בדיקה: איפה כדאי לקחת הלוואה? הנתונים המלאים
הריבית על הלוואות בעלייה; בחודש שעבר - הלוואה ממקס היתה זולה יותר מהלוואה מבנק מזרחי טפחות; במזרחי הורידו ריבית, אבל לא מספיק, מזרחי עדיין הבנק היקר במערכת; מי הבנקים הטובים ואיך תדעו אם הריבית שאתם מקבלים בבנק היא טובה?
ליוסי יש 50 אלף שקל בעו"ש. הוא מקבל על הסכום אפס ריבית. אם הוא היה מפקיד אותו בפיקדון לשנה הוא היה מקבל באזור 4.1%-4.2%. לדני יש הלוואה של 50 אלף שקל הוא משלם עליה ריבית של 9.3%. באמצע יש בנק. הבנק לוקח 50 אלף שקל מיוסי ונותן אותם ל-דני. הוא מרוויח את כל פער הריבית - 9.35. אם הוא היה נותן ליוסי ריבית כמו שצריך, פער הריבית היה יורד ל-5.3%.
הבנק הוא גורם מאוד חשוב במערכת הפיננסית, הוא מנוע של הפעילות המשקית, והוא עושה זאת לטובת הרווחים שלו. ככה צריך להיות וזה צודק. לא מדובר במלכ"ר, מדובר בגוף שצריך לייצר ערך לבעלי המניות שלו, השאלה בהקשר זה היא איפה בנק ישראל שאמור לשמור גם על האינטרסים של הציבור ולדאוג שיקבלו מינימום של ריבית. לא 4% על העו"ש, אבל 2%-3%? הרי שאנחנו במינוס בעו"ש אנחנו משלמים 12.5%.
כך או אחרת, מנתונים מעודכנים של בנק ישראל עולה כי בנוגע להלוואות חלה התייקרות בינואר לעומת דצמבר. שיעור הריבית הממוצעת עלה ל-9.33% לעומת 9.09% בדצמבר. עם זאת, בנק מזרחי שבחודש שעבר היה יקר אפילו יותר מחברת כרטיסי האשראי, מקס בריבית ההלוואות, הוריד בינואר משמעותית את הריבית והוא כבר נמוך מחברות כרטיסי האשראי. הנה התמונה המלאה לחודש ינואר:
- מצרים מפחיתה ריבית בפעם החמישית השנה: האינפלציה בירידה
- לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וואן זירו עם ריבית של 7.05%, אבל בעוד שבבנקים הגדולים יש תמהיל מגוון של לוקחי הלוואות, בוואן זירו אין עדיין מסה של מכלול הציבור, וההלוואות שנלקחות הן בעיקר של מגזרים מסוימים ולתחומים מסוימים ולכן עם סיכון קטן יותר וריבית קטנה יותר. לא ניתן להשוות את הריבית של וואן זירו לריבית הבנקים הגדולים כי לווה מבנק פועלים שילך לבנק וואן זירו לא יקבל כנראה 7.05% ריבית. בבנק ירושלים מאז ומתמיד הריבית גבוהה כי מדובר על הלוואות עם סיכונים גדולים יותר מהמערכת הבנקאית הממוצעת.
מבין חברות כרטיסי האשראי מקס עדיין עם הריבית הנמוכה ביותר, אבל היא עלתה ל-9.95%, בהשוואה ל-9.7% בחודש דצמבר. כאל היקרה ביותר עם 11.3%. ישראכרט שצפויה לעבור בקרוב לידיים של קבוצת דלק עם ריבית של 10.5%.
הנה ההשוואה לחודש דצמבר:
- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
ונעבור לריבית החציונית על ההלוואות. מה זאת ריבית חציונית? בעוד שריבית ממוצעת היא ממוצע משוקלל של כל הריביות על כל ההלוואות, ריבית חציונית מבטאת מצב שבו חצי מההלוואות שנלקחו הן בריבית שמעל החציון וחצי מההלוואות שנלקחו הן בריבית שמתחת לריבית החציונית. זה שבודק נקודה חשובה שהיא במקרים רבים נכונה יותר למדידה - המקום שבו חצי קיבלו יקר יותר וחצי זול יותר. זה נכון יותר ל"ממוצע" האנשים.
