בשל האירו הקורס: תוצאות חברות הנדל"ן בארץ צפויות להיפגע, בעיקר ברבעון השני

בית ההשקעות אקסלנס נשואה מפרט בסקירתו אודות הפגיעה שחברות נדל"ן ישראליות צפויות לספוג עקב ירידת שער האירו. כיצד יושפעו החברות אלביט הדמיה, גזית גלוב, דלק נדל"ן, אפריקה ישראל ואלקטרה נדל"ן מכך?
לירן סהר |

בית ההשקעות אקסלנס נשואה פרסם היום (ד') סקירה רוחבית המפרטת את השפעת ירידת שער האירו מתחילת שנת 2010 על חברות הנדל"ן הישראליות הפועלות במדינות אירופה השונות. "ההשפעות החשבונאיות תופענה כבר בדו"חות הרבעון הראשון הצפויים להתפרסם במהלך החודש", אומרים באקסלנס ומוסיפים כי בהמשך להערכותיהם ובהתבסס על שוק המט"ח כיום, ניתן להניח כי דו"חות הרבעון השני, באוגוסט ישקפו ביתר שאת את מגמת הירידה. אקסלנס אומרים כי את ההשלכות התזרימיות והמשמעותיות יותר ירגישו החברות בטווח הארוך והדבר תלוי במידה רבה במצבה של הכלכלה הריאלית בכל מדינה ולאו דווקא במצבו של שוק ההון ובחוזק המטבע. אקסלנס מציינים כי "ישנן חברות אשר תושפענה באופן תזרימי, חברות אשר תושפענה באופן חשבונאי וחברות אשר תושפענה באופן חשבונאי שעתיד ככל הנראה להפוך לתזרימי". "השפעה תזרימית", מפרטים באקסלנס, "נובעת כתוצאה מאובדן הכנסות ומהמרה של הכנסות נכסים מניבים ממטבע האירו לשקלים. את ההשפעה התזרימית ניתן לפתור בטווח הקצר- בינוני באמצעים פשוטים וסביר להניח שמרבית החברות לא יחושו בהשפעה תזרימית מעבר לאי נוחות קלה. למרבית מהחברות הלוואות כנגד הנכסים שנלקחו באירו ותשלום הריבית מתבצע ללא השפעה של תנודתיות המטבע". בנוסף, מציינים באקסלנס, "לחברות יש אפשרות לנצל הכנסות ממקורות אחרים, כמו קווי אשראי לתשלום של התחייבויות שוטפות וניסיון להמתין עם המרת הרווח הנקי שנותר בידי החברה, עד להתאוששות בשער החליפין. בטווח הארוך, התמשכות של ירידת שער האירו עלולה לגרום לירידה בהיקף או למניעה של חלוקת דיבידנדים". "בין החברות להן הכנסות משמעותיות במטבע אירופאי", אומרים באקסלנס, "ניתן למנות את גזית גלוב- אשר אומנם מאבדת מקצת משווי הכנסות האירו ובמקביל נהנית בחודש האחרון מחיזוק שער הדולר והדולר הקנדי, אפריקה ישראל השקעות- אשר 80 אחוז מסעיף הכנסות מהפעל נכסים מניבים מקורן באירופה, ואלקטרה נדלן שלמעלה מ- 50 אחוז מנכסיה המניבים ממוקמים במדינות אירופה". באקסלנס אומרים כי "השפעה חשבונאית נובעת כתוצאה מירידה בשווי הנכסים באירו, פשוט עקב העובדה שמטבע הדיווח של החברה (שקלים)- התחזק. במקרה המדובר לא היקף הירידה משמעותי, אלא שיעור הירידה מתוך הונה העצמי של החברה. יש להדגיש כי שיעור הירידה משמש כאינדיקטור- כסימן דרך, הבעיה תתעורר כשהחברות הללו תאלצנה לממש נכסים בשער האירו הנמוך ולהחזיר את הכסף הביתה- לתשלום אגרות חוב או הלוואות בנקאיות שנלקחו בשקלים". "במקרה הנוכחי", מזהירים אקסלנס, "הנתונים הקרים לא עושים חסד עם חלק מהחברות המסומנות כנפגעות העיקריות. כדוגמה, מטבע הפעילות ומאזנה של פלאזה סנטרס, חברת הבת של אלביט הדמיה, הינו האירו. את ההשפעה של ירידה ערך האירו לא הרגישו בחברת הבת- אולם אלביט, בדו"חותיה המאוחדים הכוללים את פלאזה, תיאלץ לרשום תיקון חשבונאי". להערכת אקסלנס, גזית גלוב משמשת כדוגמה נוספת ושונה. "היקף הפגיעה בהון העצמי המאוחד של החברה יעמוד על כ- 796 מיליון שקל ולאחר עסקאות הגנה שיש לחברה, צפוי היקף הפגיעה להסתכם בכ- 682 מיליון שקל. היקף הפגיעה צפוי לעמוד על כ- 5 אחוז מהונה העצמי המאוחד", אולם מדגישים באקסלנס כי "היקף הפגיעה בנתוני הסולו יהווה פחות ממחצית, כ- 300 מיליון שקל, היות ואמצעי הגידור של החברה מיועדים לגידור והגנה של חלקה בהון העצמי ולא על זכויות המיעוט". אקסלנס טוענים כי כי השפעה חשבונאית שהופכת לתזרימית היא עסק יותר בעייתי. "לחלק מהחברות צורך בתכניות מימוש לתשלום חובות או צורך במכירה של נכסים בעלי תשואה נמוכה לטיוב תיק נכסיהן, וירידת האירו המתמשכת לא מקלה עליהן את החיים. חברות כגון אלקטרה נדל"ן- שמימשה בחודשיים האחרונים שני נכסים בבריטניה ובקנדה, ואינה נזקקת לכסף מיידי לתשלום אגרות החוב, יכולות להקפיא את מסע המימושים או לסיימו בהיעדר צורך מהותי. לחברות כגון דלק נדלן ואפריקה ישראל תכניות למימוש נכסים ו/או מימון של נכסים קיימים לצורך החזרת הון עצמי הביתה, אשר עלול לדרוש פתרונות יצירתיים אחרים אשר יאפשרו להן להתמודד עם הירידה בשערי המטבעות". אקסלנס מציינים כי הקרן האירופאית אשר הוקמה לפני ימים מספר תסייע לחילוץ השוק הפיננסי ובטווח הקצר צפויה לשפר את מצב השווקים, אולם "נתוני כלכלת המקרו, כדוגמת שיעור האבטלה, המשקפים את המצב הריאלי, מראים כי מספר לא קטן של מדינות אירופאיות תיאלצנה לעבור תהליכי קיצוץ, צמצום וציפיות לתקופה של מיתון אשר משמעותם ירידה במחירי השכירות, ביכולת השוכרים לעמוד בתשלומים ובירידה במחירי הנדל"ן". באקסלנס מאמינים כי המיתון העמוק לא יפסח על כלכלות גרמניה וצרפת החזקות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר עולה
צילום: Photo by Alexander Schimmeck on Unsplash

מדוע מזנק הדולר ל-3.44?

ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל 

רן קידר |
נושאים בכתבה שער הדולר

אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.52%  . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים. 

רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן. 

הקשר העקיף לוול סטריט

בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד. 

כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.

השפעת הריבית 

עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה. 

קבלן שיפוצים נדלן
צילום: Istock

כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות

בתקופה של שבעה חודשים בלבד: 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות; מנגנון משומן של ניפוח מלאכותי של הוצאות כדי להתחמק ממס - נעצר; מקרה חריג או שזה רק קצה הקרחון של הקומבינות בענף הבניה?

מנדי הניג |

כתב אישום חמור הוגש נגד נביל מחאמיד, תושב אום אל־פחם ובעליה של חברת הבנייה "מן בזאר בנייה בע"מ". האישום הוא בגין ניכוי 96 חשבוניות פיקטיביות בהיקף עסקאות של כ-69 מיליון שקל, מתוכן נוכה מס תשומות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל. כתב האישום מייחס למחאמיד עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תוך ניסיון להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד שגיא דימנט מהיחידה המשפטית מע"מ מרכז ברשות המיסים בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ חיפה.

על פי פרטי כתב האישום, מחאמיד שימש כדירקטור, בעל מניות ומנהל בפועל של החברה, ובמהלך תקופה של שבעה חודשים בלבד - בין ינואר ליולי 2020 - הוא ביצע רישום של חשבוניות פיקטיביות שלא שיקפו עסקאות אמיתיות.

החשבוניות הפיקטיביות נרשמו על שם חברת "מן בזאר בנייה בע"מ" והוגשו במסגרת הדיווחים התקופתיים של החברה לרשות המסים. סכום המס שנוכה במסגרת אותן חשבוניות מסתכם ב-10,115,210 שקל. מחאמיד פעל באופן שיטתי כדי להתחמק מתשלום מס, תוך ניכוי מס תשומות "מבלי שיש לגביו מסמך כדין".

היקף החשבוניות והמס שנוכה בפועל מעיד, לפי רשות המסים, על פעולה נרחבת שבוצעה בזמן קצר יחסית. שבעה חודשים בלבד, 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות. מנגנון ניפוח מלאכותי של הוצאות לצורך התחמקות ממס. הרשויות מתייחסות להיקף הגבוה ולשיטתיות שבביצוע כאל נסיבות מחמירות, שמהוות בסיס להגשת כתב האישום הפלילי.

הפרשה הזאת משתלבת בתופעה מוכרת המאפיינת ענפים מסוימים, ובפרט את תחום הבנייה. בענף זה, המבוסס לא פעם על חוזים חלקיים, שימוש בתתי־קבלנים, חברות "מטריה" ופעילות עסקית מול גורמים רבים בשטח מאפשרת להחליק ביתר קלות עסקאות שלא קרו במציאות.