מסתכלים על משברי עבר: האם כעת, יש כבר דם ברחובות?
הברון פיליפ דה רוטשילד טבע את האמרה "כשיש דם ברחובות, קנה נכסים" איפה שהוא בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. על פניו מדובר בקלישאה שאינה ניתנת ליישום כי הרי דווקא כשהדם נשפך, אנו נדרשים למצות את מירב האמצעים שברשותנו כדי לשרוד עד כמה שניתן את ימות הסערה, והפניית משאבינו המצומצמים בנקודה קריטית שכזו לצרכי התעשרות עתידית עשויה להתברר במהרה כפעולת התאבדות שתחרוץ את גורלנו.
כשאווירת הפיטורים והמיתון מרחפת מעל ראשינו וכשהחששות לעתידנו הכלכלי הולכים וגוברים, נטיית הלב הטבעית היא להסתכל לטווח הקצר ולתכנן את צעדנו בקפידה לקראת הימים הקודרים שבפתח, ובטח שלא נרצה לסכן את רכושנו הנזילים במטרה לרכוש נכסים ריאלים ופיננסים שעשויים לרדת לטמיון, ואיתם לא נוכל ללכת למכולת כשנהיה רעבים.
ובכל זאת, אמרתו של הברון המהולל עושה הרבה שכל מהסיבה הפשוטה שהיא מטיפה לנו לקנות בזול במטרה למכור בעתיד ביוקר. אבל איך יודעים מתי נכס זול ביחס למחירו מחר ומי הבטיח שהדם ברחובות לא ישפך עוד זמן רב. המשקיע האגדי וורן באפט שכלל מעט את התפיסה וציין שהוא "חמדן כשכולם פחדנים", וכפי שטען שנים עמד במילתו גם במשבר הנוכחי וניצל את רמות הפחד הגבוהות בשווקים ורמות המחירים הנוחות כדי לרכוש מניות בתיק נכסיו האישיים במהלך החודש החולף. אז נכון שבאפט הפסיד למעלה מ-10% על נכסיו מאז הרכישה, אך לטענתו בטווח זמן של מעל 5 שנים תתברר השקעתו כמהלך נבון.
בתקופות משבר נפגעת נואשות יכולת החיזוי של הכלכלנים והאנליסטים וכל שנותר לנו הוא להסתמך על האירועים שהתרחשו במפולות עבר. אחרי מהלך מפולת של 52% מנקודת השיא במדד ה-s&p 500 לפני יותר משנה ומהלך צניחה היסטורית של 42% בשלושת החודשים האחרונים לבדם, יצאתי לאתר משברים היסטוריים בעלי מאפיינים דומים, במטרה לבסס הנחתי כי המחירים זולים כעת והדם ברחובות לא צפוי להישפך עוד זמן רב.
בועת הדוט קום
בועת הדוט קום שהתנפחה החל מסוף שנת 1998 והניבה למשקיעים במדד מניות הטכנולוגיה נאסד"ק 240% רווח בשנה אחת, התפוצצה עם חגיגות המילניום ודרדרה את המדד ב-77% בשנתיים וחצי שבאו אחר כך. מדד ה-s&p 500 הכולל את חברות כל ענפי המשק האמריקאי צנח אז ב-48% משיא לשפל. המשבר הנוכחי לשם השוואה נגרם מהתפוצצות בועת האשראי והנדל"ן באמצע השנה שעברה, ומניות הנדל"ן שאבדו מערכם כ-80% עד כה משכו אחריהם את מדדי המניות הכלליים לנפילה מתונה הרבה יותר, דומה לזו שאפיינה את המפולת ההיא בראשית העשור.
משבר האנרגיה העולמי
מאז סוף המאה ה-19 ועד שנת 1973 נסחר הנפט ביציבות ובמחיר נמוך, וסופק למערב בשפע בעיקר מהמדינות במזרח התיכון החברות בקרטל אופ"ק. מלחמת יום הכיפורים הובילה את מדינות ערב להכריז חרם על אלה שתמכו בישראל, וכתוצאה מכך עלה מחיר הנפט בחדות, התחבורה והתעשייה באירופה וארה"ב שותקה, מפעלים וחברות פשטו רגל והקריסה הכלכלית לא אחרה לבוא. כוונתן של בעלות הברית להשתלט על שדות הנפט במזרח התיכון הביאה את אופ"ק לבטל החרם ובזאת בא לסיומו משבר האנרגיה העולמי. אותו משבר הביא את מדד ה-s&p 500 למפולת של 49% משיא לשפל במהלך שנה ו-9 חודשים ולצניחה של 33% במהלך 4 החודשים האחרונים של המשבר לבדם.
