אתה אל תגיד נגיד: פישר כפלטפורמה למכירת לאומי
סטנלי פישר מתמנה מהיום (א') לנגיד בנק ישראל. בטקס רב רושם עם ראש הממשלה והנשיא יקבל המיליונר האמריקני אזרחות ישראלית ויהיה לנגיד בנק ישראל הזר הראשון. קפיטליסטים כבר ישבו על כיסא נגיד בנק ישראל בעבר, אבל מאמין אדוק בשוק החופשי כמו פישר טרם ראינו שם עד הלום.
סטנלי פישר אמר וכתב דברים רבים על הצורך בשוק חופשי במהלך השנים האחרונות. הוא הגביר מאוד את קצב האמירות שלו, לנוכח התקדמות פתיחת סין למערב. עניין שנראה לו כחשוב מאוד להאצת הכלכלה העולמית. ולמה זה צריך לעניין אותנו?
כדאי לדעת שסטנלי פישר הוא בראש ובראשונה איש עסקים. בכל הפעילות האישית שלו לאורך השנים הוא תמיד דאג לייצר לו קרקע טובה לעשיית כסף אישי - הרבה כסף במקרה שלו. גם כאשר ישב בראש פירמידת הפיננסים של סיטיגרופ הוא המשיך "לעשות לביתו" כפי שנוהגים לומר אצלנו. עוד כדאי לדעת - כי פישר, "טיפל" במשברים כלכליים כבר לפני כעשור כששימש משנה למנכ"ל קרן המטבע הבינלאומית. אך גם שם, לא הפסיק פישר לעשות כסף אישי. העניין הזה חשוב, מפני שפישר מביט תמיד על שווקים פיננסיים דרך משקפיים של ביזנס מן.
פישר נכנס לבנק ישראל בתקופת השקט שלפני הסערה מבחינת יחסי הבנק המרכזי שלנו עם מערכת הבנקאות המסחרית המקומית. האיש אמור לעמוד בראש הגוף שייצר השנה חוק חדש שיוביל את הדבר בה תפקח המדינה על הבנקים. זאת בעוד לא אחת התבטא הנגיד הנכנס של בנק ישראל ואמר, כי לדעתו בנקים צריכים פיקוח אך על הפיקוח הזה להיות ענייני. מה זה ענייני? לא ממש ברור.
מצד אחד מאמין האיש שיחזיק את המושכות בבנק ישראל מהשבוע, כי שוק החופשי הוא בסיס כל הטוב והדרך היחידה לייצר כלכלה בריאה. מערכות כלכליות אמר פעם פישר, הופכות יעילות כשתחרות מכתיבה בהן את המחירים. אז מה אומר בעצם הנגיד החדש: אנחנו נעזוב את בנקים כמעט לחלוטין - והשקט התעשייתי ישמר ויעשה תחרות שתועיל לכולנו.
אם תפיסת העולם הזו מזכירה לכם מישהו זה לא במקרה. האיש שעומד מאחורי המינוי של פישר יותר מכל אחר, הוא בנימין נתניהו שראה בפישר "משיח" על חמור זהב שיוכל לאפשר לו לנהל פה מדיניות מכירה אגרסיבית של נכסי המדינה - אפילו במחיר נזיד עדשים.אז הנה השורה התחתונה של כהונת פישר, עוד בטרם הושבע - הנגיד החדש, שלא באמת רוצה לפקח על הבנקים באופן אגרסיבי יותר ממה שאנו מכירים, למרות שזו אחת המטרות העקריות של בנק ישראל בשנים הקרובות, יאפשר לנתניהו למכור את לאומי - במחיר המתאים לכל כיס (של רוכש פוטנציאלי לבנק).
בתסריט הרע: אנחנו נשב פה ונראה את הקונה של לאומי מקבל אותו במחיר מוזר - שלא לדבר על ההקלות שבנק ישראל ינקוט בכל הנוגע לפיקוח על הבנקים בכלל, אשר הופכת הכניסה לתחום לכדאית הרבה יותר. כוחו של הבנק בשל רמתו המקצועית הירודה יאפשר לממשלה לשלוט כמעט באופן ישיר ברמת הריבית במשק, כפי שתמיד חלמו הפוליטיקאים. אנחנו גם נקבל פה סדרה של עמלות מוזרות וחדשות שיתחפשו ל'שינויים רגולטוריים' ובסופו של דבר תוכל ישראל לשוב (לפחות תיאורטית) לימי ההשתוללות של הבנקים פה באמצע שנות ה-80. אבל זה באמת התסריט הרע ביותר.
ויש גם תסריט טוב: פישר, במקרה כזה, יבין שזו הזדמנות חייו להותיר חותם של הצלחה ענקית על כלכלה של מדינה מתפתחת ולהביא אותה אל הישורת האחרונה, לקראת הפיכתה לאחת מהשורה הראשונה של הכלכלות המפותחות בעולם. הוא ייצר מערך התרעה מצויין שיאפשר לאזן בין פיקוח קשוח ליכולת של הבנקים להתחרות באמת בשווקים המקומי והבינלאומי. הוא לא ילך יד ביד עם נתניהו, וידרוש ממנו למכור את לאומי בפרמיה סבירה. הוא גם יחתוך חלק גדול מהמחלקות המיותרות והצולעות כל כך של בנק ישראל, לצד שיפור אמיתי ברמה המקצועית של הבנק.
אז איך תראה כהונתו של פישר באמת? הרשו לי לחזות כי כמו תמיד, היא תהיה אפשהו באמצע.
*מאת: שי פאוזנר.
