מעביד אשר הפר הבטחה למתן אופציות חויב לשלם לעובד פיצויי פיטורים ופיצוי בגין הפרת הסכם
העובדות
-------------
נאיל חדד ואח', שני מהנדסים (להלן: "העובדים") הועסקו אצל מוביל קום בע"מ (להלן: "המעבידה"), חברת סטארט-אפ. העובדים התפטרו לאחר שלטענתם המעבידה הפרה התחייבות שנתנה להקצות להם אופציות לרכישת מניות בחברה. העובדים הגישו תביעה לתשלום זכויות שונות ובין היתר פיצויי פיטורים וכן פיצויי הפרה בגין הפרת ההסכם.
פסק הדין
-------------
לאחר בחינת מסכת הראיות שהוגשו לבית הדין נקבע, כי נכון למועדי התפטרות העובדים, המעבידה טרם השלימה הכנתה של תוכנית אופציות, ובפרט טרם קיבלה תוכנית שכזו תוקף מחייב על ידי הדירקטוריון, שהוא הגורם המוסמך לאשרה בחברה. בית הדין קבע, כי בנסיבות העניין, באין מועד נקוב בחוזה בין הצדדים, היה על המעבידה להשלים את הכנת תוכנית האופציות לכל המאוחר בחלוף שלושה חודשים למן כריתת הסכמי העסקה.
העובד הנו מהנדס בעל ניסיון אשר הסכים לעבוד בתנאים של שכר מינימום כנגד קבלת אופציות. מכאן עלה בבירור, כי מתן האופציות היווה את המרכיב העיקרי בתגמול המוסכם עבור עבודתו. דווקא משום כך, לא סביר לדעת בית הדין לפרש את הסכם העבודה באופן שהמעבידה הייתה זכאית על פיו לקבל מהעובדים עבודה לאורך חודשים ארוכים, מבלי שהצדדים ישלימו (בהתאם להתחייבות החברה) את הקצאת האופציות. חובת תום הלב המוטלת על המעבידה חייבה אותה לעבור במהירות יחסית לשלב שבו הייתה אמורה להיות להם "ביד" תוכנית אופציות מפורטת ומאושרת על ידי דירקטוריון. לגיבוש תוכנית האופציות יש משמעות כלכלית גם ביחס למחיר מימושן של האופציות שעשוי לעלות ככל שתתעכב תוכנית האופציות (עקב עליית שווי החברה). כמו כן לעיכוב מתן האופציות השלכות גם מבחינת מיסוי.
על כן נקבע, כי בנסיבות העניין המעבידה הפרה הפרה יסודית את הסכם העבודה עם העובדים, וסיכלה את זכותם לקבלת אופציות בהתאם להסכם העבודה.
התרופה על הפרת ההסכם
בית הדין קבע, כי העובד זכאי לקבלת פיצוי כספי, שישיב אותו, במידת הניתן, למצב שבו היה אלמלא ההפרה. זכותו של העובד לפיצוי קמה גם מכח דיני עשיית עושר ולא במשפט ובשל הפרת זכותו לכבוד כעובד.
בית הדין קבע, כי העובד זכאי לפיצוי לפי שכר של עובד בתפקיד מקביל אשר נשכר לעבודה, סמוך לסיום העסקת העובד בסך 25,000 ש"ח לחודש עבודה, כולל תוספת שעות נוספות גלובלית. מסכום זה יש להפחית 3,850 ש"ח אותם קיבל העובד מהחברה מדי חודש.
לסיכום, נפסק כי על המעבידה לשלם לעובד סך של 21,150 ש"ח לכל חודש עבודה (25,000-3,850), ובסך הכל עבור 12 חודשי עבודה סך 253,800 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מאמצע תקופת העסקתו ועד ליום התשלום בפועל.
פיצויי פיטורים
לנוכח ממצאי בית הדין ברור, כי התפטרותו של העובד נעשתה עקב הפרה יסודית של הסכם העבודה עמו.
