תחושת הבטן שלי - עכשיו הזמן לעשות כסף מהפחד
בשבוע החולף הייתי שותף לדיונים בנושא מדדי הפחד של המשקיעים. הרעיון היה למצוא אסטרטגיה שתוכל לספק הגנה על תיק בשוק יורד במצבים בהם סטיות התקן של השוק היו גבוהות והפרמיות אותן אנו נדרשים לשלם עבור הגנה הן גבוהות. כמובן שהאסטרטגיה עשוייה להתאים גם לספקונלנטים המהמרים על ירידת השוק.
רבים חוזים היום תיקון אפשרי בשוק המניות האמריקאי. ייתכן שזה יהיה תיקון של 500-600 נקודות בדאו כפי שראינו ביוני 2009 או בינואר השנה. האם יהיה תיקון? כנראה שמתישהו כן, האם הזמן הזה הוא עכשיו?
שאלת מיליון הדולר
התשובה שאני נוהג לתת במצבים כאלה היא אם אתם (משמע רוב הסוחרים) רוצים שיהיה תיקון אזי הוא יבוא , אם אתם מפחדים שיהיה תיקון אז הוא יגיע בבחינת אפקט פיגמליון.
מהו אפקט פיגמליון? (על פי וויקיפדיה:) אפקט פיגמליון הוא חיזוי בלתי מבוסס המעורר התנהגות חדשה ובכך גורמת לתפיסה המוטעית הראשונית להתגשם. אותה תופעה נקראת לעתים גם נבואת אדיפוס. הדוגמא אותה נתן הסוציולוג רוברט מרטון היא אירוע שהתרחש בשנת 1932 בבנק בארצות הברית. על הבנק נפוצו שמועות שהוא על סף התמוטטות. בעקבות השמועות (הלא מבוססות) משכו לקוחות רבים את כספם בו זמנית, דבר שהביא להתמוטטות של הבנק. כך קרה שציפיותיהם של הלקוחות התגשמו, כלומר, הנבואה התגשמה.
איך ניתן לכמת את הפחד?
אם נניח שהפחד מגולם בסטיות התקן של האופציות לתקופה הקרובה נוכל לאמוד את הפחד. מדד כזה מדד ה-vix המודד את התנודתיות הצפויה במניות s&p 500 על ידי מדידת אופציות פוט וקול על המדד לחודשיים הקרובות.
המדד עלה ביום ו' האחרון וסיים זינוק שבועי של כ-17% (להזכירכם רוב השבוע היה המסחר ירוק), נשמע מפחיד? אם כן, אז הרשו לי לסבר את אוזנכם בכמה נתונים חשובים, ערכו הממוצע של המדד בשנים 1990-2008 עמד על 19 נקודות ערכו הגבוה ביותר באוקטובר 2008 עמד על 89 נקודות ומאז הוא יורד בהדרגה. במהלך 2010 עומד המדד על פחות מ-20 נקודות. עכשיו יש לנו קצת פרופורציה.
נציין, שביום שני כאשר השוק סגר במגמה מעורבת הוא ירד ב-5.6% לרמה של 17.34 נקודות.
אז מה יהיה? הניחוש שלי (מגובה בקצת ידע אבל הרבה תחושת בטן) הוא שאנחנו נמשיך לפחד, פעם יותר ופעם פחות אבל נפחד. השוק הסלקטיבי בתוספת העליות בשנה האחרונה מחד והידיעה שהיציאה מהמשבר איטית אבל קיימת מצד שני גורמים לנו לפחד. ולכן אני מהמר בצורה מושכלת על הפחד.
קחו את הפחד שחקו בו קצת, תקנו כשאחרים זחוחים ומכרו להם את הפחד שלהם שהם מודאגים. היום כל אחד יכול להיות טוני סופרנו.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
