רוסיה, לא רק אנרגיה - ויש לא מעט סיבות לאופטימיות
שנת 2010 הייתה שנת התאוששות עולמית מהמשבר של 2008-2009, הצמיחה בעולם כולו השנה נבעה מהתחלת חזרה לפעילות שגרה, ומהשלמת מלאים לאחר הפאניקה של תקופת המשבר. עכשיו כש-2011 בפתח, ולא ברור לאן הכלכלה העולמית הולכת, אנו תרים אחרי אפיקי השקעה מעניינים לטווח הבינוני, שיניבו תשואות אטרקטיביות.
המועמדות הקלאסיות, כלכלות ארה"ב ואירופה מצויות בבעיות מבניות שלא ייפתרו במהירות. שיעור האבטלה בשתיהן קרוב ל-10%, והצמיחה בהן בשנה הקרובה צפויה לנוע בין 3% במקרה הטוב בארה"ב, ל-1.5% באירופה. לאור נתוני הכלכלה הישראלית, זה לא נשמע מפתה כל כך.
לרוסיה, לעומת זאת, נראה שצפויה שנה טובה. כלכלנים גלובליים מעריכים כי הצריכה הפרטית ברוסיה תעלה משמעותית ב 2011, ותביא לצמיחה שנתית של 4%-5% בתוצר. צמיחה זו תתבטא כמעט בכל הענפים במדינה, ותפתח הזדמנויות השקעה מגוונות. אם עד כה התרגלתם לחשוב על רוסיה בהקשר של השקעות בתחום הגז והנפט, הרי שאנו מזמינים אתכם לשקול השקעה בענפים נוספים, מעניינים לא פחות.
למשל הבנקים הרוסים, שיצמחו כפועל יוצא של הגידול בצריכה הפרטית. עד היום, הצרכן הרוסי כמעט ולא השתמש באשראי, ואפיק האשראי הבנקאי ללקוחות פרטיים לא נמצא כמעט בשימוש.
כלומר, פוטנציאל הצמיחה פה גדול - עם העלייה בצריכה הפרטית, אזרחי רוסיה צפויים גם לגלות את אפיק המימון באשראי אשר יגדיל עוד את הצריכה, ובכך להגדיל את רווחיות הבנקים. העלייה ברמת החיים ובצריכה הפרטית תתבטא בענפי תשתיות נוספים, שצפויים ליהנות מצמיחה, ביניהם תובלה אווירית וקרקעית וכן תשתיות תקשורת, בפרט אינטרנט וסלולר.
בנוסף לביקוש המצרפי, שצפוי לטפס ברוסיה ולהצמיח את הכלכלה, יש לנו סיבות נוספות לאופטימיות עסקית: ממשלת רוסיה הכריזה על תכנית חומש להפרטת נכסים בשווי 60 מיליארד דולר, וביניהם מספר בנקים, חברות ציבוריות סחירות . הנכסים הללו, כשיופשרו, ובתמחור מתאים, עשויים לפתוח
הזדמנויות להשקעה מעניינת.
ממשלת רוסיה גם מתכננת להלחם בשחיתות, שכבר שנים מכבידה על הפעילות הפיננסית והכלכלית במדינה. אם גם בחזית זו תגיע הממשלה להישגים השנה, ודרוג השחיתות ירד, הרי שההשקעה ברוסיה תהפוך לכדאית אפילו יותר.
בועז אלפרן, סמנכ"ל השקעות באינפיניטי
- 6.titus 06/01/2011 00:56הגב לתגובה זואין ספק שזה יוסיף ערך רב להרבה מאוד חברות ובמיוחד לענף הבניה שצריך להתחיל לבנות את התשתיות כברבשנים הקרובות
- 5.jak 06/01/2011 00:02הגב לתגובה זואת ההשקעה בהחלטה שלרגע? לא תודה
- 4.זה אפריקה (ל"ת)רוסיה 05/01/2011 14:26הגב לתגובה זו
- 3.אריה 05/01/2011 13:54הגב לתגובה זואפריקה משקיעה ברוסיה בפרויקטים גדולים. רוסיה תמשוך את אירופה קדימה ותגרור עליות מחירים במזרח אירופה, לגבי ארה\"ב :מחירי הנדל\"ן לפני עליה שתימשך להערכתי בשנים הקרובות.
- 2.גיורא 05/01/2011 11:22הגב לתגובה זופוטין מאפיונר מספר אחד, מעריכים את הונו במליארדים הכל משחיתות. בנוסף רוסיה קרובה להפוך לדיקטטורה. פוטין לאומני רוצה להפוך את רוסיה לבריון עולמי כפי שהיה בימי ברה\"מ . לסיכום יש הרבה סיכונים בהשקעה. העם בכללו עני למרות שהמדינה עשירה באוצרות טבע.