בית הדין קיבל את טענת העובד, כי המדובר בנסיבות שביחסי עבודה "שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו" לפי סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963, וכי התפטרותו נעשתה רק לאחר שנתן למעבידה התראות מוקדמות שסיפקו לה הזדמנויות לתקן, שלא נוצלו.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)בית המשפט העליון עוצר את סגירת גלי צה"ל: מה עומד מאחורי ההחלטה?
בית המשפט העליון החליט לעצור זמנית את הליכי סגירת גלי צה"ל עד לקבלת הכרעה סופית בעתירות שהוגשו נגד ההחלטה. נשיא בית המשפט, השופט יצחק עמית, קבע כי העיכוב נדרש לאור חוסר התחייבות מצד הממשלה להימנע מפעולות בלתי הפיכות עד להכרעה משפטית. ההחלטה מבטיחה כי פעילות התחנה תימשך במתכונתה הנוכחית לפחות בשלב זה, ומונעת התקדמות נוספת בתהליך הסגירה.
גל"צ מדוע הוחלט לסגור את התחנה?
ממשלת ישראל החליטה לסגור את התחנה הצבאית ולהפסיק את פעילותה, אך חוות דעת משפטית של היועצת המשפטית לממשלה, גליה בהר, הצביעה על כך שההחלטה התקבלה ללא סמכות חוקית מלאה. לפי ניתוחה, סגירת התחנה אפשרית רק באמצעות חקיקה ראשית. בנוסף, בהר ציינה כי ההחלטה התבססה על המלצות ועדה שהליך מינוי חבריה וסמכויותיה סבלו מבעיות מהותיות.
עם קבלת ההחלטה, שר הביטחון ישראל כ"ץ הודיע על תחילת פעולות מעשיות לסגירת התחנה, שכללו עצירת מיונים לשירות בתחנה, הפסקת שיבוץ חיילים בסדיר ובמילואים, וסיום העסקתם של עובדים רבים. מהלך זה הוביל להגשת עתירות לבג"ץ ויצר מחלוקת משפטית ומדינית סביב הסגירה.
העימות המשפטי והראיות
ועד עובדי גלי צה"ל פנה לבית המשפט בבקשה דחופה להוצאת צו ביניים. הוועד טען כי משרד הביטחון פועל לפגוע בשידורים ובהתקשרויות עם עובדי התחנה, ביניהם שדרנים מוכרים כמו רזי ברקאי ורונן כהן. המדינה ושר הביטחון הכחישו את הטענות והאשימו את הוועד בהגשת תצהיר שקרי. עם זאת, הוועד הגיש לבית המשפט ראיות מתוך מערכות פנימיות במשרד הביטחון שמחזקות את טענותיו.
באופן מפתיע, גם היועצת המשפטית לממשלה הצטרפה לעמדת העותרים ותמכה בבקשה להוצאת צו ביניים. בדיון נקבע כי הדיונים בעתירות ייערכו בסוף ינואר, אך עד אז יושעה הליך הסגירה. השופט עמית הודיע כי יש להיעתר לבקשה ולמנוע פעולות בלתי הפיכות עד להכרעה סופית.
- TGI: אחרי הדחת ברדוגו, גל"צ איבדה את הבכורה לכאן רשת ב'
- ברדוגו דורש לחזור לשדר בגל"צ - ופיצוי של חצי מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נציגי ועד עובדי התחנה בירכו על ההחלטה וציינו כי היא מאפשרת להמשיך ולשמר את פעילות התחנה המהווה חלק חשוב מחופש הביטוי והעיתונות. גם דמויות בולטות בזירה התקשורתית, כמו ראשי פורום בוגרי התחנה, הביעו תמיכה בהחלטה והדגישו את החשיבות בשמירת התשתית התקשורתית שגלי צה"ל בנתה במשך 75 שנה.
