תחושת הבטן שלי - עכשיו הזמן לעשות כסף מהפחד

אלי אברמוביץ מפתח אסטרטגיה שתספק הגנה על תיק בשוק יורד
אלי אברמוביץ |

בשבוע החולף הייתי שותף לדיונים בנושא מדדי הפחד של המשקיעים. הרעיון היה למצוא אסטרטגיה שתוכל לספק הגנה על תיק בשוק יורד במצבים בהם סטיות התקן של השוק היו גבוהות והפרמיות אותן אנו נדרשים לשלם עבור הגנה הן גבוהות. כמובן שהאסטרטגיה עשוייה להתאים גם לספקונלנטים המהמרים על ירידת השוק.

רבים חוזים היום תיקון אפשרי בשוק המניות האמריקאי. ייתכן שזה יהיה תיקון של 500-600 נקודות בדאו כפי שראינו ביוני 2009 או בינואר השנה. האם יהיה תיקון? כנראה שמתישהו כן, האם הזמן הזה הוא עכשיו?

שאלת מיליון הדולר

התשובה שאני נוהג לתת במצבים כאלה היא אם אתם (משמע רוב הסוחרים) רוצים שיהיה תיקון אזי הוא יבוא , אם אתם מפחדים שיהיה תיקון אז הוא יגיע בבחינת אפקט פיגמליון.

מהו אפקט פיגמליון? (על פי וויקיפדיה:) אפקט פיגמליון הוא חיזוי בלתי מבוסס המעורר התנהגות חדשה ובכך גורמת לתפיסה המוטעית הראשונית להתגשם. אותה תופעה נקראת לעתים גם נבואת אדיפוס. הדוגמא אותה נתן הסוציולוג רוברט מרטון היא אירוע שהתרחש בשנת 1932 בבנק בארצות הברית. על הבנק נפוצו שמועות שהוא על סף התמוטטות. בעקבות השמועות (הלא מבוססות) משכו לקוחות רבים את כספם בו זמנית, דבר שהביא להתמוטטות של הבנק. כך קרה שציפיותיהם של הלקוחות התגשמו, כלומר, הנבואה התגשמה.

איך ניתן לכמת את הפחד?

אם נניח שהפחד מגולם בסטיות התקן של האופציות לתקופה הקרובה נוכל לאמוד את הפחד. מדד כזה מדד ה-vix המודד את התנודתיות הצפויה במניות s&p 500 על ידי מדידת אופציות פוט וקול על המדד לחודשיים הקרובות.

המדד עלה ביום ו' האחרון וסיים זינוק שבועי של כ-17% (להזכירכם רוב השבוע היה המסחר ירוק), נשמע מפחיד? אם כן, אז הרשו לי לסבר את אוזנכם בכמה נתונים חשובים, ערכו הממוצע של המדד בשנים 1990-2008 עמד על 19 נקודות ערכו הגבוה ביותר באוקטובר 2008 עמד על 89 נקודות ומאז הוא יורד בהדרגה. במהלך 2010 עומד המדד על פחות מ-20 נקודות. עכשיו יש לנו קצת פרופורציה.

נציין, שביום שני כאשר השוק סגר במגמה מעורבת הוא ירד ב-5.6% לרמה של 17.34 נקודות.

אז מה יהיה? הניחוש שלי (מגובה בקצת ידע אבל הרבה תחושת בטן) הוא שאנחנו נמשיך לפחד, פעם יותר ופעם פחות אבל נפחד. השוק הסלקטיבי בתוספת העליות בשנה האחרונה מחד והידיעה שהיציאה מהמשבר איטית אבל קיימת מצד שני גורמים לנו לפחד. ולכן אני מהמר בצורה מושכלת על הפחד.

קחו את הפחד שחקו בו קצת, תקנו כשאחרים זחוחים ומכרו להם את הפחד שלהם שהם מודאגים. היום כל אחד יכול להיות טוני סופרנו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.