שעון עצר למדידת זמן הפרסומות? "הצופה אינטליגנטי ואינו זקוק לאפוטרופוסים"
אתמול (ג') הוצעה הצעת חוק חדשה על ידי ח"כ כרמל שאמה לפיה בעת היציאה לפרסומות יופיע על המסך שעון עצר שיספור את הזמן הנותר לסיום המקבץ.
חבר הכנסת שאמה מאמין כי הצעת החוק הזו תקנה חופש בחירה לצרכנים להחליט האם לצפות בפרסומות או לא. לדבריו, כפי שהערוצים דואגים לפרסם את לוח המשדרים יש לאפשר לצופים לדעת מהו משך זמן שידור הפרסומות, כדי שיוכלו לבחור מה לעשות בזמן זה.
כוונתו בפועל, היא שעם תחילת רצועות הפרסומות תופיע אינדיקציה על המסך בצורה הנראית לעין, המראה כמה דקות נותרו עד לחזרה לשידור התוכנית. כפי הנראה בצורת שעון קטן. משך הזמן יצוין בדקות שלמות.
היום (ד'), גורם בכיר בענף הפרסום אמר ל-Bizportal, כי "מי שיפגע מהצעה זו הן בעצם הזכייניות, מכיוון שהצעת החוק עלולה להוריד את הרייטינג בזמן הפרסומות ובעקבות כך ירדו העלויות שיצטרכו המפרסמים לשלם עבור הפרסום וזו תהייה פגיעת שרשרת". לכן הוא ממליץ לזכייניות לעמוד על הרגליים האחוריות כנגד הצעת חוק זו שעלולה לפגוע בהכנסותיהן.
איגוד השיווק הישראלי, יוצא גם הוא כנגד הצעת החוק. לדברי תלמה בירו, מנכ"לית האיגוד, "הצופה האינטליגנטי אוחז בשלט ואינו זקוק לאפוטרופוסים. צרכני הטלוויזיה נהנים כבר היום מזכות בחירה וממגוון ערוצים, שלא לדבר על הורדת תוכניות באינטרנט וממירים מקליטים שמאפשרים הרכבת לוח שידורים פרטי ללא פרסומות כלל".
עוד אומרת בירו, "אנו מאמינים כי יותר משהיוזמה החדשה תועיל לצופים, היא תזיק למפרסמים ובראש וראשונה לזכיינים. גם כך זוהי תקופה קשה מאוד לזכייני הטלוויזיה. אנו מצפים מחברי הכנסת להושיט יד מחזקת לזכיינים בעת הזאת ולא לפגוע בהם פגיעה אנושה, בחסות החוק".
בדומה לה, בתוכנית הבוקר בגלי צה"ל תקף את ההצעה החדשה, מבעלי משרד הפרסום 'זרמון גולדמן', אילון זרמון, ואמר "אין לך במה להתעסק? יש בעיות במדינה בלי סוף וזה מה שמעניין אותך? הצופים לא טפשים, ואי אפשר לדחוף להם פרסומות". לדבריו, "ההצעה שלך פופוליסטית וכנראה הרבה אתם לא עושים בבית המחוקקים".
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.
מנכ"ל האוצר: "לתקציב הביטחון חייבת להיות תקרה - אחרת אין יעילות"
בנאומו בכנס החשב הכללי, התייחס אילן רום להכפלת תקציב הביטחון מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, וקרא לבחון מחדש את סדרי העדיפויות הלאומיים. לדבריו, ההוצאה הביטחונית חייבת להיות מוגבלת כדי לאפשר השקעה בתחומי החינוך, התשתיות והטכנולוגיה. רום הדגיש כי הכלכלה תמשיך
לתמוך במערכת הביטחון עד להשגת הכרעה, אך דרש ליישם במקביל צעדים של התייעלות ובקרה
מנכ"ל משרד האוצר, אילן רום, התריע על הגידול החריג בתקציב הביטחון בשנתיים האחרונות בנאום שנשאט במסגרת כנס החשב הכללי. "מאז פרוץ חרבות ברזל בשנים 2025-2023 תקציב הביטחון הכפיל את עצמו תוך שנתיים", הוא אמר. "זהו הון תועפות שאזרחי ישראל זקוקים לו לשירותים, לתשתית ולצמיחה. ילדינו ונכדינו מצפים כי נשאיר להם מדינה בטוחה אך גם משגשגת".
רום הדגיש כי עם תחילת ההתייצבות הביטחונית, יש מקום לחשיבה מחודשת על אופן הקצאת המשאבים. "כאשר מפת האיומים סביבנו התעדכנה, ודאי שגם תפיסת הביטחון צריכה להתעדכן", הוא אמר, והוסיף כי "למדיניות המרחיבה בה נקטנו יש מחיר, ולהוצאה הזו יש עלות אלטרנטיבית לא פשוטה".
לדבריו, הכלכלה סיפקה בשנתיים האחרונות גיבוי מלא למערכת הביטחון ותמשיך לעשות זאת "ככל שיידרש עד לניצחון ולהכרעה, ועד לחזרת החטופים כולם". עם זאת, הוא קרא לשקול מחדש את ניהול הסיכונים הכלכליים ולפנות משאבים לתחומים אזרחיים. "האם אין מקום להביט אל הצרכים החשובים הנוספים של אזרחי ישראל - בשיפור תחום החינוך, בביסוס יכולות הבינה המלאכותית? הרי אלו ערובה לא רק לרווחה כלכלית אלא גם לביטחון איתן בדור הקרוב ובאלו שאחריו", הסביר רום בנאומו.
הוא אף השווה את ניהול תקציב המדינה לניהול משק בית, והבהיר כי יש צורך בתקרה ברורה להוצאות הביטחון. "להוצאה הביטחונית צריך שתהיה תקרה, ולפעמים עושה רושם כי התקרה גבוהה כל כך עד שאינה נראית. וכשאין תקרה, אין יעילות ואין התייעלות".
- ועדת המינויים בלמה את מינוי פרוזנפר לראשות אגף התקציבים
- המשק היה חלש הרבה לפני שנשמעה אזעקה: ניתוח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוא אף מתח ביקורת על ניהול ההוצאות בשנתיים האחרונות: לדבריו, "חיפשתי וחקרתי, אך במשך השנתיים האחרונות לא מצאתי צעד של התייעלות כלכלית בתחום ההוצאות הביטחוניות". כדוגמה לכך, הוא ציין את ניהול ימי המילואים: "ניהול כלכלת ימי המילואים נעשה בלי מעצורים, בלי בקרה ולעיתים קרובות מדי אף חורג מכללי המינהל התקין".