- 1.וזה אומר 05/01/2011 10:25הגב לתגובה זוכסף על הרצפה לא תאספו ???
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
משפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gptהסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים
אחרי ההכרזה על הצטרפות הסכמי אברהם, קזחסטאן צפויה להפוך ליעד חם עבור התיירים הישראליים, אז מה יש לראות במדינה המרכז אסייתית?
הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם, מסמנת התפתחות דיפלומטית משמעותית. ישראל וקזחסטן אומנם בקשרים שוטפים, אבל החותמת הדיפלומטית והתיווך האמריקאי מעלים את היחסים לשלב גבוה יותר. זה עשוי להוביל גם לעלייה משמעותית בהיקף הסחר והעסקאות בין המדינות, כשלישראלי "הממוצע" זה יתבטא בעיקר בעוד אזור שניתן לטייל ולנפוש בו. כן, יעד תיירותי נוסף. כבר כעת ניתן לבקר ולטייל במדינה הגדולה, אבל על רקע ההסכם, זה ירחיב את האפשרויות, יוביל לטיסות ישירות, וישים את קזחסטן על המפה של התייר הישראלי.
ביום חמישי האחרון, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שוחח טלפונית עם נשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקאייב וראש הממשלה בנימין נתניהו, והודיע כי קזחסטן היא "המדינה הראשונה בכהונתי השנייה" שמצטרפת למסגרת, שהוקמה ב-2020 לנרמול יחסים בין ישראל למדינות מוסלמיות. טוקאייב, שהגיע לוושינגטון עם מנהיגי אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן, תיאר את הצעד כ"המשך טבעי" למדיניות קזחסטן של דיאלוג ויציבות אזורית. טקס חתימה רשמי צפוי להתקיים בקרוב בבית הלבן, עם כוונה להרחיב את המעגל למדינות נוספות, כולל סעודיה שמתוכננת לביקור וושינגטון ב-18 בנובמבר, אם כי לא צפויה הכרזה על הסכם וגם לא על נורמליזציה, אם כי יכול להיות שהטון מהמפגש יהיה חיובי.
החשיבות של המהלך עולה על ההיבט הסמלי: קזחסטן, שמקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל מאז 1992, מצטרפת כמדינה מוסלמית מרכז-אסייתית ראשונה, מה שמרחיב את ההסכמים מעבר למזרח התיכון ומחזק את ישראל בעיני העולם לאחר ביקורת על מלחמת עזה. מבחינה גיאופוליטית, זהו צעד אמריקאי לחיזוק ציר נגד השפעת סין, רוסיה ואיראן, קזחסטן, שגובלת ברוסיה ובסין ומחזיקה במאגרי אורניום (כ-40% מייצור העולם) ונפט, משמשת כגשר אסטרטגי. במקביל להכרזה נחתמו עסקאות בשווי 16 מיליארד דולר, כולל רכישת מטוסי בואינג ופרויקט כריית טונגסטן ב-1.1 מיליארד דולר בתמיכת בנק EXIM האמריקאי, שמטרתם להבטיח גישה מערבית למשאבים קריטיים. עבור ישראל, זה פותח דלתות לשיתופי פעולה בטכנולוגיה, חקלאות וסייבר, עם פוטנציאל להסכמי סחר חופשי דרך האיחוד האירואסייתי.
עבור הישראלי הממוצע, ההשפעה המיידית של ההסכמים תהיה תיירותית: פתיחת שמיים פוטנציאלית תהפוך את קזחסטן שנתפסה כיעד מרוחק ומסתורי, לנגיש כמו גיאורגיה או אזרבייג'ן. חברות תעופה ישראליות בוחנות קווים ישירים לאלמטי ולנור-סולטן (לשעבר אסטנה), שיקצרו את הטיסה ל-5 שעות בלבד, בהשוואה ל-7-9 שעות כיום דרך איסטנבול או דובאי. כניסה ללא ויזה ל-30 יום מאז 2017, יחד עם עלויות נמוכות שירדו עוד יותר, הופכים את המדינה לאופציה משתלמת למשפחות ולמטיילים עצמאיים. בחצי השנה הראשונה של 2025 ביקרו במדינה 7.5 מיליון תיירים, עלייה של 25%, והממשלה שואפת ל-12 מיליון ב-2026.
- החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נור-סולטן, הבירה הצעירה שנוסדה ב-1997 ותוכננה על ידי אדריכלים כמו נורמן פוסטר, משלבת עתידנות עם שורשים נוודיים ומציעה ביקור של יומיים-שלושה כחלק מטיול רחב יותר. העיר אירחה השנה מעל 500 אירועים בינלאומיים, כולל הופעה של ג'ניפר לופז וכנס קומיק-קון בהובלת אנדי סירקיס, מה שהוביל לעלייה של 13% בתיירות.
