מסתכלים על משברי עבר: האם כעת, יש כבר דם ברחובות?

אלדר גנזל מנכ"ל בית ההשקעות מאור-לוסקי בוחן מהלכים שאירעו בשוקי ההון במשברים גלובאליים היסטוריים ומעריך שהמשבר הנוכחי בשוק ההון קרוב מאוד לשיאו
אלדר גנזל | (2)

הברון פיליפ דה רוטשילד טבע את האמרה "כשיש דם ברחובות, קנה נכסים" איפה שהוא בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. על פניו מדובר בקלישאה שאינה ניתנת ליישום כי הרי דווקא כשהדם נשפך, אנו נדרשים למצות את מירב האמצעים שברשותנו כדי לשרוד עד כמה שניתן את ימות הסערה, והפניית משאבינו המצומצמים בנקודה קריטית שכזו לצרכי התעשרות עתידית עשויה להתברר במהרה כפעולת התאבדות שתחרוץ את גורלנו.

כשאווירת הפיטורים והמיתון מרחפת מעל ראשינו וכשהחששות לעתידנו הכלכלי הולכים וגוברים, נטיית הלב הטבעית היא להסתכל לטווח הקצר ולתכנן את צעדנו בקפידה לקראת הימים הקודרים שבפתח, ובטח שלא נרצה לסכן את רכושנו הנזילים במטרה לרכוש נכסים ריאלים ופיננסים שעשויים לרדת לטמיון, ואיתם לא נוכל ללכת למכולת כשנהיה רעבים.

ובכל זאת, אמרתו של הברון המהולל עושה הרבה שכל מהסיבה הפשוטה שהיא מטיפה לנו לקנות בזול במטרה למכור בעתיד ביוקר. אבל איך יודעים מתי נכס זול ביחס למחירו מחר ומי הבטיח שהדם ברחובות לא ישפך עוד זמן רב. המשקיע האגדי וורן באפט שכלל מעט את התפיסה וציין שהוא "חמדן כשכולם פחדנים", וכפי שטען שנים עמד במילתו גם במשבר הנוכחי וניצל את רמות הפחד הגבוהות בשווקים ורמות המחירים הנוחות כדי לרכוש מניות בתיק נכסיו האישיים במהלך החודש החולף. אז נכון שבאפט הפסיד למעלה מ-10% על נכסיו מאז הרכישה, אך לטענתו בטווח זמן של מעל 5 שנים תתברר השקעתו כמהלך נבון.

בתקופות משבר נפגעת נואשות יכולת החיזוי של הכלכלנים והאנליסטים וכל שנותר לנו הוא להסתמך על האירועים שהתרחשו במפולות עבר. אחרי מהלך מפולת של 52% מנקודת השיא במדד ה-s&p 500 לפני יותר משנה ומהלך צניחה היסטורית של 42% בשלושת החודשים האחרונים לבדם, יצאתי לאתר משברים היסטוריים בעלי מאפיינים דומים, במטרה לבסס הנחתי כי המחירים זולים כעת והדם ברחובות לא צפוי להישפך עוד זמן רב.

בועת הדוט קום

בועת הדוט קום שהתנפחה החל מסוף שנת 1998 והניבה למשקיעים במדד מניות הטכנולוגיה נאסד"ק 240% רווח בשנה אחת, התפוצצה עם חגיגות המילניום ודרדרה את המדד ב-77% בשנתיים וחצי שבאו אחר כך. מדד ה-s&p 500 הכולל את חברות כל ענפי המשק האמריקאי צנח אז ב-48% משיא לשפל. המשבר הנוכחי לשם השוואה נגרם מהתפוצצות בועת האשראי והנדל"ן באמצע השנה שעברה, ומניות הנדל"ן שאבדו מערכם כ-80% עד כה משכו אחריהם את מדדי המניות הכלליים לנפילה מתונה הרבה יותר, דומה לזו שאפיינה את המפולת ההיא בראשית העשור.

משבר האנרגיה העולמי

מאז סוף המאה ה-19 ועד שנת 1973 נסחר הנפט ביציבות ובמחיר נמוך, וסופק למערב בשפע בעיקר מהמדינות במזרח התיכון החברות בקרטל אופ"ק. מלחמת יום הכיפורים הובילה את מדינות ערב להכריז חרם על אלה שתמכו בישראל, וכתוצאה מכך עלה מחיר הנפט בחדות, התחבורה והתעשייה באירופה וארה"ב שותקה, מפעלים וחברות פשטו רגל והקריסה הכלכלית לא אחרה לבוא. כוונתן של בעלות הברית להשתלט על שדות הנפט במזרח התיכון הביאה את אופ"ק לבטל החרם ובזאת בא לסיומו משבר האנרגיה העולמי. אותו משבר הביא את מדד ה-s&p 500 למפולת של 49% משיא לשפל במהלך שנה ו-9 חודשים ולצניחה של 33% במהלך 4 החודשים האחרונים של המשבר לבדם.

