מסתכלים על משברי עבר: האם כעת, יש כבר דם ברחובות?
הברון פיליפ דה רוטשילד טבע את האמרה "כשיש דם ברחובות, קנה נכסים" איפה שהוא בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. על פניו מדובר בקלישאה שאינה ניתנת ליישום כי הרי דווקא כשהדם נשפך, אנו נדרשים למצות את מירב האמצעים שברשותנו כדי לשרוד עד כמה שניתן את ימות הסערה, והפניית משאבינו המצומצמים בנקודה קריטית שכזו לצרכי התעשרות עתידית עשויה להתברר במהרה כפעולת התאבדות שתחרוץ את גורלנו.
כשאווירת הפיטורים והמיתון מרחפת מעל ראשינו וכשהחששות לעתידנו הכלכלי הולכים וגוברים, נטיית הלב הטבעית היא להסתכל לטווח הקצר ולתכנן את צעדנו בקפידה לקראת הימים הקודרים שבפתח, ובטח שלא נרצה לסכן את רכושנו הנזילים במטרה לרכוש נכסים ריאלים ופיננסים שעשויים לרדת לטמיון, ואיתם לא נוכל ללכת למכולת כשנהיה רעבים.
ובכל זאת, אמרתו של הברון המהולל עושה הרבה שכל מהסיבה הפשוטה שהיא מטיפה לנו לקנות בזול במטרה למכור בעתיד ביוקר. אבל איך יודעים מתי נכס זול ביחס למחירו מחר ומי הבטיח שהדם ברחובות לא ישפך עוד זמן רב. המשקיע האגדי וורן באפט שכלל מעט את התפיסה וציין שהוא "חמדן כשכולם פחדנים", וכפי שטען שנים עמד במילתו גם במשבר הנוכחי וניצל את רמות הפחד הגבוהות בשווקים ורמות המחירים הנוחות כדי לרכוש מניות בתיק נכסיו האישיים במהלך החודש החולף. אז נכון שבאפט הפסיד למעלה מ-10% על נכסיו מאז הרכישה, אך לטענתו בטווח זמן של מעל 5 שנים תתברר השקעתו כמהלך נבון.
בתקופות משבר נפגעת נואשות יכולת החיזוי של הכלכלנים והאנליסטים וכל שנותר לנו הוא להסתמך על האירועים שהתרחשו במפולות עבר. אחרי מהלך מפולת של 52% מנקודת השיא במדד ה-s&p 500 לפני יותר משנה ומהלך צניחה היסטורית של 42% בשלושת החודשים האחרונים לבדם, יצאתי לאתר משברים היסטוריים בעלי מאפיינים דומים, במטרה לבסס הנחתי כי המחירים זולים כעת והדם ברחובות לא צפוי להישפך עוד זמן רב.
בועת הדוט קום
בועת הדוט קום שהתנפחה החל מסוף שנת 1998 והניבה למשקיעים במדד מניות הטכנולוגיה נאסד"ק 240% רווח בשנה אחת, התפוצצה עם חגיגות המילניום ודרדרה את המדד ב-77% בשנתיים וחצי שבאו אחר כך. מדד ה-s&p 500 הכולל את חברות כל ענפי המשק האמריקאי צנח אז ב-48% משיא לשפל. המשבר הנוכחי לשם השוואה נגרם מהתפוצצות בועת האשראי והנדל"ן באמצע השנה שעברה, ומניות הנדל"ן שאבדו מערכם כ-80% עד כה משכו אחריהם את מדדי המניות הכלליים לנפילה מתונה הרבה יותר, דומה לזו שאפיינה את המפולת ההיא בראשית העשור.
משבר האנרגיה העולמי
מאז סוף המאה ה-19 ועד שנת 1973 נסחר הנפט ביציבות ובמחיר נמוך, וסופק למערב בשפע בעיקר מהמדינות במזרח התיכון החברות בקרטל אופ"ק. מלחמת יום הכיפורים הובילה את מדינות ערב להכריז חרם על אלה שתמכו בישראל, וכתוצאה מכך עלה מחיר הנפט בחדות, התחבורה והתעשייה באירופה וארה"ב שותקה, מפעלים וחברות פשטו רגל והקריסה הכלכלית לא אחרה לבוא. כוונתן של בעלות הברית להשתלט על שדות הנפט במזרח התיכון הביאה את אופ"ק לבטל החרם ובזאת בא לסיומו משבר האנרגיה העולמי. אותו משבר הביא את מדד ה-s&p 500 למפולת של 49% משיא לשפל במהלך שנה ו-9 חודשים ולצניחה של 33% במהלך 4 החודשים האחרונים של המשבר לבדם.
