מה יהיה עם צמד האירו-פאונד?
ביום שני האירו פגע בנמוך של ארבעה חודשים נגד הסטרלינג החזק וזאת בשל החששות הכבדים בנוגע לגירעון התקציבי הנפוח של יוון. החוב של יוון גורם למעמסה כבדה על מטבע האירו, ומראה למשקיעים שמטבע האירו יכול להיות שברירי יותר ממטבעות אחרים, כתוצאה ממדינות בעלות כלכלה חלשה שהינן חברות בגוש האירו.
המשקיעים ממתינים להערות שיבואו בעקבות פגישת שרי האוצר של 16 מדינות גוש האירו, השרים אמורים לדון במהימנות של הנתונים הסטטיסטיים הנוגעים ליוון, השרים טוענים שהם היו סובלניים עד עכשיו לעובדה שעמיתיהם באתונה הטעו אותם בנוגע לגודל הגירעון התקציבי של יוון.
"ההתפתחויות ביוון בהחלט מטילות צל על האירו" אומר רוב מינקין, אסטרטג בחברת Standard Chartered בלונדון, עוד הוא הוסיף, שהוא צופה שהאירו יחלש עוד קצת בזמן הקרוב.
הסטרלינג מצד שני התחזק בזכות נתונים טובים מכיוון שוק הבתים, מחירי הנדל"ן עלו ב- 4.1% בחודש ינואר. גם השחקנים הספקולטיביים בשוק דחפו את הפאונד למחיר גבוה יותר מול האירו מתוך ציפייה להמשך נתונים חיוביים מכיוון כלכלת בריטניה.
נתוני האינפלציה שיתפרסמו בקרוב צפויים לחזק את הפאונד, התוצאה הסבירה ביותר היא של קריאה גבוהה מהצפוי, אשר תגרום למשקיעים לצפות לכך שהממשל יעלה את הריבית בזמן הקרוב.
למרות הנתונים החיוביים, המצב הכלכלי בבריטניה עדיין שביר ופגיע, בקרב המשקיעים ישנם פחדים רבים סביב החובות הגדולים של הממשלה, לחץ זה יכול לגרום לשינוי כיוון ולהיחלשות הפאונד גם מול הדולר וגם מול האירו.
הפאונד עדיין פגיע בגלל מצב דירוג האשראי של בריטניה, שיכול לרדת בגלל החובות של בריטניה והמצב הפוליטי במדינה שמוגדר כרעיל למדינה, במיוחד בימים שהיא זקוקה לשקט פוליטי כדי להמשיך ולעודד את הצמיחה הכלכלית.
ניתוח טכני בגרף יומי של הצמד מראה כרגע שהדובים שולטים במשחק ביד רמה
היחלשות הצמד אירו/פאונד בשבוע האחרון, גרמה לו לבדוק את רמת התמיכה במחיר 0.8832 שזוהי גם הרמה הנמוכה שהוא הגיע אליה בתאריך ה- 17.11.2009. הירידה שהחלה ברמות מחיר של 0.9410 צפויה להמשיך בטווח הקרוב עד לאזור 0.8745. אם המחיר יצליח לעבור את רמת תמיכה זו, הוא צפוי להתקדם לכיוון הנמוך של תאריך ה- 11.9.2009 במחיר 0.8722 ומשם אפילו לרמות של 0.8704.
בגרף יומי רואים בבירור תבנית של פסגה כפולה, אשר התממשה כלפיי במטה בפריצת התמיכה במחיר 0.8853. המחיר נמצא באזור תיקון של 61.8% פיבונאצ'י ממהלך העליות המרשים בצמד שהחל בתאריך ה- 6.8.2009 והסתיים בתאריך 13.10.2009. מהלך הירידות האחרון שהחל בתאריך ה- 12.1.2010 נמשך במשך שבעה ימים ברציפות והוביל את המדדים היומיים לאזור קרוב מאוד למכירת יתר.
המגמה הנוכחית היא מגמה דובית חזקה עם צפי להמשך ירידות, אבל תמיד אחרי מהלך חזק ורצוף של ירידות כדאי לחכות לתיקון ולסיומו לפניי כניסה בפוזיציית שורט.
רצועות בולינגר בגרף 4 שעות מורחבות כשהמחיר נמצא בחלק התחתון שלהן, אינדיקאטור ה- RSI במצב של מכירת יתר.
ההמלצה שלנו לחפש אפשרות כניסה בשורט, לאחר תיקון, כשהמחיר סוגר מתחת ל- 0.8800 שמהווה נקודת תמיכה פסיכולוגית בצמד.
תרחיש חלופי, חיפוש הזדמנות כניסה בלונג במידה והמחיר חוזר לאזור 0.8935.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