השפל הכלכלי הגדול

רבים טוענים כי משבר האשראי הנוכחי לא דומה לשום דבר שהכרנו ב-75 השנים האחרונות והוא מתחיל להראות סימנים את תקופת השפל הכלכלי הגדול. המשבר הכלכלי הגדול בהיסטוריה האמריקאית פרץ ב"יום חמישי השחור" 24/10/1929 ונבע ממדיניות מוניטארית מקלה ובועת אשראי ששררה בארה"ב במהלך השנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה, בדומה לבועת האשראי ששררה בארה"ב בשנים שאחרי משבר הדוט קום בעשור הנוכחי.

במהלך החודש הראשון של המשבר איבד מדד מניות התעשייה הדאו ג'ונס 45% מערכו, ובמשך 3 השנים הבאות איבד המדד 90% מערכו משיא לשפל. רק בראשית שנת 1955, לאחר 25 שנים תמימות של מיתון ממושך ומלחמת עולם, חזר המדד לשער 380 הנקודות, שערו ערב פרוץ המשבר.

המודלים הכלכליים והנחות הייסוד שעליהם נשענו הכלכלנים בעת ההיא הניחו כי הצריכה המצרפית היא זו שמניעה את הצמיחה, בניגוד לתפיסה הרווחת היום הטוענת כי הצמיחה היא זו המניעה את הצריכה המצרפית.

תחת הנחה זו פעלו המנהיגים למתן תמריצים כדי לדחוק בצרכנים להמשיך ולבקר בחנויות, במקום לפעול ולתמרץ את היצרנים. הכשל הלוגי בו היצרן יוצא ממשוואת התכניות הכלכליות וניפוח בועת האשראי לצרכן כדי שימשיך לצרוך גם בימות המיתון הם שיצרו את המשבר במשך העשור שקדם לו, והם שגרמו להתמשכותו שנים ארוכות. באותה נשימה, לא מנעו השלטונות את קריסתם של אלפי בנקים ברחבי המדינה ואבדן האמון הממושך של הציבור במערכת הפיננסית לא אפשר לחדש תפקודה של מערכת כלכלית בריאה תקופה ארוכה.

אם כך, לא ניתן כלל להשוות בין המאפיינים של השפל הכלכלי הגדול לאלה של המשבר העולמי הנוכחי ולא ניתן להסיק מהמהלכים בכלכלה ובשוק ההון אז לאלה הצפויים לנו בתקופה הקרובה. מה גם, שבשנים שחלפו מאז אותו משבר וכחלק מלקחי מלחמת העולם השנייה, הוקמו ארגונים כלכליים בינלאומיים ובהם קרן המטבע הבינלאומי, הבנק העולמי וארגון הסחר העולמי, בין היתר במטרה למתן משברים גלובאליים ולספק צרכי אשראי למדינות בתקופות משבר.

שוקי ההון בעולם השלימו מהלך צניחה אדיר בזמן שיא, כפי שלא קרה במשברי עבר מעולם. סביר שהגלובליזציה המואצת בשנים האחרונות ועידן האינטרנט והתקשורת המפותחת שינו סדרי עולם והם אלה שגרמו להאצת המשבר באופן חריג וחסר תקדים, אך אין הדבר מרמז על הצורך בשינוי תפיסתי. כפי שעומקם של משברי עבר מודרניים לא חרג מערכים שפויים, כך נראה כי המהלך הנוכחי מתקרב בשעטה אל קיצו.

אם כן, בנקודת הזמן הזו ובמהלך השבועות הקרובים בהן ישפך דם ברחובות, נכון יהיה להתפכח מהפסימיות שמקפיאה את הכרתנו וליישם את אמרתו המפורסמת של הברון.

* האמור אינו מהווה המלצה לרכישה, החזקה או מכירה של נכסים פיננסיים כלשהם והעושה זאת פועל על דעתו בלבד.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    גנזל 07/12/2011 18:31
    הגב לתגובה זו
    אני מקווה שגם בהשקעות אתה ככה משקיע ומתאמץ? דרך אגב היכן ניתן לראות קצת סטיסטיקות על הביצועים של בית ההשקעות שלך?
  • 1.
    צדקת ובגדול שימו לב לתגובות הפסימיות ששררו (ל"ת)
    שחר 19/04/2011 17:01
    הגב לתגובה זו
סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':

בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.