תחושת הבטן שלי - עכשיו הזמן לעשות כסף מהפחד

אלי אברמוביץ מפתח אסטרטגיה שתספק הגנה על תיק בשוק יורד
אלי אברמוביץ |

בשבוע החולף הייתי שותף לדיונים בנושא מדדי הפחד של המשקיעים. הרעיון היה למצוא אסטרטגיה שתוכל לספק הגנה על תיק בשוק יורד במצבים בהם סטיות התקן של השוק היו גבוהות והפרמיות אותן אנו נדרשים לשלם עבור הגנה הן גבוהות. כמובן שהאסטרטגיה עשוייה להתאים גם לספקונלנטים המהמרים על ירידת השוק.

רבים חוזים היום תיקון אפשרי בשוק המניות האמריקאי. ייתכן שזה יהיה תיקון של 500-600 נקודות בדאו כפי שראינו ביוני 2009 או בינואר השנה. האם יהיה תיקון? כנראה שמתישהו כן, האם הזמן הזה הוא עכשיו?

שאלת מיליון הדולר

התשובה שאני נוהג לתת במצבים כאלה היא אם אתם (משמע רוב הסוחרים) רוצים שיהיה תיקון אזי הוא יבוא , אם אתם מפחדים שיהיה תיקון אז הוא יגיע בבחינת אפקט פיגמליון.

מהו אפקט פיגמליון? (על פי וויקיפדיה:) אפקט פיגמליון הוא חיזוי בלתי מבוסס המעורר התנהגות חדשה ובכך גורמת לתפיסה המוטעית הראשונית להתגשם. אותה תופעה נקראת לעתים גם נבואת אדיפוס. הדוגמא אותה נתן הסוציולוג רוברט מרטון היא אירוע שהתרחש בשנת 1932 בבנק בארצות הברית. על הבנק נפוצו שמועות שהוא על סף התמוטטות. בעקבות השמועות (הלא מבוססות) משכו לקוחות רבים את כספם בו זמנית, דבר שהביא להתמוטטות של הבנק. כך קרה שציפיותיהם של הלקוחות התגשמו, כלומר, הנבואה התגשמה.

איך ניתן לכמת את הפחד?

אם נניח שהפחד מגולם בסטיות התקן של האופציות לתקופה הקרובה נוכל לאמוד את הפחד. מדד כזה מדד ה-vix המודד את התנודתיות הצפויה במניות s&p 500 על ידי מדידת אופציות פוט וקול על המדד לחודשיים הקרובות.

המדד עלה ביום ו' האחרון וסיים זינוק שבועי של כ-17% (להזכירכם רוב השבוע היה המסחר ירוק), נשמע מפחיד? אם כן, אז הרשו לי לסבר את אוזנכם בכמה נתונים חשובים, ערכו הממוצע של המדד בשנים 1990-2008 עמד על 19 נקודות ערכו הגבוה ביותר באוקטובר 2008 עמד על 89 נקודות ומאז הוא יורד בהדרגה. במהלך 2010 עומד המדד על פחות מ-20 נקודות. עכשיו יש לנו קצת פרופורציה.

נציין, שביום שני כאשר השוק סגר במגמה מעורבת הוא ירד ב-5.6% לרמה של 17.34 נקודות.

אז מה יהיה? הניחוש שלי (מגובה בקצת ידע אבל הרבה תחושת בטן) הוא שאנחנו נמשיך לפחד, פעם יותר ופעם פחות אבל נפחד. השוק הסלקטיבי בתוספת העליות בשנה האחרונה מחד והידיעה שהיציאה מהמשבר איטית אבל קיימת מצד שני גורמים לנו לפחד. ולכן אני מהמר בצורה מושכלת על הפחד.

קחו את הפחד שחקו בו קצת, תקנו כשאחרים זחוחים ומכרו להם את הפחד שלהם שהם מודאגים. היום כל אחד יכול להיות טוני סופרנו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ בישראל CHATGPTטראמפ בישראל CHATGPT

ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%

לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים 

רן קידר |

ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.

ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.

מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד

במהלך המגעים ביקשה ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.

למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.

פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס

לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: