מיסוי מלגה שמקבל סטודנט תושב ישראל בארצות הברית

עו"ד לילך אשרוב - רובין

בהתאם להוראות סעיף 24(1) לאמנה בין ממשלת ישראל ובין ממשלת ארצות הברית של אמריקה לגבי מסים על הכנסה (בתוקף מיום 1.1.95), סכומי מענק או מלגה שיקבל היחיד לצורכי מחיה או לימודים בתקופת שהותו הארעית בארצות הברית יהיו פטורים ממס בארצות הברית למשך תקופה שלא תעלה על 5 שנים מיום הגעתו אליה.

חשבים | 02/09/2015 11:04

נושאים בכתבה חשבים

שאלה:

תושב ישראל מתעתד לעבור לארצות הברית לצורך סיום הדוקטורט. התושב יעבור עם משפחתו לארצות הברית למשך שנתיים ואז הם יחזרו לארץ. התושב יקבל מלגת מחקר לפוסט דוקטורנט בסך של 45,000 דולר לכל שנה מקרן ישראלית אמריקנית. הוצאות המחיה והנסיעה יחולו על התושב.

השאלות:

1. מה הדין לגבי הדיווחים לרשות המסים (מס הכנסה) בישראל וחובת תשלום המס על המלגה בישראל?

2. מהו הדין לגבי הדיווחים לביטוח הלאומי בישראל וחובת תשלום דמי הביטוח ומס בריאות בישראל?

תשובה:

מנתוני השאלה עולה כי היחיד, תושב ישראל, יעבור עם משפחתו להתגורר באופן ארעי בארצות הברית, וזאת לצורך השלמת לימודיו.

על פי הוראת סעיף 9(29) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961, ניתן פטור ממס הכנסה בגין מענק כספי הניתן לסטודנט בתקופת לימודיו לצורך מימון שכר לימוד או לצורך קיום בתקופת לימודיו. זאת, בתנאי שלא ניתנת בעד המענק כל תמורה מצד הסטודנט. "תמורה" היא כל התחייבות של הסטודנט למתן שירות כלשהו לנותן המלגה או למילוי תפקיד בו. יש להבהיר כי התחייבות סטודנט להקדיש את מרב מרצו וזמנו ללימודים במוסד הלימוד לא תיחשב ל"תמורה".

הסעיף אינו קובע תקרה לגובה המענק שמקבל סטודנט בשנת מס.

ככל שמתקיימים התנאים האמורים לגבי היחיד (קבלת מענק לצורכי לימודים או לצורכי פמחיה בלא מתן תמורה כלשהי מצדו), תקבולים אלו יהיו פטורים ממס בישראל. ככל שהתקבול אינו מהווה הכנסה חייבת, לא יחויב היחיד בתשלום דמי ביטוח לאומי בגינו.

ככל שלא מתקיימים התנאים האמורים, ייחשב המענק כהכנסה מעבודה או ממתן שירותים, ומס בגינו יחול בהתאם. במקרה זה, יורשה היחיד לנכות הוצאות הכרוכות בנסיעתו ובשהייתו בחו"ל על פי תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות), התשל"ב-1972. תשלום דמי ביטוח לאומי בישראל יחול בגין הכנסתו החייבת כדין.

המשיבה - עורכת דין מומחית במיסוי בינלאומי ובעלת משרד עצמאי; לשעבר בכירה ברשות המסים

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית

הדס ברטל | 04/12/2025 16:30

נושאים בכתבה פנסיה שירות המדינה פנסיה תקציבית ההסתדרות משרד האוצר

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג | 04/12/2025 11:30

נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.