בשל האירו הקורס: תוצאות חברות הנדל"ן בארץ צפויות להיפגע, בעיקר ברבעון השני
בית ההשקעות אקסלנס נשואה פרסם היום (ד') סקירה רוחבית המפרטת את השפעת ירידת שער האירו מתחילת שנת 2010 על חברות הנדל"ן הישראליות הפועלות במדינות אירופה השונות.
"ההשפעות החשבונאיות תופענה כבר בדו"חות הרבעון הראשון הצפויים להתפרסם במהלך החודש", אומרים באקסלנס ומוסיפים כי בהמשך להערכותיהם ובהתבסס על שוק המט"ח כיום, ניתן להניח כי דו"חות הרבעון השני, באוגוסט ישקפו ביתר שאת את מגמת הירידה.
אקסלנס אומרים כי את ההשלכות התזרימיות והמשמעותיות יותר ירגישו החברות בטווח הארוך והדבר תלוי במידה רבה במצבה של הכלכלה הריאלית בכל מדינה ולאו דווקא במצבו של שוק ההון ובחוזק המטבע. אקסלנס מציינים כי "ישנן חברות אשר תושפענה באופן תזרימי, חברות אשר תושפענה באופן חשבונאי וחברות אשר תושפענה באופן חשבונאי שעתיד ככל הנראה להפוך לתזרימי".
"השפעה תזרימית", מפרטים באקסלנס, "נובעת כתוצאה מאובדן הכנסות ומהמרה של הכנסות נכסים מניבים ממטבע האירו לשקלים. את ההשפעה התזרימית ניתן לפתור בטווח הקצר- בינוני באמצעים פשוטים וסביר להניח שמרבית החברות לא יחושו בהשפעה תזרימית מעבר לאי נוחות קלה. למרבית מהחברות הלוואות כנגד הנכסים שנלקחו באירו ותשלום הריבית מתבצע ללא השפעה של תנודתיות המטבע". בנוסף, מציינים באקסלנס, "לחברות יש אפשרות לנצל הכנסות ממקורות אחרים, כמו קווי אשראי לתשלום של התחייבויות שוטפות וניסיון להמתין עם המרת הרווח הנקי שנותר בידי החברה, עד להתאוששות בשער החליפין. בטווח הארוך, התמשכות של ירידת שער האירו עלולה לגרום לירידה בהיקף או למניעה של חלוקת דיבידנדים".
"בין החברות להן הכנסות משמעותיות במטבע אירופאי", אומרים באקסלנס, "ניתן למנות את גזית גלוב- אשר אומנם מאבדת מקצת משווי הכנסות האירו ובמקביל נהנית בחודש האחרון מחיזוק שער הדולר והדולר הקנדי, אפריקה ישראל השקעות- אשר 80 אחוז מסעיף הכנסות מהפעל נכסים מניבים מקורן באירופה, ואלקטרה נדלן שלמעלה מ- 50 אחוז מנכסיה המניבים ממוקמים במדינות אירופה".
באקסלנס אומרים כי "השפעה חשבונאית נובעת כתוצאה מירידה בשווי הנכסים באירו, פשוט עקב העובדה שמטבע הדיווח של החברה (שקלים)- התחזק. במקרה המדובר לא היקף הירידה משמעותי, אלא שיעור הירידה מתוך הונה העצמי של החברה. יש להדגיש כי שיעור הירידה משמש כאינדיקטור- כסימן דרך, הבעיה תתעורר כשהחברות הללו תאלצנה לממש נכסים בשער האירו הנמוך ולהחזיר את הכסף הביתה- לתשלום אגרות חוב או הלוואות בנקאיות שנלקחו בשקלים".
"במקרה הנוכחי", מזהירים אקסלנס, "הנתונים הקרים לא עושים חסד עם חלק מהחברות המסומנות כנפגעות העיקריות. כדוגמה, מטבע הפעילות ומאזנה של פלאזה סנטרס, חברת הבת של אלביט הדמיה, הינו האירו. את ההשפעה של ירידה ערך האירו לא הרגישו בחברת הבת- אולם אלביט, בדו"חותיה המאוחדים הכוללים את פלאזה, תיאלץ לרשום תיקון חשבונאי".
להערכת אקסלנס, גזית גלוב משמשת כדוגמה נוספת ושונה. "היקף הפגיעה בהון העצמי המאוחד של החברה יעמוד על כ- 796 מיליון שקל ולאחר עסקאות הגנה שיש לחברה, צפוי היקף הפגיעה להסתכם בכ- 682 מיליון שקל. היקף הפגיעה צפוי לעמוד על כ- 5 אחוז מהונה העצמי המאוחד", אולם מדגישים באקסלנס כי "היקף הפגיעה בנתוני הסולו יהווה פחות ממחצית, כ- 300 מיליון שקל, היות ואמצעי הגידור של החברה מיועדים לגידור והגנה של חלקה בהון העצמי ולא על זכויות המיעוט".
אקסלנס טוענים כי כי השפעה חשבונאית שהופכת לתזרימית היא עסק יותר בעייתי. "לחלק מהחברות צורך בתכניות מימוש לתשלום חובות או צורך במכירה של נכסים בעלי תשואה נמוכה לטיוב תיק נכסיהן, וירידת האירו המתמשכת לא מקלה עליהן את החיים. חברות כגון אלקטרה נדל"ן- שמימשה בחודשיים האחרונים שני נכסים בבריטניה ובקנדה, ואינה נזקקת לכסף מיידי לתשלום אגרות החוב, יכולות להקפיא את מסע המימושים או לסיימו בהיעדר צורך מהותי. לחברות כגון דלק נדלן ואפריקה ישראל תכניות למימוש נכסים ו/או מימון של נכסים קיימים לצורך החזרת הון עצמי הביתה, אשר עלול לדרוש פתרונות יצירתיים אחרים אשר יאפשרו להן להתמודד עם הירידה בשערי המטבעות".
אקסלנס מציינים כי הקרן האירופאית אשר הוקמה לפני ימים מספר תסייע לחילוץ השוק הפיננסי ובטווח הקצר צפויה לשפר את מצב השווקים, אולם "נתוני כלכלת המקרו, כדוגמת שיעור האבטלה, המשקפים את המצב הריאלי, מראים כי מספר לא קטן של מדינות אירופאיות תיאלצנה לעבור תהליכי קיצוץ, צמצום וציפיות לתקופה של מיתון אשר משמעותם ירידה במחירי השכירות, ביכולת השוכרים לעמוד בתשלומים ובירידה במחירי הנדל"ן". באקסלנס מאמינים כי המיתון העמוק לא יפסח על כלכלות גרמניה וצרפת החזקות.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