הריבית החציונית גבוהה מהריבית הממוצעת
הריבית הזו בבנק מזרחי טפחות עומדת על 11.51%, יותר מהריבית אצל ישראכרט וכאל ויותר מהבנקים הגדולים. זו ריבית לא הוגנת שמבטאת פער של 1.5% עד 3.5% מהריבית בבנקים הגדולים. הנה הנתונים המלאים:
גם בריבית החציונית הבנק הבינלאומי ובנק דיסקונט עם ריביות נמוכות יחסית - בבינלאומי 8.09% ובדיסקונט ריבית של 8.78%. עם זאת, בדומה לעלייה בריבית הממוצעת, גם בריבית החציונית היתה עלייה בחודש ינואר לעומת חודש קודם. הנה נוני הריבית החציונית בחודש דצמבר:
איך לבדוק את ההלוואה שלכם? האם הריבית שהבנק נותן לכם היא טובה?
ההשוואה שעשינו למעלה היא חשובה, אבל היא לא מספקת מענה מלא. אתם מקבלים ממנה את הממוצע או החציון של הבנק שלכם ובנקים אחרים, ויש לזה משמעות גדולה כי בבנקים מדובר במספרים מאוד גדולים ולכן זה מבטא בעצם את ההלוואה ל"ישראלי הממוצע", ואתם יודעים איך אתם ביחס לממוצע. אם יש לכם יותר ביטחונות, אם אתם לקוחות חשובים, לקוחות יציבים, אתם מכניסים שכר גבוה יחסית ויש לכם הרבה פעילות, אתם צריכים לקבל תנאים טובים יותר.
אתם לא תקבלו אותם אם לא תדברו, אם לא תדרשו. תחום ההלוואות הוא אפילו עוד יותר "טיפש" מתחום הפיקדונות. בפיקדונות יש תזוזה והבנה של הציבור, אם כי בשוליים וזה הולך ומתחזק, בהלוואות - אין כמעט מו"מ. אתם, הלווים מרגישים שהבנק מציל אתכם, אתם מגיעים בחיל ורעדה ומה שהפקיד אשראי אומר זה כמעט אמן מבחינתכם.
זה לא נכון. ראשית יש לכם מידע, כמו שיש כאן ואתם יכולים להתמקח. אם אתם מקבלים ריבית של 10% והממוצע הוא 9%, תתמקחו במיוחד אם אתם לקוחות טובים. מעבר לכך, אתם יכולים ללכת לבנקים אחרים ולקבל הצעות להלוואות. זה יותר מסובך כי אין לבנק החדש את המידע עליכם, אין לו ניהול של חשבון בנק ועדיין היום אלו נתונים שמתקבלים ברגע. זה גם מסובך כי אם הבנק משעבר אז ברור שהוא צריך את השעבודים אצלו בסניף-בבנק. כלומר, לקבל הלוואה בבנק אחר זה כבר דורש במקרים מסוימים יותר מאמץ. אבל שווה להשקיע אותו ולו בכדי להוריד את הריבית. אם תראו לבנק שלכם שקיבלתם הצעה שאתם תעבירו פיקדון-שעבוד לפי דרישת הבנק החדש, הפקיד שלכם יחשוב פעמיים - הוא גם הולך להפסיד אתכם כלקוח. תשחקו על זה שאתם חזקים - מרוויחים מכם מכמה כיוונים ואם הבנק נותן לכם ריבית יקרה הוא יאבד אתכם במקומות אחרים.
משא ומתן, לא להתפשר מיד, לבדוק את הנתונים המעודכנים כפי שמופיעים כאן (ומי חודש) ולקבל הצעות מבנקים אחרים. ככה תוכלו לחסוך 1%-3% בריבית שלכם. זה הרבה כסף.
