ועדת הכלכלה
צילום: דוברות הכנסת דני שם טוב

ועדת הכלכלה אישרה: פתיחת פקדון בבנק לא תותנה בקיום חשבון עו"ש

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שתאפשר ניוד פקדונות בין הבנקים, גם לבנק שבו ללקוח אין חשבון פעיל; הצעת החוק תיכנס לתוקף ב-1 בדצמבר השנה, והמפקח על הבנקים יוסמך להטיל עיצום כספי על בנקים שלא יעמדו בהוראה

איתן גרסטנפלד |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה של ח"כ אביחי בוארון לתקן את חוק הבנקאות ולאפשר ניוד פקדונות בין הבנקים, גם לבנק שבו ללקוח אין חשבון פעיל. לפי ההצעה שאושרה, הבנקים לא יתנו הפקדת כסף לפקדון בפתיחת חשבון עו"ש. עוד אושר, כי הצעת החוק תיכנס לתוקף ב-1 בדצמבר השנה, והמפקח על הבנקים יוסמך להטיל עיצום כספי על בנקים שלא יעמדו בהוראה, בסך של 50 אלף שקלים על כל הפרה.


ח"כ בוארון הציג את ההצעה ואמר כי כ-260 מיליארד שקלים נמצאים היום בחשבונות העו"ש של אזרחי ישראל והם מפסידים עליהם כסף. "יזמנו את ההצעה כדי שהכסף יעבוד עבור האזרחים, ויעודד אנשים להוציא את הכסף מהעו"ש, והבנקים לא יוכלו להתנות קבלת פיקדון בפתיחת חשבון. אנחנו מביאים בשורה חשובה לצרכנים, שעד היום היו שבויים בחשבונות העו"ש שלהם. כסף הוא זוז ובפעולה קטנה אנחנו גורמים לו לזוז, ומחייבים את הבנקים לפתוח את הדלת לכסף חדש שלא נכנס אליהם, וכאן תתחיל תחרות מבורכת. הגיע הזמן שהציבור שפחות מבין בהשקעות יוכל ללמוד לעשות שימוש נכון בכסף שלו", אמר.


נציגת הפיקוח על הבנקים, גרניט אופק, הזכירה כי באפריל תיכנס לתוקף הוראה שתחייב את הבנקים להציג באתרים שלהם את הריבית על פקדונות, והבנקים יציעו לכל הפחות מה שפורסם באתר ואם הריבית שלהם תהייה נמוכה הם יראו רע מאוד בהשוואה. ח"כ בוארון התייחס לדברים ואמר כי אין כוונה להתערב או לפקח על הריבית, אלא לייצר תחרות שתעשה את העבודה. הוא הוסיף כי המטרה היא לגרום לכסף לזוז, ובמציאות הזו הבנקים יהיו אלה שיפרסמו שאצלם אפשר לקבל ריבית טובה יותר. "מספיק בנק אחד או שניים שיציעו ריבית יותר גבוהה כדי להתחיל תנועה של שוק חופשי", אמר.


בנוסף ביקש ח"כ בוארון לבחון אפשרות להחיל את ההצעה גם על פקדונות מט"ח. נציגת איגוד הבנקים, גלי כספרי, אמרה כי בישראל אין מסלקת מט"ח וכשמטבע חוץ עובר מבנק אחד לאחר זה נעשה דרך בנקים בחו"ל, וזה מאוד מורכב ומאוד יקר. על רקע הדברים קבעה הוועדה כי המפקח על הבנקים יבחן זאת ויוסמך להחיל את ההצעה גם על פקדונות מט"ח אם יראה שהדבר מתאפשר.


מנהל תחום פיננסים בלובי 99, משה קאשי, אמר כי מה שחסר בהצעת החוק זו התייחסות לריבית, ואיסור הפליה בריבית שמקבל לקוח של הבנק לריבית שמקבל לקוח שאין לו חשבון עו"ש. לדברים הצטרפה גם ממלאת מקום היועצת המשפטית של המועצה לצרכנות, עו"ד יעל כהן שאואט, שהציעה לאסור את ההפליה במפורש. יו"ר איגוד היועצים לכלכלת המשפחה, שי אבו, אמר מנגד כי דווקא לקוחות שמביאים כסף חדש מקבלים ריבית טובה יותר והבנקים רודפים אחריהם, וציין כי צריך רק להנגיש את המידע לציבור.


