שעון עצר למדידת זמן הפרסומות? "הצופה אינטליגנטי ואינו זקוק לאפוטרופוסים"

כך מגיב היום 'איגוד השיווק הישראלי' להצעת החוק של חבר הכנסת כרמל שאמה. מבעלי משרד הפרסום, זרמון גולדמן, "זוהי הצעה פופוליסטית"
מאיה זיסר |

אתמול (ג') הוצעה הצעת חוק חדשה על ידי ח"כ כרמל שאמה לפיה בעת היציאה לפרסומות יופיע על המסך שעון עצר שיספור את הזמן הנותר לסיום המקבץ.

חבר הכנסת שאמה מאמין כי הצעת החוק הזו תקנה חופש בחירה לצרכנים להחליט האם לצפות בפרסומות או לא. לדבריו, כפי שהערוצים דואגים לפרסם את לוח המשדרים יש לאפשר לצופים לדעת מהו משך זמן שידור הפרסומות, כדי שיוכלו לבחור מה לעשות בזמן זה.

כוונתו בפועל, היא שעם תחילת רצועות הפרסומות תופיע אינדיקציה על המסך בצורה הנראית לעין, המראה כמה דקות נותרו עד לחזרה לשידור התוכנית. כפי הנראה בצורת שעון קטן. משך הזמן יצוין בדקות שלמות.

היום (ד'), גורם בכיר בענף הפרסום אמר ל-Bizportal, כי "מי שיפגע מהצעה זו הן בעצם הזכייניות, מכיוון שהצעת החוק עלולה להוריד את הרייטינג בזמן הפרסומות ובעקבות כך ירדו העלויות שיצטרכו המפרסמים לשלם עבור הפרסום וזו תהייה פגיעת שרשרת". לכן הוא ממליץ לזכייניות לעמוד על הרגליים האחוריות כנגד הצעת חוק זו שעלולה לפגוע בהכנסותיהן.

איגוד השיווק הישראלי, יוצא גם הוא כנגד הצעת החוק. לדברי תלמה בירו, מנכ"לית האיגוד, "הצופה האינטליגנטי אוחז בשלט ואינו זקוק לאפוטרופוסים. צרכני הטלוויזיה נהנים כבר היום מזכות בחירה וממגוון ערוצים, שלא לדבר על הורדת תוכניות באינטרנט וממירים מקליטים שמאפשרים הרכבת לוח שידורים פרטי ללא פרסומות כלל".

עוד אומרת בירו, "אנו מאמינים כי יותר משהיוזמה החדשה תועיל לצופים, היא תזיק למפרסמים ובראש וראשונה לזכיינים. גם כך זוהי תקופה קשה מאוד לזכייני הטלוויזיה. אנו מצפים מחברי הכנסת להושיט יד מחזקת לזכיינים בעת הזאת ולא לפגוע בהם פגיעה אנושה, בחסות החוק".

בדומה לה, בתוכנית הבוקר בגלי צה"ל תקף את ההצעה החדשה, מבעלי משרד הפרסום 'זרמון גולדמן', אילון זרמון, ואמר "אין לך במה להתעסק? יש בעיות במדינה בלי סוף וזה מה שמעניין אותך? הצופים לא טפשים, ואי אפשר לדחוף להם פרסומות". לדבריו, "ההצעה שלך פופוליסטית וכנראה הרבה אתם לא עושים בבית המחוקקים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.