כלכלני גאון צופים מימושי באג"ח השקלי: פישר יפתיע ועשוי שלא להפחית את הריבית

מבחינה טכנית, הדולר צפוי לבחון השבוע את רמת התמיכה של 4.08-4.09 שקלים לדולר
קובי ישעיהו |

האג"חים השקליים נסחרו בשבוע שעבר בעליות שערים חדות של עד 6.2%, שהתרכזו בעיקר במח"מ הארוך ובפרט בסדרה הארוכה ביותר 1026. העליות החדות נבעו כמובן מהודעת בנק ישראל על כוונתו לרכוש אג"חים ממשלתיים ארוכים.

כתוצאה מכך, התשואה לפדיון באג"ח הממשלתי ל-10 שנים (ממשל 219) ירדה מרמה של 4.92% לרמה של 4.40%, במקביל התשואה על האג"ח האמריקאי ל- 10 שנים ירדה קלות מרמה של 2.88% לרמה של 2.77%. כפועל יוצא, פרמיית הסיכון של ישראל, אשר מבטאת את הפער בין התשואה השקלית לאמריקאית ירדה חדות ב- 0.41% יחסית לשבוע שעבר וכעת היא עומדת על 1.63%.

כלכלני בית ההשקעות גאון צופים, במבט קדימה לשבוע הקרוב, דווקא חולשה ומימושים בשקלים בימים הקרובים, בעקבות הצפי שלהם כי הנגיד יפחית את הריבית בשיעור נמוך מהצפוי במשק ואף ייתכן שלא יפחית את הריבית כלל וימתין להתפתחויות במישור הפוליטי (השוק צופה הפחתה של 0.5% על פי האג"חים).

יחד עם זאת, אומרים בגאון כי במידה ואכן יהיו ירידות בשקלים, תהיה זו הזדמנות מצויינת להכנס לפוזיצייה בשקלים הבינוניים-ארוכים ולקנות תוך כדי הירידות.

בגאון אומרים כי מדדי פברואר ומרץ צפויים אף הם לרדת סביב 0.5% כל אחד והאינפלציה השנתית הנגזרת משוק ההון עומדת נכון על 0.1% בשנתיים הקרובות ואילו לטווח הבינוני סביב 3-4 שנים מגולמת אינפלציה של סביב 1.4% לשנה.

באופן כללי, מעריכים בגאון כי האפיק הצמוד פחות אטרקטיבי מהאפיק השקלי, אולם לאלו הבוחרים בכל זאת להשקיע באפיק הצמוד, מומלץ להתמקד במח"מ הבינוני של 4-7 שנים בממשלתי (אמצע העקום). כמו כן, שוב ממליצים בגאון לנצל את התשואות הגבוהות בהן נסחר האג"ח הקונצרני, במיוחד נוכח העובדה שקרנות המנוף התחילו את תהליך המכרז לפני בחירתן, בנוסף ישנן הערכות כי בנק ישראל צפוי להודיע על רכישת אג"חים קונצרניים.

"תהליך זה ישפיע לטובה על האפיק הקונצרני כולו ובעיקר המדורג (מדדי התל-בונד) לכן מומלץ לשקול השקעה באג"ח בדירוגים גבוהים שהינן אטרקטיביות נוכח SPREAD (מרווח) של 3.7% בתל-בונד 20 (מרווח מול אג"ח ממשלתיות צמודות מדד לתקופות מקבילות). למשקיעים הנועזים יותר, מומלץ לנצל את המרווח הגדול בתל-בונד 40 העומד על 5.9%, אם כי יש לקחת בחשבון שמדובר בלא מעט אג"ח של חברות נדל"ן".

בנוגע לשוק המט"ח מעריכים בגאון כי הדולר ייחלש השבוע מול השקל, זאת כתוצאה מסיכוי גדול של הורדת ריבית נמוכה ממה שצופה השוק בגובה 0%-0.25% בלבד. עם זאת, בטווח הארוך יותר (קרי החודשים הקרובים), צופים בגאון המשך התחזקות של הדולר עד לרמה של 4.35 שקלים, זאת מפני שזרם ההשקעות הנכנס לישראל ימשיך להיות קטן גם בחודשים הבאים, דבר שייחזק את הדולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.