תחושת הבטן שלי - עכשיו הזמן לעשות כסף מהפחד
בשבוע החולף הייתי שותף לדיונים בנושא מדדי הפחד של המשקיעים. הרעיון היה למצוא אסטרטגיה שתוכל לספק הגנה על תיק בשוק יורד במצבים בהם סטיות התקן של השוק היו גבוהות והפרמיות אותן אנו נדרשים לשלם עבור הגנה הן גבוהות. כמובן שהאסטרטגיה עשוייה להתאים גם לספקונלנטים המהמרים על ירידת השוק.
רבים חוזים היום תיקון אפשרי בשוק המניות האמריקאי. ייתכן שזה יהיה תיקון של 500-600 נקודות בדאו כפי שראינו ביוני 2009 או בינואר השנה. האם יהיה תיקון? כנראה שמתישהו כן, האם הזמן הזה הוא עכשיו?
שאלת מיליון הדולר
התשובה שאני נוהג לתת במצבים כאלה היא אם אתם (משמע רוב הסוחרים) רוצים שיהיה תיקון אזי הוא יבוא , אם אתם מפחדים שיהיה תיקון אז הוא יגיע בבחינת אפקט פיגמליון.
מהו אפקט פיגמליון? (על פי וויקיפדיה:) אפקט פיגמליון הוא חיזוי בלתי מבוסס המעורר התנהגות חדשה ובכך גורמת לתפיסה המוטעית הראשונית להתגשם. אותה תופעה נקראת לעתים גם נבואת אדיפוס. הדוגמא אותה נתן הסוציולוג רוברט מרטון היא אירוע שהתרחש בשנת 1932 בבנק בארצות הברית. על הבנק נפוצו שמועות שהוא על סף התמוטטות. בעקבות השמועות (הלא מבוססות) משכו לקוחות רבים את כספם בו זמנית, דבר שהביא להתמוטטות של הבנק. כך קרה שציפיותיהם של הלקוחות התגשמו, כלומר, הנבואה התגשמה.
איך ניתן לכמת את הפחד?
אם נניח שהפחד מגולם בסטיות התקן של האופציות לתקופה הקרובה נוכל לאמוד את הפחד. מדד כזה מדד ה-vix המודד את התנודתיות הצפויה במניות s&p 500 על ידי מדידת אופציות פוט וקול על המדד לחודשיים הקרובות.
המדד עלה ביום ו' האחרון וסיים זינוק שבועי של כ-17% (להזכירכם רוב השבוע היה המסחר ירוק), נשמע מפחיד? אם כן, אז הרשו לי לסבר את אוזנכם בכמה נתונים חשובים, ערכו הממוצע של המדד בשנים 1990-2008 עמד על 19 נקודות ערכו הגבוה ביותר באוקטובר 2008 עמד על 89 נקודות ומאז הוא יורד בהדרגה. במהלך 2010 עומד המדד על פחות מ-20 נקודות. עכשיו יש לנו קצת פרופורציה.
נציין, שביום שני כאשר השוק סגר במגמה מעורבת הוא ירד ב-5.6% לרמה של 17.34 נקודות.
אז מה יהיה? הניחוש שלי (מגובה בקצת ידע אבל הרבה תחושת בטן) הוא שאנחנו נמשיך לפחד, פעם יותר ופעם פחות אבל נפחד. השוק הסלקטיבי בתוספת העליות בשנה האחרונה מחד והידיעה שהיציאה מהמשבר איטית אבל קיימת מצד שני גורמים לנו לפחד. ולכן אני מהמר בצורה מושכלת על הפחד.
קחו את הפחד שחקו בו קצת, תקנו כשאחרים זחוחים ומכרו להם את הפחד שלהם שהם מודאגים. היום כל אחד יכול להיות טוני סופרנו.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
