מה יהיה עם צמד האירו-פאונד?
ביום שני האירו פגע בנמוך של ארבעה חודשים נגד הסטרלינג החזק וזאת בשל החששות הכבדים בנוגע לגירעון התקציבי הנפוח של יוון. החוב של יוון גורם למעמסה כבדה על מטבע האירו, ומראה למשקיעים שמטבע האירו יכול להיות שברירי יותר ממטבעות אחרים, כתוצאה ממדינות בעלות כלכלה חלשה שהינן חברות בגוש האירו.
המשקיעים ממתינים להערות שיבואו בעקבות פגישת שרי האוצר של 16 מדינות גוש האירו, השרים אמורים לדון במהימנות של הנתונים הסטטיסטיים הנוגעים ליוון, השרים טוענים שהם היו סובלניים עד עכשיו לעובדה שעמיתיהם באתונה הטעו אותם בנוגע לגודל הגירעון התקציבי של יוון.
"ההתפתחויות ביוון בהחלט מטילות צל על האירו" אומר רוב מינקין, אסטרטג בחברת Standard Chartered בלונדון, עוד הוא הוסיף, שהוא צופה שהאירו יחלש עוד קצת בזמן הקרוב.
הסטרלינג מצד שני התחזק בזכות נתונים טובים מכיוון שוק הבתים, מחירי הנדל"ן עלו ב- 4.1% בחודש ינואר. גם השחקנים הספקולטיביים בשוק דחפו את הפאונד למחיר גבוה יותר מול האירו מתוך ציפייה להמשך נתונים חיוביים מכיוון כלכלת בריטניה.
נתוני האינפלציה שיתפרסמו בקרוב צפויים לחזק את הפאונד, התוצאה הסבירה ביותר היא של קריאה גבוהה מהצפוי, אשר תגרום למשקיעים לצפות לכך שהממשל יעלה את הריבית בזמן הקרוב.
למרות הנתונים החיוביים, המצב הכלכלי בבריטניה עדיין שביר ופגיע, בקרב המשקיעים ישנם פחדים רבים סביב החובות הגדולים של הממשלה, לחץ זה יכול לגרום לשינוי כיוון ולהיחלשות הפאונד גם מול הדולר וגם מול האירו.
הפאונד עדיין פגיע בגלל מצב דירוג האשראי של בריטניה, שיכול לרדת בגלל החובות של בריטניה והמצב הפוליטי במדינה שמוגדר כרעיל למדינה, במיוחד בימים שהיא זקוקה לשקט פוליטי כדי להמשיך ולעודד את הצמיחה הכלכלית.
ניתוח טכני בגרף יומי של הצמד מראה כרגע שהדובים שולטים במשחק ביד רמה
היחלשות הצמד אירו/פאונד בשבוע האחרון, גרמה לו לבדוק את רמת התמיכה במחיר 0.8832 שזוהי גם הרמה הנמוכה שהוא הגיע אליה בתאריך ה- 17.11.2009. הירידה שהחלה ברמות מחיר של 0.9410 צפויה להמשיך בטווח הקרוב עד לאזור 0.8745. אם המחיר יצליח לעבור את רמת תמיכה זו, הוא צפוי להתקדם לכיוון הנמוך של תאריך ה- 11.9.2009 במחיר 0.8722 ומשם אפילו לרמות של 0.8704.
בגרף יומי רואים בבירור תבנית של פסגה כפולה, אשר התממשה כלפיי במטה בפריצת התמיכה במחיר 0.8853. המחיר נמצא באזור תיקון של 61.8% פיבונאצ'י ממהלך העליות המרשים בצמד שהחל בתאריך ה- 6.8.2009 והסתיים בתאריך 13.10.2009. מהלך הירידות האחרון שהחל בתאריך ה- 12.1.2010 נמשך במשך שבעה ימים ברציפות והוביל את המדדים היומיים לאזור קרוב מאוד למכירת יתר.
המגמה הנוכחית היא מגמה דובית חזקה עם צפי להמשך ירידות, אבל תמיד אחרי מהלך חזק ורצוף של ירידות כדאי לחכות לתיקון ולסיומו לפניי כניסה בפוזיציית שורט.
רצועות בולינגר בגרף 4 שעות מורחבות כשהמחיר נמצא בחלק התחתון שלהן, אינדיקאטור ה- RSI במצב של מכירת יתר.
ההמלצה שלנו לחפש אפשרות כניסה בשורט, לאחר תיקון, כשהמחיר סוגר מתחת ל- 0.8800 שמהווה נקודת תמיכה פסיכולוגית בצמד.
תרחיש חלופי, חיפוש הזדמנות כניסה בלונג במידה והמחיר חוזר לאזור 0.8935.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
