ראיון

ולדמן מדבר על וולטייר: "זו הייתה הבחירה הטובה ביותר, והיה בה גם צד ציוני"

יום לאחר שמלאנוקס רכשה את וולטייר לפי שווי של 218 מיליון ד', מנכ"ל מלאנוקס איל ולדמן מספר ל-Bizportal על הסיבות למהלך ועל השאיפות לעתיד. על אורקל: "הם ידעו מתי שהיו צריכים לדעת"
לירוי פרי |

לאורך השנתיים האחרונות הכתובת הייתה כבר על הקיר, אולם אתמול ניתן האות הרשמי - מלאנוקס רוכשת את וולטייר לפי שווי של 218 מיליון דולר. זמן קצר לאחר הפרסום, איל ולדמן נשיא ומנכ"ל מלאנוקס מדבר עם Bizportal על הסיבות לרכישה, הכוונות לעתיד, הדרך למיליארד ועל משקלה של אורקל בהליך קבלת ההחלטות.

עסקת ענק נחתמה אמש בתעשיית השבבים הישראלית. מלאנוקס, העוסקת בפיתוח ייצור ושיווק שבבים לתעשיית האינפיניבנד, הודיעה כי היא רוכשת 100% ממניות חברת וולטייר תמורת 8.75 דולר למניה, או לחלופין תמורת 218 מיליון דולר. הצעת הרכש של מלאנוקס משקפת פרמיה של 36% על מחיר השוק של וולטייר, טרם פרסום הידיעה.

בנטרול המזומן בקופתה של וולטייר עומד שווי העסקה על 176 מיליון דולר שישולמו במזומן. העסקה הייתה מתבקשת ודובר על אפשרות שכזו לאורך השנים האחרונות, בטענה כי אין הצדקה בשוק הישראלי לקיומן של שתי חברות אשר פונות לפלח די דומה של לקוחות.

ולדמן, 48, שהחל את דרכו באינטל ומשם עבר לגלילאו עד שהקים את מלאנוקס, מפגין נינוחות ומאמין שמיזוג החברות יניב פרי כבר בדו"חות של שנת הכספים 2011. הראיון נערך מיד לאחר מסיבת העיתונאים שערכו וולטייר ומלאנוקס, יום לאחר פרסום העסקה.

חברת מלאנוקס מתמחה בפיתוח מוצרי תקשורת מבוססי מוליכים למחצה בתקן אינפיניבנד (InfiniBand), המותקנים במרכזי הנתונים של ארגונים ומיועדים לקשר בין שרתי מחשב למערכות אחסון ולסייע בהעברת נתונים.

חברת וולטייר, ספקית מובילה של פתרונות תשתית תקשורת ורשתות מחשבים למרכזי נתונים ומידע, הונפקה ביולי 2007 במחיר של 9 דולר למניה. במסגרת ההנפקה גייסה החברה 52 מיליון דולר.

עיתוי העסקה מעלה סימני שאלה רבים. הרבה מאוד זמן דיברו על האפשרות שמלאנוקס תרכוש את וולטייר. בסופו של דבר מלאנוקס מחליטה לעשות זאת בזמן שמניית וולטייר נסחרת ברמות המחירים הגבוהות ביותר שראתה החברה, כ-6.5 דולר, גבוה בכ-50% ממחירה ביולי האחרון.

האם קיימת תחושת פספוס על כך שלא ביצעתם את הרכישה מספר חודשים מוקדם יותר?

"אין לזה תשובה חד משמעית ואין משמעות מיוחדת לעיתוי הנוכחי. קשה מאוד לתזמן את הדברים האלו. התהליך התחיל בשלב מסויים ונעשה רציני יותר ככל שחלפו הימים. גם המניה של מלאנוקס וגם המניה של וולטייר ראו זמנים טובים יותר, אך בסופו של דבר אני לא חושב שהדברים נעשו באיחור."

לפני כשנתיים היו הערכות שמלאנוקס תרכוש את חברת הסטארט-אפ הישראלית קופרגייט. המשקיעים לא כל כך אהבו את הרעיון, מניית מלאנוקס הגיבה בצלילה של 17% והחברה נאלצה לספק הסברים למשקיעים. בסופו של דבר, במלאנוקס ירדו מהעסקה ואפשרו לקופת המזומנים להתנפח עוד יותר.

נכון לסוף הרבעון השלישי של 2010 הצטברו בקופת המזומנים שלכם כ-234 מיליון דולר. האם הרכישה של וולטייר בוצעה בעקבות הלחץ של המשקיעים לעשות משהו עם הכספים שנאגרו בקופת המזומנים?

"מלאנוקס לא פועלת מתוך לחץ. העסקה הזו הגיונית מאוד ולראיה הלקוחות שלנו וגם הלקוחות של וולטייר, גם ה-OEM וגם הלקוחות הסופיים - כולם דחפו אותנו לבצע את העסקה. אנחנו פועלים מתוך ראייה אסטרטגית שנכונה לשתי החברות."

בהקשר לקופת המזומנים וולדמן אמר כי "גם לאחר העסקה ישארו בקופה כ-45 מיליון ד', אשר יחד עם כ-40 מיליון ד' שקיימים בקופתה של וולטייר, יספקו לנו קופה כוללת של כ-80 מיליון. עם זה אנו יכולים להרגיש בנוח".

דיברת לאחרונה המון על כך שמלאנוקס תמשיך להציג צמיחה אורגנית, אך מנגד חסרה לה צמיחה שמקורה ברכישה של חברות נוספות. האם הרכישה של וולטייר מספקת את המענה המלא לצורך או שמא מתוכננות רכישות נוספות?

"הרכישה הנוכחית בעיקר מבהירה מה אנחנו צריכים בכדי ללכת קדימה. אנו נמשיך להסתכל על טכנולוגיות נוספות שאפשר לצרף אל תוך החברה המאוחדת. זו לא רכישה חד פעמית."

במהלך מסיבת העיתונאים הצהיר ולדמן כי מלאנוקס שמה לעצמה ליעד להגיע למחזור מכירות שנתי בסך מיליארדי דולרים. נזכיר כי כעת סך המכירות הכולל של שתי החברות ב-12 החודשים האחרונים מסתכם ל-217 מיליון דולר בלבד. כנשאל ולדמן מתי להערכתו הוא צופה שהחברה תגיע ליעד המיליארד ד', הוא סרב לענות ואמר רק כי "זה יקרה בעתיד הטוב."

גם בנוגע למצבת העובדים של שתי החברות, ולדמן לא נתן אינדיקציה מדוייקת. כשנשאל מה היקף הפיטורים המתוכנן בעקבות המיזוג, ענה כי "אין כרגע מספרים. ההנהלות הולכות להתאחד ולפעול במשותף."

עוד סימן שאלה מתעורר בנוגע להכנסות של החברה המאוחדת. קיימת חפיפה של 10 מיליון דולר, אשר משקפים את השורה העליונה שתופסת וולטייר בדו"ח השנתי של מלאנוקס.

מתי וכיצד יצליחו החברות להגיע לידי סינרגיה?

האיחוד מורגש החל מהיום. אנו נראה את הסינרגיה בדו"חות של 2012 ואולי אפילו מוקדם יותר. בינתיים החברות ירוצו בנפרד, אך האינטגרציה בין החברות תושלם תוך רבעון או שניים. ה'קלוזינג' צפוי להתבצע ב-7 לפברואר 2011.

באותו הקשר הוסיף ולדמן כי שווקי היעד לא משתנים. אנו פשוט מתכוונים להגדיל את נתח השוק בכל אחד מהשווקים הקיימים."

האם היה חשוב לך להתרחב על ידי רכישה של חברה ישראלית, או שחיפשתם גם בשווקים בחו"ל?

"הסתכלנו גם על חברות בחו"ל אך אנו חושבים שזו הבחירה הטובה ביותר עבורינו כעת. יש פה גם היבט ציוני כמובן".

רוני קנט, יו"ר ומנכ"ל וולטייר התייחס גם כן להיבט הציוני והוסיף כי "היה חשוב להשלים את העסקה בישראל. יש יותר מידי חברות סטארט-אפ בישראל וכשמסתכלים על המספרים, רק מעטות מהן הצליחו לצאת לשוק בהצלחה". קנת סיכם ואמר ש"צריך ליצור חברות גדולות ולא עוד חברות סטארט-אפ."

יש לך כוונה להפוך את מלאנוקס לחברה רחבה יותר שחולשת על מספר תחומים נוספים בתעשיית השבבים והופכת להיות חברת ענק רוחבית כגון מארוול וברדוקום?

"הכיוון הוא להתרחב ורטיקלית ולא רוחבית. יתכן ובעתיד נתמקד בטכנולוגיות רוחביות, אך לא כעת. היעד הוא לבנות חברה גדולה רווחית ומצליחה ונעשה מה שצריך על מנת להגיע למטרה."

ולדמן סרב לספק פרטים רבים על מעורבותה אורקל, שהגדילה לאחרונה את אחזוקתיה במלאנוקס לשיעור של 10.2%, בהליך קבלת ההחלטות בחברה. כנשאל האם אורקל הייתה בעובי הקורה וגם לה היה חלק בהחלטה לרכוש את וולטייר, ענה כי "באורקל ידעו מתי שהם היו צריכים לדעת."

לאחרונה צצו הערכות שהגדלת שיעור האחזקות של אורקל במלאנוקס הינה רק צעד ראשון בדרך להשתלטות על החברה. האם הרכישה של וולטייר מורידה את עניין הרכישה מהפרק?

"לא. אך מה שחשוב לאורקל זה לשמור על נתח של כ-10%. לארי אליסון, מנכ"ל אורקל, אמר לציבור המשקיעים וגם לי באופן אישי שאורקל לא מתכוונת להגדיל את אחזקתה במלאנוקס ואנו נמצאים ביחסים מאוד טובים בנושא הזה."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?

פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי

מנדי הניג |

הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.

וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.

אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית. 

אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.

"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.