השפל הכלכלי הגדול
רבים טוענים כי משבר האשראי הנוכחי לא דומה לשום דבר שהכרנו ב-75 השנים האחרונות והוא מתחיל להראות סימנים את תקופת השפל הכלכלי הגדול. המשבר הכלכלי הגדול בהיסטוריה האמריקאית פרץ ב"יום חמישי השחור" 24/10/1929 ונבע ממדיניות מוניטארית מקלה ובועת אשראי ששררה בארה"ב במהלך השנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה, בדומה לבועת האשראי ששררה בארה"ב בשנים שאחרי משבר הדוט קום בעשור הנוכחי.
במהלך החודש הראשון של המשבר איבד מדד מניות התעשייה הדאו ג'ונס 45% מערכו, ובמשך 3 השנים הבאות איבד המדד 90% מערכו משיא לשפל. רק בראשית שנת 1955, לאחר 25 שנים תמימות של מיתון ממושך ומלחמת עולם, חזר המדד לשער 380 הנקודות, שערו ערב פרוץ המשבר.
המודלים הכלכליים והנחות הייסוד שעליהם נשענו הכלכלנים בעת ההיא הניחו כי הצריכה המצרפית היא זו שמניעה את הצמיחה, בניגוד לתפיסה הרווחת היום הטוענת כי הצמיחה היא זו המניעה את הצריכה המצרפית.
תחת הנחה זו פעלו המנהיגים למתן תמריצים כדי לדחוק בצרכנים להמשיך ולבקר בחנויות, במקום לפעול ולתמרץ את היצרנים. הכשל הלוגי בו היצרן יוצא ממשוואת התכניות הכלכליות וניפוח בועת האשראי לצרכן כדי שימשיך לצרוך גם בימות המיתון הם שיצרו את המשבר במשך העשור שקדם לו, והם שגרמו להתמשכותו שנים ארוכות. באותה נשימה, לא מנעו השלטונות את קריסתם של אלפי בנקים ברחבי המדינה ואבדן האמון הממושך של הציבור במערכת הפיננסית לא אפשר לחדש תפקודה של מערכת כלכלית בריאה תקופה ארוכה.
אם כך, לא ניתן כלל להשוות בין המאפיינים של השפל הכלכלי הגדול לאלה של המשבר העולמי הנוכחי ולא ניתן להסיק מהמהלכים בכלכלה ובשוק ההון אז לאלה הצפויים לנו בתקופה הקרובה. מה גם, שבשנים שחלפו מאז אותו משבר וכחלק מלקחי מלחמת העולם השנייה, הוקמו ארגונים כלכליים בינלאומיים ובהם קרן המטבע הבינלאומי, הבנק העולמי וארגון הסחר העולמי, בין היתר במטרה למתן משברים גלובאליים ולספק צרכי אשראי למדינות בתקופות משבר.
שוקי ההון בעולם השלימו מהלך צניחה אדיר בזמן שיא, כפי שלא קרה במשברי עבר מעולם. סביר שהגלובליזציה המואצת בשנים האחרונות ועידן האינטרנט והתקשורת המפותחת שינו סדרי עולם והם אלה שגרמו להאצת המשבר באופן חריג וחסר תקדים, אך אין הדבר מרמז על הצורך בשינוי תפיסתי. כפי שעומקם של משברי עבר מודרניים לא חרג מערכים שפויים, כך נראה כי המהלך הנוכחי מתקרב בשעטה אל קיצו.
אם כן, בנקודת הזמן הזו ובמהלך השבועות הקרובים בהן ישפך דם ברחובות, נכון יהיה להתפכח מהפסימיות שמקפיאה את הכרתנו וליישם את אמרתו המפורסמת של הברון.
* האמור אינו מהווה המלצה לרכישה, החזקה או מכירה של נכסים פיננסיים כלשהם והעושה זאת פועל על דעתו בלבד.
- 2.גנזל 07/12/2011 18:31הגב לתגובה זואני מקווה שגם בהשקעות אתה ככה משקיע ומתאמץ? דרך אגב היכן ניתן לראות קצת סטיסטיקות על הביצועים של בית ההשקעות שלך?
- 1.צדקת ובגדול שימו לב לתגובות הפסימיות ששררו (ל"ת)שחר 19/04/2011 17:01הגב לתגובה זו
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןהפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים
וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך
לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם
אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.
סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית
של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".
יש מהלכים שאפשר
לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.
אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?
"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
