מסתכלים על משברי עבר: האם כעת, יש כבר דם ברחובות?
הברון פיליפ דה רוטשילד טבע את האמרה "כשיש דם ברחובות, קנה נכסים" איפה שהוא בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. על פניו מדובר בקלישאה שאינה ניתנת ליישום כי הרי דווקא כשהדם נשפך, אנו נדרשים למצות את מירב האמצעים שברשותנו כדי לשרוד עד כמה שניתן את ימות הסערה, והפניית משאבינו המצומצמים בנקודה קריטית שכזו לצרכי התעשרות עתידית עשויה להתברר במהרה כפעולת התאבדות שתחרוץ את גורלנו.
כשאווירת הפיטורים והמיתון מרחפת מעל ראשינו וכשהחששות לעתידנו הכלכלי הולכים וגוברים, נטיית הלב הטבעית היא להסתכל לטווח הקצר ולתכנן את צעדנו בקפידה לקראת הימים הקודרים שבפתח, ובטח שלא נרצה לסכן את רכושנו הנזילים במטרה לרכוש נכסים ריאלים ופיננסים שעשויים לרדת לטמיון, ואיתם לא נוכל ללכת למכולת כשנהיה רעבים.
ובכל זאת, אמרתו של הברון המהולל עושה הרבה שכל מהסיבה הפשוטה שהיא מטיפה לנו לקנות בזול במטרה למכור בעתיד ביוקר. אבל איך יודעים מתי נכס זול ביחס למחירו מחר ומי הבטיח שהדם ברחובות לא ישפך עוד זמן רב. המשקיע האגדי וורן באפט שכלל מעט את התפיסה וציין שהוא "חמדן כשכולם פחדנים", וכפי שטען שנים עמד במילתו גם במשבר הנוכחי וניצל את רמות הפחד הגבוהות בשווקים ורמות המחירים הנוחות כדי לרכוש מניות בתיק נכסיו האישיים במהלך החודש החולף. אז נכון שבאפט הפסיד למעלה מ-10% על נכסיו מאז הרכישה, אך לטענתו בטווח זמן של מעל 5 שנים תתברר השקעתו כמהלך נבון.
בתקופות משבר נפגעת נואשות יכולת החיזוי של הכלכלנים והאנליסטים וכל שנותר לנו הוא להסתמך על האירועים שהתרחשו במפולות עבר. אחרי מהלך מפולת של 52% מנקודת השיא במדד ה-s&p 500 לפני יותר משנה ומהלך צניחה היסטורית של 42% בשלושת החודשים האחרונים לבדם, יצאתי לאתר משברים היסטוריים בעלי מאפיינים דומים, במטרה לבסס הנחתי כי המחירים זולים כעת והדם ברחובות לא צפוי להישפך עוד זמן רב.
בועת הדוט קום
בועת הדוט קום שהתנפחה החל מסוף שנת 1998 והניבה למשקיעים במדד מניות הטכנולוגיה נאסד"ק 240% רווח בשנה אחת, התפוצצה עם חגיגות המילניום ודרדרה את המדד ב-77% בשנתיים וחצי שבאו אחר כך. מדד ה-s&p 500 הכולל את חברות כל ענפי המשק האמריקאי צנח אז ב-48% משיא לשפל. המשבר הנוכחי לשם השוואה נגרם מהתפוצצות בועת האשראי והנדל"ן באמצע השנה שעברה, ומניות הנדל"ן שאבדו מערכם כ-80% עד כה משכו אחריהם את מדדי המניות הכלליים לנפילה מתונה הרבה יותר, דומה לזו שאפיינה את המפולת ההיא בראשית העשור.
משבר האנרגיה העולמי
מאז סוף המאה ה-19 ועד שנת 1973 נסחר הנפט ביציבות ובמחיר נמוך, וסופק למערב בשפע בעיקר מהמדינות במזרח התיכון החברות בקרטל אופ"ק. מלחמת יום הכיפורים הובילה את מדינות ערב להכריז חרם על אלה שתמכו בישראל, וכתוצאה מכך עלה מחיר הנפט בחדות, התחבורה והתעשייה באירופה וארה"ב שותקה, מפעלים וחברות פשטו רגל והקריסה הכלכלית לא אחרה לבוא. כוונתן של בעלות הברית להשתלט על שדות הנפט במזרח התיכון הביאה את אופ"ק לבטל החרם ובזאת בא לסיומו משבר האנרגיה העולמי. אותו משבר הביא את מדד ה-s&p 500 למפולת של 49% משיא לשפל במהלך שנה ו-9 חודשים ולצניחה של 33% במהלך 4 החודשים האחרונים של המשבר לבדם.