על מנת לעקוב אחר היישום של ההצעה ולראות שהיא אכן מייצרת שינוי נקבע עוד, כי המפקח על הבנקים ידווח לוועדת הכלכלה אחת לשנה ובמשך שלוש שנים. הדיווח יכלול מידע על מספר הפקדונות שנפתחו במערכת הסגורה והסכום הכולל שלהן, דיווח ראשון ימסר לוועדה בסוף מרץ 2027. בתום הדיון אושרה ההצעה בתמיכת ח"כ אליהו ברוכי, שמילא את מקומו של היו"ר, וח"כ בוארון בעוד שח"כ שלי טל מירון נמנעה.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עומר הנדסה (תשקיף חברה)עומר הנדסה (תשקיף חברה)

עומר הנדסה מתקרבת לבורסה - התמחור סביר

למרות שחיקה ברווחיות התפעולית, גירעון בהון החוזר ומכירת מניות של הבעלים, התמחור נראה על פניו נוח - שווי לפני ההנפקה של 1.1 מיליארד ורווח מייצג של כ-85 מיליון - מכפיל רווח של כ-13

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עומר הנדסה IPO

חברת עומר הנדסה, נערכת ל-IPO בבורסה המקומית. החברה היא קבלן ויזם ומסתבר שהיא גדולה יחסית, למרות שהנוכחות התקשורתית שלה נמוכה.  היא צפויה להיות אחת ההנפקות הגדולות בנדל"ן השנה. ההנפקה כוללת גיוס של כ-300 מיליון שקל לפי שווי חברה של 1.4 מיליארד שקל (אחרי הכסף), כאשר כ-120 מיליון שקל יזרמו לכיסם של בעלי השליטה באמצעות הצעת מכר. יתרת הסכום, כ-180 מיליון שקל, תשמש את החברה למימון פרויקטים חדשים והרחבת פעילותה. זה אקזיט משמעותי לבעלי השליטה ולרוב זה תמרור אזהרה. הנפקות זה מצב של א-סימטריה במידע. המוכרים- מנפיקים יודעים הרבה יותר מהקונים.

הבעיה שהקונים - גופים מוסדיים, עמוסים במזומנים ואין להם מה לעשות בכסף. הם מחפשים השקעות חדשות ומקדמים את שוק ההנפקות. עומר, היא שחקנית בשוק התשתיות והייזום ועל פניו מונפקת בתמחור סביר. הדוח רווח והפסד שלה אומנם מציג שחיקה ברווחיות אך הצבר גדל והרווחיות עדיין טובה. הרווח המייצג 85-90 מיליון שקל בשנה ושווי של 1.1 מיליארד שקל (לפני הכסף) מבטא מכפיל רווח סביר של 13.

אם החברה תמשיך לממש את הצבר ולצמוח, ובמקביל הרווחים יעלו, זו יכולה להיות השקעה שמתאימה למוסדיים ולמשקיעים בכלל, אבל צריך לזכור ששוק הקבלנות והיזמות חלש עכשיו, שלחברה יש גירעון בהון החוזר, אם כי זה לא נורא כאשר אתה יודע לקבל מקורות של מזומנים או כאשר ההון החוזר השלילי במאזן (נכסים שוטפים פחות התחייבויות שוטפות) הן לאורך זמן שליליים, כלומר מתגלגלים במאזן ואין צורך לשלם באמת את ההתחייבויות השוטפות. 

חלק גדול מאוד מהקבלנים וחברות התשתיות נמצאות במצב כזה, הוא לא בהכרח מעיד על קשיים או בעיות פיננסיות.  בכל מקרה, עומר הוקמה ב-1997 על ידי עומר רוזנבלט, שמשמש כיום כיו"ר. בעלי השליטה כוללים גם את ברוך חדד וזאב סלנט, המכהנים כמנכ"לים משותפים ומחזיקים יחד בכ-82% מהמניות, בחלוקה שווה ביניהם. ארבעה עובדים בכירים מחזיקים ביתרת המניות. 

עומר הנדסה מתמקדת בביצוע מיזמי בנייה בתחומי התעשייה, המלונאות, המסחר והמגורים, לצד ייזום נדל"ן למגורים והשקעה. מאז הקמתה, ביצעה החברה למעלה מ-170 פרויקטים בהיקף של כ-2.4 מיליון מ"ר, כולל מבנים מורכבים כמו מגדל ART של הפניקס בבני ברק, מגדלי בסר ברמת גן, קניון רמות בירושלים, בסר סיטי בפתח תקווה ומגדל צ'מפיון בבני ברק.