השפל הכלכלי הגדול
רבים טוענים כי משבר האשראי הנוכחי לא דומה לשום דבר שהכרנו ב-75 השנים האחרונות והוא מתחיל להראות סימנים את תקופת השפל הכלכלי הגדול. המשבר הכלכלי הגדול בהיסטוריה האמריקאית פרץ ב"יום חמישי השחור" 24/10/1929 ונבע ממדיניות מוניטארית מקלה ובועת אשראי ששררה בארה"ב במהלך השנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה, בדומה לבועת האשראי ששררה בארה"ב בשנים שאחרי משבר הדוט קום בעשור הנוכחי.
במהלך החודש הראשון של המשבר איבד מדד מניות התעשייה הדאו ג'ונס 45% מערכו, ובמשך 3 השנים הבאות איבד המדד 90% מערכו משיא לשפל. רק בראשית שנת 1955, לאחר 25 שנים תמימות של מיתון ממושך ומלחמת עולם, חזר המדד לשער 380 הנקודות, שערו ערב פרוץ המשבר.
המודלים הכלכליים והנחות הייסוד שעליהם נשענו הכלכלנים בעת ההיא הניחו כי הצריכה המצרפית היא זו שמניעה את הצמיחה, בניגוד לתפיסה הרווחת היום הטוענת כי הצמיחה היא זו המניעה את הצריכה המצרפית.
תחת הנחה זו פעלו המנהיגים למתן תמריצים כדי לדחוק בצרכנים להמשיך ולבקר בחנויות, במקום לפעול ולתמרץ את היצרנים. הכשל הלוגי בו היצרן יוצא ממשוואת התכניות הכלכליות וניפוח בועת האשראי לצרכן כדי שימשיך לצרוך גם בימות המיתון הם שיצרו את המשבר במשך העשור שקדם לו, והם שגרמו להתמשכותו שנים ארוכות. באותה נשימה, לא מנעו השלטונות את קריסתם של אלפי בנקים ברחבי המדינה ואבדן האמון הממושך של הציבור במערכת הפיננסית לא אפשר לחדש תפקודה של מערכת כלכלית בריאה תקופה ארוכה.
אם כך, לא ניתן כלל להשוות בין המאפיינים של השפל הכלכלי הגדול לאלה של המשבר העולמי הנוכחי ולא ניתן להסיק מהמהלכים בכלכלה ובשוק ההון אז לאלה הצפויים לנו בתקופה הקרובה. מה גם, שבשנים שחלפו מאז אותו משבר וכחלק מלקחי מלחמת העולם השנייה, הוקמו ארגונים כלכליים בינלאומיים ובהם קרן המטבע הבינלאומי, הבנק העולמי וארגון הסחר העולמי, בין היתר במטרה למתן משברים גלובאליים ולספק צרכי אשראי למדינות בתקופות משבר.
שוקי ההון בעולם השלימו מהלך צניחה אדיר בזמן שיא, כפי שלא קרה במשברי עבר מעולם. סביר שהגלובליזציה המואצת בשנים האחרונות ועידן האינטרנט והתקשורת המפותחת שינו סדרי עולם והם אלה שגרמו להאצת המשבר באופן חריג וחסר תקדים, אך אין הדבר מרמז על הצורך בשינוי תפיסתי. כפי שעומקם של משברי עבר מודרניים לא חרג מערכים שפויים, כך נראה כי המהלך הנוכחי מתקרב בשעטה אל קיצו.
אם כן, בנקודת הזמן הזו ובמהלך השבועות הקרובים בהן ישפך דם ברחובות, נכון יהיה להתפכח מהפסימיות שמקפיאה את הכרתנו וליישם את אמרתו המפורסמת של הברון.
* האמור אינו מהווה המלצה לרכישה, החזקה או מכירה של נכסים פיננסיים כלשהם והעושה זאת פועל על דעתו בלבד.
- 2.גנזל 07/12/2011 18:31הגב לתגובה זואני מקווה שגם בהשקעות אתה ככה משקיע ומתאמץ? דרך אגב היכן ניתן לראות קצת סטיסטיקות על הביצועים של בית ההשקעות שלך?
- 1.צדקת ובגדול שימו לב לתגובות הפסימיות ששררו (ל"ת)שחר 19/04/2011 17:01הגב לתגובה זו
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
