עליות קלות בפתיחת המסחר בת"א: טבע מוסיפה כ-0.58%
הבורסה לניירות ערך בתל אביב פותחת את יום המסחר השלישי לשבוע בעליות שערים קלות. ברקע, פערי הארביטראז' מעורבים נרשמו אמש בקרב המניות הדואליות בוול סטריט, פערים אשר ממתנים את העליות. מנגד, המשקיעים מעוניינים להמשיך את המומנטום מיום המסחר הקודם, כשהם מקבלים עידוד מכיוונו של בנק ההשקעות האמריקני, מריל לינץ, שמפרסם המלצה אופטימית על המשק הישראלי.
מדד תל אביב 25 פותח בתוספת של 0.14% לרמת 686.84 נקודות, מדד תל אביב 100 עולה ב-0.12% לרמת 702.78 נקודות, ומדד הטכנולוגיה, תל טק 15 מתרומם ב-0.54% לרמת 421 נקודות.
מניית טבע פותחת את יום המסחר בעליות שערים של 0.58% תוך מחזור ראשוני בגובה 17 מיליון שקל. אמש חתמה המניה את המסחר בוול סטריט בירידות חדות של 3.5%, והחלה את המסחר בתל אביב בפער ארביטראז' חיובי בן 0.71%. לאחר הזעזועים ואינספור הערכות שעברה המנייה מתחילת השבוע, בעקבות אזהרת הרווח שפרסמה, אנליסטים רבים סבורים כי מחירה הנוכחי של המניה מהווה הזדמנות קנייה לטווח ארוך.
מניית מכתשים אגן נסחרת בתוספת של 0.83%. ברקע, העלאת דירוגה בקרב חברות האגרוכימיה. חברת פיליפס מקדוגל דירגה את מכתשים אגן במקום השישי על פי תוצאות הרבעון הרביעי של 2004 והרבעון הראשון של 2005.
ידיעות אחרונות מפרסם הבוקר כי מדינת ישראל שצפויה לרכוש את אחזקות בז"ן שבידי החברה לישראל (26%) ב-120 מיליון דולר מכספי קופת החברה. בכך תמנע המדינה מלשלם לחברה לישראל מקופת המדינה. בקופת בז"ן ישנם כיום מזומנים בהיקף של 2.2 מיליארד שקל. מניות החברה לישראל מוסיפה 1.18%.
מניית מתב נסחרת ללא שינוי בפתיחה. ברקע למסחר, הידיעה כי החברה צפויה לרכוש כ-18% ממניות חברת התקשורת - ברק, תמורת סכום של 6 מיליון דולר. בכך מממשת החברה את האופציה שניתנה להבמסגרת ההסדר עם בעל האג"ח.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
