כלכלני גאון על הדולר: "הרמה הנוכחית היא נקודה מצויינת להיכנס לפוזיציית לונג"
מספר כלכלני מאקרו פרסמו היום את סקירותיהם השבועיות, עם התייחסויות לעליות בשוקי האג"ח בימים ובשבועות האחרונים וגם עם הצצה לקראת העולם הישראלי שלאחר הבחירות בעוד יומיים.
כלכלני גאון אומרים כי "תלילות העקום השקלי וצפי לירידת ריבית נוספת של 0.25% בסוף החודש, יחד עם תוכנית בנק ישראל לרכוש אגרות ממשלתיות וקונצרניות ארוכות במיליארדי שקלים על מנת להוריד את התשואה על הריביות הארוכות, צפויה לתת דלק למח"מ הבינוני והארוך. כמו כן, אנו מאמינים כי מדדי האינפלציה הקרובים יפתיעו לרעה ולכן, במצב הנוכחי, מומלץ להאריך מח"מ ולהתמקד בסדרות 217 ו- 219 ".
בנוגע לאפיק הצמוד אומרים בגאון כי "המדדים הבאים יפתיעו לרעה: מדד ינואר צפוי לרדת ב- 0.7%-0.8% ואילו מדד פברואר צפוי לרדת על פי ההערכות המוקדמות שלנו בשיעור של 0.4%-0.5%. האינפלציה השנתית הנגזרת משוק ההון עומדת נכון לכתיבת שורות אלו על 0.12% בשנתיים הקרובות ואילו לטווח הבינוני סביב 3-4 שנים מגולמת אינפלציה של 1.25% לשנה".
באופן כללי, בגאון מאמינים כי "האפיק הצמוד פחות אטרקטיבי מהאפיק השקלי, אולם לאלו הבוחרים בכל זאת להשקיע באפיק זה, אנו ממליצים להתמקד במח"מ הבינוני של 4-7 שנים (אמצע העקום). כמו כן, אנו שוב ממליצים לנצל את התשואות הגבוהות בהן נסחר האג"ח הקונצרני, במיוחד נוכח העובדה שקרנות המנוף מתחילות את תהליך המכרז לפני בחירתן. אנו סבורים שתהליך זה ישפיע לטובה על האפיק הקונצרני כולו ולכן אנו ממליצים לשקול השקעה באג"ח בדירוגים גבוהים שהינן אטרקטיביות נוכח SPREAD (מרווח) של 3.20% בתל-בונד 20 (מרווח מול אג"ח ממשלתיות צמודות מדד לתקופות מקבילות). למשקיעים הנועזים יותר, מומלץ לנצל את המרווח הגדול בתלבונד 40 העומד על 4.81%, אם כי יש לקחת בחשבון שמדובר בלא מעט אג"ח של חברות נדל"ן".
בנוגע לשוק המט"ח אומרים בגאון כי "בשבוע הקרוב הדולר צפוי להמשיך להיות מושפע בעיקר מתוצאות הבחירות, במידה ויתברר כי הרכבת הממשלה מסובכת ותעלה כסף רב (התרחיש הסביר), צפוי הדולר להערכתינו להתחזק. לטווח הארוך יותר (החודשים הקרובים), אנו צופים המשך התחזקות עד לרמה של 4.35 שקל לדולר, כאשר כספי הגיוס של מדינת ישראל בגובה 3 מיליארד דולר שיגוייסו בחו"ל ויומרו לשקלים צפויים להקשות על הדולר להתחזק בצורה חדה יותר.
"מבחינה טכנית, הדולר שב לרמת התמיכה 4.01-4.03 שקלים, כאשר כרגע זוהי נקודה מצויינת להיכנס לפוזיציית לונג (למי שעדיין יושב על הגדר). רמת ההתנגדות הבאה 4.15-4.16 שקלים (לפי סרגל פיבונאצ'י), תיבחן כבר בימים הקרובים, אולם תיתכן קודם התבססות על רמת 4.01-4.03 שקלים לדולר.
בלידר שוקי הון אומרים בסקירת המאקרו השבועית כי "ציפייה להמשך הורדת ריבית תומכת באפיקים הארוכים. העקום תלול מדי עם פער של 3.6% בין המקמ לשנה והשחר ל- 10 שנים.שוק האג"ח חושש (בצדק) מגירעון גדול השנה אך חשוב להדגיש שהשנה לגיוס הממשלתי אין תחרות עם הגיוס של הסקטור הפרטי. שוק האג"ח יגיב לתוצאות הבחירות ומדיניות תקציבית צפויה לאחר הרכבת הממשלה".

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.

פרמיית הסיכון ירדה ואיך סיום המלחמה ישפיע על הריבית?
שוקי האג"ח מתמחרים ריבית של 3.5%-3.75% עוד שנה
פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בחוזי הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) לחמש שנים, ירדה לעומת הרמה שלפני הסכם סיום המלחמה והחזרת החטופים, אבל דווקא לא בשיעור משמעותי. היא עומדת על כ-74 נקודות והיתה לפני כשבוע 76-77 נקודות. הפרמיה ירדה מאז יוני אז היתה המלחמה עם איראן בכ-33%, אז היא היתה מעל 100 והיא ירדה בשנה קרוב ל-50%, אך היא מעל הפרמיה לפני המלחמה אז היא היתה באזור 55-57 נקודות.
חוזי ה-CDS משמשים כמכשיר פיננסי המאפשר לרוכשים להתגונן מפני חדלות פירעון של המדינה. ככל שפרמיית ה-CDS גבוהה יותר, כך השוק מעריך את הסיכון כגבוה יותר. הירידה הנוכחית משקפת אמון מחודש של המשקיעים בעקבות ההתפתחות המדינית-ביטחונית, כאשר התפיסה היא שהסיכונים הנובעים מהלחימה פחתו.
השפעות על שוקי האג"ח והריבית
הירידה בפרמיית הסיכון משפיעה ישירות על עלויות המימון של הממשלה. גיוס חוב חדש באג"ח ממשלתיות צפוי להיות זול יותר, מה שיאפשר לממשלה להקל על הלחץ התקציבי. אג"ח ישראליות לטווחים בינוניים וארוכים מגיבות בעליות, כאשר המשקיעים מוכנים לרכוש אותן במחירים גבוהים יותר. אג"ח שקלית ל-10 שנים נסחרת בתשואה של כ-3.96%, ירידה משמעותית מרמת התשואות שנרשמו בתחילת החודש סביב 4.14%, ובהשוואה לרמות של כ-5% בפברואר 2024 בעיצומה של ההסלמה.
כשבוחנים את שוק האג"ח הממשלתי השקלי מקבלים שהוא מבטא ירידת ריבית משמעותית בטווח של השנה הקרובה. הנגיד אומנם מחזיק את הריבית על 4.5%, אבל המחירים בשוק מבטאים ירידה מהירה, כבר בנובמבר ולמעשה בכל מפגש של הבנק המרכזי, כשעוד שנה הריבית תרד ל-3.5%-3.75%.