- 3.אנונימי 20/02/2025 13:54הגב לתגובה זולפעמים אנשים רוצים להחליף את הרכב ואין להם מספיק חיסכון כי המשכורת בקושי מכסה את ההוצאות השוטפות.לא כולם מרווחים 20000 אלף נטו או יותר!ואז לוקחום הלוואה!ברור שעדיף לחסוך מראש ולקנות במזומן.
- 2.ריבית רצחנית (ל"ת)שמואל 20/02/2025 12:04הגב לתגובה זו
- 1.לרון 20/02/2025 11:26הגב לתגובה זולא לקחת הלוואות לא להתמנףזו הדרךמניסיון של בן 76 שלא היה יום אחד באוברדראפט בחייו! כיף לא להיות חייב! אני למשל אוהב מאוד להשקיע במניות ללא חוב וללא אגחלכן מטבע אני נזהר! לא המלצה!
- אתה לא כותב כמו בן 76 אולי יותר כמו בן 6 (ל"ת)מימי 20/02/2025 14:00הגב לתגובה זו
- אנו 20/02/2025 13:59הגב לתגובה זוומה הקשר לאוברדרפט אפשר לקחת הלוואה גם בלי להיות באוברדרפט.פדוט צריך להיתנהל באחריות ולדעת מה יכולת ההחזר ולעמוד בתשלומים.מי שיש לו חסכונות יכול להיסתדר בלי הלוואות וזה עדיף אבל לא תמיד אפשרי!

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.

גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
אוכלוסיית ישראל גדלה ב-1.1%, בדומה לגידול ב-2024 כאשר לפי הלמ"ס הירידה בקצב גידול האוכלוסייה נובע מעלייה במספר המהגרים מישראל לחו"ל
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית ישראל נאמדת כיום בכ-10.178 מיליון תושבים כאשר 7.771 מהתושבים הם יהודים, המהווים 76.3% מהאוכלוסייה בעוד האוכלוסיה הערבית מונה כ-2.147 מיליון איש המהווים כ-21.1% מהאוכלוסייה ו-260 אלף איש הם זרים, נוצרים שאינם ערבים, המהווים כ-2.6% מהאוכלוסייה.
עוד לפי הדוח, בסוף שנת 2025 אוכלוסיית הישראלים גדלה בכ-112 אלף נפש, אחוז גידול של 1.1% בלבד. האוכלוסייה גדלה בכ-132 אלף תושבים מגידול טבעי (לידות פחות פטירות), כאשר במהלך השנה נולדו כ-182 אלף תינוקות (כ-76% לאימהות יהודיות ואחרות וכ-24% לאימהות ערביות). כמו כן, במהלך שנת 2025 נפטרו כ-50 אלף תושבים, מספר הנמוך בכ-2,000 ממספר הנפטרים בשנת 2024. מספר הפטירות כולל כ-510 חיילי צה"ל שנהרגו במלחמה, כאשר עיקרם נפל במהלך שנת 2024. עם זאת, בשיעור הפטירות ב-2025 חל שינוי קטן לעומת 2024, 5.3 ל-1,000 תושבים ב-2024 לעומת 5.2 ל-1,000 תושבים השנה.

- אוכלוסיית ישראל עלתה ל-10.09 מיליון: נתוני הלמ"ס לרגל יום העצמאות
- ישראל על סף 10 מיליון תושבים, וגם - הבורסה מאז תחילת המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים
ב-2025 עזבו את ישראל כ-69.3 אלף איש בעוד ש-19 אלף ישראלים בלבד חזרו לישראל, כך לפי נתוני הלמ"ס. נתונים אלו הופכים את מאזן ההגירה הבין-לאומית לשלילי ועומד על כ-20 אלף. מאזן הישראלים המהגרים מישראל בסוף 2025 הוא שלילי ועומד על 50.3- אלף. מספר העולים החדשים עומד על 24.6 אלף, מספר הנמוך בכ-8 אלף מהשנה הקודמת ומספר המגיעים באיחוד משפחות עומד על 5.5 אלף , שגם הוא מספר הנמוך מהשנה הקודמת בכ-2500 איש.