השפל הכלכלי הגדול
רבים טוענים כי משבר האשראי הנוכחי לא דומה לשום דבר שהכרנו ב-75 השנים האחרונות והוא מתחיל להראות סימנים את תקופת השפל הכלכלי הגדול. המשבר הכלכלי הגדול בהיסטוריה האמריקאית פרץ ב"יום חמישי השחור" 24/10/1929 ונבע ממדיניות מוניטארית מקלה ובועת אשראי ששררה בארה"ב במהלך השנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה, בדומה לבועת האשראי ששררה בארה"ב בשנים שאחרי משבר הדוט קום בעשור הנוכחי.
במהלך החודש הראשון של המשבר איבד מדד מניות התעשייה הדאו ג'ונס 45% מערכו, ובמשך 3 השנים הבאות איבד המדד 90% מערכו משיא לשפל. רק בראשית שנת 1955, לאחר 25 שנים תמימות של מיתון ממושך ומלחמת עולם, חזר המדד לשער 380 הנקודות, שערו ערב פרוץ המשבר.
המודלים הכלכליים והנחות הייסוד שעליהם נשענו הכלכלנים בעת ההיא הניחו כי הצריכה המצרפית היא זו שמניעה את הצמיחה, בניגוד לתפיסה הרווחת היום הטוענת כי הצמיחה היא זו המניעה את הצריכה המצרפית.
תחת הנחה זו פעלו המנהיגים למתן תמריצים כדי לדחוק בצרכנים להמשיך ולבקר בחנויות, במקום לפעול ולתמרץ את היצרנים. הכשל הלוגי בו היצרן יוצא ממשוואת התכניות הכלכליות וניפוח בועת האשראי לצרכן כדי שימשיך לצרוך גם בימות המיתון הם שיצרו את המשבר במשך העשור שקדם לו, והם שגרמו להתמשכותו שנים ארוכות. באותה נשימה, לא מנעו השלטונות את קריסתם של אלפי בנקים ברחבי המדינה ואבדן האמון הממושך של הציבור במערכת הפיננסית לא אפשר לחדש תפקודה של מערכת כלכלית בריאה תקופה ארוכה.
אם כך, לא ניתן כלל להשוות בין המאפיינים של השפל הכלכלי הגדול לאלה של המשבר העולמי הנוכחי ולא ניתן להסיק מהמהלכים בכלכלה ובשוק ההון אז לאלה הצפויים לנו בתקופה הקרובה. מה גם, שבשנים שחלפו מאז אותו משבר וכחלק מלקחי מלחמת העולם השנייה, הוקמו ארגונים כלכליים בינלאומיים ובהם קרן המטבע הבינלאומי, הבנק העולמי וארגון הסחר העולמי, בין היתר במטרה למתן משברים גלובאליים ולספק צרכי אשראי למדינות בתקופות משבר.
שוקי ההון בעולם השלימו מהלך צניחה אדיר בזמן שיא, כפי שלא קרה במשברי עבר מעולם. סביר שהגלובליזציה המואצת בשנים האחרונות ועידן האינטרנט והתקשורת המפותחת שינו סדרי עולם והם אלה שגרמו להאצת המשבר באופן חריג וחסר תקדים, אך אין הדבר מרמז על הצורך בשינוי תפיסתי. כפי שעומקם של משברי עבר מודרניים לא חרג מערכים שפויים, כך נראה כי המהלך הנוכחי מתקרב בשעטה אל קיצו.
אם כן, בנקודת הזמן הזו ובמהלך השבועות הקרובים בהן ישפך דם ברחובות, נכון יהיה להתפכח מהפסימיות שמקפיאה את הכרתנו וליישם את אמרתו המפורסמת של הברון.
* האמור אינו מהווה המלצה לרכישה, החזקה או מכירה של נכסים פיננסיים כלשהם והעושה זאת פועל על דעתו בלבד.
- 2.גנזל 07/12/2011 18:31הגב לתגובה זואני מקווה שגם בהשקעות אתה ככה משקיע ומתאמץ? דרך אגב היכן ניתן לראות קצת סטיסטיקות על הביצועים של בית ההשקעות שלך?
- 1.צדקת ובגדול שימו לב לתגובות הפסימיות ששררו (ל"ת)שחר 19/04/2011 17:01הגב לתגובה זו

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב
ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.
בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.
הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית?
מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%
יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב.
- ה-CPI של אוגוסט: הקריאה השנתית תואמת לצפי, אבל הקצב החודשי מפתיע ללמעלה
- בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש. לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".