העובדות

-------------

נאיל חדד ואח', שני מהנדסים (להלן: "העובדים") הועסקו אצל מוביל קום בע"מ (להלן: "המעבידה"), חברת סטארט-אפ. העובדים התפטרו לאחר שלטענתם המעבידה הפרה התחייבות שנתנה להקצות להם אופציות לרכישת מניות בחברה. העובדים הגישו תביעה לתשלום זכויות שונות ובין היתר פיצויי פיטורים וכן פיצויי הפרה בגין הפרת ההסכם.

פסק הדין

-------------

לאחר בחינת מסכת הראיות שהוגשו לבית הדין נקבע, כי נכון למועדי התפטרות העובדים, המעבידה טרם השלימה הכנתה של תוכנית אופציות, ובפרט טרם קיבלה תוכנית שכזו תוקף מחייב על ידי הדירקטוריון, שהוא הגורם המוסמך לאשרה בחברה. בית הדין קבע, כי בנסיבות העניין, באין מועד נקוב בחוזה בין הצדדים, היה על המעבידה להשלים את הכנת תוכנית האופציות לכל המאוחר בחלוף שלושה חודשים למן כריתת הסכמי העסקה.

העובד הנו מהנדס בעל ניסיון אשר הסכים לעבוד בתנאים של שכר מינימום כנגד קבלת אופציות. מכאן עלה בבירור, כי מתן האופציות היווה את המרכיב העיקרי בתגמול המוסכם עבור עבודתו. דווקא משום כך, לא סביר לדעת בית הדין לפרש את הסכם העבודה באופן שהמעבידה הייתה זכאית על פיו לקבל מהעובדים עבודה לאורך חודשים ארוכים, מבלי שהצדדים ישלימו (בהתאם להתחייבות החברה) את הקצאת האופציות. חובת תום הלב המוטלת על המעבידה חייבה אותה לעבור במהירות יחסית לשלב שבו הייתה אמורה להיות להם "ביד" תוכנית אופציות מפורטת ומאושרת על ידי דירקטוריון. לגיבוש תוכנית האופציות יש משמעות כלכלית גם ביחס למחיר מימושן של האופציות שעשוי לעלות ככל שתתעכב תוכנית האופציות (עקב עליית שווי החברה). כמו כן לעיכוב מתן האופציות השלכות גם מבחינת מיסוי.

על כן נקבע, כי בנסיבות העניין המעבידה הפרה הפרה יסודית את הסכם העבודה עם העובדים, וסיכלה את זכותם לקבלת אופציות בהתאם להסכם העבודה.

התרופה על הפרת ההסכם

בית הדין קבע, כי העובד זכאי לקבלת פיצוי כספי, שישיב אותו, במידת הניתן, למצב שבו היה אלמלא ההפרה. זכותו של העובד לפיצוי קמה גם מכח דיני עשיית עושר ולא במשפט ובשל הפרת זכותו לכבוד כעובד.

בית הדין קבע, כי העובד זכאי לפיצוי לפי שכר של עובד בתפקיד מקביל אשר נשכר לעבודה, סמוך לסיום העסקת העובד בסך 25,000 ש"ח לחודש עבודה, כולל תוספת שעות נוספות גלובלית. מסכום זה יש להפחית 3,850 ש"ח אותם קיבל העובד מהחברה מדי חודש.

לסיכום, נפסק כי על המעבידה לשלם לעובד סך של 21,150 ש"ח לכל חודש עבודה (25,000-3,850), ובסך הכל עבור 12 חודשי עבודה סך 253,800 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מאמצע תקופת העסקתו ועד ליום התשלום בפועל.

פיצויי פיטורים

לנוכח ממצאי בית הדין ברור, כי התפטרותו של העובד נעשתה עקב הפרה יסודית של הסכם העבודה עמו.

בית הדין קיבל את טענת העובד, כי המדובר בנסיבות שביחסי עבודה "שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו" לפי סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963, וכי התפטרותו נעשתה רק לאחר שנתן למעבידה התראות מוקדמות שסיפקו לה הזדמנויות לתקן, שלא נוצלו.