מה יהיה עם צמד האירו-פאונד?
ביום שני האירו פגע בנמוך של ארבעה חודשים נגד הסטרלינג החזק וזאת בשל החששות הכבדים בנוגע לגירעון התקציבי הנפוח של יוון. החוב של יוון גורם למעמסה כבדה על מטבע האירו, ומראה למשקיעים שמטבע האירו יכול להיות שברירי יותר ממטבעות אחרים, כתוצאה ממדינות בעלות כלכלה חלשה שהינן חברות בגוש האירו.
המשקיעים ממתינים להערות שיבואו בעקבות פגישת שרי האוצר של 16 מדינות גוש האירו, השרים אמורים לדון במהימנות של הנתונים הסטטיסטיים הנוגעים ליוון, השרים טוענים שהם היו סובלניים עד עכשיו לעובדה שעמיתיהם באתונה הטעו אותם בנוגע לגודל הגירעון התקציבי של יוון.
"ההתפתחויות ביוון בהחלט מטילות צל על האירו" אומר רוב מינקין, אסטרטג בחברת Standard Chartered בלונדון, עוד הוא הוסיף, שהוא צופה שהאירו יחלש עוד קצת בזמן הקרוב.
הסטרלינג מצד שני התחזק בזכות נתונים טובים מכיוון שוק הבתים, מחירי הנדל"ן עלו ב- 4.1% בחודש ינואר. גם השחקנים הספקולטיביים בשוק דחפו את הפאונד למחיר גבוה יותר מול האירו מתוך ציפייה להמשך נתונים חיוביים מכיוון כלכלת בריטניה.
נתוני האינפלציה שיתפרסמו בקרוב צפויים לחזק את הפאונד, התוצאה הסבירה ביותר היא של קריאה גבוהה מהצפוי, אשר תגרום למשקיעים לצפות לכך שהממשל יעלה את הריבית בזמן הקרוב.
למרות הנתונים החיוביים, המצב הכלכלי בבריטניה עדיין שביר ופגיע, בקרב המשקיעים ישנם פחדים רבים סביב החובות הגדולים של הממשלה, לחץ זה יכול לגרום לשינוי כיוון ולהיחלשות הפאונד גם מול הדולר וגם מול האירו.
הפאונד עדיין פגיע בגלל מצב דירוג האשראי של בריטניה, שיכול לרדת בגלל החובות של בריטניה והמצב הפוליטי במדינה שמוגדר כרעיל למדינה, במיוחד בימים שהיא זקוקה לשקט פוליטי כדי להמשיך ולעודד את הצמיחה הכלכלית.
ניתוח טכני בגרף יומי של הצמד מראה כרגע שהדובים שולטים במשחק ביד רמה
היחלשות הצמד אירו/פאונד בשבוע האחרון, גרמה לו לבדוק את רמת התמיכה במחיר 0.8832 שזוהי גם הרמה הנמוכה שהוא הגיע אליה בתאריך ה- 17.11.2009. הירידה שהחלה ברמות מחיר של 0.9410 צפויה להמשיך בטווח הקרוב עד לאזור 0.8745. אם המחיר יצליח לעבור את רמת תמיכה זו, הוא צפוי להתקדם לכיוון הנמוך של תאריך ה- 11.9.2009 במחיר 0.8722 ומשם אפילו לרמות של 0.8704.
בגרף יומי רואים בבירור תבנית של פסגה כפולה, אשר התממשה כלפיי במטה בפריצת התמיכה במחיר 0.8853. המחיר נמצא באזור תיקון של 61.8% פיבונאצ'י ממהלך העליות המרשים בצמד שהחל בתאריך ה- 6.8.2009 והסתיים בתאריך 13.10.2009. מהלך הירידות האחרון שהחל בתאריך ה- 12.1.2010 נמשך במשך שבעה ימים ברציפות והוביל את המדדים היומיים לאזור קרוב מאוד למכירת יתר.
המגמה הנוכחית היא מגמה דובית חזקה עם צפי להמשך ירידות, אבל תמיד אחרי מהלך חזק ורצוף של ירידות כדאי לחכות לתיקון ולסיומו לפניי כניסה בפוזיציית שורט.
רצועות בולינגר בגרף 4 שעות מורחבות כשהמחיר נמצא בחלק התחתון שלהן, אינדיקאטור ה- RSI במצב של מכירת יתר.
ההמלצה שלנו לחפש אפשרות כניסה בשורט, לאחר תיקון, כשהמחיר סוגר מתחת ל- 0.8800 שמהווה נקודת תמיכה פסיכולוגית בצמד.
תרחיש חלופי, חיפוש הזדמנות כניסה בלונג במידה והמחיר חוזר לאזור 0.8935.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
