תחושת הבטן שלי - עכשיו הזמן לעשות כסף מהפחד
בשבוע החולף הייתי שותף לדיונים בנושא מדדי הפחד של המשקיעים. הרעיון היה למצוא אסטרטגיה שתוכל לספק הגנה על תיק בשוק יורד במצבים בהם סטיות התקן של השוק היו גבוהות והפרמיות אותן אנו נדרשים לשלם עבור הגנה הן גבוהות. כמובן שהאסטרטגיה עשוייה להתאים גם לספקונלנטים המהמרים על ירידת השוק.
רבים חוזים היום תיקון אפשרי בשוק המניות האמריקאי. ייתכן שזה יהיה תיקון של 500-600 נקודות בדאו כפי שראינו ביוני 2009 או בינואר השנה. האם יהיה תיקון? כנראה שמתישהו כן, האם הזמן הזה הוא עכשיו?
שאלת מיליון הדולר
התשובה שאני נוהג לתת במצבים כאלה היא אם אתם (משמע רוב הסוחרים) רוצים שיהיה תיקון אזי הוא יבוא , אם אתם מפחדים שיהיה תיקון אז הוא יגיע בבחינת אפקט פיגמליון.
מהו אפקט פיגמליון? (על פי וויקיפדיה:) אפקט פיגמליון הוא חיזוי בלתי מבוסס המעורר התנהגות חדשה ובכך גורמת לתפיסה המוטעית הראשונית להתגשם. אותה תופעה נקראת לעתים גם נבואת אדיפוס. הדוגמא אותה נתן הסוציולוג רוברט מרטון היא אירוע שהתרחש בשנת 1932 בבנק בארצות הברית. על הבנק נפוצו שמועות שהוא על סף התמוטטות. בעקבות השמועות (הלא מבוססות) משכו לקוחות רבים את כספם בו זמנית, דבר שהביא להתמוטטות של הבנק. כך קרה שציפיותיהם של הלקוחות התגשמו, כלומר, הנבואה התגשמה.
איך ניתן לכמת את הפחד?
אם נניח שהפחד מגולם בסטיות התקן של האופציות לתקופה הקרובה נוכל לאמוד את הפחד. מדד כזה מדד ה-vix המודד את התנודתיות הצפויה במניות s&p 500 על ידי מדידת אופציות פוט וקול על המדד לחודשיים הקרובות.
המדד עלה ביום ו' האחרון וסיים זינוק שבועי של כ-17% (להזכירכם רוב השבוע היה המסחר ירוק), נשמע מפחיד? אם כן, אז הרשו לי לסבר את אוזנכם בכמה נתונים חשובים, ערכו הממוצע של המדד בשנים 1990-2008 עמד על 19 נקודות ערכו הגבוה ביותר באוקטובר 2008 עמד על 89 נקודות ומאז הוא יורד בהדרגה. במהלך 2010 עומד המדד על פחות מ-20 נקודות. עכשיו יש לנו קצת פרופורציה.
נציין, שביום שני כאשר השוק סגר במגמה מעורבת הוא ירד ב-5.6% לרמה של 17.34 נקודות.
אז מה יהיה? הניחוש שלי (מגובה בקצת ידע אבל הרבה תחושת בטן) הוא שאנחנו נמשיך לפחד, פעם יותר ופעם פחות אבל נפחד. השוק הסלקטיבי בתוספת העליות בשנה האחרונה מחד והידיעה שהיציאה מהמשבר איטית אבל קיימת מצד שני גורמים לנו לפחד. ולכן אני מהמר בצורה מושכלת על הפחד.
קחו את הפחד שחקו בו קצת, תקנו כשאחרים זחוחים ומכרו להם את הפחד שלהם שהם מודאגים. היום כל אחד יכול להיות טוני סופרנו.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
