תתארו לכם את טרמפ מגיע לביקור במדינה ערבית עשירה אשר עומדת לבצע רכישה של מטוסי איירבס ואומר להם שישנו את ההחלטה לבואינג .
  • 1.
    אינטל סוס מת שנוהל עי חמורים (ל"ת)
    יוסי 05/01/2025 20:53
    הגב לתגובה זו
  • כמו אצל יוסי בבסטה בשוק (ל"ת)
    אני 05/01/2025 21:49
    הגב לתגובה זו
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


זהב 1
צילום: Pixbay

הזהב מעל 4,500 דולר: למה המשקיעים רצים למתכות היקרות?

מרכישות של בנקים מרכזיים ועד לריצה של משקיעים להצטייד במתכת שהוכיחה "אצירת ערך" לאורך ההיסטוריה; מה הגורמים שעומדים מאחורי הראלי ועד כמה הוא עוד יימשך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה זהב כסף

הזהב טיפס לשיא חדש מעל 4,500 דולר לאונקיה, בראלי מרשים שמושך אחריו את כל שוק המתכות היקרות. גם הכסף, הפלטינה והפלדיום קבעו שיאים, כשהכסף עלה השנה בכ-150% והזהב ביותר מ-70% - ביצועים שלא נראו מאז 1979. מה מניע את העלייה הזו, ולמה דווקא עכשיו?


המתיחות בוונצואלה וגם הפד' דוחפים את הזהב למעלה

השילוב של סיכון גיאופוליטי וציפיות להורדות ריבית יצר סביבה אידיאלית למתכות היקרות. המתיחות המתגברת בוונצואלה, כולל צעדים אמריקאיים סביב תנועת מכליות נפט. ארצות הברית החריפה לאחרונה את הלחץ על משטרו של ניקולס מדורו, בין היתר באמצעות צעדים שמגבילים תנועת מכליות נפט וניסיון לצמצם יצוא ונצואלי בשווקים הבינלאומיים. ונצואלה אולי לא שחקנית מרכזית כמו סעודיה או רוסיה, אבל כל פגיעה בזרימת הנפט מוסיפה חוסר ודאות לשוק שגם כך מתמודד עם סיכונים גיאופוליטיים רבים. הופכת את הזהב לנכס מפלט מבוקש.

המתיחות בוונצואלה מצטרפת לרצף של מוקדים עם חוסר יציבות: המלחמה באוקראינה, גם המתיחות באזור שלנו והאי-ודאות סביב מדיניות החוץ והסחר של ארצות הברית. כשהרבה חזיתות פתוחות במקביל, המשקיעים פחות בוחרים “מי צודק” ויותר מחפשים הגנה. זהב וכסף נכנסים בדיוק למשבצת הזו.

החשש המרכזי הוא לא רק מהלחצים על הנפט עצמו, אלא גם מהמסר. כשהעימותים עוברים לאנרגיה, המשקיעים מתחילים לתמחר תרחישים רחבים יותר, של סנקציות, תגובות נגד ושיבושים בשרשראות אספקה. זה מעלה את רמת הסיכון בכל הכלכלה הגלובלית, ודוחף משקיעים להקטין חשיפה לנכסים תנודתיים ולעבור לנכסי מקלט - כמו זהב ומתכות יקרות. במקביל, השוק מתמחר המשך הורדות ריבית בארצות הברית גם בשנה הבאה, לאחר שלוש הפחתות השנה. מכיוון שלזהב אין תשואה שוטפת, סביבת ריבית נמוכה מעניקה לו יתרון יחסי מול נכסים אחרים.

במסחר באסיה, הזהב נסחר סביב 4,489 דולר לאונקיה לאחר שנגע ב-4,526 דולר. הכסף הגיע לכ-72.2 דולר לאונקיה, והפלטינה התקדמה לכ-2,335 דולר, עם עלייה של למעלה מ-4% בפלדיום. מדד הדולר ירד בכ-0.2%, מה שמסייע למחירי סחורות המתומחרות בדולרים.